השבוע בענף היין 180: מחדל היין הישראלי באירוויזיון ועל מה נדבר (או לא) השנה באשכול הזהב

פאנל אזוריות באירוע אשכול הזהב 2017. על מה ידברו השנה? צילום ישראל פרקר מתוך סרטון יוטיוב
השבוע הצעת שאלות לסדר היום של אירוע אשכול הזהב, מה עשה מתי המקלל לפני שהתחיל למכור בירה בשוק לוינסקי, ופעם נוספת תעשיית היין הישראלית מפספסת ומשפחת שקד מעניקה ניצחון לגרמניה באירוויזיון 2019

1: אז על מה נדבר השנה באשכול הזהב – הצעות?

אתמול חגגנו את יום העצמאות ה- 71 למדינת ישראל. האם אפשר לדבר על עצמאות בענף היין הישראלי, כאשר הרגולטור שולט כמעט בכל תחום, ורק לכאורה יש ליקבים שליטה על מה שקורה בחצר ביתם? הכל נקבע על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות; כמות השתילים, סוג השתילים, סוגי חומרי ההדברה, הכשרות שלא באמת נשלטת על ידי המדינה דרך חוק הכשרות, אלא שייכת לכל מיני ארגונים פרטיים  שחלקם קיקיוניים – שכל מטרתם לשאוב כספים? מנהל מקרקעי ישראל עם חוקים ותקנות דרקוניים שלא מוכנים לתת לבעלי היקבים לנשום, ולא מאפשרים לפתח את ענף היין הישראלי כפי שעושים בעולם?

עלים נגועים בליפרול 3
נו, אז עוד פעם ידברו על וירוסים? עלים נגועים בליפרול 3. צילום רמי בר-מאור

לפני מספר ימים עלה פוסט של סטודיו בן עמי שמפיק בין השאר את תחרות וכנס אשכול הזהב, הכולל את הענקת הפרסים (בדיקת היינות בסוף מאי, הכרזת הזוכים והכנס שלפניו ב-18 ביוני 2019),  ובו הוא שואל את קהל קוראי הפייסבוק "אז על מה נדבר השנה באשכול הזהב… הצעות?". אכן, מדי שנה מתקיים באירוע באשכול הזהב במרכז פרס ביפו, דיון מקצועי בו יושבים נציגי המגזר: ייננים, עיתונאים, נציג ממשלתי מסוים (מנכ"ל משרד התיירות היה לפני שנה), נציג מועצת גפן יין, ואנשי מקצוע שונים מתחומים שונים. הפורום הזה מנסה להציף בעיות שקיימות בענף. מבט קצר על המלצות הגולשים, גרם לי לחשוב למה אף אחד לא מציע לדבר על הדברים החשובים, וכולם שוב מתעסקים בכמה ליטר יין שותים בישראל בשנה לעומת ארצות אחרות,  ושוב הווירוסים, ותיירות היין המקרטעת, ועוד נושאים שנוח לדבר עליהם, כי הענף לא מסוגל באמת לדבר על עצמו ולתחקר את הכישלונות שלו.

מדוע שלא ידברו על התחממות כדור הארץ והשינויים שזו גורמת לענף? צילום pixabay
מדוע שלא ידברו על התחממות כדור הארץ והשינויים שזו גורמת לענף? צילום pixabay

אז אני שואל: על מה פוחדים לדבר באשכול הזהב? מדוע שלא ידברו, למשל, מדוע יש חוסר התאמה בין דו"חות בציר לתפוקת היין? מדוע שלא ידברו על התחממות כדור הארץ והשינויים שזו גורמת לענף? מדוע מחלקות המו"פ רדומות, ועד מתי הן יישארו בתרדמת שלהם? מדוע מועצת גפן יין דלה באמצעים, ולא מסוגלת לפקח או להוציא דו"ח ביקורת שנתי על מנת לנקות את האורוות? הייתי שואל מדוע אף אחד לא יוצא חוצץ כנגד עושק היקבים שמתבקשים השכם והערב לתרום אלפי בקבוקי יין, או לארח חינם קבוצות כאלה או אחרות שמבקשות לבוא לטעימות חינם. ואף אחד גם לא יעז לדבר על הוספת חומרי צבע וטעם למיץ הענבים. ומה עם ההדתה בענף היין הישראלי. ומה עם חבורת הסומליירים התל אביבים, בעלי אג'נדה דומה שמעדיפה ייננים שמקורבים אליהם ושוללת אחרים.

ולא ידברו גם על זה שאין שום תכנון לטווח ארוך בכל הקשור לענף היין הישראלי, לא תכנית חומש או אפילו לא תוכנית שנתית. ואני בטוח שלא ידברו גם על למה עיתונות היין מסורסת, למה יש עיתונאים שמתפרנסים ממכירת יין, המלצות יין, למה עיתונאי היין לא עושים את עבודתם נאמנה וכותבים על עוולות, מחדלים וכולי, ומסתפקים בלעשות קופי פייסט על ברושורים מביכים של יחצניות, או שוב לכתוב על עפיצות. הכי קל זה לדבר על כלום, אם באמת רוצים שענף היין הזה יתאושש, צריך לשאול את השאלות הקשות שקשורות לענף ולא לכל התפאורה. מנכ"ל משרד התיירות מדבר על תיירות יין כשבתכלס אין ל- 90% מהיקבים רישיונות עסק, ואין להם אפשרות לארח. צריך להתחיל לדבר על הדברים הקשים, צריך לנקות את הכביסה המלוכלכת הביתית שלנו – ויש הרבה מה לנקות. צריך להתעורר מהתרדמת, צריך ליח"צן את ענף היין הישראלי, ולהשקיע משאבים כדי להביא אותו למודעות של מקבלי ההחלטות.

יואב לוי. צילום מדף הפייסבוק

יואב לוי מיקב בזלת הגולן הגיב

אולי באופן חריג השנה נדבר גם על איך ניתן להרוויח כסף מיקב ולא רק למזוג יין להמונים! עוד תערוכה, עוד יריד ושוב פסטיבל, וכל העוסקים במלאכה מרוויחים ורק אנחנו ״שופכים״ יין. השנה לא נזמין עיתונאי זחוח שכותב על מחירו הגבוה של היין במסעדות ומתעלם ממחיר כוס הקולה שעולה 1 שקל ונמכרת ב- 20 שקלים! ניתן ורצוי לעשות מבצעים לאורך השנה כולה, ובחגים ננהג כמו כל הענפים במשק ונעלה מחירים. ואולי אחרון: אולי השנה נמצא לנו מנהיג שיצעיד אותנו למקומות טובים יותר.

מתי המקלל. צילום מפייסבוק
מתי המקלל. צילום מפייסבוק

1: הלך לעולמו מתי המקלל – מוזג הבירה הטוב ביותר ובעל הבר הוותיק בשוק לוינסקי

כתל אביבי דור שלישי, הכרתי את מתי עוד כילד כשהלכתי עם אבא שלי לקניות בשוק לוינסקי בתל אביב, ובדרך בחזרה אבא שלי נכנס לחדרון קטן עם כמה כסאות פלסטיק, ובקיץ היו גם כמה כאלה על המדרכה. שם לראשונה התוודעתי לטעמה המריר והמבחיל של בירה קרה (טוב, הייתי בן שמונה אולי). לצד הבירה הייתה תמיד לקרדה וקצת כבד קצוץ, מלפפונים חמוצים ואיקרה משובחת. "אל תגיד לאימא ששתית", היה צועק אלי מתי כשהיינו מתרחקים, ותיכף אחרי זה הייתי שומע קללות עסיסיות שמתי היה יורה בצרורות. לאחר הקללות אבא שלי היה מבקש ממני "אל תגיד לאימא שאכלנו", כי היא חיכתה עם ארוחת הצהריים, וחסר היה לנו שלא נשב ונאכל אותה.

מתי המקלל אהב לקלל. לא קללות קשות, כאלה שמעלות חיוך על הפנים. אף פעם הוא לא קילל כשהייתה נמצאת בחורה בין קהל השותים הוותיקים. מיד לאחר הקללה היה מגיע איזה סיפור ביידיש שלא הבנתי, או סיפור קטן בעברית בו מתי היה מספר על המלחמות הקטנות שלו, החל מילד ששרד את השואה, עלייתו ארצה, השירות הצבאי, ולאחר מכן השירות לצד איסר הראל כצייד נאצים באירופה. כשבאיזשהו שלב ישראל הפסיקה לעשות זאת, הוא, מתי, לא הסכים להפסיק את הצייד. מאיש מוסד הפך לזאב בודד פרטי, שהתרוצץ ברחבי העולם עם עוד כמה אנשים ועם תקציבי תרומות, ופשוט צד עשרות נאצים שברחו מגרמניה ועשרות משתפי פעולה. היה למתי קשה לדבר על התקופה הזו. הוא היה מסתכל על שתי כפות ידיו הענקיות, ואומר "שברתי להם את המפרקות, לבני הזונות האלה".

מתי לנדשטיין נפטר בגיל 90, הוא ביקש להפסיק לחיות ביום השואה 2019. "מספיק", הוא אמר, "חייתי מספיק". דור הולך ונעלם, מתי נעלם. טעמה המריר של הבירה, כל בירה, יזכיר לי את מתי כנראה לעוד הרבה שנים. תם המסע איש יקר.

בהצלחה לקובי מרימי נציגנו באירוויזיון 2019. צילום מפייסבוק
בהצלחה לקובי מרימי נציגנו באירוויזיון 2019. צילום מפייסבוק

3:אירוויזיון 2019 – הפספוס של תעשיית היין הישראלית והבלו נאן של משפחת שקד 

השבוע עמוסה תל אביב בתיירים מכל העולם. אלפים, או עשרות אלפי אנשים – תלוי למי מאמינים, הגיעו לישראל להשתתף בחגיגות הבינלאומיות של תחרות השירים הגדולה בעולם. עיריית תל אביב בנתה את כפר האירוויזיון בגן צ'רלס קלור – המתחם הרשמי של חגיגות האירוויזיון בתל אביב-יפו,  שיהיה פתוח לציבור הרחב 24 שעות עם דוכני אוכל והופעות. לצערי, חוץ מחברת שקד ששכרה דוכן ותגיש בו את יינות הבלו נאן המיובאים מגרמניה ויקב תבור, לא השכילו המנכ"לים ומנהלי השיווק של היקבים הגדולים להתאחד, ולהציג בפני העולם יינות ישראלים. בימי התחרות היו יכולים לעשות יחסי ציבור שהיו עוזרים ליח"צן את היין הישראלי בעולם, ולתת לו במה. אבל שוב אני מפנה אתכם לכתבה הראשונה על מה לא ידברו בפאנל של אשכול הזהב. אף אחד לא חושב, לאף אחד אין מעוף או אומץ, כל אחד בקונכייה שלו.

הייתי מצפה ממשפחת שקד לפחות למכור יינות ישראלים. הם שותפים ביקב רקנאטי ומשווקים את יינותיו, הם משווקים את יינות הרי גליל ורמת הגולן. אבל הם בחרו למכור את המותג הגרמני בלו נאן, וזה מאוד עצוב. לפחות יקב תבור יקים בר יין בפסטיבל תל אביב eat שיפעל מיום ראשון הקרוב (בתמונה למעלה), וילווה את חגיגות האירוויזיון לאורך כל השבוע ועד הגמר הגדול במוצאי שבת. בר היין הרחב יגיש מגוון יינות, החל מהמוסקטו המבעבע, יינות מסדרת אדמה, הסוביניון בלאן והרוזה, ועד הרעם והסופה, הכול במחירים נגישים מאוד של 15-25 ₪ לכוס. בנוסף לכך, על מנת לשמור על הסביבה גם באירועים המוניים, כל המזמין יין ייהנה מאפשרות ריפיל (מילוי הכוס) במחיר מוזל. את הבר יאיישו אנשי היין של היקב ו-ibbls wines, אשר יעזרו לתיירים הרבים, וכמובן לישראלים, בבחירת היין המתאים למנות האוכל שיימכרו במקום.

עם או בלי קשר למתי המקלל איש הבירה ולכמויות הענק של בירה שיימכרו ויילגמו בתל אביב בשבוע האירוויזיון, היה מגיע הרבה יותר – ונסתפק ביותר, לתעשיית היין הישראלית בשבוע הזה.

תגובת האחים שקד

תפקידה של הנהלת האירוויזיון לקבוע האם ייכנסו למתחם רק מותגים ישראלים. חברת שקד, כחברה מסחרית, זכאית לבחור על פי שיקוליה מהו המותג שיוצג ויקודם, ולא קיבלה דרישה להתמקד רק במותג ישראלי. מעבר לכך עומדת העובדה כי הבחירה נעשתה כיוון שנאסרה הכנסת בקבוקי זכוכית למתחם, והבלו נאן נמכר בבקבוק יחודי מפלסטיק עם כוס 187 מ"ל (בתמונה).

הקורא אריאל ביר הגיב

אין ספק שזה פספוס ענק של אנשי השיווק והמכירות של היקבים בארץ, וכן של המנכ"לים שלא ראו באירוויזיון הזדמנות אדירה לפרסום ועידוד של הייצור המקומי.

אילנית צמח הגיבה

כל כך צודק, כה נכון, לגבי תיירות יין, נושא הקרוב לליבי וכואב מאוד. אכן אם משרד התיירות היה רוצה תיירות יין, ומשרד הכלכלה היה רוצה פחות עסקים שנסגרים מדי שנה, ומשרד החקלאות היה מעוניין בתיירות כפרית כפי שהוא חורט על דגלו, אז כולם היו עומדים על הרגליים האחוריות שלהם ועושים מעשה מול רמ"י ומול עלויות הכשרויות ההזויות. וגם מילה על התנהגות היקבים: האם לא הגיע הזמן שתפעלו יחד ותתארגנו לפני החוק הדרקוני הבא שיפול עליכם? מתי המקלל היה אומר: יקבי ישראל "תוציאו את האצבע", אחרת יישארו בארץ ברקן, הרי גליל ורקנאטי, ואז לא תהיה כאן תעשיית יין.

מוזמנים להתיידד עם הטלגרם של אכול ושאטו – foodis.co.il

3 תגובות

  1. אלון אתה שאלת "על מה נדבר השנה באשכול הזהב ?" אני שואל "אם מישהו בכלל מדבר על אשכול הזהב ?" כשחיפשתי בגוגל אשכול הזהב 2019 לא היה שום מידע מתי יתקיים… איך זה שאחת התחרויות הכי חשובות בארץ, כלל לא מדוברת? אפילו לא באתר סומלייה… כנראה שזה לא מעניין (כמעט) אף אחד.
    כתבת על בעיות שלא מאפשרות את פיתוח ענף היין בישראל. הרי לך בעיה מס' 1, הציבור בישראל (מלבד במדינת תל אביב) אין לו אהבה ליין. לראייה גם, צריכת היין לנפש בישראל מול מעצמות יין באירופה.
    נ.ב. אם מישהו יודע מתי תתקיים תחרות אשכול הזהב 2019 אשמח לדעת.

  2. חחח, איילת קרביציקי. יש לה בלוג. והיא מפעילה אותו כרצונה. די נו. חג פורים נגמר.

  3. פורסם לאחרונה בסומלייה.

    השנה מתקיימת התחרות בפעם ה-17 ברציפות.

    הכרזת הזוכים בתאריך 18 ביוני.
    (היכל התרבות ת"א)

    יושבי הראש של התחרות: מר חיים שפיגל ועו"ד נחמן כהן צדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר