השבוע בענף היין 151: דרכו הארוכה של יקב רקנאטי לצפון והחגיגה של מיכאל בן יוסף

השבוע אנחנו מספרים על התהליך הקשה שעובר יקב רקנאטי במסע להקמת יקב חדש באזור תעשייה דלתון, עם הפניית אצבעות הדדית. חוגגים את יום הולדתו ה-87 של מיכאל (מימי) בן יוסף, וטועמים יינות חדשים של היקבים רקנאטי, יתיר, צובה, והיקב הקטן אפוד

אמנון פאר מציג למיכאל (מימי) בן יוסף את עוגת האהבה ליום הולדתו ה-87. צילום דוד סילברמן dpsimages
אמנון פאר מציג למיכאל (מימי) בן יוסף את עוגת האהבה ליום הולדתו ה-87. צילום דוד סילברמן dpsimages

 1: יקב רקנאטי – המעבר הקשה לצפון

כבר יותר משנתיים שיקב רקנאטי הממוקם באזור התעשייה עמק חפר, מתכנן את המעבר שלו לפארק התעשייה דלתון בגליל העליון. בשנת 2016 מונה גיל שצברג – סמנכ"ל היקב ומי שהיה היינן הראשי, לנהל את פרויקט הקמת היקב החדש בפארק תעשייה דלתון. מאז, בכל פעם שנפגשנו נאמר לנו כי העניין בתהליכי רישוי, ואוטוטו היקב ייבנה וקום יקום. במסיבת העיתונאים בהשקה של סדרת MED BLEND (קראו על היינות בהמשך הכתבה), אמר גיל שצברג לרני רוגל העורך, כי תחילת ייצור יין ביקב החדש שתוכננה לבציר 2019, עברה לבציר 2020, וכי ישנם קשיים רבים שהרשויות למיניהן עורמות, ומעבירות את האחריות מאחת לאחרת – כמו משרד הבריאות שזרק את הכדור למשרד איכות הסביבה וזה הפנה את אנשי היקב בחזרה למשרד הבריאות. בשלב מסוים עלו לצפון לני רקנאטי הבעלים ואורי שקד השותף, כדי לשכנע ולזרז את המהלך – מה שלא ממש עזר. שצברג אף רמז כי יש מי שמנסה לטרפד את הקמת היקב. משפט זה שנאמר כבדרך אגב, הדליק אצלנו את הרצון לחקור ולהבין האם יש דברים בגו.

פארק התעשייה דלתון. צילום מאתר משרד הכלכלה
פארק התעשייה דלתון. צילום מאתר משרד הכלכלה

מתחם התעשייה דלתון שייך לארבע מועצות – גוש חלב, מרום גליל, מבואות חרמון וצפת. במתחם זה שוכנים שלושה יקבים – דלתון, אדיר ורימון; שלושתם בעלי רישיון יצרן כחוק להפעלת יקב. פנינו אל הגורמים במועצות שאחראיות על הענקת רישיון יצרן, וביקשנו את תגובתם מדוע יקב רקנאטי שמבקש להקים עסק בתחום שיפוטם, לא מקבל רישיון יצרן ואישורים לבניית והפעלת היקב החדש שלו. אנחנו סברנו כי אינטרס המועצות ופארק התעשייה הוא כן לאפשר ליזמים להשקיע באזור הצפון הקרוב לגבול לבנון, דבר שיוסיף מקומות עבודה לתושבים, וכמובן יביא לאזור מטיילים וחובבי יין רבים נוספים. פנינו לגורמים האמונים על הענקת רישיון ולהלן תגובתם.

אדיר – יקב עם רישיון יצרן ומרכז מבקרים באזור תעשייה דלתון. צילום דוד סילברמן dpsimages
אדיר – יקב עם רישיון יצרן ומרכז מבקרים בפארק תעשייה דלתון. צילום דוד סילברמן dpsimages

לקבלת רישיון יצרן, שהינו תנאי לרישיון העסק וקודם לו, יש תנאי סף והוא היתר בניה מהוועדה לתכנון ובניה. השלבים בתהליך קבלת רישיון יצרן: על היזם – בעל העסק להגיש בקשה לרשיון לניהול עסק ברשות המקומית שבשטח שיפוטה נמצא או עתיד להימצא מפעל המזון. עליו לוודא כי סוג העסק, מבנהו ומיקומו מאושרים על פי דיני התכנון והבניה. יש להגיש ללשכת הבריאות המחוזית תרשימים הנדסיים – "תוכנית סניטרית". לאחר בחינת הבקשה, ובמידה שעומדת בתנאים שנקבעו, יקבל היזם הודעה משירות המזון המחוזי בלשכת הבריאות המחוזית, כי אין התנגדות עקרונית לתוכנית. אז יכול – היזם – בעל העסק להתחיל ביישום התוכנית בשטח. השלב הבא הוא ביקורת תברואית-טכנולוגית במפעל על ידי מפקחי המזון מלשכת הבריאות המחוזית לפני התחלת שיווק לציבור, ובעקבותיה המלצת שירות המזון להנפקת רישיון יצרן. ואז מגיעים בשעה טובה למילוי טופס בקשה לרישיון יצרן על ידי הבעלים או המנהל, ולתשלום האגרה – כאשר התקנות מבהירות כי קבלת התשלום לא מהווה הסכמה להפעלת העסק, אלא מהווה אגרת טיפול בבקשה בלבד – אין ספק, הדרך ליקב חדש ארוכה ומתפתלת, כפי שכתבו ושרו הביטלס.

מתי גיל שצברג ימזוג יין ביקב החדש?. צילום דוד סילברמן dpsimages

אנחנו יודעים כי כשמדובר בכל כך הרבה משרדים וגורמים מעורבים, יש לפעמים סחבת והרגולטור עובד לאט. אולם צריך שניים לטנגו. נאמר לנו כי מצד יקב רקנאטי התגלו קשיים כבר בשלב הראשון, כאשר האדריכל של היקב טעה ברישום המגרש, ולכן הבקשה הוחזרה לתיקון. זאת מבלי להיכנס לעוד טעויות שבוצעו עקב אי הבנת החוק בעניין הקמת יקב, ויועצים פרטיים שכנראה הטעו את היקב. מסתבר כי היקב קיבל היתר להתחיל את עבודות העפר בדלתון כבר לפני חודשיים, והם עדיין לא החלו בעבודה.

"אנו מברכים על כל יזם שרוצה לפתוח עסק בפארק דלתון, ומאוד עוזרים ככל שניתן על פי החוק, אנו יודעים כי מיזמים כאלה יביאו לאזור מטיילים רבים, ויספקו עבודה לעשרות ומאות תושבים. כל נושא היתרים ממשרד הבריאות, מערכות טיהור מים ושפכים פינוי פסולת וניקוזים, חייבים להיעשות על פי הנהלים והדרישות המחמירות של הרגולטור על מנת לשמור על הטבע, ומי שלא עומד בקריטריונים לא יקבל היתר".

צוות רקנאטי (משמאל לימין): גיל שצברג – סמנכ"ל, נועם יעקובי – מנכ"ל, אייל דרורי – יינן, מעיין חי – מנהלת הכרמים, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
צוות רקנאטי (משמאל לימין): גיל שצברג – סמנכ"ל, נועם יעקובי – מנכ"ל, אייל דרורי – יינן, מעיין חי – מנהלת הכרמים, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

נועם יעקובי מנכ"ל יקב רקנאטי הגיב

לא הייתה בדבריו של שצברג ביקורת על המועצה, אלא הצגה של מציאות  מתסכלת, אשר מוכרת לכל יזם שמנסה להקים פרויקט בכל מקום בארץ ומתמודד עם בירוקרטיה מסורבלת. בכל מקרה, איננו מנהלים את הדיונים עם המועצה באמצעות התקשורת. נמשיך לקדם את בניית היקב החדש במלוא המרץ, ובשיתוף פעולה מלא עם המועצה.

אחרית דבר

תגובת הרגולטור מזכירה לכולם שוב, כי אין קיצורי דרך ואין יותר בלגן בקבלת רישוי להפעלת יקב. מאז שהחוק החדש עבר, יש נהלים מאוד ברורים שצריך לעמוד בהם על מנת לקבל היתר. יקבים שעדיין לא פנו לרשויות להסדיר את המעמד, יגלו מהר מאוד כי פקחים יבקרו אותם, וקנסות כבדים יוטלו עליהם וגם על בעלי חנויות שימכרו יינות ללא רישיון יצרן.

מימי הנרגש מודה לחברים שנאספו לחגוג איתו. משמאל רעייתו אביבה שאיתו כל השנים. צילום דוד סילברמן dpsimages
מימי הנרגש מודה לחברים שנאספו לחגוג איתו. משמאל רעייתו אביבה שאיתו כל השנים. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: מיכאל בן יוסף: לפעמים חלומות מתגשמים

אתמול בערב (חמישי) התקבצו מעל 100 מאנשי ענף היין וחברים, שבאו לחגוג למיכאל בן יוסף יום הולדת 87. מימי, זה כינויו בפי החברים, הוא מבקר היין של מגאזין סיגאר, וכתב את ספרי היין 'יינות ישראל (אלבום)', 'יינות ישראל + מדריך', "The Bible of Israeli Wines', וכמחבר שותף פרק בספר הבינלאומי 'Wine' של אנדרה דומינה, שהודפס מיותר מ- 2 מיליון עותקים באנגלית (וכן בעוד 11 שפות).

הכתיבה של מיכאל בן יוסף בנושאי יין היא קולחת, בגובה העיניים, עם הסברים מקיפים ומרתקים שמתובלים תמיד בסיפורי היסטוריה וגאוגרפיה, ולא פעם עם אנקדוטות ספרותיות. האני מאמין שמוביל אותו בכתיבה הוא שהקורא צריך להבין, ולא להיות עמוס במידע לא רלוונטי שטוב רק לאנשי המקצוע. ייננים רבים חייבים למימי את החלטתם להיכנס למקצוע הייננות. לפני עשור או שניים, כשהתעשייה הייתה עדיין צעירה ולא מבטיחה, עלו אליו לרגל על מנת לקבל עצה, ותמיד בנינוחות, ברוגע, עם תשוקה בעיניים, היה אומר להם: "לכו תלמדו. צאו לצרפת, לאוסטרליה, לאיטליה, צאו לרכוש מידע ותחזרו לישראל, כי פה הייתה היסטוריה של יין, ולכן גם העתיד שלנו צופה יין טוב". ואכן הנבואה התגשמה, ורבים מהצעירים הללו משמשים כיום ייננים בכירים ביקבים.

מימי וחברים. צילום דוד סילברמן dpsimages
מימי וחברים. צילום דוד סילברמן dpsimages

הילד שהסתתר מפני הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה ברומניה, עלה לארץ בגיל 19 לאחר שסיים קורס טייס אזרחי ברומניה, וגויס לחיל האוויר הישראלי שהיה בחיתוליו – קורס טייס מספר 10. כנפי טייס חולקו רק ל- 6 בוגרים מתוך 76 חניכים. במהלך השנים הטיס בן יוסף מטוסי סטירמן, הרווארד, ספיטפייר, איירספיד אוקספורד, מוסקיטו, דקוטה, נורד והרקולס. בשנת 1956 יצא מיכאל בן יוסף לצרפת בראש משלחת של 20 טייסים, כדי להביא לארץ את מטוסי הדקוטה. בשנת 1956, במבצע קדש (סיני), השתתף כטייס מוביל בהצנחת הצנחנים במיתלה, ובפינוי הצנחנים הפצועים. במבצע אנטבה שובץ בן יוסף כטייס בהרקולס השני. עם שחרורו של בן יוסף מחיל האוויר הוא עבר לאל על, שם שירת כטייס במשך כ- 40 שנה. בגיל 32 הוסמך לקברניט. בין המטוסים שהטיס: קונסטליישן, בריטניה, בואינג 707, בואינג 200–747, בואינג 400–747. במשך השנים מונה בן יוסף לטייס ראשי ומנהל צי 200–747 באל על.

אתמול, 18 באוקטובר 2019, העניקו אנשי ענף היין למיכאל בן יוסף את אהבתם. היה זה ערב של הערכה, הערצה והכרת תודה, לאיש ולאגדה מיכאל בן יוסף. שנמשיך לשתות יין ישראלי טוב ולעוד הרבה שנים של כתיבה וחברות.

ניתן לתמונות לדבר

חמישי בערב, הבציר נגמר לפני כמה שבועות, ואלה שאי אפשר היה לדבר איתם בתקופה הזו נראו מאושרים ומחייכים, כי אפשר קצת לנשום. כולם תמימי דעים שהבציר היה מצוין. היינות שהם הביאו ליום ההולדת של מימי דיברו בעד עצמם. כנראה שהיו להם הרבה בצירים טובים.

רק כשמסתכלים על התמונות של דוד סילברמן, מגלים כמה שענף היין שלנו חזק, רציני ומפרגן. כולם הגיעו, בין אם אלהה יקבים קטנים ובין אם גדולים, וביניהם אלה שהיו ראשונים והשאירו את חותמם לעד על ענף היין בארץ. דמויות כמו אלי בן זקן, יאיר מרגלית, ארקדי פפיקיאן, אדם מונטיפיורי, פרופסור ברבדו, קובי שקד ממשפחת דרך היין, אריאל אפשטיין ממשפחת הכרם, ולצדם ייננים רבים, נשות השיווק, נשות יחסי הציבור של היקבים – היה עונג לראות את כולם במקום אחד. ואיך אמר פרופסור קרסו: "הצרות באות בלי הזמנה, ולכן אנחנו צירכים לארגן לנו את השמחות כל הזמן וכמה שיותר". שיהיה לכולם רק יין טוב ומשובח ונתראה רק בשמחות.

בכל זאת ננסה לציין את שמות המשתתפים – וסליחה עם אלה ששמם לא צוין (שלחו לעורך והוא יוסיף): אלי בן זקן – קסטל, יאיר ואירית מרגלית – מרגלית, ערן פיק – צרעה, זאב דוניא – סוסון ים, אבי פלדשטיין פלדשטיין/איינשטיין, אבי כהנוב – כהנוב, אוליביה פרתי ושיקי ראוכברג – טפרברג, אריאל אפשטיין – הכרם, אורנה צ'ילאג – צ'ילאג, אדם מונטיפיורי – אושיה ענפית, ארקדי פפיקיאן – אושיה ענפית ויועץ, אלי ורות בן חיים – בן חיים, בן עמי ברבדו ורעייתו – ברבדו, דוד בר אילן – טוליפ ומאיה, יואב לוי – בזלת הגולן, משפחת ריבק – שאטו גולן, צחי דותן – המועצה לגפן יין, קובי שקד – דרך היין, אורי רן – לשעבר צרעה, הדר ברבדו – בררבדו, אסף פז – ויתקין, דורון רב הון – ספרה, יעקב אוריה – פסגות, ורד בן סעדון – טורא, דורון ועינת יצחקי – פיוז'ן, יעל גיא – רמת הגולן, דורית בן סימון – רמת הגולן, כרמית ארנרייך – יקב ירושלים, רוני ססלוב – אושיית יין, אורלי סגל – יחסי ציבור, כתבי היין – אריה לביא המארח עם רעייתו גיטה, רן בירון, ישראל פרקר, אודליה בנאי, אמנון פאר, ועוד רבים וטובים שבאו להביע את אהבתם למימי.

3: יינות חדשים על המדפים

צילום אלי פרכטר

יקב רקנאטי – הסדרה הים תיכונית Méd Blend

MED BLEND לבן 2017 – 90% קולומבר עם תוספת של שרדונה ורוסאן באחוזים שווים. 11% אלכוהול. אף ארומטי, קמומיל, לימון, קצת עשבי תיבול. בפה תפוחים ירוקים ומעט מתכתיות או מליחות. יין מאוד קליל, לא תמצאו בו גוף או טאנינים. נעלם מהר מאוד בעירסול אחד או שניים. מחירו 65 ₪ –  VFM (תמורה לכסף – תל"כ) לא. יותר מתאים מחיר של 40 ₪.

MED BLEND אדום 2017 – שליש קריניאן, שליש פטיט סירה ושליש מרסלאן. אף ירוק, מעושן קלות. בפה פרי צעיר חסון עם טאנינים מרשימים שממאנים להירגע. בעל גוף בינוני. טעמים קלאסיים של פטל, שזיפים סגולים, תבלינים ופלפל. לא לחכות הרבה זמן מפתיחת הבקבוק, יין לשתייה עכשווית. מחירו 85 ₪ – VFM לא. גם פה המחיר גבוה ליין הזה.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

יקב יתיר – יער יתיר 2015

בלנד מורכב מ- 60% קברנה סוביניון, 30% פטי וורדו, 10% קברנה פרנק.  15 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, מהן כשליש חדשות. היין בוקבק במרץ 2017  והתבגר בבקבוקים במשך כשנתיים נוספות. ניחוחות עוצמתיים של שזיפים, אבקת קקאו, עלי כותרת של ורדים מיובשים ואדמה. החך לק ושופע פירות כהים, טאנינים גמישים, מתוקים, עשירים וארוכים. זהו יין חזק שמעניק שכבות של טעמים שמתפתחים כל הזמן. מחירו 250 ₪ – VFM. יתיר משובח.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

יקב צובה

שרדונה 2017 – ארומות של אפרסק לבן, סלעים מרוסקים ותבלינים. בחך לימוניות ומינרלית טובה, פרי טוב ועמוק. יופי של שרדונה. מחירו 85 ₪ – VFM לחלוטין.

בלנד מענבי סמיון וסוביניון בלאן – ארומות מתקתקות ופירותיות, לעומת החך החומצי שמפריע לפרי לבוא לידי ביטוי. הטעם היחידי שיוצא זה אשכולית בוסרית. מחירו 80 ₪. VFM לא.

קברנה סוביניון 2015 – ארומות מאוד מהנות של פרי אדום צעיר. מעט ריחות עישון. בחך פרי צעיר, תוקפני, מרענן, נקי. קברנה קלאסי טוב. מחירו 65 ₪ – VFM לחלוטין. שאפו.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

מרלו 2015 – ניחוחות של דובדבן שחור, קפה, שוש, ופירות מבושמים. על החך דובדבנים מכוסים שוקולד, תבלין הודי. יין קטיפתי עם טאנינים מצוינים. מחירו 65 ₪ – VFM לחלוטין.

סירה 2014 – גם כאן סירה קלאסי, שיש בו את כל מה שמחפשים בסירה. פלפל שחור, קפה, מוקה, חומציות טובה בפה וקרירות. מחירו 119 ₪. האם VFM? אומנם סירה טוב, אבל בליגת המחירים של עד 90 ₪.

לסיכום: יקב צובה גם שינה את התוויות ביינות החדשים הללו. יש רושם שאף אחד לא סיפר להם שאנחנו בשנות האלפיים והקיבוצים זה כבר היסטוריה, כמו התווית החדשה שלהם. חבל.

הרוזה של אפוד. צילום אריאל כהן
הרוזה של אפוד. צילום אריאל כהן

יקב אפוד

היינן דוד סויסה. היין  מיוצר ונשמר ביקב קטן באזור מודיעין. הענבים ברובם מרמת הגולן.

אפוד טל רוזה 2017 – בלנד של ענבי קברנה סוביניון וסוביניון בלאן. הערבוב של יין אדום ויין לבן מעניק צבע סלמון בהיר ונעים למראה. ארומות נקיות, חדות. מרווה, זעתר ואפרסק. בפה חומציות טובה, מינרליות וחדות. הפרי רך ונעים, עם טאנינים מאוד רכים שמביאים יפה לקדמת הפה את עוצמת טעמי הקברנה סובניון. מחירו 99 ₪ – VFM לא. בקטגוריה של עד 70 ₪.

צילום easycom pictures
צילום easycom pictures

אפוד גשר 2016 – בלנד של 65% קברנה סוביניון ו- 35% סירה. יושן במשך 14 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי. שופע ובשרני, פיקנטיות ופירות אדומים בשלים. יין חמאתי מאוד ומאוזן מאוד. מחירו 99 ₪ – VFM. שאפו, יופי של יין.

 






תגובה אחת

  1. מר גונן הניכבד: יש חדש תחת השמש, קיבוצים זה עדיין כן!!! קיבוץ פלמח צובה הוא קיבוץ שיתופי, שחרב השינויים עוד לא כי חה את דמותו. בורות כבר אמרנו? אז נאמר עוד פעם: בורות!!!

כתבו תגובה