השבוע בענף היין 132: נשים חזקות – יערה שמעוני וענת לוי, וכנס משעמם

שבוע מאוד מעניין עבר על תעשיית היין הישראלית, שלא שוקטת לרגע. מכון היצוא עם מיזם חדש שמוליד בין היתר את האישה הכי חזקה בענף היין, יקב רמת הגולן חושף את הפעילות הסודית של ענת לוי, וכמובן המפגש השנתי בתל חי

יערה שמעוני - אשת המיליונים שתחלק את תקציב פרויקט קידום היין בארצות הברית. צילום דוד סילברמן d
יערה שמעוני - אשת המיליונים שתחלק את תקציב פרויקט קידום היין בארצות הברית. צילום דוד סילברמן d
  1. מכון היצוא: האישה הכי חזקה בענף היין

מכון היצוא השיק השבוע את "פרויקט קידום היין בארצות הברית". לאחר כמה שנות תכנון, ובעיקר הצלחה לגייס תקציב מדינה ראוי ומשמעותי,  נבחרה החברה האמריקאית שתעסוק ביחסי הציבור ומיתוג של היין הישראלי ברחבי ארצות הברית, מדובר ב- Colangelo & Partners שמתמחה ביחסי ציבור וקידום מוצרי יין בארצות הברית. תחת ידם עוברים תקציבי ענק של יינות מכל העולם (יוון, ספרד, קרואטיה ועוד).

מכון היצוא קורא לכל היקבים – גדולים וקטנים, כשרים ולא כשרים, להצטרף למיזם ההיסטורי הזה, על מנת לקדם את היין הישראלי בארצות הברית. מחר ההשתתפות בפרויקט הוא 3% מתוך ההכנסות השנתיות בגין ייצוא היין של היקב לארצות הברית בשנה החולפת או סך של 3,000 דולר, הגבוה ביניהם, ובכל מקרה התמורה השנתית לא תעלה על 30,000 דולר.

הסלוגן של Colangelo & Partners – נקווה שיעבוד ליינות ישראל. צילום מדף הפייסבוק
הסלוגן של Colangelo & Partners – נקווה שיעבוד ליינות ישראל. צילום מדף הפייסבוק

על פניו מדובר בהסכם הוגן והגיוני, בו באמת כל יקב עשיר או עני יכול להשתתף, ולקחת חלק בפרויקט מתוקצב ממשלתית עם ראייה לטווח ארוך (4 שנים מינימום), עם אסטרטגיה שהוכיחה את עצמה עם מדינות אחרות. יקב שלא יצטרף, או חושב שיוכל לרכוב על ההצלחה בעוד שנה-שנתיים, יצטער על אי הצטרפותו. באמת מדובר בסכום ששווה להסתכן בגינו.

ברור לכולם שהעבודה לא תהיה קלה, ואין מה לעשות – מדובר בפלח שוק שכולם רוצים לגדול בו, וחברת יחסי הציבור שאינה מכירה את הנפשות הפועלות מקרב מנכ"לי היקבים הגדולים, תצטרך להתעסק עם אין ספור בעיות אגו ויללות. צריך לקחת בחשבון שדפנה שטרנפלד, סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה במכון היצוא, מינתה את יערה שמעוני, מנהלת ענף תוצרת טרייה ויין, לאחראית על הקשר בין היקבים לחברת יחסי הציבור האמריקאית. יערה היא זו שתחליט לאן לשלוח יינות, ולאיזה מבקרי יין, ואיזה יקב ייתן את הטון. בעצם, יערה שמעוני היא אשת המיליונים. זה תפקיד שנותן לה טיפול בתקציב של מיליונים, שברובו הוא תקציב מדינה (משרדי חקלאות, תיירות, מסחר ותעשיה), ויש בו גם את החלק של היקבים.

מעניין אם הפעילות תתמקד בשוק הכשר. צילום מדף הפייסבוק
מעניין אם הפעילות תתמקד בשוק הכשר. צילום מדף הפייסבוק

מהיכרותי עם יערה, אין לי ספק שהיא אשת מקצוע ראויה ומקצועית, ונמצאת בענף כבר מספר שנים ומכירה אותו. אבל כאן בדיוק הבעיה, ואני לא בטוח שיערה תהיה מסוגלת להתמודד עם הלחצים העצומים שיופעלו עליה, בעיקר מהיקבים הגדולים שמכניסים למכון היצוא כסף רב. הדוגמאות לבעיות שיכולות לצוץ הן רבות: כפי שציינתי, חברת היח"צ האמריקאית לא מכירה את היקבים, ולכן הגורם היחיד שיעבוד מולם וינתב את היינות והאירועים וההשקות היא יערה, ולא ברור איך יערה תחליט לאיזה מבקר יין לשלוח יינות מסוימים של יקבים מסוימים, איך היא תחליט איזה יקבים יכנסו למגזינים כאלו ואחרים, ומה עם תמונות באתר היין הישראלי, ומאמרים והמלצות, ועוד ועוד אין ספור החלטות שיכולות לקדם יקב אחד על האחר. זאת כשאף אחד לא באמת חושב שהיקבים חושבים קודם כל על מדינת ישראל, וכל אחד רוצה לדאוג ליקב שלו. מדובר בסמכות שדפנה שטרנפלד העבירה ליערה שמעוני בסוג של מחטף, כשלדעתי היקבים לא כל כך מודעים להשפעה ולכוח הרב שהמכון לקח לעצמו.

היקבים חייבים לדרוש ממכון היצוא למנות אדם ניטרלי שיצטרף להחלטות של יערה, ושייתן את הדעת על חלוקת עוגת הפרסום והשיווק על מנת שלא יהיה מצב של איפה ואיפה אפילו למראית עין. במצב שנוצר, הלחצים הגדולים יופעלו על יערה מהר מאוד מהיקבים בעלי הכוח, או מכאלה שמקושרים למכון היצוא. מועצת גפן יין בראשות צחי דותן צריכה וחייבת להגן על כל היקבים, והוא זה שצריך לעמוד כרגע על הרגליים האחוריות, על מנת להיות שומר הסף ולראות שהמחטף שנעשה, אולי לא ביודעין, יתוקן. אחרת מהר מאוד יהיו פיצוצים; ויהיו.

ענת לוי בימים בהם עדיין שתתה יין
ענת לוי בימים בהם עדיין שתתה יין
  1. הפרויקט הסודי של ענת לוי נחשף – חטאתי, עוויתי, פשעתי

ענת, טעיתי – ובגדול. כל אותם שנים שביקרתי את פעילותך ביקב רמת הגולן היו טעות. פשוט לא הבנתי כנראה כמה שאת מבריקה, גאונה, מחוננת ובעלת יכולת מרשימות, והשבוע התנפצה לי בורותי בפניי, לאחר חשיפת הפרויקט האישי שלך שהקמת כשפרשת מיקב רמת הגולן. אם הצלחת לשכנע את בעלי השליטה ביקב לקבל תקציב פיתוח שנאמד במאות אלפי שקלים, ולשמור את הפרויקט הזה בסודי סודות, ולהחתים את כל העובדים על סודיות, ואף לקבל את תמיכתו של המנכ"ל החדש לפרויקט האישי שלך – אז אני מוריד את הכובע. את באמת ובתמים מדהימה והיכולות שלך באמת אקסטרווגנטיות.

הפרויקט השושואיסטי של ענת התחיל כשנה לפני שפרשה מהיקב, כשהיא יצרה קשר עם חברת 'חדשנות מעשית' (Practical Innovation) בראשות  טל לייזר, שהייתה אחראית למיתוג מחדש של יקב הרי גליל בבעלות-רוב של יקב רמת הגולן. אף אחד לא ידע במה מדובר, וענת רק שחררה מידע כי זה הולך להיות הדבר הבא שיזעזע את תעשיית היין. השבוע סוף סוף חשפה ענת את המיזם בעיתון ידיעות אחרונות. מסתבר שמדובר בחברה חדשה, שענת היא היו"ר והמייסדת שלה, כשבדירקטוריון יושבים רק אנשי הדירקטוריון של יקב רמת הגולן. שם החברה הוא  Wine water – "מי יין", והמוצר שלה הם מים המכילים מיצוי של חליטת גפת (קליפות ענבים) ללא אלכוהול.

יוצג שם בסוף החודש ומיועד לשוק האמריקאי
יוצג שם בסוף החודש ומיועד לשוק האמריקאי

אז אם בחליטה מדובר, פרופסור עודד שוסיוב (מדען, יזם, סטארט-אפיסט, יקב ברבדו) מסביר לי שזה בעצם מיצוי בחום של מוצק, על מנת להוציא ממנו חומרי טעם וריח, ושאר חומרים כאלו ואחרים שנמצאים בו. בפרסום בידיעות אחרונות נכתב  שהמים מכילים חומרים טובים ורבים שנשארים בקליפת הענב ומוכרים לכולם, כגון  אנטי אוקסידינטים, מינרלים, פנולים ועוד. המים שישווקו בבקבוקי זכוכית של 350 מ"ל יהיו בשני טעמים; האחד בטעם חליטת ריזלינג וגוורצטרמינר, והשני חליטת קברנה סוביניון, מרלו, סירה ופטי וורדו.

לא טעמתי את המוצר. הוא יושק בתערוכת מזון בניו יורק בסוף החודש, ומיועד לשוק האמריקאי בו צורכים בכל שנה כ-37 מיליארד ליטרים של מים בבקבוקים. תעשיית המים שם מגלגלת 13.6 מיליארד דולרים בשנה, והטרנד בשנים האחרונות הוא מים בראים (מים עם אלוורה ומים עם תוספות תזונתיות, ועוד). נכון לרגע זה עדיין לא קיבלתי את האנליזה של המוצר, שביקשתי על מנת להבין האם יש בו ערכים בריאותיים כלשהם. פרופסור שוסיוב מבהיר לי כי "אם טוענים שיש ערכים תזונתיים ליין, החוק האמריקאי וגם הישראלי מחייב לעשות ולהציג ניסוי קליני מסודר. אחרת אי אפשר, ואסור להגיד, שזה בריא. לגבי האלכוהול שנמצא ביין, חייבים להבין שאלכוהול הוא הנשא של כל אותם חומרים, שבזכותו הם נספגים בגוף, ומים לא עושים את אותה עבודה".

מעבר לשאלה האם אלה מים טעימים או לא, נשאלת השאלה מה איכות המוצר, ואיזה ערך מוסף יש בו מעבר למים בטעמים שנמצאים כבר בשוק, כדוגמת מים בטעם ענבים של נביעות, או מים בניחוח ובטעם של מרלו של חברת פריגת. בשנות ה- 90 (אם אני לא טועה, ענת לוי הייתה אז בארצות הברית מטעם יקב רמת הגולן), יצא בקול תרועה רמה יקב בשם ARIEL מקליפורניה, שגם מכריז על עצמו כיקב בר קיימא, אשר הוציא את האלכוהול מהיין שלו, ושיווק לשוק האמריקאי יין קברנה סוביניון ויין שרדונה ללא אלכוהול.  בשיטת אוסמוזה הפוכה הצליחו להשאיר נוזל עם כל מרכיבי היין, ללא האלכוהול. השיטה הייתה מאוד פשוטה, ומחיר המוצר המוגמר ל-750 מ"ל שמבוקבק לבקבוק יין רגיל, היה   9 דולרים.

מבחינת ענת כאשת עסקים, אז ללא ספק היא הצליחה לסחוף את בעלי הממון ביקב להשקיע במוצר שאינו בליבת העסקים שלו, מבלי לשאול את השאלה המרכזית: האם המוצר עלול לגרום לזילות של היקב בקרב הלקוחות בארץ ובחו"ל? ומה לגבי תדמית יינות רמת הגולן שהיקב משקיע בה מאות אלפי שקלים בשנה? האם היקב בעצם אומר  שהאלכוהול שנמצא ביין מסוכן, או כדאי להימנע לצרוך אותו והנה אנחנו מעניקים לכם אלטרנטיבה? האם עשרות שנים של חינוך כי יין זה לא עוד וודקה או וויסקי יורדות לטמיון? זה מזכיר את הסיפור של מקדונלדס, תאגיד המזון המהיר הגדול ביותר בארה"ב, שמנסה לשכנע אותנו שהוא מנסה להיות 'בריא', ואתר של החברה הזהיר את העובדים מהמזון שהם מגישים.

האם יש סיכוי ש"חליטה" תקבל פטנט עולמי?
האם יש סיכוי ש"חליטה" תקבל פטנט עולמי?

שאלה נוספת שצריכים לשאול את עצמם מקבלי ההחלטות ברמת הגולן, מדוע טמפו וקוקה קולה שבבעלותן יקבים, לא פיתחו מוצר כזה במהלך השנים? הרי לרשותם תקציבי עתק של מחקר ופיתוח. מדוע הם נמנעים מלהיכנס נישה זו, ושאלה נוספת בעניין "פטנט". רישום מוצר אצל רשם הפטנטים לא מעניק לו באופן אוטומטי גושפנקה של פטנט. הרשם בודק, וזו פרוצדורה של יותר משנה לקבל אישור לפטנט, ובטח פטנט עולמי. אז נכון לרגע זה (בדקתי) אין פטנט רשום אצל רשם הפטנטים. יש רק בקשה לרישום פטנט, ועורך דין שמתמחה בפטנטים מסר לי שהסיכוי ש"חליטה" תקבל פטנט, ועוד עולמי, קלוש עד אינו קיים בכלל.

ודבר אחרון, לייצר מוצר חדש ולהחדירו לשוק הרווי מים בטעמים, בטח כמו השוק האמריקאי, זה עניין של שנים. האם היקב בנוי להשקעות כספיות כאלה של מיתוג מוצר, החדרתו לשוק, יחסי ציבור, משלוחים, עלויות ייצור וכל זה, בתקופה שענף היין מדשדש? לא לי התשובות.

יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן – התבקש להגדיל אצלו במשתלה את כמות חומר הריבוי ולמכור לכורמים חומר נקי. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן – נותנים גב למיזם של ענת לוי. צילום דוד סילברמן dpsimages

תגובת יקב רמת הגולן

יקב רמת הגולן, שהוביל את מהפכת היין בישראל וחוגג 35 שנים להיווסדו, יציג בתערוכת המזון היוקרתית Fancy Food המתקיימת בניו יורק ב- 30 ביוני, פיתוח חדשני ופורץ דרך בקטגוריית המים.  חברת הבת שהוקמה Wine water תחת המנכ"לית ענת לוי, הגישה בקשה לרישום פטנט.

Wine water פיתחה משקה טבעי על בסיס מים וחליטת קליפות ענבים וזרעים הנשארים לאחר תהליך ייצור היין. קו המוצרים החדש תחת שם המותג O.Vine יוצגו לראשונה בתערוכה בניו יורק, וכבר נרשמת התעניינות רבה מחברות רבות בתעשיית המשקאות בארץ ובעולם. Vine הינו משקה טבעי לחלוטין וללא חומרים משמרים וצבע מאכל, וצבעו מגיע מחליטת הקליפות. המשקה בעל ניחוח משכר וטעם מרענן וללא אלכוהול. סדרת O.Vine כוללת שני משקאות עדינים ושני משקאות מוגזים, אשר יהיו זמינים במגוון סוגים החל מאוקטובר 2018.

היינן איתי להט עמד בראש הכנס. למה שלא יהיה מעניין? צילום רן בירון
היינן איתי להט עמד בראש הכנס. למה שלא יהיה מעניין? צילום רן בירון
  1. כנס היין השנתי במכללת תל חי – האריה מפהק משעמום

כתבתי שהיה שבוע עמוס, וכנס היין בתל חי היה הפינאלה בשבילי. אז ביום חמישי הנעתי את האוטו בשבע בבוקר ושמתי דיסק של הסימפוניה מס' 27 של היידן, שהיא סימפוניה מאוד נמרצת, תוססת, ומאפיינת את סגנון "הסער והפרץ". זאת כהכנה לכנס היין השנתי, שהובטח לי כי מטרתו היא להתמקד בנושאים חשובים הנמצאים בלב העשייה העולמית, להביא נושאים אלו לידיעת אנשי תעשיית היין בישראל, ולעורר דיון מפרה.

טוב, שעמום כזה לא חוויתי מזמן, וסימפוניה 27 של היידן פשוט התחלפה ללא אזהרה לרקוויאם שלו. לא ברור לי מה הלך שם. גיא הרן, המרצה הראשון, דיבר על תיירות יין, והתמקד רק בהונגריה וכמה שנפלא שם ומדהים שם. לא מילה על ישראל, או על המשאבים שיש לייננים פה, או החוק שלא מאפשר להם לפתוח יקב בין הכרמים אלא באזורי תעשייה – אז איזה תיירות יין אתה רוצה שתהיה פה?

ערן פיק בסביבה הטבעית שלו. צילום פאפא רצי
ערן פיק בסביבה הטבעית שלו. צילום פאפא רצי

המרצה השני, איתי להט האקדמי, דיבר  על חומרים טבעיים ביין, והציג גרפים ונוסחאות כימיות, והמון מילים באנגלית שרק הייננים אולי מכירים, וניסה לומר שהטרנד העולמי עכשיו זה מוצרים בריאים, ושבעתיד ישתמשו במכשיר אולטרסאונד לחיטוי חביות, ובחלבון שעשוי מאפונה ולא מבקר או מעצמות דגים. ערן פיק מיקב צרעה, שמזוהה כיינן הטרואר, פיהק את עצמו בנושא שיטות גידול ענבים.

פעם בשנה מתכנסים כולם בכנס יין, ובאמת שזה המקום להחליף רשמים וחוויות, ואולי לארגן מאסטר קלאס וקבוצות דיון, ואולי טעימות מעניינות. יש כל כך הרבה דברים לעשות, ובמקום זה שש שעות של כלום. האם יש צדיק אחד שהיה בכנס, שיגיד שהוא השכיל אפילו קצת מיום זה? אחד שלקח רק תובנה אחת, אחד שאמר 'וואלה, היה שווה את 50 השקלים שגבו ממני'? אני אשמח לדעת מי זה.

עוללות

ד"ר ציונה בן-גדליה מובילה את המחקר עם ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי – יינן יקב גבעות
ד"ר ציונה בן-גדליה מובילה את המחקר עם ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי – יינן יקב גבעות

האם הורדוס רק שתה או גם ייצר יין?

בכנס שהתקיים באוניברסיטת אריאל אתמול (חמישי 7.6.18), הוצגו ממצאים שהתגלו באתר שהשתמר מתקופת הורדוס. לאחר שבשנת 2017 נחשפו בחפירות בגן לאומי הרודיון עשרות כדי ענק ("דוליות") מאורגנים בשורות ושקועים בתוך רצפת קומת הקרקע של הארמון, הגיעו חוקרי האוניברסיטה ד"ר ציונה בן-גדליה וד"ר אלישיב (שיבי) דרורי – יינן יקב גבעות, יחד עם חוקרים נוספים, כדי לבצע בדיקות מיקרוסקופיות, ביולוגיות וביוכימיות, שמטרתן לזהות את תכולת הכדים. מסתבר כי קומת המרתפים של ארמון מבצר ההר בהרודיון הוסבה והותאמה בימי שלטונו של הורדוס לשמש כיקב או מחסן יין מלכותי מטיפוס המוכר מפומפיי ומרחבי האימפריה הרומית. המחקר, אשר נמצא בעיצומו, בוחן את ה"דוליות" ואת השימוש בהן כמכלי תסיסה, הצללה, סינון ואחסון יין. היה שובב ההורדוס הזה.

צילום יונתן בן חיים

צילום יונתן בן חיים

20.6: יקבי מורדות הכרמל בהרברט סמואל הרצליה

מסעדת הרברט סמואל במלון ריץ קרלטון הרצליה ממשיכה את מסורת "דרך הגפנים" שלה כהוקרה לחבלי היין של ישראל, והפעם "מורדות הכרמל" – ארוחת שף רבעונית המשלבת השראה של שלושה יקבים: בת שלמה, מאיה וטוליפ, שהיינות שלהם ישולבו במנות מיוחדות של מור כהן, שף המלון.

ארוחה זו, השלישית בסדרה, תיגע בהר הכרמל, המורשת הדרוזית העשירה והעמקים הפוריים סביבו, עם צאן, דגים והגידולים החקלאיים של עמק חפר. כל אלה יכונסו לארוחת טעימות, כשאת מנות ילוו היינות של טוליפ, מאיה ובת שלמה, והשף והייננים יעברו בין הסועדים ויסבירו על המנות והיינות.

 






6 תגובות

  1. פרויקט קידום היין נראה ונשמע כמו חלום ! רק צריך לתת את הדעת לגבי היקבים הקטנים שמסיבות כלכליות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הנוכחית לכן יש לייצר להם מסלול מותאם אני בטוח שיערה תיתן דעתה על כך…
    לגבי מי היין של ענת אני חייב לומר לך שלפני כמה שנים ייבשתי גפת ענבים לאבא שלי (הוא מבין בצמחי מרפא ועוסק בכך בזמנו הפרטי) ולאחר הרתחה ומיצוי הגפת והוספת תמצית זרעי ענבים הוא היה שותה כוס כל יום מהחליטה .דרך אגב מעולה לסכרת 2 ולחיזוק המערכת החיסונית ועוד … ואני בטוח שיש עוד חובבי צמחים וחליטות שעשו זאת , יכול להיות לא באותו הטכנולוגיה שהם עושים אבל הרעיון מובן !
    כך שהרצון לרשום פטנט על זה לא נראה לי , זה לא המצאת המאה !!
    שבת שלום

  2. כנס היין הוא מפגש חשוב של הענף, לצערי משנה לשנה הולכים ומתמעטים המשתתפים בו. לגבי התכנים שהועברו השנה הם היו מעניינים יותר מבשנים חולפות אך הנגיעה בנושאים החשובים שבהם הייתה מועטה ולא רלוונטית ליקבים בארץ. הרצאתו של גיא על תיירות יין הייתה בסיס נפלא לדבר על נושא חשוב מאין כמוהו תיירות יין, בעתיד, ראוי לדבר גם על פיתוח תיירות היין בארץ, תחום שקרוב לליבי אותו אני מקדמת שנים רבות הן בפן הסטטוטורי והן בפן השיווקי .

  3. כנס תל חי משעמם, מיותר. איתי להט דיבר בפאתוס וראו זה פלא הוא לא הזכיר ולו פעם אחת את המילה ענבים….!
    מכון הייצוא? נו באמת. זה בדיחה בדיוק כמו תא כתבי היין.

כתבו תגובה