הפנינג יין ישראלי בדרך היין רעננה – לא WOW

לא היה WOW, אבל היה קהל נפלא של שוחרי יין המבקשים גם להיפגש וגם להיחשף ליינות חדשים ובצירים חדשים. הם אלה העושים את האירוע למצליח

זו הפעם החמישית, וכמסורת נמשכת של הצלחה ושל סוס מנצח שאין מחליפים אותו, חגגה רשת דרך היין בסניף רעננה שלה ביום חמישי האחרון, אירוע של הפנינג יינות ישראליים – והפעם בלי אפילו יין אחד מתוצרת חוץ, ובלי שמן זית.

אם אסכם את האירוע עוד בטרם אספר לכם מה היה לנו, אז לא היה משהו מיוחד שאפשר להגיד עליו WOW. ומצד שני, הגיע למקום אותו קהל נפלא של שוחרי יין. המבקשים גם להיפגש וגם להיחשף ליינות חדשים ובצירים חדשים. הם אלה העושים את האירוע למצליח. והם אלו שימשיכו להגיע לאירועים אלו פעם אחר פעם.

את מי פגשנו וטעמנו בערב זה?
יקב פלטר עם טריו ועם הסוביניון בלאן. כמה מילים על הסוביניון בלאן של פלטר, שהיה לטעמי ולדעתי, גם לדעת רבים מהנוכחים אחד מהדברים היותר טובים של ערב הטעימה הזה. הוא הביא עמו נימה רעננה וקלילה של יין לבן בשל עשוי היטב, המשלב באופן מאוזן ונכון עשבוניות רכה, לימוניות ופרי לבן. אני משוכנע שגם אלו שיינות לבנים אינם בדיוק לטעמם, ימצאו בסוביניון בלאן של פלטר אהבה גדולה.

ברבדו – קברנה סוביניון, ברבדו מרלו. המרלו של ברבדו אולי לא היווה לרבים הפתעה, אבל פעם אחר פעם אני מוצא עצמי שבוי ביין הזה, שלדעתי מגלם מוטיבים של מרלו אותם תלמדו בכל קורס יין בסיסי.
הרבה ירוק עולה באף מהיין הזה. פלפל ועץ, עם טאנינים שמסגירים איזו שהיא מתיקות מדומה. הרבה פרי יער שחור, באף דובדבן ונגיעות של מוקה. סיומת מהנה, מפתה ומושכת.

ברקן – קברנה סוביניון רזרב, פינוטאג' רזרב, קברנה סוביניון סדרת אלטיטיוד 720. יין שתאהבו לשתות עכשיו, אבל יידע לעשות לכם טוב, נניח, גם בשנת 2010 או שנה שנתיים גם אחר כך, שכן היין מביא עמו עוצמות של פרי מתובל ובשל, עץ מורגש, פלפל מתובל, ציפורן, שזיף ופטל. הטאנינים משתלבים היטב בעץ, וגוף היין איתן ומוצק. יין שהוא גם הנאה וגם אלגנטיות.

יקב דלתון – עם רזרב סוביניון בלאנק, דלתון שיראז, ועלמה. העלמה הנו בלנד של קברנה ומרלו המסגיר טעמים של שזיף ופרי יבש עם ציפורן. ברקע חומציות טובה ונימת עץ מורגשת עדיין. תבלין ופטל מתמזגים היטב ברובדי הטעם. קצת עולם ישן וקצת מתחבר ומזכיר לי יין אחר של היקב אותו אהבתי ושתיתי, וגם כתבתי אודותיו אך בשבוע שעבר – יין העשור של היקב.

