המרכז הלוגיסטי של יקבי רמת הגולן – מסע היין

מרבים לדבר על אזור גידול הגפנים ליין – המיקום, הגובה, מזג האוויר; בקיצור הטרואר. מדברים על תהליכי הייננות: השריה, תסיסה, סחיטה, יישון בחביות או במיכלי נירוסטה. כמובן מדגישים ארומות, טעמים, עפיצות, ואפילו מחיר.
על מה לא מדברים בדרך כלל? על המסע של היין מהיקב אל ערוצי ההפצה והמכירה השונים, ומהם אל הצרכן. בקיצור: לוגיסטיקה, או שרשרת אספקה.

בדיוק לשם כך הגעתי ביום קיץ לוהט לביקור במרכז הלוגיסטי של יקבי רמת הגולן באזור תעשייה שוהם (חבל מודיעין), למפגש עם אייל דהוקי, מנהל לוגיסטיקה ארץ היין, כפי שמוגדר תפקידו בהתאם לסיסמת היקב, ועם אנשיו, ולשיחה לא מתוכננת אך מעניינת עם שלומי אילון, סמנכ"ל שיווק ומכירות של יקבי רמת הגולן.

עם הקמת יקבי רמת הגולן, הופקדו פעילויות השיווק וההפצה בידיהם של האחים שקד.
כששלום בלייר נכנס לתפקיד מנכ"ל היקב, הוא החליט להקים מרכז מכירות והפצה עצמאי, במטרה להשיג כיסוי רחב יותר ורווח גדול יותר מאשר בתקופת האחים שקד. ענת לוי-רושנסקי, היום המנכ"לית, הצטרפה לחברה וקיבלה אחריות לנושא; גויסו סוכנים ונהגים, נקנו משאיות ורכבים לסוכנים – והפעילות העצמאית יצאה לדרך.

מאזור לשוהם
אייל דהוקי, מנהל לוגיסטיקה, עובד מזה חמש שנים ביקבי רמת הגולן, ולפני כן עבד במשך 11 שנים בחברת מי עדן במגוון תפקידי מכירות והפצה.
כשאייל הגיע ליקב, שכן מרכז ההפצה בישוב אזור, במבנה שכור בשטח קטן יחסית של 800 מ"ר מחסן ו- 200 מ"ר משרדים. במשך זמן רב חיפשו אנשי היקב מקום חליפי מתאים, והבינו שיהיה עליהם להשקיע כסף רב בהתאמה לצרכים של היקב, כמו טמפרטורה קבועה של 18 מעלות במחסנים בכל ימות השנה – קיץ וחורף, כדי לשמור על היין בתנאים אופטימליים עד הגעתו ללקוח.

במקום להשקיע בהתאמות, החליטו ביקב לקנות שטח, ולבנות מרכז לוגיסטי לפי הדרישות המיוחדות של יקבי רמת הגולן. כך נבחר המיקום בשוהם, על כביש 6, מה שחוסך צורך בשני מרכזי הפצה: אחד במרכז ואחד בצפון. היום יש ליקב מרכז הפצה אחד, מנהל הפצה אחד, ויכולת ויסות וניוד המשאיות תוך גמישות אופטימלית בניצולן.

בסך עובדים במרכז ההפצה 15 איש, ולעתים מצטרפים לתגבורת כמה נוספים. אלה נהנים מחדר אוכל לעובדים עם ארוחות בוקר מסודרות וקייטרינג בצהריים. שווה.
המקום מותאם גם לאירועים קטנים לחברי מועדון היקב, אשר מתקיימים במספר סבבים בחדר טעימות מצויד היטב, היכול גם לשרת כחדר ישיבות מרובות משתתפים. משרד ל"מנהל אורח" מיועד למנהלים המגיעים מרמת הגולן למרכז. כך מנצלים את המקום יפה גם מעבר להפצה.

מאיש המכירות עד הלקוח
אז ברור שלא מספיק לגדל ענבים ולייצר יין. צריך גם למכור אותו ולספק אותו. התהליך מסיום הייצור כולל שלבים רבים. זה מתחיל במערך המכירות שמביא הזמנות מהשטח, כשאלה מוזנות למערכת ה- ERP (ניהול משאבים ארגוניים) "פריוריטי".
צוות מרכז ההזמנות בודק את ההזמנות המגיעות מ- 20 סוכנים מצוידים במסופונים. אלה פועלים תחת שני מנהלי מכירות האחראים בחלוקה ביניהם מול מספר תחומים: שווקים קמעונאים – מאורגן פרטי וסיטונאים, שוק תדמיתי – חנויות יין ומסעדות, ותחום ניהול נוסף: חברות וארגונים.

"יין הוא מוצר עם מלאי נתון ומוגבל, וניהול לא חכם ולא יעיל של המלאי עלול להביא לכך שהיין יגמר מהר, ולא יישאר יין להזמנות המשך", מסביר אייל.
המרכז גם מוודא שיין המיועד לשוק מסוים אכן ייצא אליו, למשל יין למסעדות, וכן שלקוחות כאלה לא יישארו בלי מלאי יין. גם הנחות ומבצעי קד"מ ללקוח נבדקים, כדי לוודא עמידת הסוכנים בכל הקריטריונים .

עם שידור ההזמנות מתחילה עבודת המחסן, שעד לפני שנה וחצי התבצעה עם דפים והיום עם מסופונים; אין ניירת. הכל מתבצע דרך המסופון שקורא את הקוד לכל הזמנה מסייע בליקוט היינות המבוקשים, ולא לשכוח שאחרי ביצוע ההזמנות יש גם הפקת חשבוניות.

ניהול מסלולי המשאיות
במקביל, בזמן הליקוט מתכנן מנהל ההפצה את המסלולים של שמונה משאיות היקב – שבע היוצאות מדי יום משוהם ואחת הנמצאת בצפון – מה תיקח איתה כל משאית ולאן תיסע.

את משטחי היין מהיקב מסיעות משאיות גדולות המביאות 24 משטחים בכל נסיעה, והיינות מסודרים במחסן לפי סוגים וכמויות, בהתאם לביקוש ליינות השונים.
ליקבי רמת הגולן יש שבע משאיות הפצה וחלוקה. בהתאם לכך נקבעו ימי הפצה מסודרים וקבועים לאזורי הארץ השונים, מלבד האזורים הגדולים אליהם מגיעה כל יום משאית. כך מושגת יעילות מרבית של המשאיות, תכולתן ומסלוליהן.

בסוף יום עבודה לוקח נהג את תעודות המשלוח שלו, מקבל את המסלול ליום הבא – בדרך כלל מסלול קבוע, בודק את פרטי הנסיעה, ומעמיס בעצמו את המשאית באמצעות רמפות העמסה.
בעבר המחסנאי היה מעמיס את המשאית. היום הנהג עצמאי לגמרי, ומסדר את המשאית על פי נוחותו והמסלול שלו. הוא גם אחראי על ניקיון המשאית וביצוע הטיפולים בה.

המעבר לשוהם והפרדת המחסן מההפצה אפשרו גם לצמצם שעות עבודה של נהגים, שלא מחכים כבעבר להעמסת המשאית ע"י המחסנאי.
בתקופות שיא ובחגים, כמובן, כמות העבודה עולה, עם הזמנות של ועדים עובדים וחבילות שי לחג, ואז נערכים בהתאם, ונעזרים בנהגי קבלן, אם כי המטרה לפעול ככל האפשר בעצמם ולחסוך.

רק שמסעדה לא תיתקע בלי יין
כיום, למעלה מ- 90% אספקות היין של יקבי רמת הגולן יוצאות משוהם. מדובר בקרוב ל- 5 מיליון בקבוקים בשנה.
מלבד העובדה שהמחסן ממוזג, כל המשאיות מצוידות בארגזים מבודדים שעלותם גבוהה, במטרה לשמור על טמפרטורת היין לאורך יום העבודה של הנהג והתחנות שלו בדרך.

אייל מציין כי כמות היין גדלה מדי שנה, ולעומת זאת לא משתנה גודל צי המשאיות ומספר המחסנאים, אך הם מצליחים להעמיס יותר על המשאיות בסיוע הנהגים שמעמיסים בעצמם את משטחי היין בערב או בבוקר, לוויסות הלחץ על המחסן, ומתחילים מייד לחלק את הסחורה.

רוב הנהגים נוסעים לבד. לנהג בתל-אביב יש עוזר בגלל הפקקים והדוחות, ולנהג הירושלמי מגיע צל"ש – כל מרכז העיר חפור לכבוד הרכבת הקלה שאולי תנוע שם פעם בעתיד, ומזה שנתיים אי אפשר לעבור ולעבוד שם.

את כל ההזמנות שנכנסות למערכת בבוקר, מכינים ביום המחרת, והן מסופקות ללקוח אחרי יומיים. קו תל-אביב הוא החשוב מאוד, בהחלט בשל המסעדות הרבות בעיר ועקב הקרבה למרכז הלוגיסטי בשוהם, וכך מאפשרים לסוכנים לשדר הזמנות מתל-אביב עד 13.00, וההזמנות מסופקות למחרת בבוקר. כל בוקר מגיעה משאית ומעמיסה יין המיועד לנקודות בהן היו תקלות ויין לא הגיע אליהן, כדי שהאזור יזכה לכיסוי מרבי. אם צריך אפילו שולחים יין במונית למסעדה בת"א, רק שלא תיתקע בלי יין.
"המטרה היא לשרת את הלקוחות, אך לעבוד ביעילות", מדגיש אייל. "כל עצירה של משאית עולה כסף, ואנו מחויבים לכדאיות כלכלית".

במרכז הלוגיסטי מספקים שירות גם ללקוחות פרטיים וחברי מועדון, דרך חברת הפצה חיצונית המטפלת בחבילות קטנות ללקוחות פרטיים, לפחות שני קרטונים להזמנה, אם כי יש גם חריגים כמו משלוח של שישה בקבוקי פרימיום של יין קצרין. "אנחנו רוצים שכולם יהיו מרוצים ויקבלו בזמן את הסחורה שביקשו", דברי אייל.

החיים במחסן
על המדפים במחסן יש קרטונים בהם מכינים את ההזמנות, הנושא עדיין לא מנוהל בצורה ממוחשבת, כי כמות המוצרים קטנה יחסית: כ- 50 מוצרים בשוטף, ויש גם יינות מתיישנים כמוצרים נוספים, שקצב היציאה שלהם החוצה מאוד איטי.
חלק מהיינות המתיישנים הנשמרים במחסן מיועדים למכירה, וחלקם לטעימות, ביניהם יינות גמלא וירדן מ- 1995 ואילך. את כל היינות בביקוש, כולל קברנה 95 וקברנה 98, אני רואה על המדף. בהחלט מעורר חשק לרדת על כמה בקבוקים מובחרים כאלה.

המסופון קורא את הברקוד על הקרטון ומזין אותו ישירות לתוך המערכת, בהתייחס להזמנה הספציפית בה המחסנאי מטפל. כשההזמנות מוכנות, הן מגיעות למסלולי ההפצה המיועדים לאזורים השונים בארץ. על ההזמנה יש מדבקה ובה יעד ההפצה, שם הלקוח, ומספר הקרטונים בהזמנה. אם יש יותר ממשטח אחד, מצוינת כמות המשטחים, כדי לא להחמיץ אספקה ללקוח בתהליך. עם סיום הכנתה של כל הזמנה היא נשקלת, ומאמתים אם יש בה המספר הנכון של קרטונים, או במקרה עודף או חוסר.

משה פרטוש, מנהל מערך ההפצה, אומר כי מהמרכז בשוהם יוצאים היינות המיועדים מאילת עד מעלות, והמשאית בצפון מספקת יין רק לאזור טבריה, עמק בית שאן וקריית שמונה.
גם פרטוש מתייחס למי שהוא קורא להם לקוחות ה- VIP – השוק שדורש רמת תגובה מהירה, כלומר המסעדות בהרצליה ותל-אביב, להן נותנים יותר זמן לשדר הזמנות, ומפעילים קו מיוחד לסומליירים שמשאירים הזמנות בלילה לסוכנים, ואלה יוצאות אליהם אחרי שעתיים מקבלתן.
"אנחנו נותנים מענה לדברים חריגים עם נהגים שלנו, נהג קבלן ומוניות – הכל כדי לרצות את הלקוח", אומר משה פרטוש שעובד ביקבי רמת הגולן כבר 9 שנים, ומספר כי יש עוד מספר ותיקים במרכז ההפצה, שמלווים את היקב מימי המחסן באזור עד המרכז החדיש בשוהם. "זה רק הולך ומשתפר", הוא אומר.

מפגש עם "מנהל אורח"
"המנהל האורח" אותו אני פוגש במקום, הוא שלומי אילון, סמנכ"ל שיווק ומכירות של יקבי רמת הגולן. לא בדיוק אורח, כי שלומי, המתגורר בבנימינה – שגם שוכנת באיזור של יקבים וכרמים, מגיע פעמיים בשבוע ליקב בקצרין, ושלושה ימים בשבוע הוא נמצא בשוהם ובת"א, ובפגישות עם לקוחות .

שלומי, איך אתה רואה את תפקיד הלוגיסטיקה ביקב?
מדובר בחוליה חשובה מאוד בשרשת הערך ללקוח, אנחנו משקיעים כל כך הרבה בכרמים, חקלאות ואדמה. נדרשות ארבע שנים כדי להביא לשוק את המוצר באיכויות גבוהות ובלתי מתפשרות כפי שאנו מאמינים ורוצים.
יש המון אנשים בשרשרת שתורמים ואחראים לאיכויות אלו, ולחלק החשוב של שירות ולתרומה שלו למותג: חקלאים,כורמים,ייננים,אנשי ייצור, תפעול, אנשי מטה, כספים ושיווק, אבל כאן זה רק מתחיל. אנו מבינים שגם למוצר הטוב והאיכותי ביותר, שרשרת האספקה מתחילה מהכרם ונמשכת עד המדף או הכוס של הצרכן – החוייה של הצרכן.
לכן יש חשיבות גדולה מאוד ללוגיסטיקה, ונדרשת רמה מקצועיות ושירות גבוהה ובלתי מתפשרת.

ואיך זה בא לידי ביטוי?
אומרים שמוצרי חלב הם מהקשים ביותר בתחומי אספקה והפצה – חיי מדף קצרים, רגישות חום קור וכו'. ביין זה לכאורה שונה – יש חיי מדף ארוכים. אבל יש סגמנטציה באספקה ללקוח. מסעדה לא יכולה לצפות ביקושים בסוף שבוע. אין לה מחסנים, אולי יש חדר יין או מקרר יין, ויכולים להחזיק שם קרטון או שניים. למעטים מהם יש מרתף יין. מאחר שאי אפשר לצפות ביקושים, עלינו להיות רגישים ולהעניק מענה זמין ומקצועי ברמת שירות ואספקה ללקוחות.
מה עושים במסעדה אחרי סוף שבוע בו היו סרוויסים מלאים ומלאי היין הסתיים?
אנחנו צריכים לספק ולאפשר חווית יין רצופה ואיכותית.
לכן השירות והאספקה והמענה לצרכים מהותיים לא פחות מכל תחום אחר – כולל מוצרי חלב.
מדובר גם באספקת יין בתנאים נכונים ובבקרת אקלים ובטמפרטורה נכונה, מפני שמשאית נוסעות בחום לפחות 8-10 שעות ביום. חשוב איך היין מגיע ללקוח, ולא פחות מכך: מה רמת הידע, השירות והמקצועיות של הנהג המחלק.

הבנתי בשיחה עם אייל שחלק מהפעילות הלוגיסטית קשורה בתכנון המלאי
בהחלט. ניהול מלאים דורש מיקוד ואחריות. זו אמנות ונושא מהותי וחשוב מאוד. לדוגמא, החלפת בצירים, או יין שזכה למדליות ולהכרה בינלאומית והביקוש אליו גובר. זהו, באותו רגע אי אפשר לייצר עוד יין. זה הבציר, זו הכמות. יש כמות נתונה של יין, והשאלה היא איך מתאימים את הביקושים לכך. יש כאן הרבה מאוד מרכיבים ושיקולים, ומחוייבות גבוהה ללקוחות.
אין ספק שניהול שרשרת אספקה בעולם היין דורש התמחות והתמקצעות, וקדמה מתמדת.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה