השבוע בענף היין 126: טרור חקלאי או הפקרות ממשלתית?

השבוע כותב אלון גונן על מכת הנזקים והגניבות בשדות ובכרמים ברחבי הארץ. גם מבקר המדינה פרסם דוח ביקורתי ועגום בנושא, אבל לא נראה שהבעיה תיפתר בקרוב. וגם סיפורו של אריאל ביר

מאות ואלפי עובדים שתפקידם למנוע פשיעה חקלאית או טרור חקלאי, אולם בפועל לא נעשה דבר. צילום pixabay
מאות ואלפי עובדים שתפקידם למנוע פשיעה חקלאית או טרור חקלאי, אולם בפועל לא נעשה דבר. צילום pixabay

בשנה האחרונה נמצאים יותר ויותר חקלאים תחת מתקפת טרור לכל עניין ודבר. עשרות מעשי חבלה וגניבות מתבצעים, ואין מענה הולם להתקפות הללו. גניבת טרקטורים, גניבת צינורות השקיה, גניבות פירות וירקות ובקר כמובן. לאחרונה החלה גם פגיעה אנושה בגפנים, אשר נכרתות ותוך פרק זמן קצר מתייבשות ומתות. השבוע הייתה פריצה לכרם במושב תומר בבקעה, ונכרתו כ-150 גפנים בכרם ששטחו 15 דונם והינו בבעלות רכז הביטחון במושב. הנזק שספג החקלאי רב, הן מבחינה כספית והן מבחינה תחושת ההפקרות שהוא חש מצד רשויות החוק אשר לא עושות דבר.

לממשלה יש את משטרת ישראל, משמר הגבול, צה"ל, הסיירת הירוקה, מתנדבי המשמר האזרחי, יחידות האכיפה והפיקוח של משרד החקלאות. מאות ואלפי עובדים שתפקידם למנוע פשיעה חקלאית או טרור חקלאי, אולם בפועל לא נעשה דבר. החקלאים לא מסוגלים להגן בגופם על הרכוש, ונמצאים בפחד מתמיד כי הם או בני משפחותיהם צפויים להיות מותקפים במידה ויתלוננו.

החקלאים והכורמים פוחדים לקום בבוקר ולגלות שהם הקורבן הבא. צילום איל גוטמן
החקלאים והכורמים פוחדים לקום בבוקר ולגלות שהם הקורבן הבא. צילום איל גוטמן

פחד שורר גם בכל אזור גדרה. חקלאים מספרים כי משפחות שלמות מרמלה ולוד קונות שטחים חקלאיים, ותוך פרק זמן קצר נבנים צריפים, מוקמים אוהלים ומועברים עדרי בקר לשטח. ההשתלטות הלא חוקית הופכת בשטח למעשה מוגמר, וכל מי שמנסה לפצות פה או להתלונן מוצא את עצמו מוכה או מאויים בנשק חם. כל התלונות שהוגשו למשטרה ולפיקוח העירוני טופלו בצורה חובבנית, ובשטח לא נעשה דבר. מכות, גנבות, שריפות של מכונות חקלאיות, דחפורים שעוקרים ברגע עשרות דונמים של עצי פרי, תלישת קווי מים והשקיה – כל זה נעשה כמעט מדי יום, ואין מי שמטפל בנושא. פחד ואימה מוטלים על החקלאים.

נזק ל-150 גפנים בכרם של יוסי קירשנברג רכז הביטחון של המושב תומר בבקעת הירדן. צילום דוברות משטרת ישראל

זה לא רק אנחנו אומרים את זה. דוח מבקר המדינה האחרון מחודש מאי השנה, בנושא הפשיעה החקלאית, קובע כי התנהגות המשטרה מסבירה את חוסר האמון מצד החקלאים, ואם כבר נפתחים תיקים – 94% מהם נסגרים. בשיחה עם מספר חקלאים, שפחדו אפילו להזדהות, נאמר לנו כי מדובר במלחמה על הבית. אף אחד לא מבין מה קורה באמת בשטח, המשטרה משותקת ומסורסת, ויש תחושה של איבוד שליטה על מה שקורה. לא ירחק היום ולא יהיה כבר מה לעשות.

המכון לחקר טרור חקלאי מתריע כבר שנים כי לפעולות תג מחיר יש קשר ישיר למה שקורה לחקלאים היהודים בשטח. מדובר בדרך להתנקם ביהודים על כל מיני פעולות שעושים פורעי חוק יהודים לערבים, כגון שריפת מכוניות, השתוללויות בכפרים ועוד. המלחמה היא על בסיס יום יומי, ונראה כי רשויות החוק לא מטפלות ביהודים שמבצעים 'תג מחיר', ומאידך גם לא מטפלים בערבים שמחזירים להם בצורה של טרור כלכלי אנטי-יהודי. אבל זה בטח לא כל הסיפור, ולא הסבר לנזקים שנגרמים ולגניבות ציוד בכל רחבי הארץ.

נזק מסוג אחר: הכרם של כהנוב בגדרה אחרי מטח ברד בסוף אפריל. צילום ערן כהנוב
נזק מסוג אחר: הכרם של כהנוב בגדרה אחרי מטח ברד בסוף אפריל. צילום ערן כהנוב

אין באמת טרור חקלאי. יש הפקרות חסרת תקדים של רשויות החוק בישראל, והתעלמות כמעט מוחלטת ממה שקורה בשטח – לשני העמים. מי שהכי נהנה מהמצב אלו חברות הביטוח, שבסופו של דבר משלמות פרוטות עבור הנזקים, אבל גובות פרמיות בסך מיליוני שקלים עבור ביטוח חקלאי. אין להן באמת אינטרס שהעסק ימוגר, בדיוק כפי שאין לחברות הביטוח עניין שגניבות רכב יטופלו באופן מוחלט.  הרי מספיק להעביר חוק שאסור להשתמש בחלקי חילוף לא מקוריים או משומשים, ויפתרו את בעיית גניבות הרכבים. אבל אז חברות הביטוח לא יוכלו לגבות מכל נהג אלפי שקלים בשנה עבור ביטוחי הרכב. בדיוק אותו הדבר בחקלאות. לחברות הביטוח יש כוח ולובי רב בכנסת, והן יכולות לדרוש התערבות יותר משמעותית בטיפול בטרור החקלאי – אבל אין להן באמת עניין בכך. מה שנשאר זה או לסבול בשקט, או פשוט לסגור את הבסטה ולעבור לערים. לא צריך חקלאות אם המדינה לא מגינה על החקלאים ועל אדמת הארץ.

תגובת משטרת ישראל: משטרת ישראל עושה הן במישור המבצעי והן במישור המודיעיני כל שניתן, ואנו נמשיך להגן על אזרחי המדינה באשר הם.

תגובת משרד החקלאות לשכת השר: לא הגיבו

תגובת איגוד חברות הביטוח: לא הגיבו

הצילום מאתר התאחדות חקלאי ישראל
הצילום מאתר התאחדות חקלאי ישראל

התאחדות חקלאי ישראל: "הטרור החקלאי הפך להיות טרור ממשי ואנחנו רואים את המצב בחומרה"

מאיר צור – מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, ואבשלום (אבו) וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, פנו השבוע במכתב אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, והציגו את תכנית ההתאחדות ללחימה בטרור החקלאי. השניים כתבו: "הפשיעה החקלאית והגניבות החקלאיות מכות בחקלאים יום ביומו. מדובר במלחמה יומיומית של החקלאים בגניבות, בפריצות, במעשי אלימות, ושלא נדבר על הפרוטקשן. לצערנו הרב, הממשלה לא מפעילה את כובד משקלה למיגור הפשיעה החקלאית ומיגור הטרור החקלאי. זאת לצד חוסר אכיפה וענישה משמעותית מצד הרשויות ובתי המשפט. במקביל, החקלאים חסרי אונים גם מבחינה ביטוחית, שכן רק מעט חברות ביטוח שמוכנות לבטח את נושא הפשיעה החקלאית, וגם זה לא באופן מלא".

ראשי ההתאחדות מציעים למדינה פתרון למיגור הפשיעה החקלאית, אשר בין השאר כולל: הגברת הפעילות של יחידות מג"ב – שוטרים ומתנדבים; הגדלה משמעותית של האיסוף המודיעיני נגד כנופיות הפשיעה המאורגנות מאחר שלא מדובר בטרור יחידני; הקצאה של כ- 50-60 מיליון ש"ל בשנה בגין ביטוחים כנגד פשיעה חקלאית, מאחר שחברות הביטוח אינן מוכנות לבטח; השקעה חד פעמית בסך

 

אריאל ביר
אריאל ביר

אריאל ביר מחפש עבודה בענף

רני רוגל מדווח: פוסט בפייסבוק משך את תשומת לבי. נכתב בו כך: "שלום לכולם. עשרה חודשים לאחר התאונה ואני מנסה לחזור למסלול חיים תקין, אך בעקבות התאונה נאלצתי לעזוב את עבדתי כעוזר יינן. כאן אתם נכנסים לתמונה, מי שמכיר יקב רציני שמחפש יינן/עוזר יינן/מנהל ייצור (בוגר הנדסאי תעשייה וניהול באריאל), או יקב בתחילת דרכו המחפש יעוץ בנושא היין ותהליכי הייצור – אשמח לקישור/חיבור לאנשים הנכונים. לא מפחד מעבודה קשה. בעל ניסיון רב בעולם היין – מעל 6 שנים בתחום. רשימת ממליצים מתומצתת: יעקב אוריה – יקב ליבנה ויקב פסגות, עירית בוקסר – לשעבר עמק האלה, יורם ליבנה – יקב ליבנה, עמיחי לוריא – יקב שילה".

התקשרתי אל אריאל (052-4233991), ושאלתי אותו על איזו תאונה מדובר בפוסט שלו. מסתבר כי לפני 10 חודשים הייתה לו ולמשפחתו תאונת דרכים בה נגרמו לו שברים בעמוד השדרה והגב. עתה, לאחר שיקום, הוא רוצה לחזור לעבוד בענף, כי כפי שהוא אומר: "זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני אוהב את זה".

ביקב ליבנה בו עבד לפני התאונה רוצים שיחזור לעבוד, אך הוא לא יכול לטפל בפועל בכל הדברים שעשה לפני הפציעה. הוא מתגורר באפרת, אך מוכן להגיע לאן שצריך. ורק בשביל המילים הבאות, צריך לעזור לאריאל: "העבודה ביין מיוחדת. התשוקה והאהבה למקצוע מיוחדים לעומת תחומים אחרים. זה הופך לשריטה". ונראה כי אחרי הפציעה בתאונה, אריאל מבין בשריטות.

יש לכם מה להציע לאריאל ביר? התקשרו אליו: 052-4233991

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה