השבוע בענף היין 238: מה עם יקב עמק האלה? ולמה קנינו הרבה יין ואלכוהול אחרי הסגר?

השבוע על משחק הכיסאות ביקב עמק האלה, הזינוק במכירות יין ואלכוהול במאי, חיים גן מתפתה לייצר יין, הפוטנציאל של יקב גוש עציון, מתכוננים לבציר 2020 ביקב רקנאטי, מצעד הגאווה של יינות רוזה, ובסוף התנצלות. קריאה מהנה

אלון גונן אומר כי הרוזה של הייננית לורי לנדר מיקב צפרירים הוא יין מהליגה של הגדולים. קראו את סקירת יינות הרוזה בהמשך. צילום דוד סילברמן dpsimages
אלון לוי מנהל יקב עמק האלה עם חבר – נפתלי בנט. צילום מדף הפייסבוק
אלון לוי מנהל יקב עמק האלה עם חבר – נפתלי בנט. צילום מדף הפייסבוק

1: יקב עמק האלה – משחק כיסאות מוזיקליים?

בני דורו של העורך זוכרים את הסרט 'גבעה 24 אינה עונה' משנות ה- 50 של המאה הקודמת. הנה גרסה עדכנית מענף היין.

לאחר פרסום הידיעה על כניסתה של עירית בוקסר שנק לתפקיד מנכ"לית יקב עמק האלה ופרישתו של אלון לוי, התברר כי המיטה חולה מדי וראשה היפה של הבוקסרית לא צריך את כאב הראש הזה, והיא פרשה ממנו תוך זמן קצר. לגבי היקב, נחכה ונראה מה יוליד יום ואיזה אופציות נשארו לו. רשימת השאלות ששלחנו למנכ"ל אלון לוי שחזר לתפקידו, ובה בקשה להסביר ללקוחות היקב המסורים מה קורה בחצר היקב, וכל ניסיונותינו לראיין אותו, לא צלחו ולא נענו. גבעה 24 אינה עונה נוסח 2020.

הצילום לא מתייחס למבצע אקטואלי

2: מה עשינו אחרי הסגר? חידשנו את מלאי היין והאלכוהול

על פי נתוני חברת המידע השיווקי סטורנקסט (דוגמת מכירות מזון ומשקאות בכ- 2,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ) שפרסמה השבוע נורית קדוש ב'כלכליסט', הרי עם תום הסגר נרשם בחודש מאי זינוק חד של 36.7% במכירות היין והמשקאות החריפים, בעוד מכירות הבירה עלו ב- 21.8% לעומת התקופה המקבילה לפני שנה.

המסקנה של כתבת כלכליסט לזינוק זה, היא שהסרת המגבלות והאפשרות למפגשים משפחתיים וחברתיים שנמנעו מאז פורים, גרמו לעלייה בצריכה. אבל מבירור אצל מספר משווקים, הם רואים זאת דווקא אחרת. צריך לקחת בחשבון שרוב היין שרכשו האנשים במשלוחים בתקופת הסגר, היו של יקבי בוטיק שהצליחו והספיקו לנצל את המומנטום. המחירים שלהם עדיין נחשבים למאוד גבוהים לקהל שצורך יין שבדרך כלל נקנה בסופרמרקטים, וכשלא הייתה ברירה נקנו היינות היקרים. ברגע שהשווקים והסופרים נפתחו וחזרו לשגרה, אנשים מצאו זמן לטייל בין המדפים, לא היו לחוצים וחזרו להרגלים הישנים שלהם. יינות ה- 3 ו- 4 במאה (אל תשכחו שלרשתות לא היו פורים ופסח השנה) נחטפו מהמדפים בגלל פחד מסגר נוסף שיבוא במידה ויהיה גל שני, והקונים לא רצו להיתפס עם המכנסיים למטה. לא בטוח שנראה שוב את התופעה של מאות משלוחים מיקבי בוטיק.

צילום איש הענבים

3: חיים גן קיבל אשרה ליין חדש

מותג חדש נולד לאיש איש הענבים, ושמו בישראל  ״אשרה״  – לא במובן של ויזה לכניסה לארצות אלה ואחרות, אלא האלה הכנענית או שם טעון שטומן בתוכו מלחמה עתיקת יומין בין הגבר השולט לאשה המוכה, בין האלוהים הכל יכול לאדם הפשוט.

לדברי חיים גן: "זה התחיל בשלהי 2017 מתוך שיחה עם עירית בוקסר שנק. ״מה צריך לעשות בשביל ללמד לעשות יין טוב?״. חשבנו, התייעצנו ופתחנו קורס עשיית יין למשך שנתיים, נרשמו חמישה אנשים. היקב שענה להגדרות כמו כרמים מטופחים, ציוד טוב בסוגו, וכל זאת בחממה מקצועית ועכשווית לצד ניקיון מופתי, היה יקב אמפורה ועוד במיקום קסום. נכון, דנו פה ושם, לא היה קל, אך כשנפלה ההחלטה, יובל הנמרץ ומאירם המקצוען, לצד עידו המוכשר, נרתמו ולאורך כל הדרך. התחלנו בבציר ידני בכרם 'שעל' ברמת הגולן. הענבים נחו שלושה ימים בחדר קירור להשגחת הפרי. אשכולות קרים יצאו מארגזים קטנים, כל אשכול נבדק לפני הנחה במכונת הפרדת השזרות. גרגרי הענבים נבררו אחד אחד. תסיסה מבוקרת וטיפול שוטף הביאו את היין לשלם שלנו ב- 45% קברנה סוביניון, 45% מרלו, 5% סירה ו -5% קברנה פרנק. חיפשנו חביות חדשות, ואת הטובות לטעמנו איתרנו אצל ערן פיק מיקב צרעה, חביות של Sylvain . רכשנו את הרזרב בקלייה קלה, שמנו לב לכל ״בלע חבית״, הקפדנו  להשלים ולחטא בכל שלב. מיזגנו ושידכנו, ועתה ביקבקנו 1,068 בקבוקים, 24 מגנומים ועוד 12 דאבל מגנום".

חיים גן. צילום איש הענבים

איך היין?

לפני מספר ימים קיבלתי את היצירה שרק בוקבקה. היין נמצא בסוג של התגבשות. באף פרי אדום ופרחים והיין עדיין סגור. בפה אמנם אין עוצמת פרי כפי שציפיתי, אך התיבול מדויק, הטאנינים רכים, חמיצות מצוינת. המון תבלינים (בעיקר פלפל שחור, אבל מאוד מעודן ורך), נימים של מינרליות. טעמי החבית נמצאים רק בקצוות, ומשקפים עבודה מעודנת בעץ, ועבודה של יינן מאופק שניסה לשלב קלאסיקה של עולם ישן ומוחצנות של העולם החדש (מלחמה בין המינים, כבר אמרתי). זה יין עם יכולות גסטרונומיות מרתקות. אני מניח שמדי שנה החלקה תתבגר ותיתן יותר. תג המחיר טרם נקבע, אבל הכוונה שיהיה בטווח 180-220 ₪.

לסיכום: על פי הקבלה, לאל יש גם פן נקבי. התהליך של הבלעות האשרה הוא המשכו של התהליך המונותאיסטי, בו נבלעו כל האלים האחרים באל או הפכו למלאכים. הצד של האשרה קיים עד היום ביהדות. לאיש יש מותג חדש "אשרה". הוא מאושר, ויטעים רבים במשך השנים.

שרגא רוזנברג יבל"א ותמר ז"ל, יקב גוש עציון. צילום מדף הפייסבוק

4: ביקור ביקב גוש עציון – פוטנציאל אדיר

הנוף מדהים, מרכז המבקרים מושקע מאוד ומטופח, היקב עצמו טיפה תעשייתי, היינות בעיקר הלבנים מהליגה של הגדולים באמת; מושקעים, מדויקים, חומרי גלם נבחרו בקפידה ועבודת עץ מושלמת.

הבעיה של יקב גוש עציון שהוא תקוע; תקוע במשבצת של יקב נוסף וחבל. יש לו פוטנציאל אדיר, הוא נמצא בקונצנזוס של מרבית עם ישראל היושב בציון, שמבחינה פוליטית לא חושבים שגוש עציון הוא חלק מאיו"ש. היקב צריך לחשוף את עצמו לעם, להנגיש את היינות בכל דרך אפשרית ולא רק בכל מיני תערוכות. צאו לשטח, כתתו רגליים במסעדות, קחו משרד יחסי ציבור נורמלי

צילום מדף הפייסבוק של יקב גוש עציון

טעימת חבית: שרדונה 2019 סדרת עמק ברכה – חומציות נפלאה, מרקם שומני ועשיר בטעמים נקיים. חבית בקצה בלבד, שמעניקה תמיכה טובה. באפטר טייסט מתגלה מעט, אבל מעט, בוטריטיס שמעניק ליין הזה אופי מרגש (מקווה שעד הביקבוק יישאר ככה) .

שרדונה 2018 עמק ברכה – ריחות של לימון ומעט אשכולית, וניל של חבית. פה עשיר מאוד, עם מרקם שומני שנשאר דקות ארוכות בפה ועובד כל הזמן. מעט מלולקטי, יופי של משחק עם חבית. שאפו מחירו 129 ₪ – VFM  (תמורה לכסף – תל"כ) מהליגה של ה- 90 וקצת.

סוביניון בלאן האלון הבודד 2019 – גוון מעט כתמתם-ורדרד, אף טיפה מחוזר אבל נסבל. פה עשיר, פרשי, מעט קרמי. חסרה לי מעט חמיצות. מחירו 69 ₪ – VFM לחלוטין.

בלנד ויונייה רוסאן ומעט פינו גרי 2019 – בלנד עשיר מאוד, משחק מצוין של זנים סוליסטים. הויונייה מתגלה בכל הדרו, ותוספת הפינו גרי פשוט גאונית. מחירו 69 ₪ -VFM  מהליגה של 90 פלוס.

פינו גרי 2019 – טיפה כתמתם. ארומות נקיות עם מעט פירות הדר וזסט תפוז. פה נקי וחד, פרשי מאוד, מינרלי, טעמים עדינים. פינו גרי מעט אחר. אהבתי. מחירו 69 ₪ – VFM לחלוטין.

רוזה 2019 – עשוי מענבי מורבדר, גרנאש וסירה. ריחות של פטל טרי, דובדבנים ומעט אניס. הפה חד כתער, נקי, זועק לאוכל. יופי של רוזה, באמת שאפו. מחירו 69 ₪ – VFM מהליגה של הגדולים.

קברנה פרנק 2017 – אף מדהים, חד, טבק, רצפת יער. פה נקי מינרלי, קריר, פרי בשל. יין לאוכל. יופי. מחירו 135 ₪  – VFM.

עמק ברכה 2017 – בלנד של 29% קברנה סוביניון, 37% מרלו, 5% קברנה פרנק, 29% פטי וורדו. 21 חודשי חבית. יין מאוד עשיר ובומבסטי. צבע סגול עז, ריחות חדים ובשלים (קקאו, אספרסו, טבק, חווה). בפה הטאנינים שולטים, ורק לאחר כמה דקות הם מאפשרים ליין הזה להתפתח ולהוציא דברים מופלאים. חתיכת יין היין הזה. מחירו 199 ₪. . VFM כיין הדגל של היקב מותר להם לדרוש מחיר כזה עבורו. כתף אל כתף מול אלרומים ואפילו קצרינים.

לסיכום: צאו לשטח, אחד מהיקבים המשובחים.

כרם לבנון של יקב רקנאטי. צילום קובי ארביב

5: מתכוננים לבציר 2020 – יקב רקנאטי

קובי ארביב, יינן ראשי של יקב רקנאטי, צילם ושלח לנו מידע על כרם לבנון של היקב: "כרם לבנון הממוקם בגליל העליון, שוכן בסמיכות לגבול ישראל- לבנון, מול הרי הלבנון שמנקזים אל הכרם אוויר קר במיוחד, ויוצרים תנאי מיקרו-אקלים ייחודיים. גודל החלקה: 60 דונם של ענבי קברנה סוביניון, שנת נטיעה 2007. מחלקה יחידנית זו אנו מפיקים את 'קברנה סוביניון כרם לבנון' – יין שמשתייך סדרת האיכות הגבוהה של היקב. חלקה זו מניבה כ- 45 טון, אשר מהם אנו מפיקים בעדינות רבה ובעשייה רגישה כ- 30,000  בקבוקים. מועד הבציר של חלקה זו מתרחש לרוב בתחילת-אמצע ספטמבר, כשלאחר מעקבי הבשלה מדוקדקים נקבע המועד הרצוי.

קובי ארביב (מימין) עם יניב ענבר מנכ"ל יקב רקנאטי. צילום איל גוטמן

בשנתיים האחרונות חווינו חורפים עם כמות משקעים יפה, אשר תרמה המון לצימוח בריא ומרשים ולנוף גדול. את חלקה הזו אנו מגדלים עם נוף פתוח (open canopy), העוזר לנו להגיע לתוצאות המצוינות אליהן אנו מכווינים ומייעדים את כרם לבנון. שיטת גידול זו עוזרת לנו להצליל על האשכולות מפגעי שמש ישירה, ליצור אוורור גדול יותר, ואפילו להוריד את טמפרטורת האשכול לאורך זמן הבשלתו".

יקבים שמעוניינים לספר על הנעשה אצלם לקראת הבציר מוזמנים לפנות לרני רוגל בווטסאפ 050-5267706

הרוזה של יקב גוש עציון בביקבוק. צילום מדף הפייסבוק

6: קיץ של יינות סמוקים

כבר אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלהם ואי אפשר בלעדיהם. הם הכי מתאימים לקיץ הישראלי, ובשנים האחרונות מרבית היקבים מתייחסים אליהם בכבוד ובעשייה ייחודית, המאפשרת ליינן לבוא לידי ביטוי. הבעיה הכי גדולה של יינות סמוקים היא שאורך החיים שלהם  בדיוק שנה אחת. עוד לא הצלחנו להתרגל שהיין הזה יכול להתיישן, או אפילו צריך להתיישן (גם המבעבע של ויקטור שונפלד לא מוריד לנו את האסימון, וחבל). אנחנו רוצים תמיד לשתות את הבציר הנוכחי. ייקח עוד כמה שנים, וגם זה ישתנה. לקח כמעט עשור של כתיבה עקשנית לשנות את יינות התותי פרוטי המבחילים שעשו פה על הדרך. לקח כמעט עשור לייננים להבין, שכדי לעשות יין רוזה טוב צריך קודם כל ענבים טובים שמיועדים למשימה זו, ולהתייחס לעשייה שלו בצורה מקצועית. זה באמת אחד הפרמטרים בהם נמדד יינן טוב, כי עוד קברנה ועוד שרדונה כולם יודעים לעשות. דוד מבר אילן מיקב טוליפ אפילו מלמד את העם להכין בלנדים דרך הזום (השם תשמור). אז שבוע הגאווה בפתח, וורוד עושה אווירת חג באוויר. הנה כמה יינות רוזה שיש היום על המדפים, כאלה שראויים להיות על המשאית, וכאלה שפחות.

הרוזה של יקב נווה ירק. צילום דן לב

נתחיל עם המלכה האם: יקב רמת הגולן ירדן ברוט רוזה 2013 – נכון, סותר את מה שכתבתי על שתיית רוזה מהשנה. בלנד משרדונה ופינו נואר. יבש, רענן, מינרלי, פרחוני. מחירו 125 ₪ – VFM ללא פשרות וללא עוררין. יין מדהים.

יקב צפרירים רוזה 2019 – הייננית לורי לנדר חזרה מגן עדן לפני שנה. היא ביקרה שם רק לרגע, ביקור קצר שהוליד בין היתר את הרוזה מענבי קברנה פרנק. אף פרחוני, נקי. בפה יש איזון נהדר, מרקם חמאתי עשיר מאוד, חומציות טובה וחדה כתער. בקצוות מתיקות שמציפה מעט ציפורן, דובדבן וחבוש אפוי. יין קולינרי מדהים. מחירו 88 ₪ – VFM לחלוטין. יין מהליגה של הגדולים.

יקב טפרברג אסנס רוזה 2019 – בלנד מענבי גרנאש נואר, מורבדר וברברה. פרחוני מאוד, מינרלי, יבש וחד כתער. יופי של יין. מחירו 75 ₪ – VFM לחלוטין.

רוזה עם עדינות של יין לבן
רוזה של יקב רקנאטי. צילום אלי פרכטר

יקב הרי גליל יראון רוזה 2019 – בלנד מענבי גרנאש, סירה ומעט ויונייה. הענבים נסחטו כאשכולות שלמים. עשיר בטעמים, פרחוני, נופל באפטר טייסט שמשחרר מרירות בעייתית (האשכולות השלמים). מחירו 102 ₪ – VFM בליגה של יינות עד 70 ₪.

יקב רקנאטי רוזה 2019 – בלנד מענבי ברברה ומרלו. עשיר בארומות של פרי אדום בשל, פירות הדר. חמיצות טובה, רעננות מקסימה. הצבע שלו מפיל אותו קצת, נוטה לאדום מדי. מחירו 69 ₪ – VFM לחלוטין.

יקב נווה ירק רוזה 2019 – בלנד מענבי קריניאן וגרנאש. חמיצות שמאפילה על שאר הפרמטרים. יכול להיות שזה רוזה שצריך לשתות אותו עוד 3-5 שנים, ואז הוא ישחרר את מה שהיינן התכוון. מחירו 110 ₪ – VFM מהליגה של עד 70 ₪.

יקב כישור רוזה 2019 – בלנד מענבי גרנאש וקברנה פרנק. צבע אפרסקי מדהים. חמיצות טובה, טעמי פרי אדום עדין מאוד, פריכות וחדות. יופי של יין. מחירו 89 ₪ – VFM מהליגה של עד 70 ₪.

יקב תשבי אסטייט רוזה 2019 – בלנד מענבי פינו נואר ותוספת של שאנין בלאן. אף לימוני מקסים שמשחרר גם  גויאבה בשלה. הפה מעט לא מאוזן, עם טעמים מתוקים וחומציות שלא מחזיקה. לא ברור למה השאנין בלאן בפנים ניטרל את האופי המקסים של הפינו. מחירו 85 ₪ – VFM של יינות הרבה יותר זולים.

הרוזה של יקב פלם. צילום מדף הפייסבוק

יקב סומק רוזה 2019 – בלנד מענבי סירה וגרנאש. צבע עדין של סלמון. חמיצות נעימה, פה נקי ומינרלי. אחד מהטובים, שאפו. מחירו 80 ₪ VFM – לחלוטין.

יקב עמק האלה רוזה 2019 – בלנד מענבי מרלו, קברנה פרנק וסירה. ארומטי מאוד, פה לימוני ומעט טרופי. מחירו 45 ₪ – VFM. יופי של יין שמעניק תמורה טובה.

יקב פלם רוזה 2019 – בלנד מענבי סירה, קברנה פרנק וקברנה סוביניון. צבע סלמוני עדין. ארומות של פרי לבן, אפרסק ונקטרינה. בפה חמיצות נפלאה, טעמים טובים של דובדבן צהוב ומעט משמש. יין מרשים. מחירו 94 ₪ – VFM של 70-80 ₪.

יקב טורא רוזה 2019  – מאונטיין ויסטה (היחידי שהוא חצי יבש). טעמתי את היין לראשונה בטרה וינו, ואני חוזר אליו אחרי כמה חודשים. בלנד מענבי מרלו וקברנה פרנק, כאמור חצי יבש. הרוזה מוגדר גם על ידי היקב כיין קינוח עם 9.5% אלכוהול, מה שאומר שהענבים נבצרו מאוד מוקדם, אפילו בתת הבשלה. התפיסה שאנשים אוהבים סוכר הובילה את עשיית היין הזה, לא יותר. לא מדובר ביין אלא במיץ סוכר עם טעמים שלא קשורים לזן. מחירו 95 ₪ – VFM של יין מהליגה של מוסקטו באזז של כרמל, 30-40 ₪ גג.

הרוזה של כרם שבו. צילום דוד סילברמן dpsimages

כרם שבו רוזה 2019 – בלנד של ענבי ברברה, מורבדר וגרנאש, 8 חודשים על משקעי השמרים. חומציות משובחת, פרי טוב ומגובש. יופי של יין. מחירו 72 ₪ -VFM לחלוטין.

יקב יתיר רוזה 2019 – בלנד של ענבי גרנאש וטמפרניו. חמיצות טובה. מורכב מאוד, טעמים עוצמתיים. עפיצות מושלמת שמגרה את הפה לאוכל. מחירו 79 ₪ -VFM  לחלוטין.

יקב פלטר רוזה 2019 – ריחות טובים של פרי הדרים ודובדבנים. חמיצות טובה. מחירו 89 ₪ – VFM מהליגה של עד 70 ₪.

יקב שאטו גולן גשם ורוד 2019 – 100% ענבי קברנה פרנק. ריחות תפוח ירוק, מלון בשל. פה חמצמץ, כשהמתיקות מגיעה רק באפטר טייסט. מרקם מעט שומני, בקצוות אניס. שאפו. מחירו  119 ₪ – VFM לא. 80-90 ₪ גג.

יקב גוש עציון רוזה 2019 – עשוי מענבי מורבדר, גרנאש וסירה. ריחות של פטל טרי, דובדבנים ומעט אניס, הפה חד כתער, נקי, זועק לאוכל. יופי של רוזה, באמת שאפו. מחירו 69 ₪ – VFM מהליגה של הגדולים.

אורלי סגל. צילום זיו שדה
אורלי סגל. צילום זיו שדה

יקב בנימינה חוזר לאורלי סגל

אשת יחסי הציבור אורלי סגל קיבלה בחזרה כלקוח את יקב בנימינה, לאחר שנה וחצי של טיפול במשרד יחסי הציבור של אלי קמיר. יהיה מעניין לראות עכשיו האם נשוב ונראה יקב בנימינה בתערוכות יין והשקות של יינות חדשים, וחשיפת יונתן שוטס היינן הראשי לעולם. זאת אחרי שהיקב היה בתרדמת תקופה ארוכה, ומזה כשנה ללא מנהל שיווק. ללא ספק יש לה הרבה מאוד עבודה.

התנצלות

מערכת אתר אכול ושאטו www.foodis.co.il מביעה את צערה ומתנצלת בפני יקב רמת הגולן בע"מ על תוכן הידיעה שפורסמה באתר ביום 15 במאי 2020 תחת הכותרת "השבוע בענף היין 233: מיהו מנהל היצוא החדש לארה"ב של יקב רמת הגולן? ומה כבר אפשר לעשות מלענה?". מערכת האתר מבקשת להבהיר כי האמירות הפוגעניות אשר הופנו כלפי יקב רמת הגולן בגוף הכתבה, ובראשן האמירה לפיה, כביכול, פיטוריה של גב' דורית בן סימון מקורם בשיקולים מגדריים, אינן נכונות. מערכת האתר לא אימתה את הפרטים שנכללו בכתבה לפני פרסומם.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה