השבוע בענף היין 294: החזירות הגיעה לכרמים, מי תציל את פרויקט השיווק בארה"ב? והאם נמצא מי שהשתלט על שוק השתילים?

השבוע במדור: חזירים זה גם כרמים – לא רק חיפה, דובדבן של מנכ"ל ליקב בזלת הגולן, קידום היצוא לארה"ב – פנים חדשות, דלתון נגד דלתא – סוף? 14 מדליות לכרמל בתחרות דיקנטר, מי השתלט על שוק השתילים? זרקור על שרדונה 2020, יונתן לבני מבקר את איתי להט, גלית בר און במחול הכרמים, שלומי צור ביקר בבלגיה, בלנדים לבנים לקיץ, ויינות ביודינמיים מצרפת. קריאה מהנה

בציר 2021 כבר כאן – אלון גונן כותב כי מתחילים בשרדונה, אך ביקב רקנאטי פתחו השבוע עם בציר חלקת סוביניון בלאן בוגרת בערד. קראו עוד בהמשך. צילום קובי ארביב יינן רקנאטי
חזיר בר ישראלי. צילום נמרוד להב רשות הטבע והגנים

1: חזירים אוהבים שרדונה (לא רק)

לא, זה כבר לא מצחיק, וחזירי הבר בכרמים הם תופעה מאד מדאיגה. אנחנו אמנם מדברים כל הזמן על וירוס ליפרול 3 שעדיין נחשב האויב הראשון של תעשיית היין הישראלית, אבל עכשיו הצטרפו אליו חזירי הבר המציפים את הכרמים, ויכולים תוך שעה לעקור מאות שתילים ולאכול את השורשים הצעירים של נטיעות חדשות.

איור pixabay

כמובן שריח הסוכר הנישא באוויר משגע אותם, והם אוכלים עד דלא ידע. עדר של חזירים רעבים יכול לחסל מאות קילוגרמים של ענבים, והם רעבים, וגורמים נזקים גדולים לגפנים שנעקרות. האחריות על חזירי הבר בישראל הייתה תמיד בידיים של רט"ג (רשות הטבע והגנים), שאחראית על דילול החזירים על ידי ציד מבוקר, מאחר ואין בארץ מספיק טורפים שמסוגלים לתת לטבע לעשות את שלו.

קצב ההתרבות חזירי הבר בישראל הוא עצום, כי  כאמור אין להם אויבים טבעיים, והם מצליחים להתמודד היטב עם שינויים בסביבה. כמו כן, זו חיה סקרנית ובעלת יכולות למידה והתרבות גבוהות. כל אלה הפכו את חזיר הבר למין מתפרץ בארץ (ובמקומות רבים בעולם), כלומר מין שהגורמים המווסתים את אוכלוסייתו השתנו, ולכן גודל האוכלוסייה ותפוצתה עלו עלייה חדה. רק כדי לסבר את האוזן, הריון של חזירה נמשך 112 ימים בלבד, והיא ממליטה 6 -12 גורים.

חזירים גרמניים בפעולה בכרם. צילום לוקס ברנג'ר

חזיר הבר מוגדר בחוק "חיית בר מוגנת", וחל איסור חמור לצוד, לפגוע או ללכוד אותו ללא היתר בכתב מרט”ג. חזירי הבר היו נפוצים בארץ ישראל גם בתקופות קדומות, והם חלק מנופה ומן המערכת האקולוגית שלה. רט”ג מופקדת על שלומן של חיות הבר מתוקף החוק בישראל, ובפעולתה לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל היא חותרת גם לצמצם את הפגיעה או את ההטרדה שגורמות חיות הבר  לחקלאים ולתושבים.

חזירות בכרם בגליל. צילום אבי דור

 

בשבועות האחרונים התלוננו חקלאים רבים בפני רט”ג על נזקים עצומים בכרמים. הפתרון שהוצע להם היה "תגדרו את הכרמים", "שימו מערכות של גדר חשמלית או תותח שיורה ועושה רעש", בקיצור פתרונות שעולים עשרות אלפי שקלים ודורשים לוגיסטיקה מטורפת שאי אפשר ליישמה בשטחים נרחבים. הפתרון של ציד מאוד בעייתי – הרשות לא מעודדת זאת, וסופגת בגין זה האשמות רבות. חקלאים מאשימים את הארגונים הירוקים בכך שאינם מבינים את הבעיה האמיתית של הרס החקלאות. בווידוי אמיץ של חקלאי שחייב לצוד על מנת לא לאבד את פרנסתו, הוא אומר: "רוב רובם של כל אותם ירוקים וטבעונים אינם מחוברים לטבע, פשוט כך. הם מובלים כעדר חסר דעה על ידי אייקונים בעלי תפיסה מחשבתית עירונית וצרה.

צילום לוקס ברנג'ר

הטבע, להזכירם, הוא מקום אכזר תמיד. בגלל בני האדם הוא נהפך עוד יותר אכזר. אנחנו כל הזמן פוגעים ונוגסים בשטחי המחייה של החיות, אין ספק. עם זאת, הצורך המשותף לכולם, בירקות או פירות טריים, דורש שטחי גידול. כל סוגיית הצייד ההגנתי מגנה על אותם דברים 'מקודשים' לירוקים ולטבעונים. האדם במובנים מסוימים נעלה על הבהמה, וחלק מהחיות נועדו לשרת את האדם. היום הירוקים נהפכו לכוח אדיר ורב השפעה, ואנחנו, הציידים החוקיים אוהבי הטבע, מונים כמה מאות. נוח לצייר אותנו תמיד כ'רעים'. אין לנו השפעה. ציידים מבינים את הטבע לעומקו, פשוט כך. זה הגיע למצב אבסורדי שהבוקרים ברמת הגולן חוששים מפני פעילויות המחאה של הירוקים. הם חודרים להם לתוך השטחים, מפרים את שלוות העדר ומסכנים את ביטחונם האישי. אני רוצה לראות את אותו טבעוני יפה נפש, עומד במקום רועה העיזים הדרוזי מכפר בוקעתא, שלפני כמה שבועות הותקף ישירות על ידי זאב ששיסף לו את כל הפנים".

החזירים ביקרו כאן. צילום אבי דור

עדיין לא דיברנו על זליגת חזירי הבר לערים מאוכלסות, והעיר חיפה סובלת כבר שנים מתופעה זו. בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית החזירים משנה לשנה כתוצאה מהזנחה של רשות הטבע והגנים והמועצות המקומיות. בחיפה לדוגמה, התוצאה היא גלישה של עדרים עצומים שכבר לא מסוגלים לספק לעצמם אוכל בטבע, והם פולשים לחלקות חקלאיות ואורבניות, ומתרגלים לאדם. כיום אפילו גדרות חשמליות ואמצעים שונים אחרים, לא עוצרים אמא שורדת שצריכה להאכיל 10 גורים. הם קורעים את גדרות החשמל, וחופרים מתחת לגדרות הברזל. כשהאמא נכנסת עם הגורים לכרם, היא מורידה לגורים ענפים ואשכולות לקרקע כדי שיאכלו, והנזק אדיר. בכרם שלא יגודר ויתוחזק, לא יישאר כלום מהענבים.

חזירי בר ביקרו בכרם. צילום אבי דור

כשיש לחקלאי עשרה כרמים מפוזרים בכל האזור, אז גידור ותחזוקה צורכים משאבים רבים. ציידים לא מצליחים ממש לדלל אוכלוסייה. בעדרים של 20 ראש, הציידים יורים בשניים ו- 18 בורחים. "טיפה בים". חייבים הירתמות מאוד רצינית של רט"ג ומשרד החקלאות לתמיכה, ואולי גם לדרוש לפצות חקלאים שניזוקו  בעיקר נזק משני לצינורות השקיה וכמויות מים שמתבזבזות בתקופת הקיץ, כי החזירים חסרי בלוטות זיעה ולכן הם מסתובבים בלילה ומחפשים מים. בעונה זאת משקים את הכרמים, וזה עוד מוקד משיכה.

צילום אבי דור

כאמור אין היתרים לצוד חזירי בר ולדלל את האוכלוסייה כפי שמתבקש, ואין פתרונות אמיתיים והגיוניים לחקלאים. לכן יש תופעות של חקלאים שמרעילים פירות וירקות על מנת שחזירים יאכלו וימותו, דבר שגורם לפגיעה אנושה גם בבעלי חיים אחרים כמו נשרים ועיטים שאוכלים את אותו רעל ומתים בייסורים. מדובר בתופעה שקיימת ולא תמיד מטופלת כמתבקש.

מחסלים הכל. צילום אבי דור

תופעת החזירים זולגת מהצפון גם להרי יהודה ולנגב, וצריך להתחיל לפעול בנושא בכל האמצעים, כי תוך 3-5 שנים מדברים פה על קטסטרופה אמיתית, בהיעדר מספיק אישורי דילול על ידי ציד חוקי, בהיעדר טורפים, וכשהכשרות מגבילה אותנו באכילת הבשר. מועצת גפן יין צריכה לתת דעתה בנושא ולהתייחס לתופעה, כפי שאמרתי, כפי שמתייחסים לווירוס תוקפני ואלים לא פחות מהליפרול 3.

קול קורא של יו"ר וועד החקלאי בזיכרון יעקב לחקלאים

"מצב החזירים בשטחים החקלאים מחמיר. משנה לשנה הנזקים הופכים להיות מאוד קיצוניים. עלינו לדאוג לכך שרשות שמורות הטבע תאפשר לנו לצוד בכל הכלים האפשריים, ותיתן רישיונות ציד מתאימים. עלינו להביא כבר עכשיו לידיעת כל הגורמים הציבוריים והפרטיים  את גודלו של האסון שעומד בפתחנו. גם לאחר שאנחנו משתמשים בגדרות  ובכל ההגנות שרק אפשר. אבקש מכל אחד מאיתנו להפיץ את התמונות האלה ואחרות של הנזקים בכל מדיה אפשרית, על מנת שכולם יבינו במה מדובר".

תגובת משרד החקלאות

"אנו לא הכתובת, ומפנים אותך לרשות הטבע והגנים האמונים על כך".

חזיר בר ישראלי. צילום דורון ניסים רשות הטבע והגנים

תגובת רשות הטבע והגנים

"רשות הטבע והגנים, כגוף הממלכתי האמון על הגנת חיות הבר,  מספקת ייעוץ והנחיות מקצועיות לחקלאים כיצד להתמודד עם נזקי חקלאות שמקורם בחיות הבר, לרבות חזירי הבר. זאת גם בשלבים ראשונים לפני הקמת החלקות בפועל, כאשר מתבצעת פנייה כזו לרשות, תוך שימת דגש לקרבה לבתי גידול ומרחבי שוטטות של חיות בר ומאפייני השטח. הפתרונות המוצעים נבחנים לפי האזור והמצב בשטח. גידור החלקות החקלאיות הוא בין הפתרונות הבולטים והטובים ביותר להתמודדות עם תופעה זו. יחד עם זאת, חשוב להתייעץ מראש לגבי סוג הגידור ואופן התקנתו בשטח. לגבי תקציב גידור לחקלאים, אם קיים דבר כזה, מומלץ לבדוק את הנושא עם משרד החקלאות. בכל הקשור לטיפול בחזירי בר, שבאזורים מסוימים מוגדרים כמין מתפרץ, מינים מקומיים שאוכלוסיותיהם גדלות הרבה מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח, ניתנים במקרים מסוימים גם היתרי דילול כדי לווסת את גודל האוכלוסייה".

כשהעברתי את התגובה של הרשות למספר חקלאים, הם גיחכו ושוב חזרו ואמרו שיש כאן אוזלת יד וחוסר רצון לפתור את הבעיה, ולהעביר אותה לחקלאים שיוציאו כסף מכיסם. מה גם שצייד מורשה מקבל על כל חזיר שהוא צד אלפי שקלים, ולכן הרשות לא רוצה להגדיל את מספר הציידים מטעמיה היא.

שמעון אדרי (מימין) ויואב לוי – בזלת הגולן. צילום פאפא רצי

2: הדובדבן של בזלת הגולן – שמעון אדרי מנכ"ל היקב

רני רוגל מדווח: יואב לוי, בעלים ויינן יקב הבוטיק בזלת הגולן (ייצור מדווח של 80,000 בקבוקים בשנה) שבמושבה קדמת צבי ליד קצרין, מינה את שמעון אדרי למנכ"ל היקב. אדרי, בן 45, נשוי ואב לשלושה, יליד בית שאן המתגורר בקיבוץ בית קשת, שירת בצה"ל במשך 28 שנים, והגיע לדרגת אלוף משנה כשבתפקידו האחרון היה נספח צה"ל בדרום קוריאה במשך שלוש שנים. חלק גדול משירותו הצבאי היה ביחידת דובדבן, עד לתפקיד מפקד היחידה (2012-2015). בהמשך פיקד על מרכז אימונים באש בצאלים, כשבעקבות תאונת אימונים בה נהרג קצין קיבל הערה פיקודית.

"היין היה עבורי תחביב", אומר אדרי. "בתקופת כהונתי כנספח צה"ל בדרום קוריאה התקרבתי יותר לתחום, וכשיואב הציע לי את תפקיד מנכ"ל היקב, ראיתי בכך הזדמנות להפוך את התחביב לעיסוק".

צילום דוד סילברמן dpsimages
יואב לוי – התעייף. צילום דוד סילברמן dpsimages

יואב לוי אומר כי הוא התעייף מניהול היקב, ויתמקד בתפקיד היינן. ביו יוזמותיו, שעל דרעי יהיה לבצען ככל שיואב ישחרר לו את המושכות: הקמת חניון קרוואנים מאורגן ומוסדר בצמוד ליקב, ובהמשך בניית מלון בו יהיו 60 חדרים.

איחולי הצלחה לשמעון אדרי, ויואב לוי: לך לנוח

השיחה עם יואב לוי ושמעון אדרי התקיימה במהלך מפגש יינן עם יואב לוי, שהתקיים בחנות היין החדשה והמרשימה של רשת 'משקאות מנדלסון חשין' שנפתחה לאחרונה ברעננה. הערב אורגן על ידי עו"ד אורית גלעד, יוזמת ומארגנת קבוצות 'יין ישמח לבב אנוש' . את היינות שהוטעמו במהלך הערב סקר משה צוקר

נתן הרצוג – הבעלים של רויאל וויין, ואדיב ברוך – יו"ר מכון היצוא באירוע בתל אביב. צילום איל קרן

3: פרויקט קידום יינות ישראלים בארצות הברית – ההמשך

הפרויקט לקידום היין הישראלי בארצות הברית יצא לדרך בשנת 2019, כאשר את הפרויקט מוביל מכון היצוא במימון משרד הכלכלה, משרד החקלאות ו-27 יקבים המשתתפים בו, שגם הם השקיעו בכך כסף רב. הפעילות בארה"ב מנוהלת ע"י חברת Colangelo & Partners.

צילום מדף הפייסבוק

השנה הראשונה התרכזה ביצירת תדמית למותג היין הישראלי ובחשיפת הענף בפני קהלים מקצועיים בצד קהל הצרכנים, ובמסגרת הפעילות קיים מכון היצוא אירועי טעימות והדרכות מקצועיות על היין הישראלי בניו יורק, פילדלפיה, בוסטון ושיקאגו. באירועים השתתפו מאות מומחי יין, עיתונאים, קניינים ומפיצים. בקיצור 2019 התחילה בקול תרועה גדולה, הסתמן כי חשיפת היין הישראלי במתכונת שנקבעה עולה על הציפיות, ויקבים רבים מסרו לי כי הם רואים עלייה בהזמנות לארצות הברית. במהלך שנת 2020, לצד הקורונה, הוחלט יחד עם היקבים המשתתפים בפרויקט על המשך מתכונת מצומצמת של פעילות ברשתות חברתיות ומול עיתונאי יין, וכן על קמפיינים דיגיטליים בשיתוף Wine Spectator ו- Wine Enthusiast, וקמפיינים חודשיים לקידום יינות ישראלים באתרי מכירות יין.

צילום מכון היצוא
השקת פעילות מכון היצוא בארה"ב. היו זמנים… האם הסתיימה ואיננה? צילום מכון היצוא

הפעילות ירדה כמעט לאפס והתקציב הוקפא. במהלך השנה וחצי האחרונות, בסדרת כתבות שהעלינו ב'אכול ושאטו', שאלנו את היקבים ואת מכון היצוא, מה מתכוונים לעשות עם התקציב שקיים ולא נוצל. אבל רק לאחר שאלכס הרוני, הבעלים של יקב דלתון, נכנס לתמונה ודרש ממכון היצוא תשובות, התכנס הפורום בסוף חודש יוני, וגיבש סוג של אסטרטגיה להמשך הפעילות.

יערה שמעוני - אשת המיליונים שתחלק את תקציב פרויקט קידום היין בארצות הברית. צילום דוד סילברמן d
יערה שמעוני שהייתה אמורה לחלק את מיליון הדולרים – גם היא עזבה. צילום דוד סילברמן dpsimages

בחצי השנה האחרונה החליף מכון היצוא החליף את הקודקודים. מי שניהלה את העסק בשנים האחרונות היא דפנה שטרנפלד, שהייתה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת מוצרי הצריכה במכון היצוא. היא עזבה את התפקיד בלי להודיע ליקבים, בלי לשלוח סיכום עבודתה, ואפילו בלי להיפרד כראוי ממאות יקבים שהיו חלק מעבודתה. לצערי ככה גם התייחסה דפנה לענף היין כשהייתה בתפקיד, ונראה היה שהענף לא בדיוק בראש ראש מעייניה. יכול להיות שהשאיפה לקידום עלתה על המקצוענות המתבקשת, והתפקיד החדש של דפנה במכון היצוא הוא מנהלת המכללה ליצוא ולשיווק בינלאומי. לצער הענף, יערה שמעוני, מנהלת ענף היין במכון היצוא, פרשה לפני מספר שבועות מתפקידה. יערה הכירה את הענף ואת היקבים, ומהר מאוד אחרי כניסתה לתפקיד הבנו שמדובר באשת מקצוע. גם כאן לא השכיל מכון היצוא להשאיר בתפקיד אשת מקצוע, ותהיה הסיבה אשר תהיה, כי לנו היא לא נמסרה, קיבלו את בקשתה של יערה לעזוב את התפקיד.

עדי טייכר – יש לה ניסיון אבל לא ביין. צילום מכון היצוא

השבוע התבשרתי כי קלטו את עדי טייכר לתפקיד מנהלת ענף מזון ופודטק, והיא גם תוביל את תחום היין ואת הפרויקט כמנהלת ענף היין במכון. עדי הגיעה מענף המזון, ובין תפקידיה הייתה מנהלת השיווק של  חברת ליב, עוזרת שיווקית תחום תינוקות מותגי האגיס, ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת השיווק של סנפרוסט ודגי תנובה בחברת תנובה. אני לא מכיר את עדי טייכר, אבל בשום מקום אין שום אזכור של היכרותה את ענף היין. העיקר שמכון היצוא לוקח תקציב של מיליונים ששייך ליקבים, ושם את הכסף בידיים שלא מכירות את הענף ואת צרכיו המיוחדים.

צילום מכון היצוא
צילום מכון היצוא

אנחנו מאחלים לעדי טייכר הרבה הצלחה, אבל זה לא רציני, זה לא אמין, וזה אפילו יכול לפגוע בפרויקט שגם ככה מקרטע בגלל שנת הקורונה. רק שאלות ובקשה להבהרות לגבי התקציב של הענף הניעו את הגלגל שוב, והעירו את בעלי התפקידים בענף היין. לא יכול להיות שמכון היצוא המחזיק בתקציב ובפרויקט חשוב כל כך, לא ממנה פרויקטורית שמכירה את ענף היין, את השוק האמריקאי, את רזי הפוליטיקה של היקבים והמושכים בחוטים. ולא יכול להיות שענף היין במכון היצוא לא יטופל באופן מקצועי. אני מבהיר שוב שעדי טייכר מגיעה מתחום אחר, ובשום מקום, כולל בהודעה של מכון היצוא, לא נכתב שיש לה ניסיון בינלאומי בשוק האמריקאי שעוסק במדיה, תערוכות ייעודיות, כתבי יין, מסעדות וסומליירים.

אתי אדרי – מנהלת היצוא של יקב כרמל ומנהלת השיווק של יתיר
גם היא נלחמת על השוק האמריקאי: אתי אדרי – מנהלת היצוא של יקב כרמל ומנהלת השיווק של יתיר

היין הוא חלק קטן בתפקיד שהיא קיבלה, ומאחר והיא לא באה מהענף, יידרש לה הרבה זמן כדי להכירו. אלא שתוך מספר שבועות יתחיל בציר, תוך מספר חודשים מתחילה שנת שמיטה, ובתוך כל זה היא צריכה ללמוד את השינוי שעבר על ענף היין העולמי שהשתנה לחלוטין בשנה וחצי האחרונות בגלל הקורונה (יקבים גדולים קרסו, מלאי עצום של יין, תוכניות שיווק שנעשו התאדו, השוק האמריקאי רווי ביינות ספרדים, צרפתים ואיטלקים, השוק האוסטרלי ספג מכה אנושה מסין, וכל המלאי שלו יופנה לארצות הברית במחירי רצפה). כל השיווק שתוכנן במתכונת מסורתית של טעימות במסעדות, תערוכות וכולי משתנה, וצריך אשת מקצוע שתקדיש את רוב זמנה לפרויקט העולה מיליונים. אין שום סיבה להפיל את הפרויקט על מישהי חדשה, שמן הסתם יהיה קל להאשים אותה בכישלון שאני כבר מתריע שעלול לבוא ומחכה מעבר לפינה (לא אני, הכישלון). זו נבואה שתגשים את עצמה, לצערי, ויהיה קל לזרוק את הכשלון על הש.ג.

פעם ראשונה שמשאית מככבת בתמונה הראשית שלנו: משלוח יין של יקב פסגות בדרך לסין בעקבות החשיפה בעולם. צילום מדף הפייסבוק
משאית יצוא של יקב פסגות בימים של טרום קורונה – נראה שהוא מסתדר בלי מכון היצוא. צילום מדף הפייסבוק של היקב

פניתי לבעלי יקבים שלוקחים חלק בפרויקט, וכמובן למנכ"ל מועצת גפן יין, ואמרתי שאין פה מקום לחובבנות, אין פה מקום לשים בראש פרויקט כזה מתלמדת. זה כסף שלכם, זה העתיד של ענף היין בארצות הברית, והזמן דוחק. צריך נציגה אמיתית, פרויקטורית אמיתית שתנהל את התקציב לצד מכון היצוא. אם מכון היצוא מעמיד לענף היין אישה לא מתאימה (עובדתית), אין מקום לקבל החלטה זו. צריך לדרוש מקצוענות ממכון שאמור להיות הכי מקצועי בתחומו. פה לצערי יש מחדל, ואין שום סיבה לקבל זאת.

דורית בן סימון חוזרת לזירת הפעילות שלה בניו יורק – הפעם תחת דגל ברקן סגל. צילום מדף הפייסבוק

תגובת מכון היצוא

"הפגישה התקיימה ב- 29.6.21 בהשתתפות הוועדה המייעצת לפרויקט, כולל נציגי היקבים, נציגי משרד הכלכלה, משרד החקלאות, מכון היצוא ומועצת היין. השבוע נכנסה לתפקידה עדי טייכר, מנהלת ענף מזון ופודטק, אשר תוביל גם את תחום היין ואת הפרויקט. עדי מביאה איתה אנרגיות חדשות וניסיון רב בתחום המזון. סוכם כי תתקיים פגישה קרובה יחד עם נציגי החברה המלווה בארה"ב. בפגישה תעלה הצעה לפעילות המשך לאור קצב התאוששות השוק האמריקאי מאתגרי הקורונה. לעדי ניסיון רב בתחום המזון, במהלך התקופה הקרובה תלמד להכיר מקרוב את תחום היין, ותגבש יחד עם היצואנים תכנית עבודה עדכנית ומותאמת לצרכי היצואנים.  בפגישה לא התקבלו החלטות מלבד לקיים פגישה עם החברה המלווה בארה"ב על מנת לבחון את המשך דרכי הפעולה המקצועיים ביותר בתקופה זו. הפגישה תתקיים בפורמט וירטואלי".

בציר ראשון ל-2021 ברקנאטי – סוביניון בלאן בערד. צילום קובי ארביב

בציר 2021 כבר כאן – יקב רקנאטי

קובי ארביב יינן יקב רקנאטי צילם וכתב: "בציר ראשון שלנו מחלקת סוביניון בלאן בוגרת הממוקמת בערד שבדרום. יבול של כ- 850 ק"ג לדונם, עם ביטוי רענן, פירותי וארומטי. בציר מדויק ובתזמון מושלם, אשר שמר על איזון נפלא בין רמת הסוכר לחמיצות, עם פרופיל טעמים מקסים.

ענבי הסוביניון בלאן הועברו מיד לתסיסה. צילום קובי ארביב

בציר 2021 החל ממש עכשיו, ואמור להסתיים עבורנו בטווח של כחודש וחצי – חודשיים. בסך הכול נקלוט כ- – 1,500 טון ענבים מכ- 70 חלקות כרמים, 17 כורמים, וכ- 20 זנים שונים ומגוונים המגיעים בעיקר מאזור הגליל והגולן. ניכר השנה כי היבולים נמוכים, אך לשמחתי הרבה נראה שהאיכות טובה ומקדשת את המטרה".

צילום ישראל פרקר
צילום ישראל פרקר

4: דלתון נגד דלתא – נכנס יין אך לא יצא לוגו

בהמשך למעקב שלנו אחרי כתבות, אנו ממשיכים לעדכן כי רשם הפטנטים קיבל את  מלוא טענותיו של יקב דלתון, ודחה בקשה של יקב דלתא, שרק לאחרונה חתם עם יקב כרמל הסכם שיווק והפצה,  לרשום סימן מסחר תחת השם "דלתא" (DELTA). הסיבה: דמיון מטעה ללוגו ולסימני המסחר הרשומים של יקב דלתון (DALTON), הפועל תחת סימן זה מאז שנת 1995.

גיא אשל עם אלכס הרוני
גיא אשל יינן דלתון עם הבעלים אלכס הרוני. צילום דוד סילברמן dpsimages

רשם סימני המסחר קיבל את מלוא טענות יקב דלתון, שיוצג על ידי עו"ד נחום גבריאלי, שלפיהן רישום הסימן "דלתא" יוביל לתחרות בלתי הוגנת במסחר מול יקב דלתון, "מאחר והוא דומה עד כדי הטעיה ונשען על המוניטין  הטוב והרב שצבר יקב דלתון". סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה, קיבלה את עמדת יקב דלתון, ואף חייבה את יקב דלתא לשלם לדלתון הוצאות משפט של 45,000 שקל. בעקבות קבלת החלטה, יחל בבית המשפט דיון בתביעת הפרה שהוגשה נגד יקב דלתא.

תגובת יקב כרמל

"אנא פנו ליקב דלתא לקבל תגובתם"

יהודה כמיסה יינן ומנכ"ל יקב דלתא. צילום ישעיהו שוורץ

תגובת יהודה כמיסה מנכ"ל ויינן יקב דלתא

"אנו סבורים  בכל הכבוד כי כב׳ סגנית הרשם טעתה. אנו נלמד את ההחלטה וניערך לקראת הגשת הערעור. אנו משוכנעים שבסופו של דבר תידחה התנגדותו של יקב דלתון"

דם אחב בזוכים במדליות בתחרות דיקנטר. צילום איל קרן

5: יקב כרמל – זכיות מדליות והמון סגמנטציה

ההודעה אמרה כי יקב כרמל זכה ב-14 מדליות בתחרות היוקרתית ביותר של עולם היין DWWA (דיקנטר) שנערכה לאחרונה באנגליה, ולא סתם קטף את מספר המדליות הגדול ביותר מכל היקבים הישראלים שהשתתפו בתחרות, אלא כפי שנכתב בהודעה המלווה לעיתונאים: "יקב כרמל הוא היקב הישראלי המעוטר ביותר בתחרות", הופה – לוקחים את הסיסמה של יקב ברקן כ"מעוטר ביותר בתחרויות בעולם", ומנכסים אותה.

יקב ביתי כמו נחמני קיבל מדליית פלטינה וציון 97. מה זה אומר לגבי כרמל?

כרמל שלח לתחרות דיקנטר 14 יינות, וכולם זכו במדליות. כמובן שאנחנו מצטרפים לברכות, אבל לא בטוח שמישהו מיקב כרמל ידליק משואה ביום העצמאות בגלל הזכיות האחרונות שלו. מניתוח סוגי היין, השנים והציונים, קל מאוד  להבין את המדיניות של כרמל בשנים האחרונות- כמות, כמות ועוד כמות. הכול בגדול- נכנסים חזק ובכל הכוח על מנת להגדיל את סל המוצרים (בירה, אלכוהול, פחיות, בריזרים). כל מה שנכנס לגוף כנוזל, הולך להיות משווק על ידי יקב כרמל. האסטרטגיה היא להיכנס לעולם של הגדולים, כשטמפו וקוקה קולה הם המודל, ולשם מוביל השיווק. הייננים של כרמל וגם של יתיר (בעקבות המותג "מדבר") צריכים לעסוק רק בדבר אחד: לייצר יין זול שהקהל יישתה, וכל השאר לא משנה.

וכן, כשיקב זעיר כמו 'נחמני' זוכה במדליית פלטינה וציון 97, ראשי כרמל צריכים לבדוק היטב איך זה שעם כל המדליות, הציון הגבוה ביותר בתחרות לו זכה יין שלהם, הוא 92.

משפחת תירושי כרמל. צילום איל קרן

עוד דבר לא ברור, הוא למה יקב כרמל יצא בפרסום יקר בטלוויזיה על מנת לשווק את מיץ הענבים (תירוש) שלהם. כשפסח וראש השנה עדיין לא באופק, המסר שלהם מופנה לקידוש של שישי בערב, אבל כאלה יש 52 בשנה וקשה להאמין שהיקב יפרסם לקראת כל סופי השבוע. אז נכון שמיץ הענבים (תירוש) מכניס הרבה כסף, ורוב מיץ הענבים בתירוש של כרמל מגיע כיבוא, והוא מאוד זול.

רן אסא – בכרמל נותנים תנופה לשיווק. צילום דוד סילברמן dpsimages
רן אסא – בכרמל נותנים תנופה לשיווק. צילום דוד סילברמן dpsimages

כשמשתתפים במסיבת עיתונאים של כרמל צריכים להיות שיכורים כלוט או בעלי תואר מתקדם בפיזיקה גרעינית, משום שהשיטה היא להתיש את הקהל עם גרפים, תחזיות וסטטיסטיקות. רן אסא, מנהל השיווק של כרמל, הוא מומחה למילים מפוצצות, ובכל משפט הוא מכניס את הביטויים "אנליזה ומגמות",  וכמובן את המילה "סגמנט" שאהובה עליו במיוחד. הערת המחבר: סֶגְמֶנְטַצְיָה (בעברית: הקְטָעָה), "מדובר על חלוקה של קהל היעד  לקבוצות ותתי קבוצות או לחילופין על פי מאפיינים שונים". אני מניח שאם ככה יושבים בישיבות מקבלי ההחלטות של כרמל, ובעיקר נדב ארנס המנכ"ל, שהוא קודם כל איש אדמה ובא ממשפחה של חקלאים, הוא יחתום על כל דבר כדי לקבל קצת שקט.

צילום מהאתר
צילום מהאתר

6: האם נמצא מי שהשתלט על שוק השתילים?

בינתיים, כתבה שהעלינו כאן לפני שבועיים בעניין מחסור בשתילים בגלל וירוס ליפרול 3 ובגלל שנת השמיטה, פתחה סוג של תיבת פנדורה, והחל לזרום אלינו מידע לגבי יקב גדול שרוכש בכל מחיר שתילים ממשתלה אחת, ואפילו הפעיל צד שלישי (פיקטיבי) על מנת שלא ידעו שהוא משתלט על השוק. מספר יקבי בוטיק הצביעו על יקב כרמל כמי שרוכש כמויות עצומות, כך שלהם לא נשארים שתילים. בנוסף הם דיווחו על הסכמים שהיקב חותם עם קיבוצים ומושבים, נוטע גפנים בחלקות חקלאיות שלהם, וכמובן מקבל את מכסות מים שחסרות לענף. ביקשתי את תגובת יקב כרמל לגבי ההיערכות שלהם לשנת השמיטה ותגובתם הייתה: "נערכנו כראוי לשנת השמיטה ואיננו צופים מחסור משמעותי בשתילים. מועד הנטיעות הסופי בערב ט"ו באב השנה  כרגיל".

נדב ארנס ארד מנכ"ל יקב כרמל (מימין) עם אורי שגיא מייסד ומנכ"ל מבשלת הבירה אלכסנדר. האם מסיבות העיתונאים לתחום הבירה הן רק הטעיה והסחת הדעת מאיגוף עמוק לקראת התחזקות בענף היין? ימים יגידו. צילום רפי דלויה

גם פה אם העובדות נכונות, אז יקב כרמל אכן מתכוון לגדול ובענק. מה גם שהתוכניות מצביעות על טווח קצר, מאחר ושיתוף פעולה עם מושבים וקיבוצים כאשר האדמה נשארת בבעלותם, הוא דבר מאוד בעייתי, היות כי תוך כמה שנים האדמות שמוגדרות היום כחקלאיות, עלולות להפוך לכאלה עם פוטנציאל לבנייה עסקית, ואז הכרמים ייעקרו מהר מאוד בלי שום הזלת דמעה.

אנחנו ממש לא מחנכים, אבל חוזרים על עצה קטנה מאיתנו באכול ושאטו: איך רן אסא אמר לעורך באירוע עיתונאים שהוקדש לבירה (הפעם אלכסנדר וקדמה לה קרומבכר. מה עם היין? יחכה): "היין הוא הליבה – הביזנס המרכזי שלנו", אז באמת אל תשכחו את זה.

תגובת יקב כרמל

"אין תגובה"

ענבי שרדונה של יקב ברבדו. צילום מדף הפייסבוק

7: בציר 2021 התחיל בשעה טובה – זרקור על יינות שרדונה

זהו, מכונות הבציר או עשרות ידיים עובדות, נכנסות לחלקות הכרמים ומתחילות לבצור את השרדונה; הענבים הראשונים שהבשילו ומוכנים למסע שימשך כמה חודשים או שנה עד מספר שנים עד שיוגשו לנו בבקבוק, 2021 הייתה טובה, בלי הרבה בעיות של חמסינים או סופות חול וברד, הכול על פניו נראה טוב. חלק מהייננים יוציאו יינות משובחים, חלקם פחות, אבל בסופו של דבר היין הלבן בארץ נחטף כמו לחמניות חמות, ותמיד יש מחסור. שותי השרדונה הישראלי מתחלקים פחות או יותר לשני סוגים – אלה שמעדיפים שרדונה בסגנון חמאתי, עץ, חד; ואלה שמעדיפים אותו יותר פירותי, ובעיקר עם ארומות טרופיות.

גיל אופיר מיקב אופיר הביתי באבן יהודה ו"עוגת" השרדונה אותו הוא מייצר כש"העוגה" משמשת לייצור גראפה. צילום חנה אופיר

בקצוות יש שרדונה שמאופיין בריחות סוביניון בלאן. תודות לאלי שיראן שלא מבין איך זה קרה לו. השמרים משפיעים על אופי היין. המחסור הגדול בשרדונה בארץ מראה אותותיו בשנים האחרונות, והיבוא נכנס לנישה זו בכל הדרו ועוצמתו, ובשנים האחרונות יש הרבה שרדונה כשר משאבלי, קליפורניה, וארצות יין אחרות.

סימה רב הון יקב ספרה. צילום דוד סילברמן dpsimages

טעימות בציר 2020

יקב ספרה – שרדונה 2020:  נבצר יחסית מאוחר, נמצא כבר חצי שנה על המדפים, אך עדיין לא שם, עדיין לא במלוא הדרו, עדיין החומציות שולטת. שוחרר מוקדם כי מן הסתם צריך מזומן. מחירו 105 ₪. VFM (תמורה לכסף) דו ספרתי בשלב זה, לא יותר. נשתדל לחזור אליו בהמשך.

האחים טל (מימין) וניר פלטר – יקב מטר. צילום מדף הפייסבוק

יקב פלטר – שרדונה 2020: שילוב של שני כרמים – כרם צפוני וכרם במצפה רמון. מאוד מפתיע בעושר שלו, טרופיות לצד חמאתיות וחמיצות משובחת. שאפו. מחירו 85 ₪ – יופי של מחיר.

אדם צלניקר יינן יקב יפו. צילום חן מזרח מדף הפייסבוק

יקב יפו – שרדונה 2020: הענבים מכרמים במושב מטע. עשבוני מאוד, חד כתער. גם פה עוד שנה שנתיים, ויהיה אחד מהגדולים. מחירו 85 ₪ – שווה כל שקל.

נבו חזן יקב נבו
נבו חזן יקב נבו

יקב נבו – שרדונה 2020: גם כאן הענבים מכרמים במטע. על גבול הטרופיות, אבל מפתיע במינרליות בו. יין מאתגר, צריך לעקוב אחריו בשנתיים שלוש הבאות. מחירו 140 ₪ – VFM מחיר דו ספרתי.

האלון הבודד – יש עץ כזה. צילום תיירות גוש עציון

יקב גוש עציון – שרדונה האלון הבודד 2020: מינרלי, הדרי. הגאונות של איתי להט במיטבה. מחירו 69 ₪ – יין ששווה הרבה יותר, לא לפספס.

מערכת אכול ושאטו מברכת את קובי, ומאחלת לנו יינות טובים ממנו
קובי ארביב היינן הראשי של רקנאטי עם גיל שצברג הסמנכ"ל. צילום בן יוסטר

יקב רקנאטי – שרדונה 2020 גליל עליון: פירותי, מעט טרופיות שיוצאת, חומציות טובה. מחירו 53 ₪.VFM .

יוס שור מנכ"ל יקב 1848. צילום מערוץ 13 (אפריל 2019)

יקב 1848 – דור 2 שרדונה 2020: ריחות של פרי הדר ותפוח ירוק, חמאתיות מקסימה בפה, עשיר מאוד. וואו – מפתיע ובגדול. מחירו 59 ₪ – שווה הרבה יותר.

משפחות יקב אלונה – אזולאי ורבאו

יקב אלונה – הרמוני שרדונה 2020: יין שמשום מה נמצא מתחת לרדאר. אף חומצי תפוחי, פה עם נגיעת חבית שמשנה כאן את כל העסק. פה מורכב מאוד, חמאתי, שונה בנוף. יין מדהים; פשוט מדהים. מחירו 90 ₪. שווה כל שקל.

שיבי דרורי, יקב גבעות
ד"ר שיבי דרורי – ביד אחת חוקר ובשנייה יינן יקב גבעות

יקב גבעות – גופנה שרדונה קברנה רזרב 2020: תוספת של 25% בלאן דה נואר מענבי קברנה סובניון. אחר לחלוטין, שונה בנוף, חשיבה מחוץ לקופסה של שיבי דרורי ויותם שרון כיינן יועץ. מרתק, איזה יופי של יין. מחירו 119 שקלים. טוב, כאן אני חורג ממנהגי, זה יין ברמות מחיר של 150 פלוס.

דנה בני. צילום ערן רז
דנה בני ייננית יקב ננה. צילום ערן רז

יקב ננה – שרדונה 2020: מדברי. חמאתי, מעט הדר בשל, אגסים בשלים, יערה. יופי של יין, עשוי במדויק. מחירו 120 ₪ – גם כאן  סכום דו ספרתי, לא יותר.

עמיחי לוריא יינן יקב שילה
עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום שחר כהן

יקב שילה – שרדונה 2020: ארומות אגוזיות, מעט מנגו באפטר טייסט. חמאת י מאוד, מלטף. יין מצוין – אין מילה אחרת לתאר אותו. מחירו 85 ₪ – חוויה.

מצטטים יין – יקב בזלת הגולן

אנחנו מסיימים את סדרת ההשראה ששולח לנו מזה מספר שבועות יואב לוי מיקב בזלת הגולן, ובה ציטוטים קשורים ליין ואלכוהול מגדולי עולם – הפעם סר ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלתה האגדי בריטניה הגדולה במלחמת העולם השנייה, שאהב אלכוהול, סיגרים ונשים – הסדר לא משנה: "הפקתי הרבה יותר מאלכוהול, מאשר האלכוהול גבה ממני".

צילום פסל צ'רצ'יל: pixabay

הנה עוד כמה צ'רצ'ילים לסופשבוע קיצי לוהט:

"שמפניה היא היין של הציביליזציה ושמן הסיכה של ממשלות"

"זכרו רבותי, אנחנו לא נלחמים רק עבור צרפת, אלא עבור השמפניה"

"אלוהים  ברא את צרפת, ארץ יפהפייה וטובה, וכדי לאזן הוא ברא את הצרפתים"

ולסיום הזמנה לקרוא כתבה של יוסי בוזנח מ- 2014 על צ'רצ'יל ואלכוהול. לא ממש חדשה, אבל אצל צ'רצ'יל לא השתנה הרבה מאז.

איתי להט. צילום סיגל בראל
איתי להט. צילום סיגל בראל

8: יונתן לבני מבקר – איתי להט: "יין הוא אני של זהויות"

שוב השתתפתי בטעימת יינות באירוע של קבוצת היין "יין ישמח" של אשת היין, הבולדוזר, אורית גלעד. הפעם טעימת היינות של איתי להט, מיועצי היין הנחשבים בארץ. יש מספר לא גדול של יועצי יין ישראלים שעוזרים ליקבים  בארץ לייצר יינות. חלק מהם כל כך דומיננטיים, שלא חשוב למי הם מייעצים, תמיד אני מזהה את טביעת אצבעותיהם ביין. רק שם היקב משתנה וטביעת האצבע – לא.

צילום יונתן לבני

איתי להט שונה בנוף היין הישראלי: הוא אגרונום גפן, אנולוג ויינן. בוגר חקלאות באוניברסיטה העברית והפקולטה לייננות של אוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה. ועבד כיינן ביקבים גדולים בארץ ובחו"ל. הוא מתגורר היום בגליל, שם הוא מייצר את יינותיו – 1,000 בקבוקים בשנה, מענבים שרובם מגיעים מכרם באלקוש. כשהוא יועץ ליקבים הוא עושה זאת בצורה מושלמת, והיין הוא יינו של היצרן, עם עצה טובה מאיתי וללא השתלטות שלו על היין. שאפו.

ועוד הערה: איתי מדבר ומייצר יין של סבלנות בייצור וזהויות משתנות. "אני תמיד שואל את עצמי להיכן אני רוצה להגיע. אני לא יוצר יינות מתחנפים, וחומצה ואלכוהול הם לא הנושא". לדבריו יינותיו "משקפים מקום, זמן ועשיה אישית". לטעמי היינות שלו מאד שונים מהכלל הישראלי, ואני סבור כי הם אהובים על מטיבי שתייה, ופחות מתאימים לחך הטעם הממוצע. כאמור יינותיו מיוחדים, ושווה ביותר להכירם.

צילום יינות להט: יונתן לבני

להט לבן 2020 –  דווקא בהתחלה יין שלא כל כך אהבתי. מורכב בעיקר מענבי רוסאן ומעט ויונייה, וללא סוביניון בלאן. יין מאופק ולא צועק בריח ובטעם. בעשיית היין נעשה שימוש רק בנוזל החופשי (free run). התירוש הועבר אל חביות בנפח 400 ליטר בקלייה עדינה. היין שהה על משקעיו במשך 9 חודשים. לאחר שהיין שהה בכוס מורגש כי יש לו פוטנציאל התיישנות. המחיר 120 ₪ – VFM  (תמורה לכסף) כדי להכיר את הלבנים של להט.

להט לבן 2017 –  63% רוסאן, 27% ויונייה, ו- 10% סוביניון בלאן. ענבים מהרי יהודה מקיץ חם. תענוג צרוף שמראה את פוטנציאל ההתיישנות של הלבנים שלהט מייצר. צבע זהוב, בוקה נהדר של פרחי יסמין. טעמים מעט מרירים כמו שאני אוהב, ומעט מליחות עדינה בסיום. טעמי פירות יבשים. למרות שהיין כבר במיטבו, יש לו באופן ממש מורגש בטעם, פוטנציאל נוסף להתיישנות. מהאוסף של היינן ולא ניתן לקנייה.

להט לייכטר 2020 –  לייכטר הוא שם משפחתו המקורי של איתי. ההסבר הטוב ביותר שקיבלנו לחזרה לשם המשפחה הקודם, היא האמירה שלו "יין הוא אני של זהויות". מורכב בעיקר מגרנאש בלאן, רוסאן ומעט מרסאן. אלכוהול נמוך של 13% בלבד. יין לימוני, מורכב, עם טעמים רבים של ליים ומלון. טעם נהדר שמתמשך בפה עם סיומת ארוכה כמו של יין אדום מורכב. אני ממליץ ליישנו – הוא יהיה במיטבו עוד מספר שנים. אכן הוכחה לכך שיינות לבנים של ייננים טובים יודעים להתיישן. טעמנו גם את הלייכטר הלבן של 2018 המורכב מרוסאן, גרנאש בלאן ורמאסאן. אותו סיפור נהדר ומורכב. המחיר 120 ₪ – VFM ממש.

להט רוסאן אמפורה 2020 –  כאן מככב הרוסאן הלבן העכשווי, שיושן באמפורה בנפח 320 ליטר מתוצרת יצרן אמפורות מוביל בצפון איטליה. אמפורות הן כלי אכסון ניטרליים, שלא מוסיפות כל טעם ליין ומשמותם את הרעננות, את הזן ואת הטרואר. חגיגה לחך, ושונה מכל יין לבן ששתיתי בטעימה זו, ולאחרונה בכלל. להט היה הראשון בארץ שעשה יין זני מהרוסאן. היין עדין וארומטי, גם כן טוב לשימור. המחיר 140 ₪ – VFM.

להט אדום 2019 –  90% סירה ו- 10% קברנה סוביניון. איתי להט מומחה לזן זה, וגם לאדומים בכלל. יין ארוך נשימה ונשמה, מענבים שנבצרו בכרם אלקוש בגליל העליון. חמיצות גבוהה במיטבה. יין חד ומורכב, עם טעמים שלא נגמרים ומשתנים בכוס. גם כן יין לשימור, ומראה את איכות היינות האדומים של להט. המחיר 120 ₪ – ממש VFM .

להט 2018  GSM – גרנאש ומורבדר מהרי ירושלים, סירה מאלקוש שבגליל העליון. יין פאנקי כמו בסגנון מיוחד של מוזיקת נשמה. היין יושן בחביות ישנות וגדולות המכילות 400 ליטר. למרות התיישנות במשך 18  חודש, אין השפעת עץ על התוצאה. יין אדמתי בטעם חושני וסמוק. תענוג צרוף של אמן יין. המחיר 130 ₪ – באיכות כזאתVFM.

להט סירה 2019 – ענבי סירה מאותו כרם באלקוש. רק 800 בקבוקים יוצרו ממנו בחביות של 300 ליטר. יין בצבע סגול, ובסיומת מרירות אופיינית לזן. סירה עם טעמים חזקים אדמתיים, ואגוז קפה וטבק. סירה נהדרת ולא רגילה בהשוואה לזו של יקבים רבים בארץ. המחיר 180 ₪. ב- 150 ₪ הוא היה VFM .

בני בנימין והמחוללות בכרמים. ציור של מתיאוס מריאן

9: כותבת אורחת – גלית בר און: מחול הכרמים של יקב גבעות

וכך גלית מגדירה את עצמה: "טועמת, חווה, מתנסה, ורצה לספר לחבר'ה"

אף פעם לא התחברתי לט"ו באב. קודם כל, יש כבר ט"ו באב בפברואר, ולא ברור לי למה הכפילות הזאת ולמה צריך שני ט"ו באב בשנה. אם חסרים רעיונות לחגים, אפשר לפנות אלי. יש לי מלא רעיונות, גם לחגים חדשים וגם למאכלי חג שילכו איתם.

שנית, מנהגי החג תמוהים בעיניי. זרי פרחים ובונבוניירות? אם כבר מתנות מתכלות, קשה לי להבין למה שמישהו יחשוב לשמח אותי עם זר פרחים, כשאפשר לשלם פי חמישה ולהביא בקבוק מקאלן; ועבור שוקולד אני לא צריכה יום בשנה, אצלי כל יום הוא יום השוקולד (אולי חוץ מט"ו בשבט).

ואם כל זה לא מספיק, ט"ו באב נחגג זמן קצר לפני יום ההולדת שלי, ואני, מעשית כתמיד, משתדלת לתעל את עתודות ה"תראי איך השקעתי בך" לתאריך אחד, ולא להתפזר.

ויחד עם זאת ולמרות כל זה, כשמגיע התאריך של החג הלא ברור הזה, והערב יורד, והרחובות מתרוקנים מנשים שצועדות בגאווה עם זרי פרחים ובלונים (לא, ברצינות. מה נסגר עם הבלונים?! עזבו פרחים, מה אני אמורה לעשות עם בלונים?!), אני מקפיצה קצת נודי ריקוטה ותרד (כופתאות גבינה איטלקיות, שמבשלים במים ומוסיפים לרוטב. בדיוק כמו ניוקי רק לא על בסיס תפוחי אדמה אלא על בסיס ריקוטה) עם עגבניות מתפקעות מעסיס שנצרבו בתנור, מפזרת פיסות פרמזן דקיקות על ערימה של עלים ירוקים, מדליקה נרות (פחות בגלל הרומנטיקה ויותר כי בגילי המתקדם אני מודעת ליתרונות האפלוליות), ובוחרת בקבוק יין, כי היי, ט"ו באב.

מחול הכרמים 2019 – יקב גבעות, יינן שיבי דרורי ויינן-יועץ יותם שרון. 40% פטי ורדו, 37% מרלו, 23% קברנה סוביניון, 12 חודשי יישון בחבית, 99 ₪.

מחול הכרמים של יקב גבעות הוא כמו קערת פירות חמצמצים. ארומות דובדבנים ושזיפים, חמיצות נוכחת (אולי קצת יותר מ"נוכחת"), קצת טאני (אולי קצת יותר מ"קצת"), ומתאים לליווי ארוחת ערב קיצית קלה.

קראו כאן על ט"ו באב כלא חג יין

טעימת ידידות בלגיה-ישראל. צילום שלומי צור

10: כותב אורח – שלומי צור: רשמי סיור בכרם ויקב בבלגיה

שלומי צור הוא היינן והבעלים של יקב תל אפק

ימי הקורונה והסגרים שינו לא מעט את חיינו, אבל הצמא הזה לנצל את זמן חו״ל עד תום ולחוות עוד אזור יין, כנראה יישאר לפחות לחלק מאיתנו לעד.

בחרתי באזור יין לא שגרתי, שתנאי הגידול של הגפן והכנת היין בו מאד מאתגרים, ודרכם ללמוד על הייננות המקומית. בבלגיה ישנם שני אזורי יין, בהם מתפתח ענף היין המקומי בקצב יפה: וואלוניה ‏(Wallonia), ופלנדריה )‏ (Flanders. את הסיור הפעם עשיתי בעיר לייז' (Liege) השייכת לאזור וואלוניה, ושם ביקרתי ביקב Vin de Liege.

רומן בוויאר ושלומי צור. צילום עצמי

רומן בוויאר (Romain Bévillard) , יינן Vin de Liege, במקור מצרפת, סיים לימודי ייננות בריימס, בירת השמפניה בצרפת, ומשם הגיע ליקב. רומן, שהזמין אותי להצטרף אליו לסיור הבוקר בכרמים, כבר קנה את ליבי בהזמנה זו, ומכאן קרו רק דברים טובים לאורך כל היום.

תוך כדי זה שאנו מקבלים בחיוך את טיפות הגשם שהחלו לרדת בקצב, הוא מונה שני אתגרים מרכזיים שאיתם התמודד בעת הקמת הכרמים של היקב: האזור משופע במשקעים לאורך כל השנה, וימי השמש בקיץ אינם רבים. לכן, החלטה מרכזית בתכנון הכרמים הייתה עבודה בעיקר עם זנים היברידיים, שיידעו להתמודד עם האקלים באזור.

כרם ללא ריסוס. צילום שלומי צור

המונח 'זנים היברידיים' מתייחס בעיקר לשילוב של גפנים אירופאיות המוכלאות עם גפנים אמריקאיות או אסיאתיות. ניסיון עם זנים אלו כבר נצבר ביקבים שונים באזור, כמו גם בגרמניה השכנה, שממנה מגיעה אספקת השתילים.

זני הגפן שבהם עושים שימוש ביקב: זנים לבנים –  Johanniter, Souvignier gris, Solaris, Muscaris. זנים אדומים – Cabernet Cortis, Pinotin. הסיור בכרמים וטעימות היין מגלים  עד כמה יצירתיות משחקת כאן תפקיד גידול גפנים  (Viticulture) במיטבו שבא לידי ביטוי במספר מישורים:

ניהול העשבייה בין השורות כגורם מרסן צימוח וכך משפיע על איכות היין – ככלל, הזנים ההיברידיים בכרמים של היקב הם בעלי נטייה לצימוח גבוה, לכן בהתאם לרמת הצימוח של הגפן רומן  משאיר עשבייה בין השורות בשלוש רמות: עשבייה עם כיסוח מלא, עשבייה בכיסוח חלקי (בגובה 30 ס״מ), ועשבייה ללא כיסוח. לטענתו, הוא רואה השפעה ישירה בין רמת הכיסוח לריסון הצימוח בגפן, לבין איכות היין המתקבלת.

רומן בכרם. צילום שלומי צור

שלושה מחזורי הבשלה לגפן בעונת בציר – בחלק מהזנים הלבנים מגיעים האשכולות לבשלות באופן מדורג בשלושה מחזורים, שההבדל ביניהם יכול הגיע למספר ימים ואף יותר. כאשר מדובר בבציר ידני, המשמעות היא קושי לוגיסטי בבציר מחד, ומאידך הזדמנות פז של היינן לבנות את מניפת הטעמים בהתאם לשיקוליו באותו זן ספציפי ובאופן מדורג.

העלווה ברוב הזנים הלבנים ביקב גדולה מזני הגפן האירופאית שאנו מכירים (Vitis Vinifera) – באירופאית גודל עלה ככף יד, לעומת עלה בגודל של כשתי כפות ידיים בזנים ההיברידיים. מבחינת היינן, הדבר משפיע בעיקר על ההחלטה לבצע 'חילון' בגפן, כדי לחשוף את האשכולות לקרני השמש.

הזנים ההיברידיים ידועים בעמידותם למחלות עלווה בתנאי לחות גבוהים. כנגזרת מכך, לא מיישמים ריסוס בכרמים.

לבלוב בכרם ללא ריסוס. צילום שלומי צור

רשמים מקצועיים רבים ומעניינים הצטברו להם מהביקור בכרמים, ולא מעט רשמים מטעימות היין שבאו מיד לאחר מכן במרתף החביות. התרשמתי מאוד מהיינות הלבנים, ששילבו פירותיות ומינרליות לצד רמת חומצה בינונית פלוס, שהייתה מאד מאוזנת. היינות האדומים היו בעלי גוף קל עד בינוני עם פרי אדום לא בשל, בעיקר נעימים וקלים לשתייה. Contrepoint 2017 בלט מאוד לטובה מבין היינות שנטעמו. זהו יין לבן יבש, בלנד של שני זנים:  ‏ Solaris  ו- Souvignier Gris. הוא עבר תסיסה בחביות עץ אלון, ולאחר מכן מלולאקטית והתיישנות בחבית. היין עם פירותיות נעימה באף ומינרליות שמאזנת אותה. בפה יש הלימה מלאה לרשמי האף, גוף בינוני עד מלא, עם חומציות מאוזנת שמחזיקה אותו פרשי ודואגת לאפטר טייסט ארוך.

חדר החביות. צילום שלומי צור

נהניתי לראות בעבודת הייננות בסיור, דמיון לדילמות המלוות אותי כיינן בארץ, לצד שונות המייחדת את האזור ועבודת היינן בו. ואם רציתי לתמצת אותם במשפט: הגפן מראה כל פעם מחדש את יכולת ההסתגלות הגבוהה לסביבה, והיינן חייב לגייס את היצירתיות שבו כדי לעמוד בקצב שלה וליצור יינות איכות.

כדאי לקרוא גם כתבות אלה

ניצן סברסקי ייננית יקב אחת: "נמצא הרוסאן ואיתו הגיע הויונייה כעסקת חבילה". צילום דוד סילברמן dpsimages

בלנדים לבנים לקיץ 2021 – הסיסמה: הגיע הזמן לבלנד לבן

בשנים האחרונות מתחילים בלנדים לבנים מתחילים לתפוס תאוצה מהירה בארצנו. אז אל תתנו למזג האוויר החם לחלוף על פניכם בלי לטעום וליהנות מיינות אלה. יוסי נאור דגם וכתב

היינות שנבחרו לערב זה נקבעו בשיתוף עם היקב שגם שלח את היינות לטובת הטעימה. צילום יגאל ברנע

ערב יינן עם יקבי ז’ראר ברטראן מצרפת

בצד היינני שם ז’ראר ברטראן דגש על הקו המחבר בין יינותיו, הן בהיבט האיכות הייננית והן בהיבט הקיימות, כלומר הגישה הביודינמית השלטת בכל היקבים שלו. יגאל ברנע טעם וכתב

 

 






תגובה אחת

  1. לצערנו זה היה ידוע מראש שבעניין החזירים כל אחד מפיל את האחריות על השני…
    משרד החקלאות אומר תדברו עם רשות הטבע והגנים והם מפילים על החקלאים שלהם יש את הכרמים בקיצור מדינת חלם….

כתבו תגובה