השבוע בענף היין 156: כרמי לבנשטיין – יקירת הענף 2018

1: כרמי לבנשטיין: להכין יין זו אמנות; למכור יין זה מקצוע

בעולם שנשלט בזמנו על ידי גברים, בעולם ש'שיווק' הייתה מילה זרה ביקבים, נכנסה כרמי לבנשטיין שהוכתרה בחמישי בערב כיקירת ענף היין הישראלי של תחרות טרה וינו 2018, ושינתה את ענף היין הישראלי בהחלט חידוש ושינוי מרענן, כשעד היום נבחרו גברים ליקירי הענף.

המוצר שלנו – מוצרים מתחרים – קהל היעד הרלוונטי. שלוש נקודות פשוטות (לכאורה) אלה, היו למעשה התחלה של בניית מערכי שיווק לענף היין שגיבשה כרמי לבנשטיין. כל השאר באו אחריה. בזמן שלא היו רשתות חברתיות, בזמן שיין נתפש בידי הישראלים כמוצר מותרות, בזמן שמסעדות לא ידעו דבר וחצי דבר על הנגשת יין ישראלי ללקוחות, היא פיתחה חשיבה שיווקית חדשה, שאפשרה לגבש תכניות שיווק ומכירות ברורות וספציפיות, אשר הובילו את היקבים שעבדה בהם, להכרה ולצמיחה.

1984-2000 יקב כרמל מזרחי – אדם מונטיפיורי כותב: כרמי שימשה כמנהלת מכירות ומנהלת השיווק של כרמל מזרחי כשאני הצטרפתי ליקב ב- 1990. חכמה מאוד, קשוחה מאוד, ויצירתית מאוד. היא הכירה את השוק לאחור ולפנים, ואף אחד לא הצליח לסנוור את עינייה. באותם ימים היה ג'ונגל בענף היין בישראל, והיא הייתה החלוצה.

כשהצטרפתי לכרמל כמנהל חינוך יין למלונות ולמסעדות, אאוטסיידר בישראל עם מבטא בריטי כבד ועברית קלוקלת, היא תמיד הייתה שם בשבילי, מוכנה להקשיב ולתמוך ברעיונות חדשים. ותמיד נתנה קרדיט לרעיונות שלי אצל ההנהלה. היא הייתה אדיבה  וסבלנית מספיק אפילו כדי לעזור לי לכתוב את המכתבים שלי ב- ivrit, ותמיד היה לה זמן לעזור לי. אני מכבד אותה מאוד. בין מעלותיה הרבות, אותי הרשים שהיא תמיד חושבת מחוץ לקופסה, ועושה זאת בעקביות כיועצת למספר יקבים עד היום.

2002-2004 יקב אפרת – שתוך כדי תנועה הפך ליקב טפרברג. כך אומר שיקי ראוכברגר, היינן הראשי של יקב טפרברג: כידוע, כרמי בעלת ניסיון רב בתחום השיווק. בשנים שכרמי עבדה ביקב אפרת , לצד הייעוץ בתחום השיווקי, היא עסקה גם בתחום הייצוא של היקב. במסגרת עבודתה נעשו שינויים משמעותיים בפרופיל המוצרים של היקב, תוך ראייה שיווקית מכירתית. באנרגיות שמאפיינות את כרמי, היא אף הפשילה שרוולים באופן המעשי לצד העובדים. ללא ספק כרמי הייתה נדבך חשוב בשינויים שעשינו במוצרי היקב.

2005 IBBLS – חברת יבוא האלכוהול של קוקה קולה – המשימה אז הייתה למצוא יקב ישראלי שמתאים לחברה שרצתה להרחיב פעילותה לתחום היין. לאחר בחינת השוק המליצה כרמי על יקב תבור של מספר משפחות כורמים מכפר תבור בגליל התחתון, שנקנה על ידי IBBLS, ויחד עם אנשי היקב נבנה תמהיל המוצרים שמוכיחים את עצמם עד היום.

יקבי ברקן-סגל  2005-2010- כרמי הייתה האחראית לייעוץ שיווקי, בניית אסטרטגיה שיווקית וניהול השיווק של יקב ברקן ויינות סגל. בתקופתה חלו שינויים בתמהיל יינות היקב, כניסת סדרת אלטיטיוד – כשהיקב מראה איך מיקום וגובה הכרם משפיעים על יינות שנעשים מאותו זן (קברנה סוביניון) ובאותם תהליכי ייצור. היא יזמה והנהיגה את הקונספט השיווקי של היקב שקיבל את השם "יעף יינות אלטיטיוד" – מכירת שלוש כוסות ים כמות מוקטנת (פלייט – יעף) של יינות הסדרה במסעדות, כשהן מגיעות במיתקן ייעודי. מהלך שנועד להגדיל מכירות יין ומודעות ליין בכוס, אך לא נחל הצלחה גדולה בגלל המסעדות.

ייעוצים

יקב טוליפ – רועי יצחקי, בעלים ומנכ"ל: כרמי עבדה אתנו בשנת 2005, ושימשה כיועצת שיווקית. היא אישה חריפה, אינטליגנטית ברמות. לכרמי יש את היכולת המדהימה תמיד לחשוב מחוץ לקופסה, יכולת להמציא את עצמך מחדש בכל פעם ולהעז להיות אחר. אישה שמבינה ויודעת שיווק.

יקב פיוז'ן – דורון יצחקי: יש לכרמי ידע עשיר וניסיון בתחום השיווק בכלל, ויין בפרט. היא יצירתית מאוד, חושבת מחוץ לקופסה, אומרת מה שחושבת, ולא בוחלת במילים. נותנת את הנשמה.

יקב אלונה – אלי אזולאי : אישה קטנה גדולה. מכירה היטב את שוק היין. שופעת רעיונות כמעיין המתגבר. עושה עבודתה כראוי, תוך הקפדה על נועם הליכות וטובת מזמין העבודה. יודעת לעמוד על דעתה, אבל יחד עם זאת קשובה ויודעת להפנים. שמחנו מאוד לעבוד איתה, ועקבותיה יהיו נוכחות בפעולותינו ביקב עוד שנים רבות. הייתה זו היא אשר החליטה שאנחנו כבר גדולים ויכולים להמשיך לבד. אמנם סיימה את עבודתה אצלנו, אך נשארנו חברים טובים ואנו מוקירים לה תודה.

משפט הסיכום של כרמי: כדי לפרוץ את גבולות החמישה ליטר יין לנפש, היקבים חייבים לשתף פעולה. קהל המטרה: נשים.

כרמי יקירתנו ולא רק יקירת הענף, מערכת אכול ושאטו מחבקת ושמחה בשמחתך. מגיע לך

כרמי לבנשטיין הגיבה

תודה על הפירגון. אמשיך לעבוד ולתרום לתעשיית היין.

הזוכים הגדולים משפחת אלפסי מיקב הר אודם. צילום איש הענבים

2: טרה וינו 2018 – המנצחים והמפסידים

תחרות טרה וינו הראשונה בארגון איש הענבים, התקיימה בשנת 2006. מאז הפכה התחרות לאירוע היין הבינלאומי החשוב ביותר בישראל, ומשמשת בשנים האחרונות כחלון הראווה של יינות ישראל לעולם. היא נותנת חשיפה שיווקית ותדמיתית ליקבים שזוכים ויודעים למנף זאת לפחות בשנה הראשונה לזכייה.

התחרות בנויה מטעימות עיוורות של היינות והכהלים המתחרים על ידי פאנל השופטים. היינות מתחרים בקטגוריות שונות, כאשר בכל קטגוריה נבחר היין המנצח באותו סוג מוצר, ומוענקות מדליות זהב כפול, זהב וכסף, בהתאם לציון שקיבלו. השופטים הם ייננים ישראלים, ייננים מחו"ל, טועמי אלכוהול מומחים ואנשי מקצוע נוספים מתחום היין והכהלים. מספר השופטים נקבע על פי  מספר הדוגמאות המשתתפות. למארגנים יש הזכות לבדוק את הדוגמאות במעבדה מיוחדת, הזכות להגביל את השימוש המסחרי בפרסים שהוענקו בתחרות, וזכות לבדוק את הדוגמאות של הזוכים במהלך הזמן. ואלה המנצחים הגדולים של טרה וינו 2018 שהוכרזו בחמישי 22.11.18 באירוע הגאלה שהתקיים במלון לאונרדו פלזה אשדוד מרשת פתאל.

יקב הר אודם – הוכתר כיקב הבוטיק הטוב ביותר בתחרות אשר מייצר בין 10,000 ל- 100,000 בקבוקים, ובנוסף זכה בתואר גרנד צ׳מפיון עבור קברנה פרנק 2010 שלו; דאבל גולד לקברנה פרנק 2010; אלוף קטגוריה 50 עד 84.99 דולר- קברנה פרנק 2010; דאבל גולד לאלפסי 2009; מדליית זהב – אלפסי 2012, אלפסי 2014; מדליית כסף – הר אודם קברנה פרנק 2015, הר אודם קברנה סוביניון 2014, וולקני שרדונה 2017, וולקני וויוניה 2017. במילה אחת wowwwwww !!!

יקב תום – הוכתר כיקב הבוטיק הטוב ביותר עד 10,000 בקבוקים, וזכה גם במדליית זהב כפול ליין הקברנה פרנק 2016 כרם מרב. היינן הוא המומחה לחקלאות תומר פניני, והיקב ממוקם באיתמר שבשומרון.

יינות ישראליים נוספים שזכו במדליית-על – זהב כפול (לפי סדר א- ב)

יקב אפק – A.G. Afek Winery, Valirone 2016. היקב גרף עוד מספר מדליות זהב, ואכן מדובר באחד מיקבי הבוטיק המשובחים, שהתגלה בטרה וינו לפני כמה שנים.

יקב כביר – Kabir Winery, Mount Grizim 2016. היקב ששוכן בישוב אלון מורה למרגלות הר כביר שבשומרון, קטף עוד ארבע מדליות.

יקב להט – Lahat Winery, Lahat Lavan 2017. מדובר ביין לבן, שמאוד לא פשוט לזכות עבורו במדליית זהב לצד המתחרים מכל העולם (ספרד, צרפת ועוד).

יקב עמרם -Amram Winery, Full Moon Premium 2016. יקב קטן שעושה יינות במכלי זכוכית (דמיג'אנים). מעל 15 שנים של יינות טובים.

יקב צוובנר – GSM 2015. היקב שייך למסעדן לשעבר יוסי צוובנר, בוגר יקב שורק שבבעלותו כרם בגוש עציון. יעקב אוריה קיבל לידיו ב- 2015 ביקב השירות שלו ליבנה, את הטיפול בכרם ובענבים של יוסי שחי בחו"ל, והנה התוצאות לא איחרו לבוא: מדליית דאבל גולד ליין הראשון.

יקב שילה – Shiloh Winery, Mosaic Exclusive Edition 2016. רק בגלל היקב הזה היה שווה לכבוש את השטחים ביהודה ושומרון. שאפו לעמיחי לוריא היינן.

לצפייה ברשימה המלאה של כל הזוכים 

3: המפסידים הגדולים של טרה וינו

יקב רמת הגולן, יקב הרי גליל, יקב כרמל, יקב יתיר, יקב רקנאטי, יקב בנימינה, יקב דלתון, יקב טוליפ, יקב מוני, יקב עמק יזרעאל, יקב תבור, יקב פלם, יקב צרעה, יקב ברבדו, יקב פלטר ועוד. כל אלה יקבים שאוהבים להתהדר במדליות וציונים מתחרויות בעולם ומאזכורים במגזינים, אבל אוהבים להתעלם מהתחרות החשובה הזו. טרה וינו שמעניקה לענף הזה קצת צבעוניות, קצת כבוד, קצת הרגשה שיש פה באמת תעשייה. כל יקב ממציא איזו סיבה למה הוא לא שולח את היין לתחרות. הרי ברור וכולם יודעים זאת, כי התחרות היא עיוורת ובכירי הייננים משמשים כשופטים, יש פיקוח הדוק ויש סודיות מוחלטת.

האם יקב ספרה פוחד שהיין הלבן שלו יזכה רק במדליית כסף? האם ערן פיק יכול בטעות לקבל רק זהב ולא דאבל. האם קסטל לא יוכל להתמודד מדליית ערד ללביא שלו? מה נסגר עם היוהרה הזו, עם חוסר הפרגון לתעשייה וחוסר האמון שלכם ביינות שאתם מייצרים. ברור שמנכ"לי רמת הגולן ורקנאטי מעדיפים לטוס לניו יורק לקבל תעודה וכמה ציוני 90. בשבועיים האחרונים הוצפתי בידיעות שיקב רמת הגולן התפאר כי  ירדן קברנה סוביניון 2014 שלו הוא היין הישראלי היחיד שנכנס לרשימת Top 100 של Wine Spectator, וכמה שעות מאוחר יותר הצליח יקב רקנאטי לגייס את התואר מאותו מגזין כ"היקב שצריך לטעום ולעקוב אחריו". ורד מיקב טורא, גם היא אצה רצה וסיפרה לכולנו שהיא מתרגשת לבשר כי Mountain Peak שלה קיבל ציון 90 נקודות ב- Wine Spectator.

נו באמת, אתם רציניים שם ביקב רמת הגולן עם ה-    Top 100 ? אם תגללו את את הרשימה למקום 68 (ולהזכירכם, אתם במקום 87) תמצאו שם את לואי ז'אדו, סוחר יין ענק בבורגון שמשווק יינות מאוד פשוטים (19 דולר לבקבוק). אז כן, גם הוא ברשימה. קצת פרופורציות. ואתם יקב רקנאטי, "לטעום ולעקוב" מזכיר לי את המשפט בערבית שתרגומו "מרוב מחסור בסוסים, שמו אוכפים על חמורים". כן, ציונים ופרסים עולמיים זה חשוב ועוזר בשיווק, אבל בשיחות סגורות ושלא לציטוט אתם בוכים על זה שלא מצליחים למכור יין בארץ ומאוד קשה במסעדות ובכלל גרוע פה. אז אני שואל: מה אתם עושים כדי לתקן, לשפר, לחנך? מוציאים עשרות אלפי שקלים על "טיול" לאמריקה, שבו נחמד לכם להסתובב עם חליפה ועניבה, אבל פה בארץ זה קטן עליכם. לא יאה לכם להתחכך עם פשוטי העם.

אלי בן זקן שמציין כי הוא לא משתתף בתחרויות כלל – לא בעולם ולא בישראל, אמר לי לפני עשור שהיצוא חשוב, אבל ההשקעה הגדולה חייבת להיות פה, כי ברגע הכל יכול לקרוס שם. BDS, החרמות, מיסים והיטלים אנטי ציוניים, ברגע הכל יכול להשתנות. הבסיס הוא כאן. כן, גם אם אצלנו דביק; כן, גם אם אצלנו לא תמיד מפרגנים אחד לשני; וכן, עוד כמה סיבות. אבל יש לכולכם אחריות לתעשייה הזו. תעשיה מקרטעת, ללא תקציבי ממשלה, עם הרבה וירוסים שאף אחד לא יודע איך לצאת מהם. הענף צעיר ולא ממש מתרומם, אז הגיע הזמן לא רק לחשוב על עצמכם, וזה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.