1: מיזם היקבים התאומים ישראל-גרמניה חוגג עשור
קצת קשה להאמין שעברו עשר שנים להקמת המיזם של הישראלית רנה זלצמן (זג יינות) ומהצד הגרמני Eva Raps. מיזם יקבים תאומים נולד על מנת לאפשר ליקבים ישראלים וליקבים גרמנים לשתף פעולה אלה עם אלה בכל הקשור להחלפת מידע, דעות ושיתוף פעולה מסחרי, אבל מעל כל אלה: היכרות בין אנשים, יצירת חברות אמתית המבוססת על יצירת יין. בלי פוליטיקה, בלי משברים, בלי סכסוכים. נותנים ליין לדבר.
מאז תחילת התהליך לפני עשור, עוד ועוד יקבים ישראלים ביקשו להצטרף למיזם, ובסוג של תפירה-עילית הותאמו היקבים התאומים – הגרמני לישראלי, אחד לשני. מבחינת גודל, מבחינת רעיונות, וכמובן החיבור האנושי. שימו לב: בלי תקציבי מדינה, בלי התערבות של גורם ממשלתי, בלי בירוקרטיה של מכון היצוא. העסק נבנה מיסודות חזקים ויציבים של אהבה ליין וראייה ארוכת טווח, ולאחר עשור אפשר לומר בגאווה ובענווה: כל הכבוד. פשוט שאפו ליקבים משני הצדדים, ושאפו על ההתמדה והנחישות והאהבה ליין של היוזמים.
השבוע, 14 במאי 2018, חגגו בברלין אירוע משולש: כנס שלישי של היקבים התאומים, יום ההולדת העשירי של היוזמה, ו- 70 שנה להקמת מדינת ישראל. 180 משתתפים נכחו באירוע, כשהמחצית הראשונה של אחר הצהריים הוקדשה לנאומים מקצועיים ומצגות מרתקות. ערן פיק מיקב צרעה דיבר על טרואר ישראלי, ומהצד השני דיבר נציג אזור המוזל – ריינהארט לווינשטיין, על הטרואר הגרמני, שהכרמים שלו יושבים על המדרונות התלולים משופעי הצפחה. המחצית השנייה הוקדשה לטעימה נרחבת של יינות ישראלים ויינות גרמניים. זה לצד זה עמדו נציגי היקבים הגרמנים והיקבים הישראלים, ומזגו לא פחות מ- 80 סוגי יינות למשתתפים. ריזלינג גרמני לצד שורש לבן ישראלי, הר אודם סירה לצד MUSKATALLER של יקב BEHRINGER – היין הכל כך מיוחד הזה של יינן צעיר ומוכשר, ירדן סוביניון בלאן שהטעימה יעל גיא לצד התאום ריזלינג 2016 של יקב KLOSTER המעולה, ועוד.
רשימת היקבים התאומים מהצד הישראלי מרשימה: רמת הגולן, גליל, יתיר, יפו, צרעה, ספרה, פלם, סוסון ים, כישור, לוריה, אדיר, רקנאטי, מרגלית, ויתקין, וורטמן, סומק, בזלת הגולן, הר אודם. מהצד הגרמני הרשימה מרשימה לא פחות, ומדובר ביקבי איכות – חלקם מסחריים גדולים, וחלקם יקבי בוטיק איכותיים שזוכים להערכה רבה בגרמניה ובעולם.
רובנו הישראלים, עסוקים ורואים תמיד את חצי הכוס הריקה כמעט בכל התחומים; אנחנו לא מסופקים משום דבר. הגרמנים, לעומת זאת, שותים יין, נהנים, מחייכים, חיים את ההווה ומשמרים את המסורת. כן, ברור שההיסטוריה וההענשה העצמית שעדיין הם מחויבים אליה, קיימות גם במיזם היקבים התאומים. ברור לכל שיש דברים טעונים וקשים, אבל מה שמרשים בקבוצה האנושית הזו של הישראלים והגרמנים, הוא שהכל על השולחן. מדברים על זה, מקשיבים אחד לשני, ובסופו של דבר מבינים שרק על ידי דו-שיח, שיתוף פעולה ויחסים אישיים, אפשר להוציא מהמיזם את הטוב והיפה.
אני לא יודע כמה יין מוכר כל יקב תאום ישראלי בגרמניה. אני לא יודע כמה עסקים אפשר לרקום בשיתוף הפעולה הזה, אבל מה שאני כן יודע, זה שהפוטנציאל קיים, ושהחיבור בין האנשים יכול להוביל לאין ספור אפשרויות עסקיות. זה תלוי רק ביקבים, שחלקם החלו ליצור קשרים מסחריים ותרבותיים, כגון יצירת יינות גרמנים כשרים – כפי שעשה התאום של יקב פלם, NIK WEUS. ואכן, מדובר בריזלינג גרמני קלאסי, שמשגיח הכשרות שהיה אמון עליו הצליח, ובגדול. או כדוגמת הסיור שערך היינן הצעיר Lukas Behringer מיקב BEHRINGER לאדם אלפסי, האח התאום מיקב הר אודם, בכרמים הממוקמים ב- Abtswind בצפון מערב בוואריה. לוקאס הוא יינן צעיר, שמצהיר כי הוא עושה יינות שונים. "אני עושה יינות שמתאימים לאוכל ושאנשים אוהבים לשתות, בלי הרבה משחקים ותיקונים. סוחט ענבים הכי מובחרים, ונותן לטבע לעשות את שלו". מדובר אכן בסוג של תופעת טבע, או יותר בסוג של יינות מדהימים שכל כך קל להתאהב בהם. יין מרתק, עוצמתי, שכל שאר היינות קצת מתגמדים בפניו. (משפחת אלפסי, תביאו את היינות שלו לארץ).
לסיכום: גם אם לא יבנו עסקים, תמיד תישאר החברות שנוצרה, ועושה הרושם שהחיבור הזה הוא לכל החיים.
2: שורק – עשר שנות יצירה ותערוכת יקבים ביתיים 2018
בית הספר המעשי ליין שורק של ניר שחם חוגג עשור, כשחזון בית הספר הוא "יצירת שמחה דרך עולם עשיית היין". כל שנה לפני שאני מגיע לתערוכה, אני שואל את ניר האם הוא באמת רוצה שאגיע לסקר ולבקר את תלמידיו. האם זה בכלל נכון להגיע ולכתוב ביקורת יין נטולת סיפורי מסגרת, רק היין מדבר, בלי הנחות, ובלי להתחשב שזה בעצם התחביב של רובם. והתשובה של ניר לא משתנה אף פעם: "כן, הם ראויים לקבל ביקורת יין מקצועית שתפורסם". בכל שנה אני מוצא את האחד או השניים שגורמים לי להרים גבה, ואני אומר לעצמי: וואו, יש פה משהו. היינות לא נקיים או מושלמים. להיפך, אני מוצא בהם משהו מיוחד, שונה, תעוזתי, אמיץ. יינות מושלמים יש כמעט בכל יקב גדול או בינוני. להם, בשורק, מותר לעשות דברים קצת אחרת.
יקב אדם: ייננית אורנה לב – ויונייה זהבה 2017
צריך תעוזה כדי להתעסק עם הזן הזה ביקב כל כך קטן. אם לפני כמה שנים חשבו שהזן הזה זכה בכוכב נולד, והנה הוא עומד לפרוץ ולשבור את כל מונופול השרדונה בארץ ולהפוך לזן השתי ביותר, אז כגודל הציפייה כך גם הייתה האכזבה ממנו. ייננים לא בדיוק ידעו איך להתעסק איתו. חלקם הלכו איתו לכיוון של עולם חדש, ואחרים נשארו בעולם הישן. אף אחד מהם לא הצליח לשלב את שני העולמות, וזה מה שהענב הזה צריך כנראה פה בארץ. והנה באה לה ייננית, והצליחה לפייס בין העולמות, חדשים וישנים.
צבע היין אפרסקי פלומתי בהיר. באף התפרצות של ריחות צוף, יסמין, משמש בשל, ובקצוות שומר. בפה יש תחושה של ין מתובל, פירות הדר מתוקים, אפרסק בשל, מעט ליצ'י. בקצוות ג'ינג'ר שעושה את כל ההבדל, ומרים את היין הזה לדרגת מעולה.
קותי סירה 2016
צבע אדום כהה עמוק עם ליבה בהירה. באף פירות כחולים מודגש על ידי שזיפים, אוכמניות ותות, עלה דפנה, זרעי כוסברה, עלי כותרת של ורדים מיובשים ואפר. בפה עשיר ובשרני, עם טעמי שזיף בשלים ועגולים, מרווה ותה ירוק. יין ערמומי שבונה את עצמו לאט לאט, ובסופו של דבר הוא הופך לפראי וחסר מנוחה בפה. כמו שצריך.
יקב ויינר: יינן שמעון ויינר – רוזה שלכת 2017
עשוי מענבי סירה, קריניאן, מלבק, גרנאש וקברנה פרנק. רוזה בהיר ונקי, עם ניחוחות של פירות אדומים טריים כמו דובדבן ותות, ותווים מתובלים של תבלינים ופלפל. החך מאוזן. בעל גוף בינוני. יין מקסים ועוצמתי. הפתעה ענקית. שאפו.
מלבק 2016
צבע סגול עמוק, עם השתקפויות כחולות. האף מורכב, עם המון פירות בשלים אדומים. בעיקר אוכמניות, סיגליות, ומגע של טעמי עור, תבלינים ווניל. פה מלא ועשיר בטאנינים רכים ומתוקים, ומבנה חמאתי וחלק. שכבות מרובות ועשירות של פירות אדומים, דובדבנים שחורים ופטל בשל, שזורים יחד ומשחררים רמזים של שוש ופלפל שחור. מינרליות נפלאה. מלבק מרשים ביותר.
יקב רוגלית: ייננית שרון כהן
היקב ממוקם במושב נווה מיכאל שבעמק האלה. שרון היא ייננית מקצועית, שהשלימה את לימודיה בבית ספר ליין שורק, ומיד לאחר מכן עברה סטאז’ אצל היינן ניר שחם. ישי, הבעל, הוא המתכנן והמקים של הכרמים מהם מופק היין של שרון (בסך הכל כ- 33 דונם).
רוגלית מרלו סירה 2015
היין שופע של פרי אדום באף. שזיפים מתוקים וזרמים שחורים מן המרלו, ורמז קל של תבלינים מן הסירה. יין מאוד נגיש וחלק, עם טעמים פירותיים משתהים על החך, יחד עם רמזים של עור וארז. שליטה נפלאה של הייננית באיזון של הפרי הבשל ורעננות היין. חומציות נפלאה וטאנינים קטיפתיים התומכים בשכבות של פטל ודובדבנים שחורים, כמו גם רמזים לקפה ושוקולד הממשיכים בגימור ארוך. שאפו על היין הזה ועל הבריחה ממה שכולם היו עושים (בטח מוסיפים קברנה סוביניון).
דנה 2016 – מלבק, קברנה סוביניון וסירה
בלנד מרתק, עם עוצמת פרי צפופה וממוקדת. שפע של פרי כחול, מוקה, חרוב, חמאה וטוסט. רמזים לעשב מיובש ועלי כותרת של ורדים. לכל אורך הטעימה היין נשמר ארוך, נקי, טרי. יין בעל עמוד שדרה חזק . טאנינים ניכרים המצביעים כי היין צעיר, ועדיין צריך זמן כדי להשלים את הפרי האינטנסיבי שבו. אפטר טייסט בעל מרקם נהדר. כל מה שרציתי למצוא בבלנד מעניין צעיר יש ביין זה.
קברנה מרלו 2016
ניחוחות מדהימים של תפוזים ודומדמניות, עם זפת ועיפרון עופרת ואוכמניות. בפה טעמים שמשתנים כל הזמן. יין בעל גוף מלא וחזק. חך מתוח וחזק, עם שלדה רצינית של טאנינים עדינים אך שופעים. קו של חומציות שמעלה חיוך על הפנים. גם פה יין בתחילת דרכו, עם גימור ארוך ואינטנסיבי. ייננות מרשימה ביותר.
בשבוע הבא על עוד יינות בולטים בתערוכת היקבים הביתיים.
3: יקב ויתקין – השקה חגיגית לכבוד שבועות
היום, שישי 18.5, ישיק היקב (משתתף ביוזמת היקבים התאומים) שישה יינות חדשים:
מסע ישראלי לבן 2017 – ארומטי, רענן, פריך מאוד, שופע עשבי תיבול יבשים.
מסע ישראלי ורוד 2017 – עמים עזים של ענבים נפלאים (סוף סוף), חד, מינרלי. שאפו.
ויתקין גוורצטרמינר 2017 – גוורץ יבש, פרחוני ואקזוטי.
ויתקין ריזלינג 2017 – ריזלינג ישראלי ייחודי. חמיצות טובה לצד פרי מתוק עדין.
ויתקין גרנאש בלאן 2017 – שופע פירות הדר, מלון ירוק, המון עשבוניות. צעיר צעיר צעיר.
ויתקין פינו נואר 2016 – יין לעיס, שופע פרי, עשבי תיבול, מנטה. יופי.
