עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. השבוע: על ירדן קצרין 2012 של יקב רמת הגולן ומה שעומד מאחוריו, מילון היין האנציקלופדי של יעקב שקד זמין לקנייה, מה ייננים אומרים על בציר 2016 שהתחיל.
1: יקב רמת הגולן ירדן קצרין 2102 – מהפכן או ריאקציונר?
החל משנת 1990 משחרר יקב רמת הגולן מהדורה של ירדן קצרין. סדרה
מצומצמת ואקסקלוסיבית שמבוססת על בצירים יוצאי דופן (זה מתוך האני מאמין של היינן ויקטור שונפלד – בתמונה).
השאלה הראשונה שמתבקשת, היא מה זה בציר יוצא דופן? מי מחליט? היינן, המנכ"לית, אנשי השיווק, מנהל הבנק?
מי מחליט, כי מבחינת יקב רמת הגולן בציר 2012 הוא בציר יוצא דופן, כי ייצרו בו את קצרין 2012. אבל גם 2011 היא שנת בציר יוצאת דופן, כי בשנה הזו ייצרו את קצרין 2011 – כאמור יוצא הדופן.
שנת 2011 התאפיינה בחורף שהגיע מאוחר. תחילתו הייתה חמה ויבשה, ואחריה הגיעו מרץ-יוני שהתאפיינו בטמפרטורות נמוכות בהשוואה לממוצע השנתי של העשור האחרון, וחלקם גם מהממוצע השנתי של 30 השנים האחרונות.
2012 התאפיינה במזג אויר חם מהממוצע הרב שנתי בכ- 1-1.5 מעלות צלזיוס, וזה היה אחד הקיצים החמים שחווינו בשנים האחרונות.
האם מישהו מסוגל להבחין ביין "קר" 11 לעומת 12 שהייתה שנה חמה יחסית? הקרירות צריכה לבוא בעיקר בחמיצות.
לכאורה שתי שנות בציר הפוכות לחלוטין מבחינת טמפרטורה וליקב רמת הגולן, אז איך הן התאימו בול לפילוסופיה? האם יינות בורדו הגדולים היו סובלים שערורייה שכזו? (אחוזות בבורדו עושות גראן וין מדי שנה, אולי בפרופורציות משתנות על פי הסלקציה בהתחשבות במזג האוויר).
האם 'בציר יוצא דופן' הוא מושג שהגיע ממוחם הקודח של אנשי יחסי הציבור, 
ולא באמת עומדת מאחוריה איזושהי אמת, או לפחות כנות מינימלית, בדבר הכנת יין הדגל של היקב?
הרי מיד אחרי המשפט הזה נקבל את כל המילים שכתובות פחות או יותר על התוויות של הקצרינים. הרבה פרי שחור, מתובל, מאוד סמיך, מרוכז וכבד. הפה חלק ונעים מאוד; אותן מילים שמהר מאוד הופכות לסוג של "קופי פייסט" ולאף אחד אין זכות ערעור בנושא. א: "כי זה יין יוצא דופן; ב: כי הוא מאוד יקר – – לכיוון 500 ₪, ו-ג: הוא יין למבינים בלבד, כפי שאוהבים לומר שם ברמת הגולן.
2011 הייתה גם שנת מהפך ביקב רמת הגולן. זו השנה בה ביקב הוציאו את וירוס ליפורל 3 מהארון, והחליטו על נטיעות חדשות והקמת מאגר שתילים נקי מהווירוס. אף על פי שרק חלק קטן מהתירוש ב- 2011 היה ללא הווירוס, השתמשו בו לקצרין 11. בקצרין 12 כבר מדובר על חלק מאוד גדול ללא הווירוס. האם ניתנה הדעת על כך בקצרין 12? האם גיל הגפן כן שיחק תפקיד, או ששוב יש מכבסת מילים של יחצנות.
בטעימת ירדן קצרין 2012: כנראה ששוב ספר המתכונים של ויקטור שונפלד היה פתוח בדיוק בעמודים של הכנת קצרין.
כן; יש לנו יין בומבסטי, כבד, עמוס פרי, דחוס. יש בו כל הפרמטרים הנכונים כדי לעשות את טועמי היין הזה למאושרים, בעיקר בגלל מחירו (כ- 480 ₪ בדרך היין, 405 ₪ לחברי המועדון. נזכיר שמשפחת שקד/דרך היין הם מפיצי יינות יקב רמת הגולן).
שימו עליו תווית אחרת, והם ייהנו פחות וימצאו שהוא לא ממש: יוֹצֵא דופן, כּוֹבֵשׁ, מַגְנִיב, מַדְהִים, מְהַמֵּם, מְטַמְטֵם, מַטְרִיף, מַלְהִיב, מְעוֹרֵר הִתְפָּעְלוּת, מָעִיף, מַפִּיל, מֻפְלָא, מַפְלִיא, מַקְסִים, מרשים, מְשַׁגֵּעַ, סְפֶּקְטָקוּלָרִי, עוצר נְשִׁימָה, פֵנוֹמֵנָלִי, ובקיצור (בלי הניקוד שקשור לאייטם הבא על מילון שקד), לא ממש אפשר לשתות ממנו יותר מכוס וחצי.
נחזור לשאלה בכותרת, ועל זה תבוא התשובה, שלצערי שונפלד לא מהפכן אלא ריאקציונר.
יקב רמת הגולן כבר חווה מהפכה אחת רעה במיוחד, כאשר עשה את הטעות עם יינות גמלא. אם עד לפני כמה שנים לא הייתה כמעט מסעדה, בעיקר בתל האביב, שיינות רמת הגולן לא כיכבו בה, ובראשם סדרת גמלא, אחרי שהיקב החליט להכניס את יינות גמלא לסופרמרקטים, קשה למצוא יינות רמת הגולן בתפריטי מסעדות.
ראוי שספר המתכונים של רמת הגולן ייגנז. הרי לא ייתכן ש- 2012, שהייתה שנה טובה בסך הכל, פוספסה בגלל אותו ספר שכתוב בו כי את ענבי קצרין בוצרים ב- 27-28 בריקס, ואז מאבדים את כל הרעננות והחמיצות שברחו בגלל זה.
אם נקצר בסיפור על קצרין; בכל העולם, כשמחליטים על יין עלית, שואפים לבטא טרואר של שנה ספציפית. קצרין, לצערי, זו ייננות ששואפת לאפיון קבוע שנה אחרי שנה.
צילום דני ססלר
2: בשעה טובה – מילון שקד למונחי יין
בשעה טובה, יעקב שקד הודיע כי "המילון האנציקלופדי למונחי יין" יצא לאור 
ואפשר לרכוש אותו.
המילון מיועד למי שרוצים להבין יין, לדעת יין, וליהנות מיין. תמצאו בו יותר מ- 1000 מונחי יין מוגדרים מילונית ומבוארים אנציקלופדית. הרבה יותר מ- 100 מונחי יין חדשים, שהיו חסרים בשפת היין העברית, ו/או הנחוצים בה, ו/או המעשירים אותה.
מצד אחד אני איש של מילים. אוהב לכתוב, אוהב לקרוא, גם אוהב למחוק מיי פעם. תעשיית היין הישראלית היא בעיקר מכבסת מילים משעממת. כולם מדברים באותה שפה, כולם עושים קופי פייסט על אותם דברים, יש באוויר שעמום ופיהוק גדול כשמדברים על יין ישראלי.
עזבו את מה שהייננים כותבים על תוויות היין, עזבו את דפי היינן שמשרדי יחסי הציבור שולחים, עזבו את כל התחרויות שכולם מקבלים בהן מדליות, עזבו את הציונים – כשחס וחלילה לתת ליקב ציון נכשל, עזבו את תערוכות היין המשעממות שאנשים מסתובבים בהן עם כוסות (גביעים בלשונו של שקד), ורק חושבים איך לשתות יותר מ- 80 השקלים שהם שילמו בכניסה.
עזבו משגיחי כשרות שרלטנים, עזבו מחירים מופקעים במסעדות, עזבו שהתצרוכת לא עולה ולא תעלה עד שיבינו שצריך להשקיע בחינוך ופרסום.
אז אחרי שעזבתם, בא יעקב שקד ומעמיס עלינו מאות מושגים חדשים, שפה דידקטית נוסח בן יהודה, מתפלספת ומתיימרת לחנך.
שקד יקירי, את מי בדיוק אתה רוצה לחנך והאם המאמץ שווה? האם החינוך במונחים שאת רובם איני מבין, יקרב מישהו לנסות יין? או שמא יבריחו אותו למחוזות הגולדסטאר או הזירו?
איך שר קובי אוז בשירו "סתם": מרוב עשיריות לא רואים את התשע, מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה, מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה, מרוב משפטים לא שומעים את המסר.
ובכל זאת, אני מקווה שרבים מהקוראים יקנו את המילון האנציקלופדי של שקד, יקראו אותו וימצאו בו עניין ושימוש.
המחיר 129.90 ₪, טל. 050-4494490, או [email protected].
3: בציר 2016 התחיל
קצת בקצרה מה אומרים הייננים רגע לפני הסערה:
איתי בן חיים מיקב בן חיים (בתמונה)
בציר 2016 מסתמן כבציר פיצוי לשנת 2015, והציפיות ממנו גבוהות. הענבים בכרם אחידים ואיתנים. גודל הגרגרים אחיד, הצימוח יפה וחזק. גם עומסי החום מתונים, והבוחל מתחיל לתפוס תאוצה. ביקב בן חיים מתכוונים להגדיל ייצור השנה ל- 65,000 בקבוקים. יש ציוד חדש, צוות גדול, ומרכז מבקרים שעובד חזק. הולכת להיות שנה נפלאה.
גידי סיידא מיקב לוריא
יש יבולים מדהימים, גפנים מרוסנות, כמעט ולא צריך דילול תודות לזמירה כפולה שנעשו בכרמים. רק שלא יגיע גל אבק ,ואנחנו מסודרים.
אלעד כץ מיקב קסטל
הייתה הקדמה בבוחל השנה, וחודשים חמים מאוד במאי וביוני. מזג האוויר יחסית סביר, וימים טובים להבשלות. לא נראה שתהיה הקדמה משמעותית בבציר כפי שחלק סברו. הלבנים מחכים לבציר, ולמרות ההתחלה החמה, הכל נראה יותר מאוזן משנה שעברה.
איציק כהן מיקב רמות נפתלי (בתמונה)
השבוע בצרנו את הגוורצטימינר והסמיון ליקב טריו, והכמויות דומות לשנה שעברה. יש תחושה שמועדי הבציר יוקדמו, ומקווים שלא יגיעו מכות חום.
איתי להט מיקב להט
בצרנו מספר חלקות של ענבים לבנים בחלקות הנמוכות, והם נבצרו שבוע-שבועיים מוקדם מהרגיל. הנתונים טובים. כרגע לא בטוח שהמגמה של לבצור מוקדם תימשך עבור החלקות הגבוהות יותר.
רמי נעמן מיקב נעמן
שנה משוגעת. גל חום בפברואר. מסתמן בציר מוקדם בכעשרה ימים. יבול ממוצע מינוס, אשכולות בינוניים, גרגר מעט קטן, שינויים בצבע החלו מוקדם מהרגיל, אבל מתקדמים לאט. השאר תלוי בשבועיים הקרובים.
עידו לוינסון מיקב רקנאטי (בתמונה)
בקושי התחלנו, ועד עכשיו בצרנו רק שני כרמים אז מוקדם להגיד לגבי כמויות.
לגבי ציפיות – מקווה ומצפה לאיכות טובה למרות העונה החמה (עד כה), במידה ולא יבואו שרבים רציניים ו״הפתעות״ כמו סופות החול בשנה שעברה. נראה..ה נקווה לטוב.
יורם שלום מיקב אלכסנדר
אם ימשיך כך ללא הפרעות (טמפרטורה), הולך להיות בציר מצומצם ומרוכז ואיכותי, וללא נגיעות בערכים הכימים (אגב מאפיין את היינות שלי), אבל יקדים מעט.
אוליביה פרתי מיקב טפרברג
נראה טוב בינתיים. בשבוע הבא נבצור 400 טון ואז נתחיל לראות כיוון. אנחנו בונים על 7,550 טון, ובינתיים זה נראה טוב מאוד. בשבוע הבא אהיה יותר חכם.
יותם שרון – יועץ ליקבים (בתמונה)
יש הקדמה של כמה ימים בלבנים, באזורים החמים ופחות בהר. לדעתי באדומים
זה כבר ייסגר. יולי מתנהג יפה בינתיים, והלבנים שנבצרים עכשיו נראים טוב, עם ערכים טובים ובעיקר טעמים. לגבי אדומים, ה- Money time זה עכשיו לזנים המקדימים, ואוגוסט לקברנה סוביניון. צריך לקוות לקיץ רגוע, כמו שיולי היה עד עכשיו, ויהיה יופי. הכמויות – לא יודע איך בתמונה הכללית, אבל ממה שרואה יש יבולים טובים, מאוזנים.
ערן כהנוב מיקב כהנוב
פחות פרי מבשנה שעברה, למרות החורף הטוב יחסית, אבל החום וההבשלה המוקדמת הביאו ליבולים נמוכים ב- 30 אחוזים לעומת שנה שעברה.
ייננים וכורמים שרוצים לספר על הבציר הצפוי אצלם מוזמנים לשלוח הדיווח שלהם ישירות אל אלון גונן או למערכת [email protected]