יקב יתיר – עם הקמ"ש שממשיך לקחת שבויים. היין מדבר בגובה האף, בגובה הפה, וברמת מחיר הנותנת תמורה נהדרת ליין שמשלב סמיכות ופרחוניות, פרי עשיר וירקרקות, גוף, עומק וריכוז טעמים, עם רמזים לשוקולד, עשבי תיבול, ותיבול של עץ.
אני חייב להרחיב על יתיר ויונייה 2006 – לרגעים אחדים לא הבנתי מה פשר כמות האנשים שהסתירו את שדה הראייה של עמדת ההטעמה של יקב יתיר, ואני הרי הייתי שם לפני דקות אחדות.
מסתבר כי עם הגעתו של עמוס רביד, המדריך הראשי של יקבי כרמל, שלפו מהיכן שהוא את הויונייה הנפלא 2006 של היקב.
הבקבוק לא נשא תווית, ועמוס רביד לא בדיוק ידע מה המחיר לצרכן, אך ידע לומר כי מדובר ביין הנמכר רק ביקב.
אבל הלו, רבותיי, קחו לכם ויונייה יתיר – שלדעת רבים באירוע היה מהבולטים בטעימה. יש לו ארומות של פרחוניות ופירות, ומתיקות מדומה. היין עצמו נותן פה רחב ובשל, עם המון רעננות של קיץ. אולי הדברים הטובים שביין הזה מגיעים מאחוז האלכוהול הגבוה, שתורם לסמיכות ולגוף, ואלו לכשעצמם ממצבים את הויונייה של יתיר כהצלחה.

יקבי כרמל – עם מרלו הסדרה האזורית וקברנה שיראז סדרה אזורית. דווקא, ובעצם די כמו תמיד לאחרונה, הקברנה סוביניון של כרם זרעית נותן מצג מהנה של יין טוב עם הרבה פרי שחור, רמז לטבק ולמנטוליות קלה. פרי בשל, אלגנטי וקלאסי כאחד, ולא לחינם היה אהוד על ידי רבים מהטועמים.

יקב אבידן – עם שלמה האבא ושירה הבת, עשו כבוד ובאו להטעים מיינות היקב: בלנד דה נואר מרלו, קברנה סוביניון שיראז, בלנד דה נואר שיראז קברנה סוביניון פטיט סירה (מצוין).

יקב אמפורה – עם המד בלנד והרייטון קברנה סוביניון.
הרי גליל – עם שיראז קברנה סוביניון, פינו נואר, ויראון סירה.
יקב טוליפ – עם מוסטלי מרלו, קברנה סוביניון ג'אסט, קברנה סוביניון רזרב.
סגל – עם סינגל מרלו, סינגל קברנה סוביניון, דישון קברנה סוביניון.
סוסון ים – עם הגאודי, הפליני, והפטיט וורדו פלוס החדש, עליו כתבתי כאן באתר כיין מומלץ ומהנה.
יקב ססלוב – עם אביב מרלו, אביב קברנה סוביניון, אדום מריאג'.
יקב צרעה – עם הרי יהודה וכרם שורש.
יקבי רמת הגולן – עם הגמלא מרלו, גמלא סנג'ובזה, גמלא פינו נואר, וירדן מרלו.
יקבי רקנאטי – עם רקנאטי שיראז, שרדונה ריזרב, וקברנה סוביניון רזרב.
יקב תבור – עם מרלו גיר וקברנה סוביניון טרה רוסה.

יקבי בנימינה – עם היוגב קברנה סוביניון פטיט וורדו, הספיישל רזרב שרדונה, והאודם סירה מסדרת החושן.
כשביקשתי לעצמי יין קינוח מתקתק לסיים איתו את השעתיים של שתיית יינות יבשים וחצי יבשים; היה הטבע מוסקטו של בנימינה ברירת המחדל. אמנם היין שהוגש היה מקורר וצונן, אולם הוא לא הביא עמו אמירה כלשהי, אלא אכזבה. חיפשתי נימה של פרי טרופי, ענב בשל או תפוח ירוק, אבל לא היו בנמצא לא אלכוהול ולא מתיקות טובה. היין היה שטוח לחלוטין, והזכיר מיץ פירות ממותק קלות.


בתמונה: דוכן יקב פלטר בהפנינג (צילום: דני רובין)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר