השבוע בענף היין 273: יקב אלכסנדר ומגדל – הקרב על היין שנשפך, וביקב כרמל היינן בפרונט

השבוע יש לנו שלג מהצפון והמרכז, האם חברת הביטוח מממשת את הסיסמה שלה? על המוקד יקב דרימיה, יקב כרמל חוזר למקורות, הרשת החברתית – חברים ממליצים על יין, רונן אוחיון מתארח, והמון שלג כבר אמרנו? קריאה מהנה

אשכול קברנה סוביניון נטוש בשלג בכרם אודם המושלג של יקב רקנאטי. קובי ארביב היינן הראשי: "אשכול שלצערנו נשאר על הגפן ויכול היה לייצר עבורנו עוד כוס יין. אבל לפחות יצר תמונה יפה שבשבילה אולי שווה להקריב אשכול אחד". קראו עוד בהמשך. צילום עידו עמר

לחיי היין הישראלי

צילום אלי גולדשמידט
צילום pixabay

נתון השבוע

צריכת האלכוהול בקרב בני נוער הוכפלה

ביוני-אוגוסט 2020 לעומת יוני-אוגוסט 2019

(מקור: עמותת על"מ)

יורם שלום יקב אלכסנדר. צילום איל גוטמן
יורם שלום יקב אלכסנדר. צילום איל גוטמן

1: חברת הביטוח מגדל "הכי מתחשבת בעסקים" – האומנם?

הסלוגן החדש של חברת ביטוח מגדל בשנת הקורונה הוא "הכי מתחשבת בעסקים". חברות הביטוח מבטחות מספר גדול של יקבים בארץ, כאשר עלות הביטוח ליקב נאמדת בעשרות אלפי שקלים בשנה. לפני מספר שבועות כתבנו על תביעה שהגיש יקב רמת הגולן נגד חברת הביטוח  AIG , מאחר וזו לא הייתה מוכנה להכיר בנזק שנגרם ליין של היקב שנפגע.

על הסיפור הבא קראנו תחילה ב- E-food  – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות, אך לא שיערנו לtן יתגלגל: במהלך החודש האחרון הגיש יקב אלכסנדר שתי תביעות לחברת ביטוח מגדל, בגין נזק שנגרם לשני מכלי יין ואלפי ליטרים של יין שנשפכו לפני ביקבוק.

צילום יורם שלום

בתביעה הראשונה מדובר ביין מסדרת סנדרו שנשפך בעקבות תאונת מלגזה בה נפגע ברז המכל, ובתביעה השנייה נפגע מכל יין מסדרת אלכסנדר הגדול, וגם ממכל זה נשפכו אלפי ליטרים של יין לפני ביקבוק. במקרה הראשון פיצתה חברת הביטוח את היקב בגין כמות היין שנשפך, אבל על פי הערכה הזויה של ערך היין, שהייתה נמוכה ב- 20 שקלים לבקבוק מהערך הממוצע שלו בשוק במחיר סיטונאי. בגין ההפרש תובע יקב אלכסנדר מחברת מגדל כ- 150,000 שקלים.  רק להבהיר שהיקב משלם למגדל דמי ביטוח שנתיים של 180,000 שקלים.

סכום התביעה בגין הנזק שנגרם ליין אלכסנדר הגדול, הוא יותר מכפול. חברת הביטוח מגדל שלחה מטעמה שמאי מומחה שהיה אמור  להעריך את הנזק, לבדוק את סוג היין במכל, ולברר האם לא הייתה מצד היקב רשלנות שתרמה לנזק שנגרם. השמאי שנבחר הוא ד"ר ארקדי פפיקיאן, מי שחי ונושם את ענף היין הישראלי כמעט 40 שנים, וכחלק מעיסוקו הוא מייעץ לעשרות יקבים בכל הקשור להכנת יין ובנושאים אחרים.

מילוי תפקיד בכתיבת חוות הדעת לחברת הביטוח לווה בתצהיר לבית המשפט, ועל כן כחלק מאיסוף הראיות בשטח נאספו דוגמאות יין מהמכל ומשלוליות שהשתמרו, והנוזל נשלח למעבדה על מנת לבדוק על פי הספרים ביקב, האם מדובר אכן בסוג היין שבגינו הוגשה התביעה. בנוסף נבדקו המכלים ותקינותם, נאספו עדויות מהעובדים ובסוף גם בוצעה הערכת מחיר והערכת ההפסד שנגרם ליקב עקב התאונה.

היועץ ד"ר ארקדי פפיקיאן ואבי נחמיאס מנכ"ל יקב רימון – מייעץ להם וליקבים רבים אחרים. צילום דוד סילברמן dpsimages

מדובר בעצם בעדות מומחה שיהיה מאוד קשה לערער את אמינותו ואת מסקנותיו בבית המשפט. הצד שכנגד, דהיינו היקב, יצטרך למצוא עד מומחה מטעמו שיצליח לסתור את הדו"ח של ארקדי פפיקיאן, ולמעשה הטענה המרכזית של היקב עלולה להיות כי המומחה של חברת ביטוח מגדל נתון בניגוד עניינים, מאחר והוא נותן ייעוץ ליקבים פעילים אחרים שמתחרים ביקב אלכסנדר, ועדותו עלולה להיתפס כמוטה.

מגדל שהיא חברה עשירה, בעצם שכרה את שירותיו של מי שהוא די המומחה היחיד בארץ בתחום זה, והתברר לי כי הוא נותן עשרות חוות דעת משפטיות לגורמים המבקשים זאת. חברת מגדל מבטחת כמה וכמה יקבים, והתברר לנו כי היו לא מעט תביעות או הסדרים לפני פסקי דין שנחתמו. שלא לציטוט נאמר לי כי החברה מערימה קשיים, ומנסה בכל דרך חוקית להקשות על היקבים, וכמובן להעלות את הפרמיות בהתאם.

צילום יורם שלום

יקב אלכסנדר טוען כי גם אם ארקדי פפיקיאן קבע שהמכל היה לא תקין או שהוא ישן, הדבר מחייב את חברת הביטוח לשלם לו את מלוא הפיצוי, ונזכיר כי היקב משלם אלפי שקלים בשנה תמורת ראש שקט. מהיקב נמסר שהתקלה נגרמה על ידי תאונה, ועל כן היקב מבוטח, ובכל מקרה כל הניסיונות של חברת הביטוח להגיש דו"ח מומחה שמאשים את תקינות המכל, אינם רלוונטיים.

זו תקופה לא פשוטה, והיקבים נמצאים בסופו של דבר במצוקה גדולה. היין שאבד ליקב אלכסנדר, ההתחייבות לספקים שבגלל הנזק לא יקבלו את היין ולא יספקו אותו למסעדות, בתי מלון וחנויות היין, וכמובן ההתחייבויות לספקים בחו"ל – כל אלה ירדו לטמיון, לצד הנזק התדמיתי עקב המחסור ביין, וכמובן הסכום המגוחך שחברת הביטוח מעריכה בו את היין שאבד.

רק על מנת לסבר את האוזן, עבור כל בקבוק סנדור שאבד קיבל היקב פיצוי של 37 שקלים. מדובר בסכום מגוחך ואפילו משפיל, כאילו לא מספיק הנזק, הקורונה ושאר צרות במהלך כל השנה, באה מגדל, ואיך הם אומרים? "הכי מתחשבת בעסקים".

צילום יורם שלום

תגובת חברת ביטוח מגדל

"מגדל ביטוח מעניקה שירות למאות אלפי מבוטחים, ומטפלת מדי שנה בעשרות אלפי תביעות ביטוח המוגשות על-ידי מבוטחיה, ובתנאי שאירע מקרה ביטוחי המכוסה במסגרת הכיסוי שרכש המבוטח, כמפורט בתנאי הפוליסה. אנו רואים לנגד עינינו את טובת מבוטחינו, בכל עת, ולא בכדי קבעה רשות שוק ההון, במסגרת בדיקה בלתי תלויה, שמגדל מדורגת במקום הראשון במדד הסולידריות בתחום בתי העסק בתקופת משבר הקורונה. החברה טיפלה בשתי תביעות שהוגשו על ידי יקב אלכסנדר, בהקשר ליין שנשפך מהמכלים, והעניקה ליקב פיצוי בגין המקרים אותם מצאה כעומדים בתנאי הפוליסה. יודגש, וכך גם עולה מפנייתך, כי החברה פנתה לשורת מומחים בתחום אשר בדקו היטב את נסיבות המקרה והיקף הנזק, והתייחסה למקרה ברצינות הראויה טרם קבלת החלטות בתיק".

היו זמנים ביקב אמפורה: היינן הראשי ארקדי פפיקיאן ויועץ-העל מישל רולאן
היו זמנים ביקב אמפורה: היינן הראשי דאז ארקדי פפיקיאן ויועץ-העל מישל רולאן

תגובת ד"ר ארקדי פפיקיאן

"אני נמצא בענף היין הישראלי אוטוטו ארבעים שנים, עם ניסיון רב בכל הקשור לעשיית יין ויעוץ יין. אני נותן חוות דעת לבעלי עניין כבר הרבה זמן, לפעמים אלה חברות ביטוח, יקבים, קניינים, כאלה שרוצים לקנות יקב ועוד. כאשר חברת ביטוח מבקשת ממני חוות דעת, היא תמיד מגובה בתצהיר לבית המשפט בו אני מצהיר בשבועה כי חוות הדעת מהימנה ומקצועית. כאשר אני מגיע ליקב שסבל מנזק אני בודק את סוג היין, שולח למעבדה, בודק בספרי היינן את התפתחות היין, עובר על הציוד, רוכש בקבוקים מחנויות יין ומשווה מחירים. רק לאחר מכן אני מגבש את עמדתי המקצועית. אני שמח שאני עושה זאת כי אני מכיר את היקבים ומכיר את יינותיהם, ומבין את המצוקות הרבות של הענף. אולם יש לזכור כי חוות דעתי היא תמיד מקצועית וללא משוא פנים".

היין הלבן לבן של יקב תבור

כרם סוביניון בלאן מושלג של תבור למרגלות הר אביטל. צילום מיכל אקרמן

השלג בכרמי יקב תבור ברמת הגולן החל לרדת ברביעי ונמשך במלוא עוזו גם בלילה ובחמישי. בכרם הסוביניון בלאן למרגלות הר אביטל בגובה 1000 מטרים, נמדדו ברביעי מינוס 7 מעלות והשלג נערם לגובה חצי מטר. כך גם בכרם הגוורצטרמינר בחושניה בגובה 800 מטר.

צילום מיכל אקרמן

מיכל אקרמן, מנהלת יקב תבור והאגרונומית רבת הידע שלו, נשמעה כמו החזאית שרון וקסלר כאשר דיווחה בחמישי בבוקר: "הכרמים שלנו בשומרון, הרי ירושלים, הגליל העליון ורמת הגולן תחת מעטה שלג כבד", מה שבהחלט שימח אותה:

כרם מרסלן מושלג של תבור בגוש עציון. צילום מיכל אקרמן

"השלג כמובן תורם המון מנות קור, שהן חובה עבור הגפנים. הקור דואג שהתרדמה שהגפן נמצאת בה תהיה עמוקה, וכך היציאה מתרדמה תהיה יותר מאוזנת, מלאה ונכונה באביב. אופן היציאה מתרדמה באביב הינו פרמטר חשוב ביותר לקביעת האיכות של שנת הבציר הבאה".

שלג עם פוטנציאל

צילום עידו עמר

בתמונה כרם אודם המושלג של יקב רקנאטי בצפון רמת הגולן. קובי ארביב היינן הראשי: "25 דונם קברנה סוביניון. חלקה בעלת פוטנציאל גדול, שלימים תהפוך לאחת מחלקות הדגל של היקב. בבציר 2020 בצרנו לראשונה חלקה זו. נכון להיום מתיישן בחביות שלנו היין מהשנה האחרונה, ולגמרי יש למה לצפות". צילום עידו עמר

נאוה מובשוביץ מיקב דרימיה ו- 15 ס"מ שלג. בכרם מצפה יאיר שבחבל יתיר בגובה 883 מטרים, גדלים ענבי שיראז וקברנה סוביניון. צילום אלעד מובשוביץ

2: על המוקד – יקב דרימיה

בחלוקת הארץ לפי אזורי היין, היקבים של יהודה ושומרון מקבלים מעמד מיוחד. הטרואר שהם יושבים עליו הוא מהטובים שיש בארץ, והיינות של רובם זוכים בפרסים ומדליות בארץ ובעולם. היקבים שמרתקים אותי בשנים האחרונות, ואני דואג לעקוב אחריהם במהלך כל השנה, הם שלושה: יקב גבעות, יקב הר ברכה, ויקב דרימיה.

חלק גדול בהנגשת יין טוב לקהל, הוא החיבור האמיתי שיש לאנשים שעושים את היין לקהל שלו. אם מצד אחד נמצא יקב פסגות שעסוק רוב הזמן במלחמות, וזה בסיס יחסי הציבור שלו, אז בצד השני נמצאים יקב גבעות, יקב הר ברכה ויקב דרימיה, שהחיבור שלהם לכרמים ולעשייה מתבטא בצורה שונה לחלוטין, והיין שלהם מחליק טוב יותר בגרון. "בימים של סער וסופה, כשאין בנמצא בהירות לאופק ולמחשבה, אני מנסה לשאול את עצמי, איך ארכב על גל סוער ואהיה אדם אחר", ציטוט של אלעד מובשוביץ, בעלים ויינן היקב.

אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה:
אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה. צילום נאוה מובשוביץ

סוביניון בלאן 2020 – 11.5% אלכוהול. הענבים מכרמים ברמת ערד. אף חד כתער, נקי, יבש ומינרלי. פה חומצי להדהים, מעורר באופן מידי את בלוטות האוכל. לאחר כמה ערסולים נפתחות הארומות של פרחים לבנים, דשא קצוץ וקצת מנגו, והפה שופע ועובד כל הזמן. זה יין שאי אפשר להפסיק לשתות. מחירו 90 ₪, ושאפו על האלכוהול (בשנה שעברה היה 12.5%); כשרוצים כנראה שאפשר גם במדבר. VFM (תמורה לכסף – תל"כ) לחלוטין.

שיראז 2018 – הענבים מכרמי חבל יתיר. 14% אלכוהול, 12 חודשים בחבית. אף שופע, סלמי מעושן, דובדבנים, ופלפל שחור מעקצץ. פה מורכב מאוד, חזק ועוצמתי. פרי נקי, וכאמור מורכב אבל לא מעיק. מחירו 110 ₪ – VFM. אחד השיראזים המשובחים.

צילום דרימיה
צילום נאוה מובשוביץ

סהר 2017 – 50% קברנה סוביניון, 45% מרלו עם תוספת של 5% קריניאן. 12 חודשים בחבית, 13.5% אלכוהול. 2017 הייתה שנה קצת מתעתעת, ואיכשהו היא קצת מתחת לרדאר כי 2016 ו-2018 נחשבות לטובות מאוד. סהר 2017 הוא בלנד בורדו, ואני פחות מתחבר לתוספת הגדולה של המרלו שהצליחה להשתלט על הקברנה, ולצערי הקריניאן הוסף במשורה. זה יין שאמור להיות יום יומי, יש בו חמיצות נעימה ופרי נקי, והוא מאוזן להפליא ומתאים להרבה סוגי אוכל. טיפול ביחסים אחרים בבלנד היה הופך אותו לשונה בנוף הבורדולזים שמציעים יקבים ישראלים. מחירו 90 ₪, ועל אף ההסתייגויות שווה קנייה ושתייה –  VFM כן.

לסיכום: יקב דרימיה כבר לא מפתיע אותי, זה יקב שחולם חלומות ומגשים אותם אחד לאחד. אלעד הוא יינן מוכשר מאוד, מהליגה של הגדולים, ובעל טביעת אצבע מאוד ייחודית שקשה לפספס כשטועמים את היין שלו.

שלג מלא הוד

צילום ניר לביא

המיקום והנוף הנשקף מכרמי הר ברכה מרשימים תמיד ובשלג אפילו יותר. בכרמים מגדלים שבעה זני ענבים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטיט סירה, פטי ורדו, שיראז, גוורצטרמינר. צילום ניר לביא

שלג באש קודש

צילום צביקי שטרוק

כרם הקברנה סוביניון המושלג של צביקי סטרוק באש קודש. שטחו הכולל של הכרם 200 דונם וצביקי מגדל בו ענבים עבור היקבים ירושלים, שילה, גבעות ופאר. צילום צביקי סטרוק

לבן בחוץ אדום בכוס

צילום יערה ביאדגלין

ביקב הר אודם השלג לא הפסיק לרדת רגע ברביעי-חמישי השבוע, וירדו מעל 60 ס"מ שלג. היין בכוס: קברנה פרנק הר אודם. צילום יערה ביאדגלין

יפתח פרץ היינן הראשי של יקב כרמל. צילום ישראל פרקר
יפתח פרץ היינן הראשי של יקב כרמל. צילום ישראל פרקר

3: יקב כרמל – היינן בפרונט

מדי כמה שנים מחליטים ביקבים הגדולים על ריענון תוויות. ההיצע הענק שיש על המדפים מחייב חשיבה יצירתית על מנת שהיין יבלוט בין מאות הבקבוקים, וללקוח הפוטנציאלי יהיה נוח לשלוח יד לבקבוק הנכון. ענף תוויות היין שווה ערך בחשיבותו לנוזל שיש בבקבוק, וביקבים כבר הבינו מזמן כי לא פעם התווית עושה את ההבדל.

אם עד לפני מספר שנים היקבים נטו להיצמד לתוויות המסורתיות, היום המעצבים משתגעים עם צבעים, תמונות, והכי חשוב, מנסים לספר את סיפור היקב על התווית עצמה בלי הרבה מלל, בדיוק כפי שהתווית החדשה של כרמל עושה. הצבע האפור שנבחר משלים את הסיפור על היין שהתיישן בחביות בטון, ועושה את העבודה היטב, וכך שאר התוויות.

בתחילת חודש מרץ 21 ישיק יקב כרמל קמפיין אינטרנטי וטלוויזיוני, בו נבחר היינן יפתח פרץ להוביל ולהסביר בקולו ובפניו את החזון והמשך המסורת של יקב כרמל. לא עוד דוגמנים חטובים, לא עוד גברת אנסקי שחולצת שד לקבל קצת לייקים כשהיא מוזגת את הנוזל שביקבקו על שמה. בקמפיין הזה יפתח מישיר מבט אל הקהל ומועך בכף ידו רגב אדמה. העובדים בפרונט; אנשי האדמה, הייצור, הייננים הזוטרים, לכולם יש השפעה על ייצור היין ועל המוצר הסופי שמגיע ללקוח. יקב כרמל החליט, ובאומץ רב, לכפר על המחדל של פגיעה אנושה במעמדו, כאשר מכר והרס פיסת היסטוריה ארץ ישראלית בראשון לציון. האמת היא שאין מחילה למי שהחליט על כך, אבל לפחות יש כאן איזשהו ניסיון לחזור אל המקורות בצורה כזו או אחרת. הסרטון שהפיק היקב מרשים, מרגש, ענייני, ובעיקר מראה על רצון היקב לחזור להיות מה שהיה בעבר, ולהוביל את תעשיית היין הישראלית. בכרמל יש מנכ"ל שבא מהשטח, חי כרמים ושותה יין. דעתי על מנהלים אחרים שאין להם זיקה לענף ידועה, ועל הנזק שהם גורמים ליקב שלהם ולתעשייה עוד ידובר.

יינות סדרת סיגנצ'ר של כרמל. צילום איל קרן

יקב כרמל השיק השבוע את סדרת Carmel Signature . רוב היינות שהיקב מוכר (כ-80%) הם "יינות סטורנקסט" שנמכרים ברשתות השיווק הגדולות ובחנויות היין (יינות במחיר של עד 40 ש"ח מהווים 43% מהמכירות, ויינות במחיר של עד 60 שקלים מהווים 38%). אלה הלחם והחמאה של היקב, זה מה שמקיים אותו, וזה מה שמאפשר ליפתח פרץ ליצור יינות פרימיום מתוחכמים, להשקיע בכרמים יחידניים, להקפיד על תפוקת פרי  נמוכה ואיכות גבוהה בכרם, לבחור כרמים עם טרואר נכון, וכמובן לתגמל את הכורמים בהתאם.

הפילוסופיה של יפתח ידועה עוד מימיו ביקב בנימינה, הוא הראשון לצאת בגלוי ולומר שהוא עושה יינות זולים מעולים. ככל שאנחנו טועמים את היינות של קודמו בתפקיד ליאור לקסר, אנחנו מבינים שגם ליאור עשה אותו דבר, אבל בלי מערכת משומנת של יחסי ציבור ושיווק. כאשר טועמים יינות מתיישנים של כרמל ושל לקסר, מבינים שאכן יש שם כמה פנינים שרצות למרחקים ארוכים. יפתח ממשיך את המסורת, ותפיסתו בשנים האחרונות מוכיחה זאת. כאמור, חובת ההוכחה עליו, ורק העתיד יגיד האם אכן יינות הפרמיום של היקב ימשיכו להיות בסיס מוצק בפורטפוליו ליינות השולחניים של היקב.

כבר בתחילת הביקורת אכתוב שמלבד יין אחד, היינות שטעמתי עדיין אינם מוכנים לשתייה. אפשר כמובן לשתות אותם כבר כעת, אבל הפוטנציאל עדיין חבוי עמוק עמוק בבקבוק. אלה יינות ששווה לקנות עכשיו ולשמור, לטעום כל שנה, לנסות לזהות את החלון של שיא היין, ולהשתתף בחוויה של התעצמות היין בשנים הבאות.

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי באחד מכרמי היקב. צילום דוד סילברמן dpsimages

כרמל 2 Vats לבן 2019 חצי יבש – מוסקט אלכסנדרוני, גוורצטרמינר, סוביניון בלאן ופרנץ’ קולומברד. 11% אלכוהול.

חובבי החצי יבשים והיינות המבושמים ימצאו בו עניין. חמיצות טובה, ריחות של הדרים ודבש, להגיש קר מאוד ואפילו עם קוביות קרח בקיץ. מחירו 65 ₪ – VFM. לכאלה שרוצים להכיר את זן האלכסנדרוני זו הזדמנות מצוינת.

כרמל 2 Vats רוזה 2019 יבש – ענבי טמפרניו, גרנאש, מרסלאן, קלדוק ומעט שרדונה. מעניין שבזמן שרוב היקבים התחילו להציף את השוק עם יינות רוזה 2020, יקב כרמל נתן לרוזה שלו לנוח בבקבוק. ואכן היין יותר בוגר, מורכב, שלם, ולא נתקע עם תותי פרוטי או חמיצות גדולה. רוזה 19 הוא בעל איזון טוב של ריח ופרי, תות שדה בוסרי עם אשכולית, ואפטר טייסט מאוד מענג. יין טוב. מחירו 65 ₪ –  VFM יאפ.

סירה 2018 התיישנות במכלי בטון קטנים – מתברר שאפשר גם בלי היסטריית חביות העץ, והראיה לכך הוא הסירה הזה. צבע היין סגול מבריק. ארומות של ריבה אדומה עדינה, המון פלפל שחור, ובקצוות הירוק תוקף. בפה היין מאוד רענן, והטאנינים עדינים מאוד. בטעימה היין קצת מתעתע, כי הוא היה פתוח בכוס מעל לשעתיים, מה שאומר שהיין בבקבוק הולך להיות מאוד קשוח, עוצמתי ומבולבל. סירה אחר, שונה, הגיע הזמן. מחירו 140 ₪ – VFM? עכשיו הוא שווה את הדו-ספרתי. בעתיד אשמח לראות אותו במחיר של 110 ₪.

קריניאן 2018 – הענבים מכרם ואדי מילק, 30 מטר מגובה פני הים, שנה וחצי בחביות. צבע שחור, באף חווה, טבק ונקניק. פה קר, מינרלי, חמיצות טובה. יין טוב, אבל גם פה היין היה פתוח כשעתיים ולכן נרגע. בטעימה מהבקבוק הייתה קשיחות, ובעייתי לשתות אותו כרגע. מחירו 140 ₪.  VFM 110 ₪.

Carmel Mediterranean 2017 – "ישראל בבקבוק", כך היקב קורא לו. בלנד מזנים ים תיכוניים. 15 חודשי חבית. יין מתובל מאוד, עוצמתי, עמוס בפרי, טאנינים טובים, יין בומבסטי. הבליל של הזנים שיש בבקבוק התחבר יפה, ואי אפשר לזהות דומיננטיות של זן מסוים. מחירו 150 ₪ – היין טוב, המחיר גבוה.

פטיט סירה כרם גוברין 2018 (גבעת ישעיהו) – שנה וחצי בחבית. היין שהיה הכי מוכן לשתייה והכי מפתיע. טופל במסירות ובדייקנות. זן קשוח שלא מאוד פופולארי, אבל מי שמכיר ומתרגל אליו, מתאהב בו לחלוטין. יפתח פרץ אכן מבטא ביין הזה את יכולתו וניסיונו עם זני ענבים מחוץ לקופסה. צבע סגול עמוק. שוקולד מריר, אספרסו, פה בשל, שכבות של עשבי תיבול. יופי של יין. מחירו 120 ₪ –  VFM לחלוטין.

לסיכום: כמויות קטנות של יינות איכות, לצד כמויות מאוד גדולות של יינות במחירים שווים לכל נפש, שנותנים תמורה לא רעה בכלל לקונים. כפי שמנכ"ל היקב נדב ארנס אמר, והפעם לציטוט: "יקב כרמל חוזר להנהיג את תעשיית היין הישראלית". יאללה הפועל.

מקדם את גרשון בשלג

ארנון הראל. צילום פרטי

ארנון הראל, מנהל השיווק של יקב שבו, לא מחמיץ הזדמנות לקדם את הסוביניון בלאן גרשון של היקב. צולם בשלג בקיבוץ מרום גולן ביום רביעי. בחמישי הגיע גובה השלג ליותר מחצי מטר. "אירופה זה כאן!", ציטוט מדויק של ארנון

האח של יקב ירושלים

צילום איתמר ווייס

שלג בכרם שילה של משק אחיה בגובה 800 עד 850 מטר. כ- 400 דונם בהם מגדלים גפני קברנה סוביניון, שיראז וגוורצטרמינר עבור יקב ירושלים. צילום איתמר ווייס משק אחיה

לאן נעלם היינן?

צילום פרטי

מי שחיפש ברביעי השבוע את היינן דוד בר אילן מיקב טוליפ-מאיה והתפלא שלא היה זמין, התשובה נמצאת בתמונה זו של משפחה יפה מחייכת בשלגי רמת הגולן. ממש צילום פרסומת – לא ליין אלא ליינן

4: הרשת החברתית

פינה חדשה בה נציג קבוצות פייסבוק לתחום היין. מעוניינים להשתתף ולהציג את עצמכם ואת הקבוצה שלכם? שלחו ווטסאפ לרני רוגל 050-5267706

בשנים האחרונות אנו צופים בפריחה של קבוצות יין ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק. חלק מהקבוצות מונות אלפי חברים (ואף יותר). הן עוסקות בקידום יין מקומי וחלקן גם או רק ביינות מהעולם, נותנות במה לחוויות והמלצות של חברי הקבוצה, וחלקן גם עוסקות ביצירת מבצעים ובקניית יין מרוכזת לטובות חברי הקבוצה.

השבוע אנו מציגים קבוצת יין בת שנתיים, בה יש יותר מ- 9,000 חברים: Wine Routine – חברים ממליצים על יין

עומרי יוסף. צילום פרטי

כרטיס ביקור שלך: אני עומרי יוסף, בן 34 מתל אביב, נשוי לרותם ואבא של דריה. רס"ן בחיל הים, ובין לבין מנצל את הזמן לעשות את מה שאני אוהב – להתעסק בכל מה שקשור ליין. מסתובב ביקבים (גם בחו״ל), טועם יינות עם חברים ומחפש מקומות שכיף לשתות בהם יין. בוגרWSET Level 3 , וכיום גם מרצה שם. אני מאוד אוהב יין, מאוד אוהב אנשים, ובעיקר אוהב את השילוב שלהם ביחד. לכן הקמתי לפני שנתיים את קבוצת Wine Routine .

התמונה מתוך מסיבת שישי בצהרים לחברי הקבוצה ביקב ברבדו, שהתקיימה בקיץ שעבר. חברים סיפרו שהגיעו שיכורים לארוחת שישי אצל ההורים, אבל לפחות לא שכחו לקחת בקבוק יין לארוחה כפיצוי. צילום עומרי יוסף

למה עוד קבוצת פייסבוק ובמה היא שונה מאחרות בתחום: פתחתי את הקבוצה במטרה להנגיש את עולם היין לצעירים, ולהדגיש את הצדדים הכיפיים והחברתיים של שתיית יין. זו אמנם קהילה גדולה, אבל יש בה מלא אינטראקציות ושיתוף. הקבוצה לא ממומנת ולא כוללת שום תוכן פרסומי, וזה הופך אותה לאותנטית, וגם מאפשר לי להשיג הטבות מעולות לחברי הקבוצה. מתפרסמות בקבוצה הרבה הטבות שקשורות ליין – מארזי יין, הנחות לחנויות יין, מבצעים על כוסות, מקררי יין, ועוד. יש אירועי יין ייעודיים לחברי הקבוצה, ואפילו טעימות יין אונליין (150 אנשים ששותים יחד יין מהסלון זאת חוויה!), כי הקורונה לא תעצור אותנו… הקבוצה היא גם בית שאפשר לשאול בו כל שאלה שקשורה ליין, ולקבל המלצות מצוינות ואמיתיות.

עומרי יוסף. צילום פרטי

הרכב חברי הקבוצה: הכול מהכול. הרבה צעירים (וצעירים ברוח…).

תוכניות לעתיד: הרבה חלומות גדולים וקטנים וחדשניים. על חלקם אני מקווה שתשמעו ממש בקרוב בקבוצה.

איך מצטרפים: פשוט מצטרפים. כיף אצלנו! הנה הלינק

יקב בית אל

צילום הלל מן

כרם נוף צוקים המושלג בבית אל בו גדלים ענבי קריניאן, נשתל בשנת 1996 על ידי הלל ונינה מן מיקב בית אל. צילום הלל מן

למנוחה ולנחלה

צילום נתי שוולב

ליקב נחלה של משפחת שוולב מאלון מורה יש במקום 70 דונם כרמים מזנים שונים. מכיוון שבאלון מורה לא הצטבר מספיק שלג, עלתה המשפחה על הרכב ונסעה לכרם המושלג בהר ברכה שגם מענביו מייצר יקב נחלה יין. בתמונה יוסף שוולב. צילום נתי שוולב

שלג להשקה

צילום יקב כרמל

כרם עין זיתים של יקב כרמל התכסה לבן בדיוק בשבוע בו היקב השיק את סינגל וויניארדס בטון סירה 2018. היין עשוי מהענבים מכרם זה ששטחו 27 דונם וניטע ב- 2010, הממוקם בעין זיתים שבגליל העליון בגובה 800 מטר

רונן אוחיון. צילום פרטי

 5: רונן אוחיון מתארח: איך השפיעה שנת הקורונה הראשונה לטובה על תחום היין?

רונן אוחיון עוסק במכירות בענף היין כעשרים שנה כשבחמש השנים האחרונות הוא חלק מרשת יין בעיר

היום זה שנה בדיוק מאז שהעולם שלנו השתנה, וכנראה לא ישוב להיות מה שהוא היה. אבל הוא השתנה גם לטובה בהרבה מובנים, בטח שהוא השפיע לטובה על תחום היין. וואו, איזו שנה מגניבה עברנו בתחום היין (ויסלחו לי כל מי שעבורם היא הייתה פחות נעימה).

לתחום שלנו הקורונה עשתה טוב. שינויים שבדרך כלל לוקח להם עשורים לקרות, ברגע אחד הפכו למציאות – המסחר, השיווק, התפעול ואפילו הקהל. זה הכול מתחיל בקהל הצעיר שהתחיל לצרוך יין באופן קבוע, ומשנה סדרי עולם בתעשייה. זה קהל הרבה פחות שמרן ומקובע. יש לו פי מיליון יותר סטייל, תחכום וידע ממה שלנו היה בגילו. הוא לא כבול לחוקים של מסורת.

צילום pixabay

דברים שאם הייתם אומרים לי לפני שלוש שנים שייקרו, הייתי אומר שאתם מדברים שטויות. פתאום נכנסים חברה בשנות העשרים המוקדמות ומתנהלים כצרכני יין ותיקים. פתאום אריזות צבעוניות ופקקי מתכת זה כיף ולא בעיה. פתאום יש קהל שמוכן להזמין חבילות יין שמישהו אחר בחר עבורו, מוכן להכיר ולהתנסות בדברים חדשים. כמה מרענן. פתאום ג׳ין שהיה משקה של אלמנות במשך עשורים, זה הבון טון של הצעירים וקוקטיילים נרקחים בבתים. פתאום יש מיליון אתרים ולהזמין יין אונליין הפך לדבר שבשגרה, והשירות רק הולך ומשתפר.

אתם לא שיכורים. חנות יין בעיר ברח' כצנלסון בגבעתיים
חנות יין בעיר ברח' כצנלסון בגבעתיים

המסחר – כמי שמוכר יין אונליין כבר כמעט 20 שנה, אני יכול לספר שבמשך שנים לא הצלחנו לשבור את תקרת הזכוכית ולגרום למסה של אנשים להזמין יין באינטרנט, למרות סכומי עתק שהושקעו בשיווק לאורך הדרך, ולמרות שעד לפני כחמש שנים היינו כמעט לבד בעניין. הקהל מצד אחד עדיין חיפש את החוויה של להגיע לחנות, לפשפש במדפים ולהתייעץ עם המוכר, ומצד שני חשש מהנושא הלוגיסטי (שבר, חום וזמן אספקה). אין ספק שבשנה האחרונה, ובעקבות הסגרים שנכפו על הציבור והחשש להסתובב במקומות הומי אדם, אצל הרבה מאוד אנשים הפכה האפשרות ללגיטימית, וכך נוצר מצב שבו הרבה מאוד מהמסחר עבר להזמנות אינטרנטיות, ונוספה לכך העובדה שהרבה קהל צעיר נכנס למעגל צרכני היין.

אני עדיין זוכר איך לפני כשבע שנים, כשעברתי על אתרים אמריקאים לקראת בניית אתר חדש מצאתי את עצמי מקנא בהם על העובדה שבהרבה מאוד מהם נמכרו חבילות יין מוכנות, ואמרתי לעצמי שאצל הלקוח הישראלי זה לא יעבור. הוא היה חייב לדעת מה הוא קונה וקשה לו לסמוך על מישהו אחר, והוא גם לא מוכן לקחת את הסיכון של אולי ליפול מדי פעם על יין שהוא פחות אוהב, אבל מצד שני לגלות דברים חדשים שאחרת לא יגלה.

חמישה שילובים עם ג'וני ווקר יוגשו במתחם הפופ-אפ בר במהלך החודש. צילום אמנון פאר
שילובי קוקטיילים עם ג'וני ווקר. צילום אמנון פאר

זה השתנה! אפשר לראות לפחות בחלק מקבוצות היין (בעיקר אלו הצעירות והמגניבות יותר לטעמי) חבילות של יינות שמוזמנות בווליומים מאוד יפים, עם מוצרים אותם הלקוחות לא מכירים ואפילו מוצרי פרימיום מאזורי יין יוקרתיים, ובכלל המגוון היינות מכל העולם גדל בצורה משמעותית. סגנונות, אזורים וזנים פחות מוכרים, וניצלנו מהשיממון של עוד פוסטים על יראון וירדן קברנה.

גם העובדה שהקהל שותה בבית משנה את תמהיל המוצרים ואת הדרך בה צורכים אלכוהול מעבר ליין. פחות וודקה ואלכוהול זול "לדפוק את הראש", ויותר מוצרי נישה מגניבים והרבה קוקטיילים, ופתאום יש מגוון אדיר של ג'ין, רום וורמוטים. כבר קרה לי כמה פעמים שנכנסו אב ובנו הצעיר ובחרו ביחד בחנות משקאות לרקוח קוקטיילים בבית, ובעיניי זה מגניב בטירוף; עם אבא שלי זה לא קרה.

תוויות סדרת אסופה של דלתון. צילום אורי גרון

השיווק – מן הסתם כולם רואים שהשיווק עבר לרשתות החברתיות, ופחות פרסום דרך המדיה הישנה. מודעות שנראות כמו פרסומות במקומון של רמת גן בשנות השמונים, סיימו את תפקידן והפרסום הפך להרבה יותר ויראלי ופונה לקהל הצעיר: החל מגרפיקות צבעוניות, צעירות וכיפיות (כן יין זה גם כיף, והוא לא חייב להיות משווק על רקע שחור ועם מדליות כמו גנרל רוסי), דרך תוויות שמדברות את אותה שפה (ראו למשל את התוויות החדשות של יקב דלתון), ומשם לרשתות החברתיות דרך קידום שלא משדר רק מחיר אלא מוכר גם תוכן, חוויה ואווירה, או דרך אושיות אינסטגרם שאוחזות בכוח שיווקי אדיר ופונות לקהל החדש שהוא העתיד של התעשייה.

לגבי התפעול – הנושא הלוגיסטי השתפר ללא הכר, החל מהאריזות ודרך חברות השילוח שכיום מבינות הרבה יותר טוב את העבודה מול הצרכן הפרטי (נושא מורכב משמעותית מאשר שילוח בין עסקים), הסבלנות הנדרשת ומהירות האספקה שהשתפרה פלאים. אנו מספקים היום שירות של מהיום להיום בגבולות אשקלון עד נתניה, להזמנות שנכנסות עד השעה 14:00 בצהריים (בהנחה שהמוצר קיים באותו הרגע במלאי) – מה שלפני שנה היה מדע בדיוני ושירות אקספרס של עד 4 שעות בסביבת תל אביב ושכנותיה .

צילום pixabay

בעקבות הגידול בתחום המשלוחים והתחרות הגדולה בין החברות, וגם שינוי כללי המשחק על ידי וולט, גם מחירי המשלוחים ירדו. היום בהרבה אתרים וחנויות לקוח מקבל משלוח לכל מקום בארץ בחינם בקנייה מעל 150 ₪, כאשר בעבר המחיר היה גבוה משמעותית.

כמובן שהמעבר לסגנון העבודה הזה משנה גם את תמהיל העובדים בעסק, שעכשיו עוסק יותר בלוגיסטיקה, אריזה, שילוח ומענה טלפוני לשירות הלקוחות מאשר בעבר, ופחות בשירות פרונטאלי. במידה והאופרציה הזו תמשיך לגדול בעתיד, היא תתנהל ממחסן לוגיסטי שלא משרת קהל בכלל, ולא מחנויות שעם הזמן יהפכו לקטנות יותר פיזית, ויותר שכונתיות ובוטיקיות.

מה שנבנה פה בשנה האחרונה, הוא כאן להישאר ולהתפתח גם אחרי שהקורונה תלך. תעשייה מדשדשת ועייפה קיבלה זריקת מרץ. תודה גדולה למי שאחראי על כל זה.

לסיום מחלקת הברכות

יקב תל שיפון. צילום יוסי סידון

ברכות מאיתנו במערכת אכול ושאטו ליינן יוסי סידון (שגם צילם) עם השקת היקב החדש שלו: יקב תל שיפון בקיבוץ אורטל שברמת הגולן – היקב החדש הכשר שהקיבוץ  כבר לא שותף בו. בשבוע הבא נספר לכם יותר

עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום אייל קרן
עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום אייל קרן

ברכות מאיתנו במערכת אכול ושאטו ליינן יקב שילה עמיחי לוריא, שיין Exclusive edition 2017  שלו נכלל ברשימת 20 היינות המומלצים והמרגשים שחייבים לטעום וכולם קיבלו ציון 95 ומעלה מהמגזין Decanter

ולמרות שאת חג היין הבינלאומי ציינו בעולם אתמול – אנחנו נראה להם מה זה ונחגוג היום (ובכל יום)

 

 






תגובה אחת

כתבו תגובה