לפני כמה שבועות הופיעה רותי ביקב, בשבת אחה"צ, עם בקבוק ריזלינג גרמני. "שים 
במקרר. נשתה אותו עוד שעה" – אמרה חד משמעית. אני לא מחסידי הריזלינג הגרמני. כלומר, אין לי שום דבר נגד, אלא שעד היום המפגשים איתו היו סתמיים למדי. שעה אחר כך ציפתה לי הפתעה: היין היה מדהים.
התיאור האסוציאטיבי שהיה לי באותו רגע: מגלשי סקי מחליקים על שלג. חלק וחד בו זמנית. דרך אגב: בחיים לא עשיתי סקי. היין פשוט היה מושלם.
האינפורמציה על התווית אמרה: Spatlese – בציר מאוחר 1994… !!! ריזלינג בן 17… היקב נקרא Reverchon והוא ממוקם באזור הנהרות: מוזל, סאאר, רוואר.
בערב נכנסתי לאינטרנט. קראתי מעט על היקב והשארתי הודעה: מחמאות על יין מושלם. אשמח לרכוש כמה בקבוקים… וכן, הצגתי את עצמי. לאחר שלושה ימים הגיע מייל מהיינן הגרמני. תודה על המחמאות. היין למכירה אזל. נותרה כמות קטנה כאוסף פרטי. ואז הציע האיש "עסקת חליפין": הוא ישלח לי שישייה מהאוסף הפרטי, ואני אשלח לו מבחר יינות של סוסון ים. כמובן שעניתי בחיוב. יתרה מזו: שמחתי על האינטראקציה, התגובה החמה והנדיבה מקולגה מעבר לים… 
יומיים אחר-כך עשו שתי חבילות את דרכן בכיוונים הפוכים. היין מבר-גיורא הגיע ראשון. החבילה מגרמניה התעכבה. אחרי אין ספור טלפונים איתרתי אותה במכס של הדואר המרכזי בירושלים. טוב, בלי בירוקרטיה אי אפשר. נכנסתי למכונית ונסעתי לירושלים לחלץ את הריזלינג הגרמני המשובח מציפורני המכס. שעתיים אחר-כך, פחות 98 ₪ (מיסים + מע"מ) ועוד 20 ₪ לחנייה, יצאתי משם עם חיוך על הפנים ויין בזרועותיי.
