השבוע בענף היין 244: מה אומר דו"ח טמפו לבורסה על הענף, והאם מרכז המבקרים של יקב כישור ייסגר?

השבוע: מה משמעות תחזית טמפו לירידה של 30% במכירות הרבעון השני? ניתן למנוע את סגירת מרכז המבקרים של יקב כישור, ראיון וירטואלי עם פרופסור עמוס הדס, על המוקד מחשבות על יינות לבנים, טעימה עיוורת של יינות מרלו – המחיר לא קבע, היינות של ג'סי בודק, ובציר ביקבים צרעה, ויתקין, אסף, בר-מאור ומואה. קריאה מהנה

היינן אוליבייה פרתי מיקב טפרברג צילם וכתב: "השבוע בצרנו 15 טון ענבי שרדונה מחלקה חדשה ומבטיחה זו שמניבה בפעם הראשונה בכרם מבוא חורון". קראו בהמשך על בציר ביקבים נוספים
טמפו – בית יוצר למנהלים בענף היין. צילום מאתר החברה
טמפו – מאחורי קירות אלה נרקמת עסקה מעניינת. צילום מאתר החברה

1: נגיף הקורונה והשפעתו על טמפו משקאות – כולל יקב ברקן סגל 

חברת טמפו היא היחידה מיצרניות המשקאות שנסחרת  בבורסה, ולכן היא מחויבת להציג לציבור דו"חות ומאזנים מדי רבעון. שאר היקבים הגדולים ששולטים בשוק (כרמל, רמת הגולן, טפרברג, בנימינה) הם בבעלות פרטית כזו או אחרת, ולכן אין לנו ממש מושג מה קורה שם מלבד סיפורי בכירים  בהם, שאומרים שאצלם הכול בסדר והם מכרו את כל המלאי. האמת כנראה נמצאת אצל חברת טמפו שהגישה מכתב לרשות לניירות ערך שעוסק בנגיף הקורונה. נכון שמדובר בקונצרן שמוכר אלכוהול, בירה, משקאות קלים ולא רק יין אבל גם חברת קוקה קולה (יקב תבור) עושה זאת, וההיגיון  הבריא אומר ששוק היין נפגע באותה מידה שנפגעו שאר המוצרים שנמכרים בחנויות, רשתות שיווק, אולמות אירועים, ומסעדות.

ז'ק בר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל חברת טמפו, פרסם ב- 18.5.20 את הדו"ח התקופתי לרבעון הראשון שכלל את מכירות המשקאות – בתקופה שקדמה לחג הפסח הסגור והמסוגר שהתחיל ב- 8 באפריל, וכלל כבר את השפעותיה הראשונות של מגפת הקורונה (טמפו טרם פרסמה את הד"ח לרבעון השני, ממנו נלמד יותר את מצב השוק). בכל מקרה מהדו"ח מתבהרת תמונה עגומה אבל אמיתית על מצב הענף ברבעון הראשון של 2020.

כרם יקב ברקן סגל בקריית ענבים

והנה מתוך מה שכתב מנכ"ל טמפו בע"מ לרשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב: "הנדון התפשטות נגיף הקורונה –  בהמשך לדוח התקופתי שפרסמה טמפו משקאות ולדיווח המיידי שפרסמה החברה בעניין יישום הנחיות ממשלת ישראל בדבר התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, ובפרט בקשר עם סגירת מקומות תרבות הפנאי, מתכבדת בזאת החברה להמשיך ולעדכן כדלקמן:  יישום ההנחיות האמורות וסגירת מקומות תרבות הפנאי, הינם וצפויים להמשיך להיות בעלי השפעה שלילית על פעילות החברה וחברות בנות שלה, בעיקר בערוץ לקוחות השוק הקר, ופגוע בתוצאותיה הכספיות של הקבוצה ברבעון השני ובכלל זה, בהיקף מכירות הקבוצה, עד כדי הקטנתן, על פי הערכותיה הנוכחיות של החברה, בכ- % 30 ביחס לרבעון השני בשנה הקודמת. כמו כן, החברה חשופה לסיכוניי גבייה מוגברים בגין עצירת פעילותם של לקוחות השוק הקר. בנוסף העמידה החברה אשראי נרחב לתמיכה בלקוחות הנמנים על הקבוצה האמורה; נכון למועד זה ישנם חשבונות שאינם משולמים על ידי הלקוחות האמורים, ובשלב זה אין החברה יכולה להעריך את היקף התופעה ואת השפעת התפשטות נגיף הקורונה על היקף חובותיה המסופקים של החברה. החברה נקטה במכלול של אמצעים על מנת למזער את הנזקים. בכלל זאת הוצאו כ-300 מעובדי הקבוצה (כולל חברת יקבי ברקן בע"מ) לחופשה ללא תשלום מתוך כ- 1,300, עד להודעה חדשה. במקביל עברו מרבית עובדי החברה האחרים למתכונת עבודה של ארבעה ימים בשבוע ואילו חברי הנהלת החברה, לרבות בן של בעל שליטה, מועסקים במתכונת של שבוע עבודה מלא תוך הפחתה של 20 אחוז בשכרם. . המתכונת האמורה והשינויים בשכר הינם בתוקף בחודשים אפריל – יוני, כולל. … מרבית עובדי מטה החברה, אשר עבודתם ניתנת לביצוע מרחוק, מבצעים את משימותיהם מהבית.  באתרי החברה, בהם נמשכת פעילות עסקית, מיושמות ונאכפות כל הנחיות משרד הבריאות המפורסמות מפעם לפעם. נכון למועד פרסום דוח זה, לאור העובדה כי מדובר במשבר המאופיין באי ודאות רבה…  החברה אינה יכולה להעריך את היקף ההשפעות האמורות על פעילותה בנקודות מכירה, בהן נמכרים מוצרי החברה, בדרך כלל כשהם מקוררים, לצריכה במקום. בקבוצת לקוחות השוק הקר נכללים בתי מלון ובתי הארחה, מועדונים וברים, מסעדות מזון מהיר, מזנונים, קיוסקים, קונדיטוריות, תחנות דלק (חנויות נוחות), שרותי הסעדה, אולמות שמחה ואירועים, פאבים, מסעדות ובתי קפה. (הערת המערכת: לא מדובר כאן על סופרמרקטים וחנויות יין)  הערכות וציפיות החברה בדבר ההשלכות האפשרויות של התפשטות נגיף הקורונה וההשלכות של ההנחיות שניתנו לציבור בקשר עימן כאמור, מהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת המונח בחוק ניירות ערך, והינן תחזית והערכה בלבד של החברה נכון למועד דוח זה בהתבסס, בין היתר, על פרסומים בארץ ובעולם בנושא והנחיות הרשויות הרלוונטיות והערכות החברה בהתאם לנתונים המצויים בידיה נכון למועד זה בלבד. ייתכן שהתחזיות וההערכות של החברה כאמור לעיל, כולן או חלקן, לא תתממשנה או תתממשנה באופן שונה מההערכות והתחזיות הנוכחיות בשל גורמים שונים, לרבות כתוצאה מהתפתחויות או התממשות שונה מהמוערך". על כך חתמו ז'ק בר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל טמפו משקאות בע"מ, ועו"ד מיכי המלסדורף, יועץ משפטי ומזכיר החברה.

כאמור חברה בורסאית יחידה, כאמור תחזית רבעונית לרבעון 2 המדברת על ירידה של כ- 30% לעומת אותו רבעון ב- 2019. נחכה לתוצאות ונראה מה יקרה בהמשך שנה זאת.

השבוע בברלין

זאב דוניה מיקב סוסון ים העביר לנו תמונה זאת שצולמה השבוע בברלין, בקומה החמישית – ממלכת הקולינריה של חנות הכלבו הענקית KDW. על המדף יינות של היקבים סוסון ים, רמת הגולן וברקן. נוכחות נעימה בימים אלה, בתקווה שהיינות "יעופו מהמדף" ואנשי הכלבו ישלימו את החסר.

צוות הניהול של יקב כישור. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: יקב כישור – ערבות הדדית, ועכשיו

מרכז המבקרים של יקב כישור בכפר כישורית נמצא בסכנת סגירה. למרכז יש חלק חשוב במקור הפרנסה והגאווה של כ- 190 עובדים בעלי צרכים מיוחדים. לראשונה מזה שש שנים הוא נמצא בסכנת סגירה אמיתית, ומאיים לפגוע במפעל החיים המדהים הזה.

כישור הוא יקב בוטיק, ומושבו בכפר כישורית שבגליל המערבי. כ-190 בוגרים עם צרכים מיוחדים, מנהלים כאן חיי קהילה ברוח ה"קיבוץ של פעם" ב- 12 ענפי תעסוקה כשבכל ענף מועסקים חברי הכפר כחלק ממכלול החיים המיוחדים של הקהילה. מרכז המבקרים מהווה ערוץ משמעותי וחשוב הן ברמה התפעולית, קיומית ומיתוגית של היקב, והן ברמה הכלכלית. בעקבות משבר הקורונה נסגר מרכז המבקרים, וההחלטה לסגור נבעה אך ורק מתוך דאגה שלמה וכנה לחברי כישורית החוסים בכפר, ומתוך רצון וכוונה לצמצם במידת האפשר את חשיפתם לסיכונים. משמעות הסגירה של מרכז המבקרים היא פגיעה קשה בהכנסות היקב והכפר, אבל משמעותה גם פגיעה מוראלית וקשה לחברי הכפר העובדים במרכז המבקרים.

צוות יקב כישור בתערוכה. צילום ישראל פרקר
צוות יקב כישור בתערוכה. צילום ישראל פרקר

אני חייב לציין כי יקב כישור לא נסגר ולא ייסגר!!! להיפך, הם עומדים בראשיתם של ימי בציר 2020, ולפי התחזיות והתחושות זו הולכת להיות עונה נהדרת. כל מה שצריך עכשיו זה זריקת מזון לגוף ולנשמה עבור מרכז המבקרים שפתח במבצע גיוס כספים באמצעות הדסטארט. והם מנסים לגייס 200,000 שקלים ורוצים להציע לכם לקחת חלק ולצעוד איתם במסע שאמור בסופו לצמצם מעט את הפגיעה. בתמורה להשתתפות במהלך מציע היקב מספר תשורות (ביקורים ביקב ביום שאחרי, מגוון מארזי יין), אותן ייעדו במיוחד התורמים, אך גם בלי התשורות מדובר במהלך חשוב.

בקשת היקב מאוד פשוטה: "בואו, צאו איתנו לדרך. כך נוכל להמשיך לשמור על מרכז המבקרים שלנו, ואתם בנוסף זכיתם ביין מושלם  וידיעה שתרמתם למפעל ציוני כביר. זו גם שעתם של היקבים הגדולים והמובילים את התעשייה (רמת הגולן, טפרברג, כרמל, ברקן סגל, בנימינה, דלתון, תשבי, מוני, טוליפ, פסגות, גבעות, מועצת גפן יין ועוד), לתת כתף ולהבין שבלי היקבים הקטנים הללו אין לתעשייה הזו צבע. הם אלו שמעניקים את התבלינים הקטנים שעושים את ההבדל בין תעשיה אפורה לתעשייה שוקקת שאלפי חובבי יין מבקרים בהם כל שנה. זו שעתם של מנכ"לי היקבים לגלות סולידריות ולתמוך ביקב כישור ובאנשים שהם המנוע של היקב ומרכז המבקרים, ריצ'רד דייויס, גדי שחורי ויאיר אונא.

ניתן להשתתף בגיוס הכסף כאן

השרדונה המוצלל של יקב צרעה. צילום ערן פיק

הבציר כבר כאן – יקב צרעה

ערן פיק, מנכ"ל ויינן יקב צרעה, צילם וכתב: "בתמונה ענבי שרדונה שייבצרו בשבוע הבא בכרם שורש, ליין 'הרי יהודה לבן' – בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן ממנו ייוצרו כ- 10,000 בקבוקים. ענבי השרדונה מכוסים ברשת הצללה כדי לשמר חומציות וטעמים רעננים ביין".

פרופסור עמוס הדס. צילום מאתר איש הענבים

3: ראיון וירטואלי עם פרופסור עמוס הדס

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. פרופסור עמוס הדס הוא איש אשכולות אמיתי בתחומי הגפן והיין, ואת נקודת המבט המיוחדת שלו הוא מביא לעתים במאמרים מאירי עיניים

סרט שמלווה אותך?

מונדווינו של הבמאי האמריקאי ג'ונתן נוסיטר שמראיין מגדלי יינות, טועמי יינות, מבקרי יינות, משווקי יינות ויבואנים, וחושף את הדרך בה יצרני היינות האמריקאים מנסים להשתלט על שוק היין העולמי ולדחוק את רגליהם של היצרנים הקטנים והיקבים האיכותיים.

לא הרבה יודעים אבל סרטו הראשון של ג'ונתן נוסיטר (Sunday) הוא תיעודי שעוקב אחר קוונטין קריספ – אחד מסמלי היציאה מהארון במאה ה-20 ומושא הספר והסרט על חייו – The Naked Civil Servant  (במאי: ג'ק גולד). קריספ עבד כזונה בלונדון של שנות ה-40, נאסר כמה פעמים ומצא מקלט בניו יורק , שם חי עד יומו האחרון. נוסיטר עוקב אחרי אישיותו הבוהמיינית, פעילויותיו החברתיות ומפגיש בינו לבין השחקן ג'ון הרט שגילם את דמותו בסרטו של גולד.

צילום pixabay

ספר שמלווה אותך?

קשה לברור ספר המלווה אותי, כיון שספרים רבים מצויים עמי מרבית הזמן.

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם

 משפט פילוסופי שמלווה אותך?

"יין הוא אחד מיסודות הציוויליזציה האנושית", זאת אמר דווין דוגלס לפני כ- 140 שנים.

ומי שנושא אותו שם – דוויין דאגלס ג'ונסון הידוע יותר בשמו הבימתי The Rock – שחקן קולנוע ומתאבק עבר, אמר "אני אוהב לנצל את הזמנים הקשים בעבר כדי להניע אותי היום".

צילום pixabay

אוכל מנחם?

אסתפק בבגט, גבינת עיזים טובה וכוסית יין.

והבילויים מה הם שרים:

אמרת שאת כועסת אז קניתי לך פרחים

אמרת שאת גוססת אז קניתי תכריכים

אמרת שאין לך וסת אז פניתי למומחים

אמרת שלום, שלום עליכם, אבל זאת לא חוכמה

כשאין בגטים בגטו

אין בגטים בגטו

אין בגטים בגטו

יין שתיקח לאי בודד?

ין לא אוכל לאחסן באי בודד, לכן אקח את הספר  vintage של היו ג'והנסון כזיכרון שילווה אותי.

כשרוז הרובוטית פוקחת את עיניה לראשונה, היא מגלה שהיא נמצאת על אי בודד. בודד? לא ממש. סביבה יש בעלי חיים מכל הסוגים, וכולם חושבים שהיא מפלצת מזיקה ובהתחלה מתרחקים ממנה או מנסים לתקוף אותה. אבל לאט-לאט ובאנושיות מרגשת, מצליחה הרובוטית לכבוש את לב כולם. היא נאבקת באומץ באיתני הטבע ובחיות טרף, מאמצת ברווזון יתום לבן, נעזרת בבונים כדי להקים את ביתם, ומספקת מחסה מוגן לחיות האי במשך החורף הקשה. ספרו המקסים של פיטר בראון זכה למיליוני מעריצים ומככב ברשימות רבי המכר מאז שיצא לאור. הספר מעלה שאלות מרתקות על הישרדות, אנושיות, חברות והורות.

אשכול גוורצטרמינר של יקב ויתקין. צילום אסף פז

הבציר כבר כאן – הגוורצטרמינר של ויתקין

אסף פז, יינן יקב ויתקין, צילם וכתב: "ביום שלישי בשבוע הקרוב (פעמיים כי טוב) יתחיל בציר ענבי הגוורצטרמינר שבתמונה, שצולמו בכרם על גדות נחל עדה בבקעת הנדיב אשר גדל ללא השקיה ומנוהל על ידי קובי ארנס – כורם מקצוען וחבר קרוב. הכרם מניב יבול מצומצם ועשיר בארומות. סגנון היין שאני מייצר בא לתת ביטוי טהור של הזן, כלומר פחות עומס של מתיקות או הבשלה גבוהה, ויותר חדות טעמים ומרקם המאזן את החומציות והמינרליות הטבעית. אם גוורצטרמינר טיפוסי מאופיין בארומות ליצ'י בשל ופריחת ורדים, ויתקין גוורצטרמינר מבטא פרי הדר טרי – בעיקר אשכולית ורודה, אפרסק לבן ומעט פרחוניות. זהו יין אוכל פנטסטי, ואף כזה שמתיישן באופן מרתק. להצלחת היין תורמת כמובן איכות הענבים הגבוהה, וכן תורם טיפול מוקפד ומינימליסטי ביקב, עם הבנה ברורה של סגנון היין אליו אנו שואפים להגיע.

התמונה צולמה במסגרת שיתוף הפעולה עם יקב גאורג מוסבכר – טעימת מכלים של יינות בתהליך שהתקיימה בפברואר 2020

סגנון זה מבטא את אהבתי לקו העובר בין היינות הלבנים של צפון איטליה ואלה של גרמניה, בעיקר אזור הפאלץ ממנו אני שואב השראה כבר עשור וחצי, הרבה בזכות היקב התאום שלנו George Mosbacher (גאורג מוסבכר) והעבודה המשותפת של שני היקבים, הכוללת טעימות משותפות של יין בתהליך ושיתוף ידע מקצועי".

צילום דוד סילברמן dpsimages
דורון רב הון מיקב ספרה – רק יינות לבנים. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: על המוקד – מחשבות  על יינות לבנים

כבר מספר שנים שיש עלייה משמעתית בייצור, מכירת ושתיית יינות לבנים וסמוקים בישראל, חלק מהעניין שהצלחנו להפנים שאנחנו חיים במדינה חמה, וקשה לשתות יינות אדומים בחום הזה. גורם נוסף הינו וירוס ליפרול 3, שעושה שמות בזנים האדומים ואיכשהו פוסח על הלבנים שנבצרים מוקדם יותר.

היקבים הפנימו כי עם יינות לבנים ורוזה תזרים המזומנים הוא תוך מספר חודשי מזמן הבציר, אין הוצאות על חביות ליישון יינות מידיים, והבעיה היחידה היא מחסור בחומר גלם – ענבים.

הלבנים של יקב מדבר. צילום מדף הפייסבוק
הלבנים של יקב מדבר. צילום מדף הפייסבוק

כיום מייצרים בארץ בסביבות 35% יינות לבנים. רק לסבר את האוזן: היבוא עומד על 70% מכמות היינות הלבנים שנמכרים, ופה מתעקשים להמשיך לנטוע קברנה סוביניון ומרלו. לא ברור כי יש זנים עמידים למחלות, אוהבי חום שפחות רגישים לכל מיני מזיקים? והכי חשוב זה לחוש את ציבור חובבי היין ומה הוא יבקש עוד חמש-שש שנים: יין לבן צונן, בלי הרבה אלכוהול, מינרלי, מעט טרופי, שאנין בלאן, גוורצטרמינר, סוביניון בלאן, רוסאן, יינות רוזה מדויקים, בעלי חמיצות נעימה, מינרליות, כאלה שמתאימים גם לבשר ובעיקר נעימים לשתייה.

הרוזה של יקב נווה ירק. צילום מדף הפייסבוק

המגמה ברורה, ויקבים חייבים להפנים את זה ולשנות את הקיבעון המסורתי שצריך פה כל כך הרבה יינות בסגנון בורדו. הבעיה תהיה בעוד עשור, כשיתגלה שהציבור יעדיף את היבוא של הלבנים, לא מפני שהם יותר טובים אלא בגלל שלא ראו פה את הנולד ולא נטעו מספיק זנים לבנים. שימו לב כמה מאות אלפי בקבוקי בלו נאן נמכרים בארץ בשנה. רשתות השיווק מדווחות כל שנה על גמר המלאי של יינות לבנים. לא תמצאו הרבה מבצעים על יינות לבנים, ויקבים מדווחים אחרי חודשיים שלושה על מחסור ביינות אלה. המסקנה ברורה: השאיפה לנטוע זנים אדומים לקויה באובססיה לא מובנת. השוק יצביע ברגליים וירכוש יינות ייבוא. מישהו יצחק כל הדרך אל הבנק, ואלו לא יהיו אתם.

האב אסף קדם והבן אורן מיקב אסף. צילום אסף קרלה

הבציר כבר כאן – יקב אסף

אורן קדם, יינן יקב אסף שברמת הגולן, כתב: "בעונת הבציר הקרובה אנחנו צפויים לבצור כ-60 טון, ובהתאמה לייצר כ-60,000 בקבוקים. כבר השבוע נתחיל לבצור חלקה ראשונה של סוביניון בלאן בכרם נערן, ובינתיים עצרנו את ההשקיה ברוב החלקות, במטרה להכניס את הגפן ל"לחץ חיובי" ולעודד פרי עשיר ומלא עסיס לקראת המשך הבציר.

כרם האקליפטוס של יקב אסף. מאלבום היקב

במקביל, נטענו בשבוע שעבר חלקה חדשה של סוביניון בלאן בכרם הנערן, ובקרוב נשלים בצמוד אליה נטיעה של ענבי פינו גרי. התחלנו גם בהכשרת 12 דונמים של אדמת בזלת הסובבת את כפר היין שלנו, לנטיעות שיחלו כבר באביב 2021 ויהיו המשך רציף לכרם הכפר.

כרם הכפר של יקב אסף לקראת הבציר. צילום מאלבום היקב

תמהיל היינות האדומים נשמר: מואיסה, ספיישל אדישן שיראז קיסריה, ארבע עונות פינוטאז', רוג'ום 91 קברנה סוביניון. ממשיכים לייצר רוזה מענבי זינפנדל, ובגזרת היינות הלבנים – פינו גרי, סוביניון בלאן, שנין בלאן, ושמחים למזוג הקיץ לראשונה יין חדש – קולומבר צרפתי במהדורה מוגבלת. לפני שלוש שנים נטענו את גפני הפרנץ' קולומבר בחלקת "שמיר צעיר" בקרבת היקב, במטרה להגשים לאסף חלום ישן ולייצר ברנדי מקומי איכותי שיעמוד לצד הגראפה שלנו. בציר 2019 הניב פרי עם סוכר נמוך וחומציות גבוהה מהמתוכנן שלא התאימה לברנדי, וכך נולדו 2,500 בקבוקים בלבד של יין לבן, אביבי, מינרלי וחד; חף ממאפיינים טרופיים, בעל ניחוח גרניום לימוני ומשמח לבב".

יינות טעימת מרלו עיוורת: מהזול מימין ליקר משמאל. צילום פאפא רצי

5: טעימה עיוורת של יינות מרלו – הזול או היקר, מי ניצח?

רני רוגל מדווח: "אני קונה יינות לבנים ב- 150 שקלים ומעלה, ואדומים ב- 200 שקלים ומעלה, ואני אוהב מרלו". כך אמר לי ש' (לא איש שב"כ בעברו); אדם מעניין ומי שמצבו הכלכלי לא מעורר דאגה, בלשון המעטה. הייתי המום; זה הקריטריון? המחיר – למעלה, כשאצל רבים אם כבר הקריטריון הוא המחיר למטה. ומה עם מאפייני היין ואיכותו או טעמו? יקר זה בהכרח מצוין? "אני בטוח שבטעימה עיוורת תבחר ביין שיהיה לך הטעים ביותר ולא היקר ביותר".

תוצאת שיחה זו היא טעימה עיוורת – אני מדגיש: לא מקצועית, של 4 בקבוקי מרלו ברמות מחיר שונות, שהתקיימה ביום רביעי השבוע בביתו של ש', שעל קירותיו שפע ציורי מקור של ציירים ישראליים נחשבים, ולוותה בגבינות מצוינות מבית הגבינות בקניון עזריאלי בהוד השרון, ובאגטים ולחמים מצוינים לא פחות ממאפיית סאני בהרצליה.

הגבינות שליוו את טעימת המרלו. צילום א.ב.

ולטעימה (הלא מקצועית, זוכרים?) עצמה. הקפסולות קוצצו מראשי הבקבוקים (כמה טוב לכתוב על קפסולות שלא קשורות לקורונה), הבקבוקים הולבשו על ידי רואה חשבון אמין שניהל חברת תכשיטים גדולה במשך שנים רבות והיום מכהן כדירקטור בחברות ציבוריות, בכיסויים שקיבלתי מזמן מחברי חיים גן, והטעימה יצאה לדרך בשני סבבים של שני בקבוקים בכל אחד (בהתאם למספר הכיסויים שברשותי). בסך הכול היינו 6 טועמים, והשילוב של היינות עם הגבינות והלחמים עשה את שלו.

השרדונה והקברנה סוביניון מהסדרה התיישנו בחביות ברבן אמריקאי והמרלו מתיישן שלושה חודשים בחביות רום
המרלו של מונדבי מתיישן שלושה חודשים בחביות רום

ש' אהב מאוד את יין מס' 1 בטעימה – ולא שינה את דעתו בהמשך הערב. לטעמי, דווקא יין מס' 2 היה הטוב ביותר, וכמובן שהיו גם העדפות שונות לטועמים האחרים. בסוף הסבב השני סיכם רואה החשבון את התוצאות, והנה הן לפניכם: למקום הראשון הגיע מרלו וירטואזו 2018 של יקב היוצר, שמחירו הרשמי 50 ₪. כן, זה היין ש-ש', איש האדומים ב- 200 שקלים וצפונה, אהב ביותר. במקום השני: מרלו 2017 של יקב הראל – 125 ₪ (היין שאהבתי ביותר בטעימה). במקום השלישי מרלו פרייבט קולקשן של רוברט מונדבי מארה"ב, שהתיישן בחבית רום – 100 ₪; ובמקום הרביעי מרלו רזרב 2017 של יקב פלם, עבורו שילם מארחנו 170 ₪.

בסיום הטעימה העיוורת והכרזת התוצאות לגם כל אחד מאיתנו יחד עם הגבינות והלחמים את היינות שאהב, כדי לוודא שלא טעינו וכדי להכתיר את הערב כהצלחה. בוודאי מבחינתי: הוכחתי ל-ש' שהמרלו של יקב היוצר אותו הבאתי ומחירו 50 ₪, היה לו טעים משמעותית יותר מזה של יקב פלם עבורו שילם 170 ₪. אתם חושבים שהוא ישנה ממנהגו ויקנה יינות לא רק לפי מחירם? מה פתאום, אבל לפחות נהנינו.

ולמען הסדר הטוב ציוני אתר vivino ליינות: מרלו פלם: 4.3, מרלו הראל: 4.1, מרלו מונדבי: 4, מרלו היוצר: 3.5.

הסוביניון בלאן של יקב בר-מאור. צילום רמי בר-מאור

הבציר כבר כאן – יקב בר-מאור

רמי בר-מאור, יינן היקב שבבעלותו, צילם ודיווח כמו למסדר המפקד: "יקב בר-מאור ערוך נקי ומוכן לקבלת השנה הנפלאה הזו עם כמות זהה של ענבים כמו בשנים קודמות, עם ציודים חדשים ותוספת של כרמים חדשים".

צילום רמי בר-מאור

ובהרחבה: "ניתן סוף כל סוף להעריך את איכות השנה הזו, חומצות טובות והחיים טובים. בציר 2019 התאפיין בעיכוב של 10-14 יום עם שמירה על נתוני חיות. בציר 2020 דומה מאוד, רק עם שני שרבים אימתניים שגרמו לניצול משאבים קצת מהיר מדי. אנו נתחיל את בציר הלבנים ביום ראשון הקרוב עם שרדונה נחל תנינים, ובהמשך השבוע סוביניון בלאן נחל נילי. זו השנה הרביעית שכל הענבים של היקב גדלים בבקעת הנדיב. אנו מבינים טוב יותר את מאפייני האזור שלנו, וגם השנה נקבל ליקב 40 טון ענבים שמתוכם 70% לבן ורוזה. השנה המטורללת הזו בעטה לנו חזק בזיתים, אז אנחנו נבעט חזרה, ובשרוול כמה פרויקטים שווים הכוללים שיתופי פעולה אזוריים, ריזלינג ועוד, וכמה שאסור לספר. בציר מוצלח".

ג'סי בודק. צילום behave
ג'סי בודק. צילום behave

לקראת בציר 2020 – היינות של ג'סי בודק

ג׳סי בודק – סומלייה, יועץ ויינן, צילם וכתב: "בתמונה ענבים מכרם של ענבי פטיט סירה שאני מגדל בעצמי בחקלאות אורגנית, על צלע הר בעמק שנמצא כמה מאות מטרים צפונית מיקנעם. יאיר מרגלית שתל לפני 14 שנה את הכרם שהיה בשימוש יקב אחר עד שנה שעברה, כאשר הגיע אליי ל- 10 השנים הקרובות.

כרם אורגני של פטיט סירה. צילום ג'סי בודק

משנת 2015 אני מפיק כמה יינות בכמויות קטנות מכמה כרמים מובחרים: יין לבן בשם אולטרמינרל (עשוי פרנץ' קולומבר עם מעט מאוד שרדונה) מכרם בהרי יהודה (2,000 בקבוקים); יין רוזה מקברנה סוביניון ומרלו – גם כן מהרי יהודה (500 בקבוקים); ושני יינות אדומים: טרה עשוי קברנה סוביניון (1,000 בקבוקים); ובוראל (Boréal) – שם נרדף ל״צפוני״,  עשוי חצי קברנה סוביניון וחצי מורבדר מכרם בצפון הרי יהודה (1,000 בקבוקים). היינות נמכרים במסעדות תל אביב ובמשלוחי יין עד הבית".

המרלו של יקב מואה. צילום יהודה פרידמן

הבציר כבר כאן – מרלו לרוזה של יקב מואה

יהודה פרידמן, בעלים ויינן יקב מואה במושב צופר שבערבה, צילם וכתב: "התחלנו בבציר לרוזה 2020. בתמונה ענבי מרלו מכרם פורת במישור הרוחות. שנבצרו השבוע עם השקיעה, והגיעו אלינו באישון לילה. למחרת על הבוקר התחלנן בייצור הרוזה שלנו, שהביקוש לו גדול מאוד. אנחנו בסוף בחודש יולי והרוזה שלנו מבציר 19 כבר נגמר בחודש שעבר. השנה נייצר כ-1,000 בקבוקי רוזה".

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה