השבוע בענף היין 269: לגדל יין בחלל, ומהו ה-VFM הזה ?

השבוע במדור: איך משפיעה שהייה בחלל על יין וגפנים ומה עם גידול גפנים על מאדים, שמחים לארח את מיכאל (מימי) בן יוסף, מה עם מושג ה-VFM שנשלף במהירות לחיוב ולשלילה, יונתן לבני מבקר יינות יקב ויתקין, נזקי טבע לכורמים ב-2020, האם מכון היין ייסגר, חצי נחמה – גם בגרמניה מתייבשים כרמים ומקנחים בהצעת סיוע להקמת יקב. קריאה מהנה

מאוד לא נעים לראות כרם מוצף: השתילים החדשים של גפני שנין בלאן שהשנה ניטעו לראשונה בכרם משפחת לגזיאל במושב אבן מנחם שבגליל המערבי נסחפו בזרם המים האדיר בגשמים השבוע. קראו עוד בהמשך צילום יריב לגזיאל
צילום Space Cargo Unlimited

1: לגדל יין וגפנים בחלל ועל מאדים

יין החלל הראשון נחת על כדור הארץ אחרי 14 חודשים בתחנת החלל הבינלאומית, ועד סוף חודש פברואר הוא ייטעם בבורדו – מקום מוצאו. המטען המיוחד של 12 בקבוקי יין ו- 320 שתילי גפנים, נחת ביום רביעי השבוע במרכז החלל בקייפ קנוורל שבארה"ב, והועבר למעבדות המכון למדעי הגפן היין (ISVV) בבורדו. מטרת הבדיקות במכון תהיה לקבוע את השפעות המסע על טעם היין, ואם תהיה לגפנים עמידות מוגברת שתוכל לסייע במאבק בהתחממות האקלים.

מי שעומד בראש המהלך הוא ניקולא גום, צרפתי שעבר לפני ארבע שנים לסיאטל כדי להוביל את המבצע שנועד למצוא תשובות לאתגרי המחר של ייצור יין וגידול גפנים על האדמה שהולכת ומתחממת. גום, שהגיע מתחום משחקי הוידאו, הקים את הסטארט אפ Space Cargo Unlimited בשנת 2014 יחד עם יזם תחום-היין עמנואל אצ'פר, והם עבדו עם סוכנות החלל האירופאית ונאסא כדי לשלוח את יינות ושתילי בורדו מהזנים קברנה סוביניון ומרלו לחלל.

צילום Space Cargo Unlimited

המטענים שנארזו בתוך ציוד ייעודי, הועמסו על חלליות המטען SpaceX (של אילון מאסק – טסלה) ו Blue Origin –(ג'ף בזוס – אמזון). 12 בקבוקי היין מיקב יוקרתי בבורדו ששמו יפורסם בקרוב, שוגרו לחלל בנובמבר 2019, ו- 320 שתילי הגפנים במרץ 2020. כשהבקבוקים שנשמרו בתחנת החלל הבינלאומית בטמפרטורה של 18 מעלות, יגיעו למעבדה, יתנו להם לנוח מטלטולי המסע, וטעימת היין בבקבוקים תתבצע בסוף פברואר השנה, עם מומחה היין הצרפתי פרנק דובורדייה.

חלק מ- 320 שתילי הגפנים שנחשפו במהלך המסע בחלל ל"עקת כוח המשיכה", התחילו לגלות יכולות של עמידות בתנאי מליחות האופיינית לקרקע בעת מחסור במים. החוקרים יבדקו האם זהו שלב ראשון במסלול לפיתוח גפנים עמידות יותר בפני התחממות כדור הארץ והגנה נגד וירוסים וטפילים אחרים, כדי למסחר אותן בשנים הבאות.

מרכז השיגור של SpaceX. צילום מויקיפדיה

המידע שפורסם לא אפשר לי להבין באילו תנאים נשמר היין,  מלבד הידע הבסיסי שלי כי בתחנות חלל קיימים תנאים של מיקרו-גרביטציה, כלומר כוח המשיכה מאוד מאוד חלש. אנחנו תמיד אוהבים לדבר על יכולת התיישנות של יין בבקבוק בתנאים מסוימים בכדור הארץ, אבל יש פרמטרים שאנחנו לא תמיד יכולים להסביר באופן רציונלי, למשל כיצד 750 מ"ל של נוזל בתוך בקבוק משתנים ללא הרף לטובה – וברוב המקרים גם מתקלקלים, כאשר האשם בקלקול הוא בדרך כלל חמצן שנכנס לבקבוק. אם נשפוט על פי הניסוי שעשתה חברת ארדבג  (Ardbeg) ששלחה וויסקי סקוטי מתוצרתה אל מחוץ לכדור הארץ, וגילתה שהמסע בחלל שינה את טעמו, יהיה מעניין לקבל את תשובת המומחים שיטעמו את היין או שיבדקו את הנוזל במעבדה.

במקרה הצרפתי כל הבדיקות ייעשו על כדור הארץ, אך במקרה של מעבדת חלל מאויישת, האסטרונאוטים בוחנים, למשל, איך התנאים משפיעים על אופי הצמיחה של הגידולים ועל איכותם, וגם איך אפשר לגדל צמחים בתנאים של מיקרו-גרביטציה. גידול צמחים בכבידה מזערית אינו משימה פשוטה, כי אחרי הכול, הצמחים מותאמים לגדול בתנאי הכבידה של כדור הארץ.

"ורק מאדים הסמיק האדים". צילום pixabay

כוח הכבידה על מאדים, כשליש מזה של כדור הארץ, עלול שלא להיות אופטימלי עבורם. צריך לקחת בחשבון שהצמחים עברו מיליוני שנים של אבולוציה על מנת להתאים באופן מיטבי לתנאים בהם הם גדלים בעולמנו, תוך שימוש בחומרים כימיים וביולוגיים, ולא יהיה נכון להניח שהם יגדלו באותו אופן בתנאים שונים מאוד של שליש מכוח הכבידה, קור עז (הטמפרטורה הממוצעת על מאדים היא מינוס 60 מעלות צלזיוס), וסופות חול אדירות במהלך השנה (זוכרים את סופת החול הקטנה אצלנו ב-2015? כמה רעש וצלצולים). יש גם קרינה מסוכנת שחודרת דרך האטמוספירה הדלילה והשדה המגנטי החלש, כמו קרינתUV , רנטגן וגמא. כמו שכולנו, חובבי היין, יודעים, איכות וטיב המשקה מושפעים מאוד ממשתנים שונים, כמו המונח "טרואר"- מאפייני הקרקע, מזג האוויר, אופן הטיפול בכרם ועוד.

מארק סובצ'יק – בוהה בחלל. צילום Agnieszka Guzdek

כל זה הביא לניסוי נוסף שנעשה על ידי חוקרים גאורגים, אשר בודקים שיטת גינון אנכי, כלומר הצמחים השונים יגודלו במשטחים שיונחו זה מעל זה, תחת תאורה מלאכותית ותוך התערבות אנושית מינימלית בלבד. מארק סובצ'יק  (Marek Sobczyk) , סטודנט לתואר שני בביו טכנולוגיה מאוניברסיטת קראקוב שבפולין ומי שעבד על מחקר במעבדתו של פרופסור עודד שוסיוב בנושא וירוסים, מסביר: השערתם של החוקרים הגאורגים היא שענבי היין הלבן, שעמידים יותר בפני נגיפים, הם אלה שישרדו בצורה הטובה ביותר על מאדים. השתילים יינטעו על דגימות אדמה שידמו, ככל האפשר, את הקרקע שאופיינית למאדים. גם התנאים ששוררים על פני השטח במאדים יופעלו בתנאי מעבדה, תוך תשומת לב מרבית לכל נושא הקרינה, מכיוון שקליפת הענב עשויה להחזיר את הקרינה שפוגעת בענבים ולא לאפשר לה לחדור אל תוך הפרי, וכך להגן עליו מפני נזקים כמו סופות אבק.

ענבי Rkatsiteli מגאורגיה

ההנחה היא שלא תהיה בעיה לגדל צמחים על אדמת מאדים, כי צמחים מסוגלים לגדול גם בלחץ אוויר של כעשירית האטמוספרה, כך שאפשר לגדל אותם בלי להשקיע אנרגיה ביצירת תא לחץ מיוחד עבורם. אבל צריך לקחת בחשבון את המסקנות מהניסויים שנעשו בתחנת החלל הבינלאומית, לפיהן צריכת המים של הצמחים עלתה מאוד בתנאים של כבידה מזערית. זני הגפנים בגאורגיה הם מקומיים ונחשבים לעתיקים ביותר, ואחד מאלה שהחוקרים תולים בו את התקוות להצלחת הניסוי, הוא הזן הלבן Rkatsiteli  – ענבים ירוקים עם נגיעות של כתמים בצבע אדום חום. מהעינב הזה מייצרים את היין הלבן הכי פופולארי בגאורגיה, והוא עינב חזק מאוד שעמיד לחורפים קרים במיוחד, ומאידך גם למכות חום.

גשושית מאדים של נאסא. צילום pixabay

מארק סובצ'יק מסביר, כי אחת הבעיות היא שהקרקע של מאדים שונה מאוד מזו שאנחנו מכירים, לחלוטין לא אידיאלית לחקלאות, וככל הידוע מכילה מתכות רעילות כמו ארסן, עופרת, כספית וברזל. אחת המעלות הרבות שיש לצמחים, ובייחוד לגפן, היא שהם נוטים לספוח מהאדמה את המינרלים וכל הטוב הזה שאנחנו מכנים "טרואר". אבל עם המתכות הכבדות שמצויות בשפע בקרקע מאדים, צפוי שהעלים והפירות שלהם יהיו רעילים, ובלתי ניתנים לשימוש בני אדם ללא טיפול. המחקר הגאורגי לא יתעסק בשלב זה בייצור יין בתנאי מאדים, ויסתפק בשלב ראשון בגידול הגפן ובדיקת ספיחת רעלים מהקרקע.

אז עד שיהיה אפשר לטעום יין מהמאדים, אני מתכוון להסתפק ביין שמייצרים על כדור הארץ, ולהמשיך להיות ארצי, למרות  שחנויות היין מלאות ביינות של כל מיני חייזרים או אסטרונאוטים ארציים.

 

צילום רמי בר-מאור

סירה סולמות וחבלים

רמי בר-מאור מיקב בר-מאור צילם וכתב: "בתמונה שפיית סירה רנדזינה 2020 עד הטיפה האחרונה באופן שלא יזעזע את המשקעים, וכך נוכל לשאוב את כל הטוב הזה. היקב במרתון הכנות לקראת ביקבוק של 30,000 בקבוקים מבציר 2019 אדומים ו- 2020 לבנים ורוזה."

מיכאל (מימי) בן יוסף. צילום אלון גונן

2: מיכאל (מימי) בן יוסף מתארח – הוותיק והחכם בענף היין

מיכאל (מימי) בן יוסף מעיד על עצמו כ"האיש עם כמה כובעים: תעופה, ימאות, יין, ויסקי, שלג". קראו כאן מה כתבנו עליו כאשר זכה בפרס מפעל חיים בטרהוינו 2015

זה התחיל עם נסיעה משותפת למקום הלא נודע. אברהם בן משה ועבדכם הנאמן, צורפנו לנסיעה ארוכה אל המיקום המיועד ליקב בוטיק קטן של אגודת הכורמים, כן יקב כרמל מזרחי של סוף המאה הקודמת, שבן משה היה המנכ"ל שלו.

בין היינות שיימכרו: כרמל קברנה סוביניון רזרב 1976 ו-1979
כרמל מזרחי קברנה סוביניון רזרב 1976

עם יד על הלב, הזיכרונות ממלאים את הנפש, עוזרים לי להיות צעיר מחדש (במוח), ואני חי את הימים ההם ללא שובע. רואה את עצמי מסתובב בין כתלי יקב כרמל מזרחי שבראשון לציון, פוגש את יינן  הייננים, פרדי שטילר הוותיק והידען, ומרים כוס יין מיוחד, נכון – פרייבט קולקשן 1976, על טעמו וגדולתו. עדיין יש במקרר שלי כמה בקבוקים של אותו בציר, שומר אותם למרות שהם כבר זקנים מדי. הם תעודת זיכרון לימים יפים וטובים יותר.

גרנאש בכרם המאגר מבשיל בקרני שמש הבוקר. צילום מהיקב

אלו רגעים שנשארים כמעט מוחשיים, חוזרים על עצמם, ואינם נפרדים מהזיכרון. באותה תקופה, כרמל היה היקב הגדול בארץ, גדול בכל קנה מידה, ייצר מעל עשרה מיליון בקבוקי יין כל בציר, בנוסף למיליוני בקבוקי משקאות חריפים, בחלקם הגדול לייצוא. בבר הנייד שלי נמצא בקבוק של ברנדי סבוי VSOP (בן שלושים לפחות), שהיה בזמנו "המשקה של כל המסיבות", עם דגש על המסיבות, של אנשי חיל אוויר.

אני מסתובב חופשי בין הקירות הישנים של היקב, מדבר עם כמה ייננים, ופתאום הופיע איש בחלוק לבן שמציג את עצמו כארקדי פפיקיאן. הבנתי שהוא חדש ממש, ותיק ביין אך חדש ביקב. הוא הגיע מקישינב עם דוקטורט בייצור יין. עם השנים, האהבה ליין חיברה בינינו לידידות יפה, שנמשכת ונמשכת.

יקב יתיר בימינו אלה. צילום מאתר האינטרנט

זוכר את המפגש הראשון עם יקב יתיר, לפני שהיה יקב. לרגלי הרי ערד, על שטח מדברי יבש וצחיח, חולי מוזהב עם מעט צמחי בר, עמד  צריף של חקלאי האזור, שותפי כרמל מזרחי, כמוזאון היסטורי לעתיד ההולך ומתקרב. על הגבעות, מרחוק יער יתיר הגבוה והירוק, שבו בלטו אזורי "הכרמים" ככתם צבוע על רקע הררי, ושבילים לבנים החוצים את המרחב, כוורידים ועורקים של החקלאות הייננית המתקדמת.

ערן גולדווסר יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages
ערן גולדווסר יינן יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages

בביקור באזור גיליתי שאנחנו לא היינו ראשונים. היו שם לפנינו יהודים שגידלו גפנים ועצי זית לפני כ- 2500 שנים, בימי מלכות יהודה הראשונה. עשרות גיתות פזורות בשטח, בית כנסת עתיק עומד על עמודיו, אני מלא התפעלות מהסבריו של יעקב בן-דור, מנהל יקב יתיר מיום היוסדו, איש אלקטרוניקה שהתאהב ביין.

כן, יקב יתיר עבורי מסמל קו שינוי ההבנה בגידול גפן וייצור יין לאור מיקום הכרמים, טיב הקרקע, וכמובן ייצור היין במיקומו. כאן המקום לציין לשבח את היינן הראשי ערן גולדווסר שהגיע למקום החדש עם היוסדו, התאקלם במהירות והשיג את שיאו בנאמנות ליקב ולמוצר.

משיקים את סדרת דרום של יתיר: ערן גולדווסר (משמאל), יעקב בן דור – "אנחנו נוביל את היקבים בנגב", רן אסא. צילום גלית סער

זוכר את אותו ביקור ראשון, ללא כיבוד וללא מים. הכול היה בתול וחדש, היה מסקרן ומלא ציפיות. היו תוכניות, אך חסרה האמונה. זו התחלה של יקב הבוטיק, התחלה שאינה נגמרת, רק עולה.

יקב הבוטיק הקטן של הימים ההם היה ליקב מצטיין, מלא פרסים, מלא תשבחות, ומלא יינות מצטיינים. החלום והראייה קדימה של אברהם בן משה היו לאבן פינה ליקב יתיר המייצר בימינו יותר מ- 150,000 בקבוקים. האם הזיכרון ממשיך? התשובה היא כן, ממשיך ומייפה את העבר עם הרבה תוספות של ההווה.

כאיש שביקר בקצוות עולם היין, תרתי משמע, הזיכרון ממשיך לספק לי תמונות חיות של אותם הימים, של מקומות ואנשים, של הצלחות ושל יין לנשמה. הזיכרון הוא נכס, נכס יקר שמתי-מעט מתחלקים בו, נכס של זיכרונות טעימים ונעימים. לחיים!

הכרם לפני השיטפון. צילום יריב לגזיאל

מאוד לא נעים לראות כרם מוצף

יריב לגזיאל מיקב לגזיאל צילם וכתב: "היקב שלנו נמצא במושב אבן מנחם (שוכן בגליל מערבי בסמוך למעלות תרשיחא ובתחום מועצה אזורית מעלה יוסף). אני הכורם והיינן של היקב ביחד עם אבי משה לגזיאל, ויש לנו מרכז מבקרים בו אנחנו שמחים לארח חובבי יין ומטיילים. אנחנו מגדלים את הענבים ליקב שלנו  ומייצרים כ- 6,000 בקבוקים בשנה.

הכרם המוצף בשיטפון. צילום יריב לגזיאל

הגפנים מהזנים קברנה סוביניון, מרלו וסירה, והשנה נטענו גם שנין בלאן. כפי שרואים בצילום, השתילים החדשים נסחפו בזרם המים. התמונה של הכרם הרגוע צולמה ממש לפני שהתחיל כל הבלגן. השכנים שלנו הם יקב שמחון, להם יש כרמים ליד הכרם שלנו, וכן כרם משותף ביחד עם אחי ברוך לגזיאל".

צילום pixabay

3: VFM – למה המושג הזה מעצבן אתכם כל כך?

איך נמדד ערכו של יין? האם מספיק שהוא טעים לנו, או שמספיק שאומרים לנו שהוא טעים כדי  שנהיה מוכנים לשלם עליו כל מחיר? האם הביקורת המקצועית באמת משפיעה על מחיר היין? ואיך משפיעים יחסי הציבור של היקב? ובואו לא נשכח את יחסי הציבור ברשתות החברתיות, כי היום יקבים מחזיקים אנשים שמטפלים בקידום היין שלהם ברשתות החברתיות, ובדיוק כמו בפוליטיקה יש הרבה פרופילים "פייק" ובוטים שמעלים המלצות ותמונות. האם מיתוג ומחיר מסוים משפיעים על הקונה? ואולי בכלל הכול עניין של אריזה ועטיפה יפה?

בוטיק יין בחנות שופרסל. מוכרים הרבה יין בקטגוריית 30-70 שקלים

מי, או יותר נכון, איך מחליטים על מחיר של יין מסוים? האם יש אדם עם השפעה רוחבית על ענף היין והוא יושב וקובע מחירים (למשל חיים גן או אורי שקד)? הרבה שאלות, והתשובה היא, שמחירי השוק נקבעים חד וחלק על ידי הקמעונאים, חלק מהיבואנים, וגופים בעלי כושר קנייה גדול – למשל הרשתות שופרסל ו-ויקטורי, בקטגורית המחירים 30-70 ₪; וגופים כמו הטורקי, הרמיטז', דרך היין, יין בעיר ובנא, בקטגוריות הגבוהות יותר. כמובן שגם מחירי היבוא משפיעים על התוצרת המקומית, מתוקף התחרות.

כמה עולה לייצר בקבוק יין איכותי ביקבים שמייצרים 100,000 עד מיליון בקבוקים בשנה? ואני מדבר על יקבים כמו קסטל, שילה, פלם, פלטר, קלו דה גת, ויתקין וצרעה. כלומר יקבים  רציניים שמוכרים יין איכותי בצורה עקבית, ויינות שמקבלים בין היתר גם הכרה בינלאומית. כמה עולה לייצר בקבוק כזה, בפתח היקב, במחסן, בלי עלויות שיווק והפצה? התשובה אולי תפתיע, למרות שאנשים רבים רוצים להתעלם מהנתון הזה, שמבוסס על נתונים מאוד יבשים, המחיר הוא 28-40 שקלים (אף יקב לא יאשר לכם את הנתון הזה, אבל אף אחד גם לא יהיה מוכן לפתוח את הספרים כדי לומר לכם שהנתון מוטעה, ואני מחכה לראשון שיכחיש את הנתון ויהיה מוכן להציג את הנתונים שלו).

חבית טובה ואיכותית עולה בסביבות 600-900 יורו ואפשר להשתמש בה עד שלושה מחזורים. צילום pixabay

החישוב פשוט: חקלאי מקבל עבור ענבי איכות 6-7 שקלים לקילו, כאשר ייצור בקבוק יין מצריך בין קילו לקילו וחצי (ליין לבן צריך קצת יותר). חבית טובה ואיכותית עולה בסביבות 600-900 יורו, כאשר לפי זמן אכסון יין של בין שנה עד שנה וחצי, אפשר להשתמש בה עד שלושה מחזורים. הוסיפו בקבוק, פקק שעם איכותי, קפסולה, אנליזות ועלויות יצור, ותקבלו את עלותו של בקבוק יין. עכשיו מגיעות התוספות, וכאן כל יקב לנפשו: שכירות, ארנונה, עובדים, מיכון, הלוואות, השקעות עתידיות, תווית מעוצבת, אריזות קרטון, אריזות עץ, יחסי ציבור, שאר הוצאות תפעול שיש ליקב, ומיסים – הרבה מיסים. כל אלה נכנסים בסופו של דבר לתמחור של בקבוק יין שמגיע לצרכן (שימו לב שאת נושא הכשרות שמאוד פופולארי להאשים במחירי היין הגבוהים של יינות ישראלים, לא הכנסתי כפרמטר כי הוא פשוט לא. הכשרות היא שולית, ונכנסת לקטגוריה של יחסי הציבור של היקב, כי עלות משגיח כשרות ביקב היא משכורת של עובד מן המניין ולא יותר).

Value For Money (VFM – תמורה לכסף – תל"כ) ייקבע רק על פי טיב היין, פרמטרים של פגמים ביין ופרמטרים אובייקטיבים של אנשים אובייקטיבים, שלא מושפעים מרעשי רקע ומניגוד אינטרסים.

(MVFM) My Value For Money הינו המונח שמתאים לחובב היין, והוא כולל בתוכו את התווית Vמהודרת והמעוצבת שהיקב השקיע בה, את יחסי הציבור האגרסיביים, את מיתוג היין, את הסיפורים שמלווים את היקב ואת היין המדובר, את הרגלי הצריכה של הלקוח, וכמובן את יכולתו הפיננסית או את המועדון שהוא רוצה להשתייך אליו מבחינת סטטוס.

זמירה בכרמי יקב אייל. צילום אייל אוחיון

עת זמירה

אייל אוחיון מיקב אייל צילם וכתב: "עת זמירה בכרם הסוביניון בלאן והפרנץ' קולומברד שלנו בין מושב גבעת נילי לעמיקם, על שטח של 15 דונם אדמה גירית מינרלית נפלאה שתורמת רבות לטעמי היין".

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

4: יונתן לבני מבקר – חדשים מיקב ויתקין

ראשיתה של ביקורת יינות זו של יקב ויתקין, היא בטעימה של יינות בטא של יקב ברקן (השבוע בענף היין 237), עליה כתבתי: "אני שמח לבשר שמצאתי את הריזלינג הטוב ביותר ששתיתי בישראל". אלון גונן קרא את הדברים וכתב לי: "אתה חייב לטעום את הריזלינג החדש של אסף פז מויתקין, אתה תבקש לשנות את ההצהרה שלך…" וכך יצא לי לטעום מספר יינות שיוצרו לאחרונה ביקב, ועוד יין אחד משנת 2015 – גרנאש נואר שנח אצלי כבר מספר שנים.

ענבי גרנאש נואר של ויתקין. צילום אסף פז

גרנאש נואר 2015 מהדורת אספנים – יין אדום זני  עשוי מ-93% ענבים ממדרון מתון סמוך למושב עמיקם באדמת בעל ללא השקיה,  בתוספת 7% ענבי מרסלאן. היין התבגר במשך כשנה בחביות עץ אלון צרפתיות גדולות, חלקן חדשות וחלקן ישנות. למיטב ידיעתי (, רק יקב הרי גליל ייצר גרנאש נואר בארץ. בטעימה: יין בצבע כמעט סגול עמוק, מורכב ומתאים מאוד לאקלים חם. טעמים בולטים של דובדבן חמוץ, תות שדה בתחילת העונה, דהיינו מעט חמצמץ, רימונים ועשבי תיבול מקומיים. מאוד נהניתי מהיין שליווה ארוחה בשרית בגריל חורפי. לטעמי אחד היינות הטובים ששתיתי לאחרונה. 1,650 בקבוקים בלבד יוצרו ממנו, אבל עדיין יש חנויות יין בהן אולי תמצאו אולי מספר בקבוקים. מחירו140  ₪. VFM (תמורה לכסף – תל"כ) כן –  בהתחשב באיכות ובנדירות.

התמונה צולמה במסגרת שיתוף הפעולה עם יקב גאורג מוסבכר – במרכז אסף פז בטעימת מכלים של יינות ריזלינג בתהליך שהתקיימה בפברואר 2020

ריזלינג 2019 – גפן הריזלינג אוהבת מזג אויר קר מאוד בחורף וקיץ חמים. היא מאפיינת את אזור הריין והמוזל בגרמניה, וחלקים נרחבים באוסטריה. אני תמיד חשדן לגבי ריזלינג המיוצר בארץ חמה כמו ישראל. יקב ויתקין הוא מחלוצי ייצור ריזלינג בארץ – כבר 17 שנים אסף פז מייצר אותו מכרם הנטוע בערוץ נחל בעמק האלה. הגפנים מניבות יבול מצומצם באיכות גבוהה. בציר 2019 הגיע לאחר אביב קריר וחום קיצוני בסוף מאי. היין הותסס בטמפרטורה קרה במשך ארבעה שבועות, והתיישן חמישה חודשים נוספים כדי להעשירו.  היין לא עבר תסיסה מלולאקטית על מנת לשמור על אופי חד ורענן. ומה שמעניין ואף חשוב: היין נבנה בשיתוף פעולה עם היקב התאום של ויתקין – Georg Mosbacher מאזור הפפאלץ בגרמניה. התוצאה: יין עשיר בארומות הדרים, תפוח ירוק  וסיומת של ליים. חסרה לי קצת המינרליות הפטרולית המאפיינת את הריזלינג הגרמני-אוסטרי אותה מצאתי בריזלינג בטא של ברקן, יצירתו של עידו לוינסון. אסף פז מבטיח שאם ניתן ליין הצעיר להתפתח במשך מספר שנים בתנאים נאותים של קירור, הוא צפוי לקבל יותר פטרוליות, דבש ופרחוניות. מחירו 100 ₪ – VFM מאוד.

השנה גרגר קטן ואשכולות קטנים מהרגיל – גרנאש נואר בכרם של יקב ויתקין. צילום אסף פז
השנה גרגר קטן ואשכולות קטנים מהרגיל – גרנאש נואר בכרם של יקב ויתקין. צילום אסף פז

גרנאש בלאן 2019 –  כמי שחושב שבארץ כה חמה כמו שלנו טוב להרבות בשתיית לבנים או אדומים קלים, הגרנאש הלבן של ויתקין הוא חגיגה. גרנאש בלאן הוא המופע הלבן של ענב הגרנאש האדום, שמוצאו בספרד ובדרום צרפת. בשנת 2009 הובא חומר ריבוי מהזן וניטע לבקשת ויתקין בגליל העליון על מורדות הר מירון, בגובה כ- 700 מ"ר. הסתבר כי הגפן מתאימה לאקלים הארצישראלי. ביין יש גם מעט ענבי מקבאו, בהם משתמשים להכנת קאווה – היין המבעבע הספרדי. אחרי סחיטה עדינה והתססה קלה הועבר התירוש להמשך ההתססה לחביות עץ אלון צרפתי משומשות, לשמירה  של מספר חודשים. התאהבתי ביין. לאחר צינון מתאים , אם כי אין צורך שיהיה ממש קר. מתגלה יין בעל ארומות נחמדות ועדינות של אפרסקים, לימונים  ופריחת פרי הדר. היין מתאים מאוד לדגים, אוכל אסיאתי וגבינות. אני מחכה לקיץ לעוד טעימה שלו. מחירו 135 ₪. מחיר של  100 ₪ היה מתאים יותר כדי שייתן VFM , אבל בהתחשב בנדירותו וייחודו בארץ – שווה את ההשקעה.

צילום שרונה פז-בלוגולובסקי
ויתקין מסע ישראלי ורוד. צילום שרונה פז-בלוגולובסקי

מסע ישראלי ורוד 2020 – יקב ויתקין עוסק כבר שנים, ובהצלחה לא מעטה, ליצור יין ישראלי מזנים המאפייניים אזורים ים תיכוניים הדומים לאקלים ישראלי. המהדורה ה-17 של המסע הישראלי הוורוד עשויה מגרנאש נואר – 90%, ומעט טמפרניו וסירה. הענבים נבצרו מוקדם בעונת הבציר, וכך התקבל יין עם אחוז אלכוהול נמוך (11.5%) וצבע ורוד בהיר. התירוש עבר לתסיסה קרה ואיטית במכלי נירוסטה מבוקרי טמפרטורה על מנת לשמר את הארומות. ליין טעמים של תות שדה, אשכולית אדומה ואגסים בתחילת עונה. טוב כאפריטיף או למי שרוצה יין קליל ביום קיץ חם או סתם בצהרים. בהתחשב בכך שאינני חסיד של רוזה בדרך כלל, זה יין חביב  ושונה מרוב יינות הרוזה המיוצרים אצלנו. מחירו 75 ₪ – מאוד VFM.

 

שלג על כרמי – בשוויץ

ערוצי הטלוויזיה בעולם וגם אצלנו התלהבו השבוע מצילומי הרחפנים מעל כרמי לאבו (Lavaux) המושלגים בשוויץ – 8,000 דונם של כרמי טרסות רציפים מעל אגם ז'נבה, שהוכרו על יד אונסקו כאתר מורשת עולמי.

שלג בכרם רקנאטי באודם. צילום מעיין חי

שלג על כרמי – בישראל

מעיין חי – מנהלת המחלקה החקלאית ביקב רקנאטי, צילמה וכתבה: "כרם קברנה סוביניון באודם שברמת הגולן, הכרם הכי צפוני שלנו, קיבל השבוע שמיכה חורפית של שלג. זו ההזדמנות לענות על השאלה, האם השלג עושה טוב או רע לכרמים? קודם כל ששלג זה מצוין, אבל הוא רק בונוס. מה שבאמת חשובה זו הטמפרטורה הנמוכה. ככה הגפן נכנסת לתרדמה עמוקה של חורף מהר יותר, מה שישפר את אחידות ההתעוררות באביב, ויוביל לאחידות בתוך הגפן ובין הגפנים בגידול ובהבשלת הענבים בעונה הבאה".

5: עוללות בקצרה

6 מיליון שקלים – הנזק למגדלי ענבי יין

נזקי טבע לחקלאים ב-2020: כ-300 מיליון שקל, מתוכם שילמו כ-  6 מיליון שקלים למגדלי ענבי יין.  מדובר בעיקר מנזקי גלי חום בקיץ, בו היו מספר אירועים מאוד קיצוניים שגרמו לנזקים עצומים. לדוגמה, בשבוע אחד בסוף אוגוסט, נמדדו טמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי, ובאזורים מסוימים נמדדו יותר מ-45 מעלות. 'קנט', הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מאשימה בעיקר את ההתחממות הגלובלית, אבל אם נשים לב למה שקרה השבוע עם ההצפות בכרמים של לגזיאל בואכה נהריה (געתון), מבינים שגם יד האדם אשמה עקב אי טיפול במחדל של ההצפה לפני שנה, שגבתה חיי אדם. הפעם היא רק עשתה נזקים לכרם.

ידיעה בנושא פורסמה ב- E-FOOD – עיתון למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות

מכון היין (רחובות) – האם זה הסוף?

לפני תשע שנים התקבלה החלטה של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה  תוקף של החלטת ממשלה, בעניין פירוק מרצון של מכון היין הישראלי. זאת בעקבות דו"ח של מבקר המדינה, שמצא כי משרד הכלכלה אפשר למכון לבדוק בין השנים 2001–2011 לבדוק עמידה בתקן של משקאות משכרים שיוצרו ויובאו על ידי בעלי מניותיו (היקבים כרמל, בנימינה, וברקן-סגל), אף שלפי חוק התקנים, אסור למשרד הכלכלה לאשר בדיקת תקן על ידי גורם הנגוע בניגוד עניינים.

מכון היין הוקם ב–1956 במטרה לקדם את ענף היין הישראלי. עד 2016 החזיקו היקבים הגדולים, שחלקם גם יבואני יין, במחצית ממניות המכון, ורק בגלל דו"ח המבקר העבירו את המניות שלהם לנאמן. הכסף הגדול שנכנס למכון הוא לא מבדיקות האנליזה של יין, אלא של אלכוהול, בשנים האחרונות מבצע מכון התקנים את רוב האנליזות. לנו נודע שמשרד הכלכלה מתכון בחודשים הקרובים לבטל את סמכויות מכון היין לבצע אנליזות, ובעצם לגזור את דינו. מבחינת ענף היין זה אומר שתהיה רק מעבדה מורשית אחת שתבצע את הבדיקות, ועל זה כרגע נלחמים בעלי העניין..

שאלתי את שרי דודיאן, מנהלת מכון היין, בעניין אי חידוש ההיתרים. טרם התקבלה תשובתה, ובמידה ותתקבל נפרסמה.

כרם יבש של יקב ברינגר. צילום יוליה ברינגר

גם בגרמניה מתייבשים כרמים

יקב Behringer של לוקאס ברינגר מבוואריה שבגרמניה, הינו התאום של יקב הר אודם של משפחת אלפסי במושב אודם שברמת הגולן. במהלך השנה הייננים אדם אלפסי ולוקאס ברינגר מחליפים דעות, ומשתפים פעולה בכל הקשור למצב הגפנים ובנושא מחלות ועוד. בהמשך לנזקי החום שהיו בארץ באוגוסט 2020, מסתבר כי השנה גם אצל לוקאס הייתה פגיעה מאוד משמעותית במספר כרמים, מגל חום שהגיע בהפתעה ופשוט ייבש כרמים שלמים. כל הניסיונות להשקות ולהתיז מים ממכליות על הגפנים, לא צלחו ואנשי היקב נאלצו לכרות את הגפנים.

הבקבוק הירוק המיוחד לאזור של יקב ברינר. צילום יוליה ברינגר

מהכרמים שלא נפגעו הושק השבוע היין הראשון לשנת 2019 – Silvaner und Gelben Muskateller , יין יבש בבקבוק הירוק המיוחד לאזור זה בלבד. תמצאו בו ליצ'י ופפאיה שמעניקים ריחות וטעמים אקזוטיים לצד חומציות נפלאה, משמשים בשלים ואשכולית באפטר טייסט. יופי של יין. לוקאס עומד לשלוח בקרוב את היין לחנות במרכז המבקרים של יקב הר אודם. עוד סיבה להגיע לביקור וטעימות.

ניר זמיר ראש המועצה בני שמעון בכנס יזמים בצל הקורונה

רוצים להיות בעלי יקב? פנו אל המועצה האזורית בני שמעון

המועצה האזורית בני שמעון "עוטפת" את באר שבע מצפון, מערב ומזרח. שטח המועצה משתרע על פני שטח של כ-410,000 דונם, ובהם 13 יישובים כפריים, שטחי חקלאות, יערות ושטחים פתוחים. ברחבי שטחי המועצה פזורות עשרות גתות עתיקות לייצור יין, מערות ששימשו לאחסון היין בתקופות קדומות, והתגלו אמפורות קטנות המעידות על ייצור ושימוש לצריכה עצמית.  לצד תעשיית היין שפרחה בתקופה זו שגשגה גם תעשיית הבירה. בשנתיים האחרונות פועלת להקמת מתחם חקלאות, תעשייה ותיירות, ובכוונתה לשלב בו הקמתם של יקב בוטיק ומבשלת בירה, לצד מרכז מבקרים, מתחם סדנאות בישול ואזור הסעדה. זאת כדי למשוך תיירות מכל רחבי הארץ.

המועצה רוצה לסייע ליזמים המעוניינים להשתלב במתחם ולפעול להצלחתם. בשטחי המועצה באזור להב ושומריה כבר מגדלים ענבים עבור היקבים הגדולים בישראל, ובבני שמעון מאמינים בפוטנציאל שבאזור למשוך אליו יקבים נוספים. מי שמובילים את המהלך הם ראש המועצה ניר זמיר, יחד עם  דרור קרואני, מנכ"ל החברה הכלכלית. אילנית צמח משמשת כיועצת ומלווה של המיזם, והיא אומרת: "אני רואה פוטנציאל אדיר ליזמים ובעלי עסקים שמעוניינים להיכנס לתחום תוך שהם מקבלים ליווי פרטני בכל שלבי התהליך. בחזון המועצה לקדם ולפתח את התיירות הכפרית בדגש על תיירות קולינרית, וזהו כר פורה לפיתוח וצמיחה של עסקים קטנים כגדולים. המועצה תלווה את היזם בכל ההליכים הקשורים בהקצאת קרקע, הן במשרד הכלכלה והן ברמ"י, ותסייע בכל ההיבטים הסטטוטוריים".

אז כסף לכיס הם לא ייתנו, אבל מי שהינו יזם או בעל יקב ומעניין אותו להקים יקב ומרכז מבקרים בראש שקט, בבני שמעון ישמחו להציג לו את הפרויקט וללוות אותו בכל ההליכים.

פרטים נוספים: אילנית צמח 050-8674505, [email protected]

 אם לא הספקתם לקרוא את 'השבוע בענף היין' משבוע שעבר –  הנה הלינק

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה