השבוע בענף היין 155: למה מתעכבת הגדרת הטרואר ליקבי מטה יהודה?

פסטיבל היין של יקבי מטה יהודה בפתח והוא מעורר שאלות שקשורות להגדרת אזוריות ולמושג טרואר. אלון גונן טעם מיינות האזור במפגש מקדים, ובחר את מומלציו לאירוע הפתיחה ובמהלך הפסטיבל. גם יונתן לבני היה וטעם, ומעניין לקרוא את רשמיו מהזווית שלו

יינני יקבי יהודה באירוע בדרך היין. הפגנת כוח אזורית. צילום דוד סילברמן dpsimages
יינני יקבי יהודה באירוע בדרך היין. הפגנת כוח אזורית. צילום דוד סילברמן dpsimages

1: אדמה מקודשת ביין

פסטיבל היין מטה יהודה 2018 בפתח, והאזור עומד בפני הישורת האחרונה של הבקשה להגדיר את מטה יהודה כאזור יין רשמי, בעל טרואר ייחודי, ובכך לזכות בהכרה עולמית –  ממש כמו טוסקנה באיטליה או בורגון בצרפת. כשמגדירים טרואר מדברים על קרקע, טופוגרפיה, אקלים, צמחיה, ושיטות גידול שמניבות חומר גלם ליינות בעלי אופי ייחודי. יש כאלה שחושבים שלאיכות היין שלהם יש זכות קיום רק בגלל הטרואר, ויש כאלה שהמושג טרואר עבורם קשור אך ורק ביחסי ציבור, כי יש חובבי יין שמוכנים לשלם הרבה יותר על יינות אזוריים שהם כביכול איכותיים יותר. ראו ערך יינות שבלי, שמיוצרים מ- 100% ענבי שרדונה, אבל המשפט הראשון שתשמעו מצרפתי, יהיה זה יין 'שבלי' ולא 'שרדונה'. הצרפתים מתבססים על מסורת בת מאות שנים, ולכן הטענה המרכזית שלהם היא כי יין משובח ניתן להפיק רק על קרקעות מסוימות.

המפה נכונה לפסטיבל ב-2016
המפה נכונה לפסטיבל ב-2016

המכון הלאומי למקור ואיכות (INAO) הוא הארגון צרפתי שמאשר אפלסיון ((Appellation Controlee בצרפת, ולא רק ביין. אצלנו, מי שמטפל בבקשות הללו הוא רשם סימני המסחר, בוחני המחלקה בודקים שהסימן המבוקש אינו מתנגש עם רישומים ו/או בקשות קודמות, ונרשמים רק הסימנים שהבחינה העלתה כי: הסימן הוא בעל אופי מבחין, הסימן אינו תיאורי, הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים קודמים ו/או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים. ישראל חברה בארגון הסחר העולמי, ורישום שם מסחרי הוא מכוח אמנת פריז (זכות דין קדימה), נכון להיום היחידים שזכו בהכרה כזו היו תפוזי jaffa.

הישורת האחרונה, כפי שאומרים זאת במטה יהודה, היא הקשה ביותר, כי כאן בדיוק נכנסת הפוליטיקה בקבלת ההחלטות. אישור כזה טומן בחובו לא מעט היבטים פוליטיים השימוש במילה "טרואר" מתפרש כחומר נפיץ. מצד אחד יש לנו חזקה על האדמה הזו מבחינה היסטורית, כמובן, אבל מאידך ההכרה הבינלאומית לגבי אזורים אחרים במדינה נתפשת כאדמה שהשתלטנו עליה בכוח. ברגע שתאושר הבקשה של מטה יהודה לקבל הכרה טרוארית, ייקח פחות מדקה לאנשי היין ביהודה ושומרון להגיש בקשה דומה, שתתבסס על החלטה שניתנה להרי יהודה. אני מניח שגם אזור רמת הגולן לא ישקוט על שמריו בבקשה דומה. לכן אישור בקשה ראשונית כזו נבחנת שבעתיים, והיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים נותנים דעתם בנושא. בבקשות לתגובה שביקשתי מכמה מהם, נאמר לי שלא לציטוט, כי הדרך לאישור עוד ארוכה – אם בכלל.

יינני יקבי יהודה באירוע בדרך היין. הפגנת כוח אזורית. תילום דוד סילברמן dpsimages
יינני יקבי יהודה באירוע בדרך היין. הפגנת כוח אזורית. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: חגיגת ה- 20 לפסטיבל היין של מטה יהודה

בסוף נובמבר יחגוג מטה יהודה 20 שנים לפסטיבל, שיתקיים בסופי השבוע בין 30 בנובמבר עד 22 בדצמבר. אירוע הפתיחה יתקיים ביום חמישי 29 בנובמבר בשעה 19:30 במלון יד השמונה, עם טעימות מיינותיהם של 33 יקבים באזור. הפסטיבל יאיר את העשייה הענפה של היקבים באזור, ויאפשר לחובבי יין מכל רחבי הארץ להכיר מקרוב את החקלאות, היקבים והאנשים העומדים מאחורי היין, וכמובן את שלל היינות האזוריים שזוכים להצלחה רבה בארץ ובעולם. מי שדחף וקידם והביא להכרה ארצית את פרויקט הדגל של האזור, הוא ראש המועצה לשעבר משה דדון. בין היקבים שיגיעו עם יינותיהם לאירוע הפתיחה של הפסטיבל בחמישי 29 בנובמבר: יקב קסטל, יקב ספרה, יקב צרעה, יקב פלם, יקב יפו, יקב משק יין הנס שטרנבך, יקב ברבדו, יקב לה טרה פרומסה, יקב נבו, יקב סוסון ים, יקב צפרירים, יקב שריגים, יקב עגור, יקב רוגלית, יקב קלע דוד, יקב הדר, יקב כרמא, יקב מצודה, יקב יהודה, יקב צובה, יקב גיזו, יקב כרמא, יקב נבות, יקב כרם ברק, יקב שורק, יקב טפרברג, יקב מוני, יקב קדמא, ויקב עמק האלה (יש עוד כמה יקבים. רצוי לבדוק באתר הפסטיבל). השבוע ערכו היקבים טעימה מקדימה לעיתונאים בחנות דרך היין המרשימה בדרך השלום בתל אביב, אי אפשר היה לטעום את הכל. הנה מספר המלצות מה לא לפספס:

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב סוסון ים המינגווי 2015 – בלנד מענבי פטיט סירה, סירה וקברנה סוביניון. שילוב מבריק של זנים דומיננטיים. יין עוצמתי ובעל נוכחות מרשימה.

יקב סוסון ים פליני 2015 – בלנד מענבי קברנה סוביניון, סירה וסנסו. חמאתי מאוד, מורכב ועסיסי.

יקב סוסון ים רומיין 2014 – בלנד מענבי גרנאש, מורבדר, סנסו וסירה. טעמים רכים ועשירים של דובדבנים, שזיפים, עור, וניל, תה ועץ. יין עשיר, חלק, קלאסי. שאפו.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב צרעה שורש אדום 2016 – יין מאוד עשיר, עם ארומות וטעמי דובדבן כהה. חומציות וטאנינים מרשימים ביותר.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב כרמא מרלו 2014הפתעת הטעימה מיקב קטן ולא מוכר לי. מאוזן להפליא. אוכמניות ותאנה, טאנינים הדוקים. היין כולו עטוף במגע של שוקולד.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב יהודה פטי וורדו 2015 – יין שייצא לשוק בפסח. צבע סגול עמוק. באף וניל, בפה אוכמניות ופטל. רעננות מדהימה לצד גוף מלא. שאפו.

יקב יהודה קברנה סוביניון 2015 – יין עוצמתי שייצא לשוק בראש השנה. המון פרי נקי, אף חד ומרשים. בפה, לצד הפרי האדום יש סיגאר ועץ. יין שמעלה חיוך של אושר על הפנים.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב טפרברג פינו גרי 2017 – תפוח ירוק, פירות הדר ואגסים. חומציות גבוהה ומינרליות. יין מרענן מאוד.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ספרה White concept 2017 – שאנין בלאן, סמיון וריזלינג. באף פרחים לבנים וזר עלים ירוקים, עם רמז קטן של בצק. בפה ליים ותפוחים. חומציות מרשימה ומאוזנת. אושר.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב יפו סירה 2015 – צפוף ומשיי. דומדמניות, פלפל ירוק, אלון, פלפל ותבליני אפייה (ציפורן ושמרים). יין נפלא.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב פלם מרלו 2016 – יין סמיך ומלא טעם. פרי שחור כהה מאוזן עם טעמי ארז, עור ואפר. טאנינים מרשימים.

היין מיוצר על פי הידע הרב והניסיון אותו צברו פרופסור ברבדו (מימין) ופרופסור שוסיוב
פרופסור ברבדו (מימין) ופרופסור שוסיוב. צילום איל גוטמן

יקב ברבדו שיראז 2015 – עשיר בריחות של מנטה ופלפל שחור. בפה פרי בשל עם רעננות מצוינת, אפטר טייסט ארוך ומשובח.

ניר שחם יינן יקב שורק
ניר שחם יינן יקב שורק, צילום דוד סילברמן dspimages

יקב שורק קברנה פרנק 2015 – פירות שחורים, פלפל, קפה, טאנינים חלשים שלא מתמודדים עם הפרי, חומציות שמשתלטת. אז למה אני ממליץ, אתם שואלים? כי מומלץ לטעום קברנה פרנק אחר כדי להבין שזה לא.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

יקב רוגלית מרלו (70%) וסירה 2015 – היקב של שרון וישי כהן מכה בי שוב. פשוט יינות נפלאים. באף גרגרי יער אדומים כהים. גוף מלא. על הלשון פרי נקי, עוצמתי, טאנינים רכים וטובים. לאחר כמה ערסולים התפרצות מאסיבית של ריחות חווה, אספלט. בפה רעננות וחומציות נפלאה.

יקב רוגלית קברנה סוביניון מרלו 2016 – צבע עמוק. ניחוחות של פירות שחורים, עם רמז לתבלינים רטובים. חומציות מדויקת. גוף מתון, שמאפשר לפרי לבוא לידי ביטוי. גימור חמאתי מרשים.

יקב רוגלית דנה 2016 – קברנה סוביניון, סירה ומלבק. שפע של פירות אדומים. לעיס וטאני, אך באופן מפתיע למדי אינו כבד ואלכוהולי. יין שצריך להתרגל אליו, וברגע שמתרגלים – מתאהבים בו.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב גיזו קברנה סוביניון 2015 – ארומות נקיות של ריבת פטל צעיר ווניל. בפה טעמי פירות יער ודובדבנים, עם רמז לעשן. יין עמוק מורכב ועשיר בטעם.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב הנס שטרנבך ג'נבא 2015 – 87% סירה עם תוספת של רוסאן. 24 חודשי חבית. ארומה עשירה ומורכבת של פרי שחור בשל. בפה מתיקות מעודנת לצד עשן קליל. יין רך ונדיב  בטעמי דובדבן כהה, פטל, נענע ותבלינים מתוקים, שמתמזגים נפלא.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב הדר פטיט סירה ופטי וורדו 2017 – יין עסיסי וחד. צבע סגול בוהק. טעמים וארומות של פירות יער ושוקולד מריר, תבלינים יבשים ואגוזים. סיומת חמאתית מפתיעה.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

כרם ברק בלנד קריניאן, מרלו וקברנה סוביניון 2014 – ארומות של שזיף, פטל שחור, עשבי תיבול וניחוחות אדמתיים. בפה מינרליות מרשימה, רעננות וחספוס מרשים בקצוות. שאפו.

האם קוורטט יקבי הרי יהודה יהפוך לתזמורת אזורית שלמה? צילום מדף הפייסבוק
האם קוורטט יקבי הרי יהודה יהפוך לתזמורת אזורית שלמה? צילום מדף הפייסבוק

3: לסיכום

אני לא מאמין גדול בטרואר ובחשיבות הכל כך רבה שמייחסים לו, בישראל יש יקבים גדולים וקטנים  מהאזור של מטה יהודה, שלוקחים חומרי גלם מהצפון ומהדרום ולא מסתפקים בגידול המקומי – וכל אחד מסיבותיו הוא. הטרואר ללא ספק משפיע, אבל מה שיותר משפיע זו עבודה ייננית,  תשומת לב לפרטים ולסביבת עבודה נקייה. כן, טרואר ואפלסיון זה טוב ליחסי ציבור. זה מבדל אותך, אבל גם תוחם אותך מחשבתית. מה יהיה על יקב שבשנה מסוימת זן מסוים לא עלה יפה או נתקף בווירוס – מה אז? האם לא יהיה יין באותה שנה? האם תקום משטרת האפלסיון על מנת לפקח על היקבים, שאכן חומרי הגלם שלהם הם אכן מהאזור? אפשר להעלות עוד הרבה שאלות, וחייבים לתת מחשבה יותר רצינית לשאלה, האם זה כדאי בכלל להיות אזור מיוחד?

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

אני חושב שדווקא הקוורטט (היקבים קסטל, פלם, צרעה וספרה) עשו מעשה והחליטו לדבר בשפה האזורית, לפחות כלפי חוץ, עם מיתוג אזורי שישמש אותם לשיווק יינותיהם בשווקים בחו״ל. איך אמר ערן פיק מיקב צרעה ״היום, כדי לקדם ייצוא לחו״ל, צריך לדבר בשפה אזורית וליצור קטגוריה לאזור שלך״. באזור הרי יהודה יש עשרות יקבים עם עשרות ייננים בעלי אסכולות עשייה שונות, ייחודיות, מרתקות, עם המון עניין ותעוזה. חפשו את הדברים השונים שפחות נגישים לכולנו, כי הם לא תמיד בחנויות היין. שווה להתעכב ולהכיר וגם לבקר ביקבים עצמם ולא רק באירוע הפתיחה.

זאב דוניה מטעים את יינותיו באירוע היקבים התאומים בברלין. צילום יוני כהן

זאב דוניה מטעים את יינותיו באירוע היקבים התאומים בברלין. צילום יוני כהן

4: הרשמים של יונתן לבני ממפגש הטעימות לעיתונאים

באירוע לעיתונאי היין לכבוד הפסטיבל השתתפו כ- 20 מיקבי אזור מטה יהודה, ואני טעמתי יינות רבים ככל שיכולתי בערב אחד:

יקב סוסון ים – ממוקם במושב בר גיורא, ולדעתי הינו אחד היקבים הטובים והמעניינים בארץ. זאב דוניה ואשתו אורלי הטעימו את היינות החדשים והמיוחדים של היקב: רומין, פליני והמינגווי.

רומיין 2014 – בלנד של גרנאש, סירה, מורבדר, סנסו וקונואז – בלנד קלאסי של עמק הרון הצרפתי. הזנים התאקלמו יפה במושב בר גיורא ליד צור הדסה. יין מקסים, לא כבד, ומתאים כל כך למזג אויר חם כמו שלנו.

פליני 2015 – מורכב בעיקר מסירה, קברנה סוביניון וסנסו. גם זה בלנד קלאסי של אזור עמק הרון. כאן הזן העיקרי הוא הסירה, ולדעתי הוא נותן "פייט" נהדר לטובים שביינות הרון המבוססים אף הם על זן הסירה.

המינגווי 2015 – הענב העיקרי ביין זה הוא הדוריף, או בשמו האחר: פטיט סירה. בבלנד יש גם סירה וקברנה סוביניון. המינגווי מוכיח גם הוא כי דוניה הולך אל היינות שאינם מאפיינים את רוב מגדלי היין בארץ. היין שלו הוא funky,  שתרגומו הסלנגי הוא "מגניב", או "לא שגרתי" במילה מכובסת יותר. תענוג צרוף.

צילום דוד סילברמן dpsimages
דורון רב הון. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ספרה – יקב ספרה של דורון רב הון ואשתו סימה  ממוקם במושב גבעת ישעיהו, ומתמחה ביינות לבנים בלבד. העשייה של היין טבעית, מינימליסטית, עדינה, ונושאת את טביעת האצבע הייחודית של דורון. טעמתי שני יינות של היקב.

FIRST PAGE 2017 – עשוי מאחוזים גבוהים של שנין בלאן, סמיון וריזלינג. השנין בלאן הוא ענב המככב באזור ווברי בעמק הלואר, אבל גדל גם באזורים חמים בדרום אפריקה. יין עשיר וייחודי. מצונן היטב הוא יין כייפי לימים חמים, המאפיינים את הארץ ברוב ימות השנה.

WHITE SIGNATURE  2017 – עשוי מסמיון ושרדונה. התיישן במשך 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין הרמוני, מאוזן, עם סיומת מעט מתוקה – אבל עדיין יין יבש ומקסים. עשייה ממש מפתיעה של שני זנים כל כך מוכרים.

ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי
ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי

יקב צרעה –  יקב צרעה קנה לו שם כמי שמייצר יין המדגיש את נושא הטרואר של אזור הגידול. ערן פיק, הינן המוכשר של היקב, הוא הישראלי הראשון בעל הסמכת Master of Wine היוקרתית. היינות שלו אכן משדרים יוקרה וטעמים נהדרים. טעמנו שניים:

הרי יהודה 2017 – בלנד בעיקר של שרדונה וסוביניון בלאן. כשמו כן הוא. יין שמנסה ומצליח ליצור הרגשת טרואר של הרי יהודה. לכאורה יין פשוט, אבל להלכה יין מורכב, מעולה ומלא טעמים. יין מינרלי לימוני עם נגיעות של מלון בשל. מזכיר את הקיץ בתחילת החורף.

שורש 2016 – יין אדום עשוי מענבי סירה, קברנה סוביניון ופטי וורדו. הקברנה נותן ליין עומק וחוזק. הסירה תורם לעידון ולצבע הכמעט שחור. התיישן במשך 16 חודש בחביות עץ אלון. יין בתחילת דרכו, שיתיישן נהדר אם תמתינו לפני שתשתו ממנו.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב צפרירים – מייצר יין מענבים שמגיעים מנחל האלה ונחל חכליל. לורי לנדר הייננית המקסימה, למדה ייננות אצל ניר שחם ביקב שורק. יקב בוטיק במיטבו.

עדולם 2015 – בלנד בורדולזי קלסי. עשוי בעיקר מקברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. למרות היותו בורדולזי, הוא אינו כבד ויש בו קלילות נעימה. יין אלגנטי שמראה הבנה של הזנים המרכיבים אותו.

לבנין 2014  – עשוי מענבי סירה, פטיט סירה (דוריף) וקברנה פרנק. התיישן במשך כ- 16 חודש בחביות. יין עשיר טעמים ועגול, עם טעמי פירות יער שחורים. פירותי מאוד, ואף על פי כן בהחלט לא יין כבד. סיומת שלא נגמרת. שאפו.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

5: קצת מידע ואזהרת נהיגה

במסגרת הפסטיבל יתקיימו אירועים מיוחדים באחדים מהיקבים: יקב קדמא, יקב הדר, שלושה יקבים במושב עגור – יקב עגור, יקב מטלר ויקב הדר. גם יקב גיזו, יקב כרמא, יקב צפרירים ויקב סוסון ים. בימי שישי מ- 30.11 עד 21.12 תקיים מועצת מטה יהודה סיורי יין מיוחדים במסגרת הפסטיבל. הסיורים שיצאו ממרכז "ביג" בבית שמש ישלבו ביקורים ביקבי יהודה בהסעות מאורגנות. כמו כן יתקיים כנס יין שלישי בנושא "הטרואר של מטה יהודה: עבר, הווה ועתיד". הכנס יתקיים במלון יערים במעלה החמישה, ביום שני 3.12 בין השעות 9:00-14:30 עם פאנלים של ייננים ומומחים לגידול הגפן.

לגבי אירוע הפתיחה של הפסטיבל: זה יתקיים ביום חמישי 29 בנובמבר במלון יד השמונה, וכל 33 היקבים המשתתפים בפסטיבל ייקחו בו חלק. באירוע תוכלו לטעום את כל היינות שיוצגו בו, תמורת דמי כניסה בסך 60 ₪ הכוללים כוס יין. אין הגבלה על כמות השתייה. ראו הוזהרתם – נהיגה במכונית אחרי השתייה אינה מומלצת, גם נוכח השוטרים שיחכו לכם ביציאה מהאירוע. נהג תורן או מונית הם פתרון בטוח ועדיף.

לפרטים נוספים ולהרשמה לסיורים: מחלקת התיירות מטה יהודה, 8108* או 02-9958650, באתר, ובעמוד הפייסבוק 'הלב הירוק תיירות מטה יהודה'

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה