המסע האישי של גלית – יין, אווירה וחופש

לפני יותר מחודשיים מילאה גלית טופס חופשה בעבודה. לא לגמרי הייתה לה מטרה ולא ממש כיוון. היא בנתה תוכניות וחלמה על יעדים רחוקים ומקומות שונים. בעיקר חלמה יין, ריחות אחרים וטעמים משובחים. ואז הודיעה לבני משפחתה במהלך ראש השנה: "אני נוסעת לטיול יקבים בצפון"

לפני יותר מחודשיים מילאתי טופס חופשה בעבודה. לא לגמרי הייתה לי מטרה ולא ממש גלית שמשוני עם השרדונה של בזלת הגולןכיוון. בניתי תוכניות, חלמתי על יעדים רחוקים ומקומות שונים. בעיקר חלמתי יין, ריחות אחרים וטעמים משובחים. החלפתי תוכניות, שיניתי מסלולים, צירפתי שותפים, וסיימתי בהודעה לבני משפחתי במהלך ראש השנה: "אני נוסעת לטיול יקבים בצפון".
אני חייבת להודות שלא הייתה כל מחאה, אפילו היה סוג של פירגון, ואולי בעצם "סוף סוף יהיה לנו שקט ממך".

אני מצדי נכנסתי מיד להכנות למסע. התחברתי לעולם הווירטואלי, הכנתי רשימה וגם מסלול של יקבים קטנים וגם גדולים, וסימנתי לי את אלו שהיו לי הכי חשובים ומעניינים.
בן זוגי, איש המוסיקה האישי שלי, צייד אותי בדיסק עם אוסף מוסיקלי אולטימטיבי שהתאים במיוחד למסע שלי. השלב הבא כלל הודעה לחבר הכי טוב שלי, שגר בצפון. הוא מצידו הוכרז כ"מבוגר האחראי", לקח יום חופש והצטרף אלי למסע, כדי להיות זה שיביא אותי בשלום בחזרה. אחרונים חביבים: בני משפחתי הצפוניים, שהציעו לי מיטה חמה, והיו אוזן קשבת כל בוקר וכל ערב.

טעמתי לא מעט יינות בשלושה ימי המסע, אשתף אתכם במנצחים שלי בכל יקב. אין זה אומר שהאחרים אינם טובים, אבל הבחירות המונצחות כאן הן הטעם שלי, בזמן ובמקום בהן נטעמו.

יקב אסף
היקב ממוקם במתחם החדש שלו ברמת הגולן. מקום של עשייה ויצירה, מקום של משפחה. ישבנו "המבוגר האחראי" שאיתי, אורן קדם (בנו של אסף) מסביר הפנים, ואנוכי במשך כשעה. טעמנו יינות מופלאים, לבנים ואדומים, לצד לחם ומטבלים פרי ידיה של אחותו השפית של אורן.
יש פה לא מעט יינות מנצחים אך אחלוק רשמי שניים מובילים.

קברנה סוביניון 2009 רזרב

התיישן 18 חודשים בחבית. צבעו אדום שני, בעל ריח עשיר של פירות יער שחורים וטעם נפלא של פטל ודובדבנים. הטעם עגול ומלא בפה, מושלם וארוך. יין זה הייתי שומרת כמה שנים, ואני בטוחה שטעמו והמורכבות שלו רק ישתבחו.

שיראז, קיסריה 2008 רזרב
יין שהוקדש לסבו הלוחם האמיץ של אורן, אביו של אסף קדם, שהיה איש יחידת קיסריה במוסד.
היין התיישן 20 חודשים בחבית. צבעו אדום בורדו נוטה לסגול, שמנוניות יפהפייה בכוס, הטעם עגול ומלא ולא עוזב את הפה דקות ארוכות, ממש חגיגה.
בעתיד, מתוכננים להיות במקום, בנוסף לבית הקפה וליקב כיום, גם גן אירועים קטן, מסעדה, צימרים, ספא, מקום לסדנאות יוגה ופעילויות אחרות. עושה רושם שיש למה לחכות.

יקב בזלת הגולןגלית שמשוני עם יואב לוי, בזלת הגולן
כאן פגשתי את יואב לוי, שהוא להגדרתו ממש כמו בית"ר ירושלים: המאמן, השחקנים, הקבוצה והבעלים – הכול. היקב כשר ולכן לא ניתן לסייר בין דודי התסיסה, אבל לטעום יין אפשר, ולצפות ביואב, שנראה מאד מתורגל, מתראיין לסרט מקומי במיומנות רבה, וגם לקבל חיוך מזמין ואמירה של 'בואי שוב'.

שרדונה 2011, יין חדש של יקב בזלת הגולן
צבעו זהב צלול, בעל ריח רענן ופירותי, עם ניחוחות בוקה עץ אלון, מאד נעים בחך עם טעם ארוך של שרדונה משובח, אני ממליצה אל תפספסו!
אחטא ליואב וליקב אם לא אציין פה יין נוסף, שאני מאד אוהבת וזו לא הפעם הראשונה שאני טועמת אותו:

קברנה סוביניון 2009 רזרב
זה עם תווית הכסף. צבעו אדום-סגול, ריח של פירות יער שחורים עם בוקה עשיר של עץ ואדמה, טאנינים רכים אך מורגשים וטעם עשיר וארוך בפה, חגיגה.

בשלב זה המליץ ה"מבוגר האחראי" לוותר על רשימת היקבים הארוכה שלי באזור, ולהמשיך צפונה לאלו שסימנתי מראש כחשובים לי ביותר.
הוא, הצלול, הבין שלא לקחתי בחשבון את הזמן שבמפגשים האישיים עם כל אחד מבעלי היקבים, וידע שהרצון שלי לגמוע עוד יינות משובחים חשוב יותר.

יקב פלטר, עין זיווןגלית שמשוני ביקב פלטר
גולת הכותרת של המסע, בשל החוויה, האנשים, ובעיקר ליטל שערכה לנו את הסיור המאלף ביקב והטעימה אותנו ביינות נהדרים וגבינות עיזים משובחות.
החוויה החושית החלה במשקעי היין, שנשטפים ממיכל הנירוסטה, צבעם הסגול והשמנוני על אצבעותיי, והטעם המופלא של ענבים אדומים הרשים את נשמתי הצמאה לידע וחוויה.
משם החגיגה של הטעימה הישירה ממיכלי הנירוסטה בהם תוססים בנפרד ענבי הגוורצטרמינר והסמיון, הנוזל המתקתק והתוסס מעט, בעל ניחוח פירותי ומשכר של מה שיהיה יין משובח. אפילו טעמנו ענבי שיראז מעוכים מתוך מיכל תסיסה בשלביו הראשונים, טעם של מתיקות אלוהית.

קברנה שיראז 2009, סדרת פלטר
היין מורכב מ- 50% ענבי קברנה סוביניון ו- 50% ענבי שיראז, מיושן 18-20 חודשים בחביות. צבעו אדום סגול, בעל ניחות של פירות יער שחורים עם גוף עשיר של טעמים טאנינים רכים וטעם של חגיגה בפה.

פטי ורדו 2010, מסדרת T-Selectionגלית שמשוני עם ליטל מיקב פלטר
מדובר בזן ענבים מתבל, ממנו עשה טל פלטר יין זני. צבעו בורדו-סגול, בעל ניחוחות של פירות יער שחורים, מעט פלפל, טאנינים עדינים אך מורגשים, וטעם מלא וארוך.
יין שכדאי לשמור סגור לעוד כמה שנים לקבלת הרמוניית טעמים מושלמת.
היינות לא היו הדבר היחיד שהרשים אותי ביקב זה, אלא העובדה שבמקום יש צלוחיות קרמיקה למכירה, פרי יצירתה של בתו בת ה-12 של טל פלטר, הבעלים ויינן היקב.
הקרמיקות נמכרות במקום במחירים נעימים (5 ₪ – 15 ₪ לפריט) לטובת חיסכון לנסיעה לתל-אביב. אם זו לא דוגמא לעולם אחר של עשייה, אז איני יודעת מה כן.

יקב אורטל, קיבוץ אורטל
יקב חדש יחסית, מהוקצע ומקצועי, עם המון תוכניות לעתיד. שם פגשנו את גדי, השותף של אילן היינן, מי שפעם היה הגנן של הקיבוץ והיום עושה יין. יצירה אמרתי?! זה שם העניין פה בצפון.
גדי עשה לנו סיור בחוץ, והסביר לנו היכן אנו נמצאים. אחר כך, בתוך היקב. טעמנו
תל שיפון 2009, בלנד של 50% סירה, 40% קברנה סוביניון ו- 10% מרלו.
יין חביב וצעיר בעל טאנינים עדינים, חמצמץ מעט ובעל אורך טעם בינוני.
האמת שבאתי לטעום פה יין אחר, ויונייה. לצערי לא ניתן היה לטעום יין זה, אבל גדי לקח אותנו לחדר החביות בו תוסס הויונייה, שם פתח לנו את פקק החבית שנוכל להריח ולהתבונן בפלא היצירה, והשאיר אותנו עם טעם של עוד.

היו עוד יקבים במסע הראשון, היו עוד המון יינות שווים, ובכלל היו עוד המון חוויות מרתקות וסיפורים מעניינים, אך האחרון במסע, שעליו אינני יכולה לוותר, הוא יקב בן זימרה.

יקב בן זימרה, מושב כרם בן זימרה
שם פגשתי שוב את יוסי אשכנזי, הבעלים של היקב, אותו פגשתי יום קודם ביקב אסף, חייכן עם עיניים שובבות. היקב כשר, וליוסי אין המפתחות. לכן, ללא סיור הפעם, יוסי הניח לפנינו שתי כוסות, כשהיום איתי במסע זוגתו של ה"מבוגר האחראי" ובנם.

קברנה סוביניון 2010 רזרב
מיושן 18 חודשים בחבית, בוקבק רק לפני שבועיים. צבעו אדום בורדו כהה אך צלול, בעל ניחוחות עשירים מאוד של פירות יער ועץ של חבית, טאנינים גבוהים עם תחושה של ירוק בפה. טעם מאוד ארוך שאינו נגמר, אז תארו לעצמכם מה יהיה איתו עוד שנה-שנתיים….

אני לא יכולה לצאת מיקב בן זימרה מבלי להזכיר את ליאור 2009, הבלנד המוביל של היקב.
בשנה זו הוא מורכב מ- 65% קברנה סוביניון ו- 35% מרלו. צבעו אדום עמוק וצלול, ניחוחות של פירות יער אדומים מתובלים בפלפל ובווניל. טעמו עגול, שלם, עדין ונעים בחך, יין דגל.  וגם הייתה לי הזכות להכיר את ליאור הקטנה, שהיא בלנד מבויש ומקסים בפני עצמה.

במהלך המסע, ציינתי בפני ה"מבוגר האחראי" שאני מאוהבת. "אני יודע במי וגם למה", הוא השיב מיד. "אגיד לך אחר כך", ציין בחשאיות ראויה. ליטל מיקב פלטר
מתוך היכרותנו רבת השנים ידעתי מיד שהוא יודע. למה? יכולתי רק לנחש.

במסע הזה, שהוגדר מראש על ידי כפרק ראשון, פגשתי עשייה, אנשים מעניינים ויצירתיים, אבל התאהבתי בשניים. כפי שהבטיח, ה"מבוגר האחראי" אמר לי, שברור לגמרי שהתאהבתי במשפחתיים. הוא מכיר אותי כבר 30 שנה. אלה שנגעו לליבי הכי הרבה הם אסף ופלטר.
אז נפל האסימון והבנתי שהוא אכן צודק, באמת אין כמו משפחה, ולמקום הזה הכי התחברתי במסע, מה שהחזיר אותי הביתה למשפחה האישית שלי עם עוד קצת חלומות, מעט הבנות, והרבה טעם של חוויה ייחודית ואישית שאינה יודעת שובע.
עד לפעם הבאה…..שלכם, גלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר