השבוע בענף היין 127: למה רק כתבת אסטרולוגיה כיסתה את ביקור ה- Masters of Wineבישראל ומה הרבנות רוצה מהעשב בכרמים?

השבוע הסיפור שמאחורי התנהלות מכון היצוא בסיקור הביקור החשוב של מומחי היין בישראל, איך זעזעה אגרונומית את הממסד הרבני, הרבה יינות לבנים ורוזה לקיץ ולשבועות, ולקינוח מדור עוללות

בקיץ הזה שותים יינות לבנים ורוזה. צילום איל גוטמן
בקיץ הזה שותים יינות לבנים ורוזה. צילום איל גוטמן

1: מכון היצוא וכתבי היין בביקור ה-Masters of Wine בישראל

מכון הייצוא אירח בשבוע שעבר משלחת רשמית של 12 Masters of Wine מרחבי העולם, שהגיעו לכאן להכיר את תעשיית היין הישראלית. בעולם יש כ- 350 בעלות ובעלי תואר Master of Wine.  ערן פיק, יינן והמנכ"ל של יקב צרעה, הוא ה- Mater of Wine הישראלי היחיד. המשלחת הורכבה בהתאם לתקנון הפנימי של גוף זה, באמצעות  הגרלה בין מי שהביעו רצון להגיע לישראל. כלומר, לאף אחד אין שליטה על הרכב המשלחת.  מכון היצוא מתייחס לאנשים אלה כמובילי דעת קהל, שיכולים לקדם את תעשיית היין הישראלית  בעולם. תריסר המבקרים מחו"ל סיירו ברחבי הארץ, נפגשו עם ייננים וטעמו יינות ישראלים.  מדובר בסוג של ביקור היסטורי שכל היקבים הישראלים התאחדו לכבודו, על מנת להעניק למבקרים חוויה איכותית ובלתי נשכחת.

ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי
ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי

לצערנו לא סיקרנו את ביקור המשלחת מפני שכל בקשותינו לעשות זאת נענו בשלילה מוחלטת, ולא ניתנה לנו האפשרות להצטרף ולראות את 12 המופלאים בפעולה. נאמר לי כי אף  עיתונאי לא יסקר את האורחים בשטח, מלבד במסיבת הסיום שתערך ביקב ברקן. אולם בפועל התברר כי דפנה שטרנפלד, מנהלת חטיבת מוצרי צריכה במכון היצוא, החליטה לתת בלעדיות לנעה חסלוביצר מאתר YNET, שכותבת, בין השאר, על חדשות אופנה, יופי וטיפוח, עיצוב ואדריכלות, אוכל ומתכונים, משפחה ויחסים, טיולים ואסטרולוגיה.  וכך, מעבר לכתבת האסטרולוגיה, לא היה אף  כתב יין שסיקר את מהלך הביקור ואת  מסיבת העיתונאים שהתקיימה ביום האחרון ביקב ברקן.

מכון היצוא ממשיך  במדיניות  הסתרת מידע מציבור חובבי היין לגבי פעילותו. למה, זו שאלה טובה שאנסה לענות עליה. מי שרוצה להבין ולהכיר את מכון היצוא, יכול להיכנס לאתר שלהם, האמת, לא באמת. מדובר באתר שמראה סקירות רבות והמון נתונים בנושא יין, וניתן לראות כי מדי שנה יש עליה ביצוא, בעיקר לצפון  אמריקה. הבעיה שהיא נמסרת  באחוזים. ממש כמו בכלכלה סובייטית. היצוא ב- 2017 הגיע ל 47.6 מיליון דולר מתוך שוק שהיקפו הכולל סביב 900 מיליון שקל. כלומר, היצוא הוא כחמישית מכלל שוק היין הישראלי. הבעיה היא שאין נתונים של ממש שאפשר לנתח אותם, ואין חומר רלוונטי שאפשר לנתח אותו כדי לראות האם הנתונים האלה נכונים ועל מה הם מתבססים. במידה ויש כאלה, מדובר בפעילויות "קדומות" של המכון.

המידע ששלח מכון היצוא לאחר מסיבת העיתונאים שלא סוקרה, הוא כדלקמן: עיקר הגידול ביצוא יין הוא לצפון אמריקה, יעד היצוא הגדול ביותר של ענף היין הישראלי. היצוא לצפון אמריקה מהווה כ- 66% מיצוא היין מישראל, והוא גדל  במהלך 2017 בשיעור של כ-14% והסתכם בכ- 31 מיליון דולר. יצוא היין לארה"ב מהווה כ-90%  מסך כלל היצוא לצפון אמריקה. היצוא לאמריקה הלטינית רשם ירידה, זאת בניגוד למגמה החיובית הכללית. סך יצוא היין ליבשת ירד במהלך שנת 2017 בשיעור של כ-32%, והסתכם בכ-370 אלף דולר. היצוא לאסיה היווה כ-5% מסך יצוא ענף היין ב- 2017, והציג גידול  של כ-19% להיקף של כ- 2.5 מיליון דולר. יצוא היין לאיחוד האירופי גדל בשנת 2017 בכ- 7% והסתכם ב כ- 12 מיליון דולר,  שהיוו כ- 25% מיצוא הענף.

אם היינו גאורגיה היו לנו הרבה יותר נתונים על יצוא יין. אבל אנחנו לא
אם היינו גאורגיה היו לנו הרבה יותר נתונים על יצוא יין. אבל אנחנו לא

השאלות ששאלתי את מכון היצוא לאחר קריאת הנתונים הללו היו מאוד פשוטות. לצערי, בתגובתם לא קיבלתי כל תשובה לשאלות, אבל נפרסם את התגובה שלהם כפי שנשלחה.

  1. מהיכן אתם מקבלים את הנתונים, ואיך אתם מנתחים אותם למידע שפרסמתם?
  2. האם הנתון של 47.6 מיליון דולר נגזר מהמס שמשלמים היקבים?
  3. מדוע נמסר לי כי אינכם מאפשרים לסקר את הקבוצה במהלך הביקור, כשבפועל כן אפשרתם לכתבת (שלא קשורה ליין) לסקר?

תגובת מכון היצוא

אכן מדובר בביקור היסטורי וחשוב, ואנחנו מסכימים עם אלון גונן בדבר החשיבות וההצלחה של האירוע. קרוב ל- 50 יקבים ישראלים זכו לחשיפה במסגרת האירוע, וההדים מהאורחים חיוביים מאוד. עיתונאי היין, וביניהם אלון גונן, הוזמנו להשתתף באירוע המסכם בברקן. מי שבחר להגיע קיבל חשיפה מלאה לאירוע ול- MW  שהשתתפו בו. נתוני היצוא הרשמיים שמכון היצוא מקבל הינם בערכים דולריים ולא במספרי בקבוקים או מחיר היין. אלון גונן מרבה לכתוב על מכון היצוא. מכון היצוא ישמח להזמין אותו לביקור על מנת לשמוע ממקור ראשון על העשייה הרבה לטובת תעשיית היין, ולקבל מידע המבוסס על נתוני אמת ולא על שמועות והערכות.

הערה שלי לתגובה

צר לי שאני כותב את זה, אבל כשגוף כמו מכון היצוא לא משתף פעולה עם תא עיתונאי היין, ואף לא אומר אמת בדבר סיקור האירוע החשוב הזה, עבורי באופן אישי אמינותכם נפגעה קשות, ולכן הזמנה אישית מיותרת ולא ראוי מבחינתי להיענות לה.

 

2: הרבנות הראשית – אולי הגיע הזמן לקלטר אותה

בתחילת חודש אפריל הוציאה הרבנות הראשית הוראת ביצוע ואיום ממחלקת הכשרות שלה, שמודיעה לכל היקבים ולכל שומרי הכשרות ביקבים: "נבקש להפנות את תשומת ליבכם כי על פי ההלכה, המצאות עשבייה מזמן פריחת הכרמים ואילך, עלולה לאסור את תוצרת הכרם ולמנוע את האפשרות לתת כשרות לענבי הכרם. יש לדאוג לעקירת העשבייה מהכרם ע"י קילטור השטח (או  ע"י ריסוסו), כך שלא תימצא העשבייה האמורה בזמן פריחת הכרם".

צילום מדף הפייסבוק
מיכל אקרמן. צילום מדף הפייסבוק

מי שהעלתה את חמתם של משגיחי הכשרות ברבנות, הייתה מיכל אקרמן מיקב תבור, האחראית על הכרמים של היקב בכל חלקי הארץ, והיא מקפידה ומעודדת את הכורמים שלה למצוא חלופות לריסוסים ולהשתמש בצמחיה הטבעית בכרם לשם כך, ואף אולי לשתול צמחיה שתמנע מחלות וכו'.  מבחינת הרבנות, האיסור נובע מספר דברים, בו כתוב על "כלאי הכרם", שהוא אחד האיסורים הכלולים בדיני כלאים. וכך נכתב: "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם". האיסור כולל שני מרכיבים, איסור הזריעה, ואיסור הנאה.

על מנת להסביר את הפסוק באופן פשוט יותר, נעזרתי ביינן אוליביה פרתי מיקב טפרברג, שהסביר את ההלכה כך: במידה וזורעים או שותלים צמחים במיוחד בתוך כרם למען מטרה נוספת מלבד גפן, כגון אספסת, חיטה, שעורה וכו', הדבר אסור על פי התורה. במידה והצמחייה נמצאת כבר בשטח וגדלה פרא, אין כל בעיה להשאירה ולא לגעת בה, ואין צורך לקלטר או לרסס אותה.

לאחר שהרבנות הוציאה את המכתב הראשון ב- 8 באפריל, נפגשו אנשי הרבנות עם החקלאים כדי להסביר להם את ההחלטה הגורפת, וב- 2 במאי הוציאה הרבנות מכתב תיקון בנושא.

מה שברור הוא, שנכון להיום, מיכל אקרמן (וכך גם כל חקלאי וכורם אחר) לא תוכל לשתול צמחים ולזרוע זרעים בכרמים שלה, אלא להשתמש רק במה שהאדמה מוציאה לבד. אין ספק, המדינה אכן השתגעה, ושלטון הדת/רבנות פשוט משחית כל חלקה טובה, אבל זה לא היה קורה אילו בעלי היקבים שמגלגלים מיליונים, בעלי הכרמים וחובבי היין, לא היו מאפשרים זאת. האשם גם במועצת גפן יין, שלא פוצה פה, לא נלחמת, לא עשתה את מלאכתה בכך ששנייה אחרי שהמכתב של הרבנות יצא, לא ביקשה הבהרות או צו מניעה מבג"ץ, או לא קיימה מסיבת עיתונאים על מנת, ואפילו למראית עין, להראות שיש מי שדואג ליקבים. לא דיון בשום וועדה בכנסת, פשוט אפס מעשה. אם לא תעשו כלום, לא ירחק היום והרבנית מיכל אקרמן תתבקש לצאת לכרמים עם שמלה ושרוולים ארוכים.

3: הלבן הזה עושה לי טוב – פסטיבל WHITE במרינה של הרצליה

חג שבועות בפתח וחגיגת היינות הלבנים מתחילה. בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש גם ביקבים וגם אצל ציבור חובבי היין, והרגלי השתייה משתנים. הרבה יותר יינות נגישים שמתאימים לאקלים הישראלי, יינות לבנים תופסים נתח שוק נכבד מאוד, ויש עלייה מתמדת בייצור יינות לבנים. יקבים רבים מדברים על כך שתוך מספר שנים היחס בין ייצור יין לבן ליינות אדומים ישתנה מהותית.

עד לפני מספר שנים, היבוא הוא זה שהנגיש את היין הלבן לחובבי היין, והציבור למד להעריך יינות משובחים, שלא היו מנת חלקם של היקבים הישראלים בתחילת דרכם. אבל יותר ויותר יקבי בוטיק התחילו לייצר יינות לבנים איכותיים, מה שאילץ את הגדולים לעשות חושבים ולשנות את התפישה.

פסטיבל לבן על הים בהרצליה WHITE, אותו התחיל להפיק איש הענבים חיים גן בדיוק לפני עשור, צפה את הנולד, ובהתמדה סיזיפית שינה פה את חוקי המשחק. כמו בכל שנה, רגע לפני חג הביכורים מתקיימת במרינה הרצליה (9.5 ו- 10.5) טעימת יינות לבנים, רוזה ומבעבעים, קלילים, טעימים, מהנים, פריכים, וכמובן צוננים. מאות יינות מזנים רבים, עשרות יקבים, והרבה אנשים טובים שבאים לחגיגה של יינות ישראלים עם חיזוק של יינות יבוא משובחים. יהיה קשה לטעום את כולם, הנה המלצתנו מה לא לפספס:

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב ברקן סגל  – ספיישל רזרב גוורצטרמינר 2017

יין חצי יבש שאתם הולכים להתאהב בו הקיץ. צבע זהוב בוהק, אף שמתקיף בריחות הדרים ופירות טרופיים. בפה מינרליות מקסימה, אגסים, תפוחים מעט קליפת תפוז, ועם כל בליל הפרי הזה יש חדות, רעננות ונעימות מקסימה בפה. היין הראשון שעידו לוינסון כיינן הראשי של היקב משחרר לשוק, ואכן לנער הזה פיללתי.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב אלונה – הרמוני רוזה גרנאש 2017

רוזה מקסים, חד כתער, מאוזן להפליא. שאפו. קראו עליו עוד במדור עוללות בסוף.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

יקב גוש עציון – האלון הבודד סוביניון בלאן 2017

ככה קצת מתחת לרדאר, יקב גוש עציון לא מפסיק להפתיע. סוביניון בלאן שעושה בית ספר לכל השאר.

"היינות שלנו נולדים מתוך אהבה, יצירתיות ומחויבות לאיכות היין הגבוהה ביותר", מעיד מיכאל אלפסי על היינות שמיוצרים ביקב הר אודם
",  מיכאל אלפסי מיקב הר אודם. צילום אבי אובליגנהרץ

יקב הר אודם – ויונייה 2017

מהיקב הכי צפוני בארץ של משפחת אלפסי, מגיע יין אצילי, מורכב מאוד, עדיין צעיר מדי, אבל שווה לטעום את הפוטנציאל.

דוד בר אילן כבר חמש שנים ביקב טוליפ והבחור מנווט, מטיס, ואפילו נחמד כמו דיילת באל על. צילום איל גוטמן
דוד בר אילן יינן יקב טוליפ. צילום איל גוטמן

יקב טוליפ – אספרו לבן 2017

היין של דוד בר אילן היינן, מפיץ ריחות בעיקר של פירות לבנים. האפרסק והפומלה משולבים נפלא עם טעמים של תבלינים יבשים. יין פריך ונפלא.

צילום דוד סילברמן dpsimages
הייננים של טפרברג. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב טפרברג – אסנס פינו גרי 2016

הייננים שיקי, אוליביה ודניאל עשו פינו גרי מינרלי מאוד, עם ריחות של אגסים, תפוח ומלון בשל. בקצוות, ובאופן נפלא, מעקצץ לו הפלפל לבן. היין בעל מרקם שמנוני מקסים. לערסל ופשוט להתאהב.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב כרמי יוסף ברבדו

בשלוש השנים האחרונות היקב עובר מהפכה של ממש בכל הקשור להקפדה ולדיוק. פה לא הייתי פוסח על אף יין בטעימה.

סוביניון בלאן 2017 – פלפל ירוק, אשכולית צהובה, ליים  ואפרסק. בפה חמיצות מרעננת וסיומת מינרלית מדהימה.

שרדונה 2017 – יין מהליגה של הגדולים. צעיר מאוד מאוד מאוד. שאפו שאפו שאפו.

רוזה 2017 – עשוי מענבי מרלו שמעניקים רעננות, פירותיות  וקלילות. מי צריך יותר מזה.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב מדבר – דרומי לבן 2016

טעימת השקה של היין שעשוי 51% סמיון, 26% סוביניון בלאן, 15% שרדונה, ו- 8% גוורצטרמינר. ריחות וטעמי פירות מאוזנים להפליא. בקצוות עשבוניות ייחודית. יין קיצי מאוד מהנה.

את יינותיו מייצר יקב נטופה ביקב אור גנוז ביישוב בעל אותו שם
צילום אבי אובליגנהרץ

יקב נטופה

היקב הכי מפתיע עם היינן פייר מיודובניק. יקב שצץ ב- ,2006 והיו רבים שחשבו כי מדובר בסוג של עוד יקב שמדבר על פילוספיה ייננית צרפתית. אבל לאחר יותר מעשור, ואחרי שטועמים מיינות היקב לאורך השנים, מבינים שיש בנטופה עשייה מאוד ייחודית, הקפדה על חומרי גלם, עם ייננות מדויקת שבעיקר לא מפריעה לחומר הגלם לומר את דברם. התוצאה: יין ים תיכוני מענג. גם פה שווה לדגום את שלושת היינות.

דומיין לבן 2017 – ארומות עוצמתיות לצד פירותיות מלטפת. יין לאוכל. שאפו.

דומיין רוזה 2017 – ילד רע, חד, תוקפני, עשבוני מאוד. הופ והבקבוק נגמר.

לאטור רוזה 2017 – רוזה מהליגה של הגדולים. עמק הרון במיטבו. סוף סוף.

צוות רקנאטי (משמאל לימין): גיל שצברג – סמנכ"ל, נועם יעקובי – מנכ"ל, אייל דרורי – יינן, מעיין חי – מנהלת הכרמים, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
צוות רקנאטי (משמאל לימין): גיל שצברג – סמנכ"ל, נועם יעקובי – מנכ"ל, אייל דרורי – יינן, מעיין חי – מנהלת הכרמים, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רקנאטי – פרנץ' בלנד 2017

פה רקנאטי מראה לכולנו שאפשר לעשות יינות עם אחוזי אלכוהול שפויים. 12% שמכילים בתוכם רעננות, פירותיות, עושר טעמים, ובעיקר אפשר לחוש את הענבים. יין עם טעם של ענבים. כל כך פשוט שזה מדהים.

האגרונומית מיכל אקרמן מהסיפור על הרבנות והעשבים והיינן אור נדבך

יקב תבור – סדרת אדמה רוסאן 2017

זה היקב שפרץ עם הזן הזה לפני כמה שנים, וכל שנה היין יותר ויותר מרתק. יין שמעניק עושר של טעמים ואושר על הפרצופים.

יינות יבוא

אורי שקד (משמאל) ואלי שקד - מנכ"ל רשת דרך היין
אורי שקד (משמאל) ואלי שקד – מנכ"ל רשת דרך היין. צילום אורי טאוב

המגש שקד – Mud House סוביניון בלאן 2017

הפתעת הקיץ. Hhi ניו זילנדי במיטבו. קליל, עוצמתי, גויאבה שמעלה חיוך על הפנים. איזה גאונים שם במשפחת שקד,  שיודעים לבחור את האחד. פעם היו שמים אבטיחים מתחת למיטה (אני רק אומר מה כדאי לעשות הקיץ עם היין הזה.

אקרמן – Beringer Main & Vine White Zinfandel 2016

זינפנדל לבן. זן אמריקאי לא מוכר בישראל. שווה לחוות. יש מצב שתתאהבו.

הכרם – Bianco Azzurro Moscato NV

לסיים את הערב עם היין הזה.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

צור סוכנויות

הדוכן הכי גדול עם מבחר יין כשר מכל העולם. על מה לא לוותר: Koenig Riesling 2015, Koenig Gewurztraminer 2015, Baron Herzog Chenin Blanc 2016, Rashi Joyvin White 2017,

בדוכן יהיה אפשר למצוא גם יינות ישראלים שמשווקים על ידי צור סוכנויות.

יקב פסגות – שרדונה 2017. יין עוצמתי, חמאתי. יופי של שרדונה.

יקב שילה רוזה 2017. עשוי מברברה וקברנה פרנק. יין מענג.

צילינסקי

יבוא מאיטליה. יינות מרתקים שנבחרו בקפידה.Fantini Collection, Italian Supreme, White Blend

4: הלבן הזה עושה לי טוב – ביקורות יין

יקב ספרה First Page - יין שצריך עוד זמן להתפתח
צילום דוד סילברמן dspimages

יקב ספרה – SPHERA

יקב מומחה ליינות לבנים, נושא את טביעת האצבע הייחודית של היינן דורון רב הון: מינימליסטית, מדויקת, עדינה ומלאת ניואנסים. כדאי להזדרז: היום, שישי 4.5, בשעות ‏‏10:00‏‏ – ‏‏15:00‏‏‏ ההשקה השנתית של היקב בגבעת ישעיהו. בתפריט: השקת בציר 2017 של סדרת WHITE CONCEPTS, וטעימה מיוחדת של WHITE SIGNATURE 2017.

ספרה שרדונה 2017 – יין חד ונקי עם חומצות מאוזנות היטב. גוף בינוני עד מלא, עם מרקם שמנוני, חמאתי. מתובל בשפע. ארז, אשכולית, מנגו ירוק, זסט של לימון, אגוז מוסקט. לאחר שעה בכוס הוא מתחיל לפתח טעמים בשלים, שמעניקים ליין מורכבות בעיקר עם חומציות מתמשכת. לאחר 24 שעות ניחוחות של סיד עם רמז של יערה מתוק, תפוח אפוי וקרם וניל. סיום ארוך, נקי.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

יקב יזרעאל – NATURAL דבוקי קולומבר 2017

יין מבעבע בתסיסה טבעית, סגור בפקק בירה. משקעים של שמרים בתחתית הבקבוק, שמחייבים לאחסן את היין בעמידה בלבד. עשוי מענבי מאכל דבוקי וקולומבר. יין יבש פרחוני, עם שפע ריחות מתוקים גם בפה. יש פרי טוב שאומנם לא נשאר לאורך זמן, אבל נעים. הבעבוע הטבעי קצת מאכזב, כי הוא גס ולא משתלב עם הטעמים המאוזנים.

נעמה סורקין. צילום שגיא קופר
נעמה סורקין. צילום שגיא קופר

יקב אורטל – רוזה 2017

יין ראשון של נעמה סורקין ביקב זה. רוזה מבלנד של 50% קברנה סוביניון ו- 50% סירה. גוון בהיר אפרסקי. באף ניחוחות עדינים של פרי הדר (אשכוליות, לימון), פירות צהובים (משמש, אפרסק ואגס), ונגיעות פרחים עדינים. בפה משיי בתחילה, ולאחר מכן מקבל כוח ונפח. מאוזן להפליא. טעמי פירות עשירים, פטל ותות בר, ובקצוות מגע של פלפל. שני זני ענבים סוליסטים, שנעמה הצליחה לחבר ביניהם באופן נדיר. שאפו.

אבי רוזנברג מול הפלאטו של כרם בן זמרה
אבי רוזנברג מיקב אדיר מול הפלאטו של כרם בן זמרה. צילום איל גוטמן

יקב אדיר – סוביניון בלאן 2017

ניחוחות של נקטרינה יחד עם נגיעות של אשכולית וסיד. בפה, יין מובנה להפליא, שיוצר איזון חלק בין המרקם העשיר והמשיי שלו, לבין החומציות הפריכה. אפטר טייסט שופע פרי הדר. יופי של יין.

אמנון וייס (משמאל) ושיבי דרורי. יודעים לעשות יין טוב
אמנון וייס (משמאל) ושיבי דרורי. יודעים לעשות יין טוב. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב גבעות

מחוות בלבן 2017 – בלנד של שרדונה וגוורצטרמינר, אותו יצר היינן שיבי דרורי. ועל זה נאמר, שכשהוא לא עסוק בלחפש כל מיני זרעים מהעבר, אז יוצא לו יין טוב. בלנד שמעניק יין פירותי וארומטי מאוד, עם עשבוניות שמאזנת את הטעמים הטרופיים.  שרדונה בינוני עד בעל גוף מלא, בעל מרקם ואורך מעמיקים. יופי של יין.

גבעות רוזה 2017 – רוזה מקברנה סוביניון. צבע ורוד בהיר, שופע  ניחוחות טריים, ארומטיים ומפתים של  תות שדה ואוכמניות בשלות, שממלאות את הכוס. קל בפה, עם גלים של חומציות ורעננות מקסימה.

כן, זו לא טעות: יקב רימון עם בלאן דה נואר. יין ראשון של היקב שעשוי מענבים ולא רימונים. צילום דוד סילברמן dpsimages
כן, זו לא טעות: יקב רימון עם בלאן דה נואר. יין ראשון של היקב שעשוי מענבים ולא רימונים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רימון – בלאן דה נואר 2017

מורכב מ- 60% קברנה פרנק ו- 40% קברנה סוביניון. צבע סלמון בהיר מאוד. ארומות של תותים ופטל מתוקים, מעט קמומיל בקצוות. בפה היין מאכזב. מרקם גס ולא מלוטש, מתיקות שלא מגובה עם חומציות. נראה שהיין נעשה על הדרך, בלי לחשוב אם הזנים אכן ראויים להיות יחד.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב עמק האלה

סוביניון בלאן 2016 – ארומות נקיות ומקסימות של קליפות הדרים ועשב מיובש. בפה פריכות, ואין ספור של טעמים מרוכזים. יין עוצמתי ומעורר השראה. שאפו.

בלנד לבן 2016 – בלנד של שרדונה, גוורצטרמינר וויונייה. צבע זהב עשיר. על האף, ניחוחות של אפרסק ומשמש. בפה היין מרענן, חד עם הרבה תפוח ירוק וטעמי קרמל עדינים. אם חשבתי שאקבל מתקפת מתיקות בפה, אז הופתעתי ובגדול לטובה. יופי של יין ליום יום.

שרדונה 2016 – מציג ארומטיות טרייה של פירות טרופיים, מלון, ורמזים של תאנה. מאוזן להפליא על ידי אלון קלוי קל. טעמים עמוקים של אגוזים קלויים משולבים בהתפוצצות של מלון ופרי הדר. סיומת חמאתית נפלאה. שאפו.

עוללות

אדם מונטיפיורי (במרכז) עם הבת רייצ'ל והבן דיוויד. צילום דוד סילברמן dpsimages
אדם מונטיפיורי (במרכז) עם הבת רייצ'ל והבן דיוויד. צילום דוד סילברמן dpsimages

רייצ'ל מונטיפיורי – עכשיו ידיעת המינוי הרשמית

אנחנו סיפרנו את זה בשבוע שעבר כשהבאנו את הבהרת אדם מונטיפיורי על ניתוק הקשר בין המשפחה לארנון גבע – להלן יקב מונטיפיורי, אבל בתחילת השבוע קיבלנו את הידיעה על כך שרייצ'ל מונטיפיורי מונתה לנהל את חטיבת היין של יבואני האלכוהול ספיריטים, הכוללת את  יקב הבוטיק אלכסנדר של יורם שלום. רייצ'ל אומרת על עצמה: "אני עוסקת בתחום היין כבר עשר שנים. התחלתי כעובדת בחנויות יין, המשכתי כסומלייה במסעדות, ומשם התחלתי לעסוק במכירות ושיווק וכיום מנהלת את תחום היין בחברת ספיריטים. אני אוהבת את התחום ומאמינה שזהו תחום שעוסק באנשים בעיקר, ויין זה לכולם ולכל זמן; אין חוקים בעיניי. אני באה ממשפחת יין, אבא שלי אדם מונטיפיורי עוסק בתחום כ- 30 שנה ונחשב כמוביל בתחומו, אחי דיויד מונטיפיורי עוסק בתחום כ- 10 שנים, ועכשיו מנהל את מחלקת היין ב- IBBLS".

צל"ש פולני לרוזה של יקב אלונה

יין הגרנאש נואר רוזה של יקב אלונה מבציר 2017 זכה במדליית כסף בתחרות יין ליינות רוזה – International Rosé Championship, שהתקיימה באמצע חודש אפריל ליד קרקוב בפולין ביוזמת מגזין היין הפולני Czas Wina. בתחרות התמודדו כ-200 יינות בטעימה עיוורת, ובראש השופטים הייתה Elizabeth Gabay MW המתמחה ביינות רוזה. הרוזה של אלונה עשוי מ- 100% ענבי גרנאש, יש בו 14% אלכוהול, התסיסה התבצעה בחבית, ומחירו 70 ₪.

תשלום גבוה, הטעמת יינות חינם, ותשלום לצוות מטעימים
יקב סומק משתתף בפסטיבל. צילום דוד סילברמן dpsimages

24.5.18: פסטיבל הקריניאן הישראלי 2018 במושב נווה ירק

מומו שמילוביץ מיקב נווה ירק, יקיים גם השנה (פעם שנייה) את הפסטיבל שעושה כבוד לזן הוותיק, ששנים רבות לא זכה להערכה אצלנו ובשנים האחרונות הופך לחבר לגיטימי במשפחת הזנים והיינות. הפסטיבל יתקיים ביום חמישי 24.5 בין 18:30-23:00 במושב נווה ירק ליד מבואות הירקון. היקבים המשתתפים: יקב וורטמן, יקב סומק, יקב פלדשטיין, יקב רקנאטי, יקב גתו, יקב שורק, יקב מאיה, ויקב נווה ירק.

מחיר כרטיס כניסה לפסטיבל 65 ₪ ברכישה מוקדמת, כולל טעימה חופשית של יינות היקבים המשתתפים. עוד יהיו טעימות בחדר פרטי אליהן ניתן להצטרף בתשלום נפרד. כל הפרטים בדף הפייסבוק.

 לרכישת כרטיסים במכירה מוקדמת

לאירוע בדף הפייסבוק

 

 






5 תגובות

  1. תא עיתונאי היין ? מה זו הבדיחה הזו ? וממתי מכון הייצוא חיב משהו למישהו ?

  2. לגבי הוראת הרבנות, אינני רב או פוסק הלכה, אבל מצחיק שאתה, חילוני בלי שום הבנה בנושא, מתייעץ עם איזה יינן ועל פי זה פוסק שאין בעיה הלכתית בעשבים שעולים מעצמם, ואז גם חורץ את גזר הדין "צריך לקלטר את הרבנות"…. זה כמו שאני אשאל רופא שחושב אחרת מהמלצה של משרד הבריאות ואז אחליט שצריך להיפטר ממשרד הבריאות…. די נמאס לשמוע את יבבותיך בכל הנוגע לדת, שלא היינו שומעים אם זו הייתה הוראה של משרד הבריאות מחשש סיכון בריאותי למשל. מה גם שאף אחד לא הכריח את היקבים האלה להיות כשרים, זה עניין כלכלי ועדיין ישתלם להיות כשרים גם אם זה אומר שהם יצטרכו לקלטר, אז תפסיק לקטר!

  3. מצחיק שאתה, שאינך רב או פוסק הלכה, מתייעץ עם עצמך ועל פי זה פוסק שיש בעיה בדברים של גונן.

    • כשל לוגי חבר, גם אם אני לא רופא, זה לא אומר שאני לא יודע שצריך ללמוד רפואה בשביל לחלק מרשמים….

כתבו תגובה