השבוע בענף היין 59: גשם, מדליות וקידום יין במסעדות

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. את הרכילות נשאיר לשבוע הבא, השבוע נספר על צעד לקידום יין במסעדות, יקב חדש, יינות לבנים בסופר – לא משהו, ונקנח בשאבלי צרפתי

מואה - יינות ראשונים ליקב חדש
מואה - יינות ראשונים ליקב חדש

1:  מבול של גשם ומדליות – עיקר החדשות

סוף שבוע גשום סוף סוף. אחרי הרבה זמן של יובש, משהו שוטף את האבק. מבול של תקווה לחורף גשום. ועם במבול עסקינן, אז מבול של מדליות זהב שטף את תחרות טרה וינו שהתקיימה באשדוד, ורק הגרוזיני זכה בכסף. לא נורא זאזא – הלב שלך זהב. מעליש יא אחי.

הייתה גם תערוכה ביפן, בה לקחו חלק מספר יקבים ישראלים בחסות מכון היצוא. נסיעה לארץ השמש העולה, שם מנסים להכיר ליפנים את הנוזל הקדוש מישראל. לפי התמונות שהומטרו עלינו בפייסבוק כולם נראו מאושרים, ורק עננה אחת הטילה צל. כל הפרטים בשבוע הבא (אנחנו חייבים לחכות לתגובות). תערוכת סומלייה מתחילה לנשוף בעורפנו. מי שלא שם – לא באמת קיים, והפעם עם חידוש מרענן.

תערוכת סומלייה בהיכל התרבות
תערוכת סומלייה בהיכל התרבות, צילום דוד סלברמן

2: יינות במסעדות – עכשיו התחרות

אבי בן עמי, העומד בראש תערוכת סומלייה בארגון סטודיו בן עמי שלו, מעלה יוזמה חדשה – תחרות תפריטי יין במסעדות בישראל, בהפקה וניהול של איתי גלייטמן (מדור היין ב"גלריה"/הארץ), גלי וולוצקי (עד לא מכבר מסעדות ויין בכלכליסט), ואבי בן עמי.

התחרות, שתתקיים השנה לראשונה, תעניק פרסים למסעדות מצטיינות בתחום היין, והמקדמות את תרבות היין בישראל. ההשתתפות בתחרות והזכייה לא עולה כסף למשתתפים, וכפי שהם אומרים, רצונם של מארגני התחרות זה לקדם את תרבות צריכת היין במסעדות.

במסגרת התחרות יוענקו פרסים למסעדות במבחר קטגוריות: תפריט היין הטוב ביותר ; תפריט הכוסות הטוב ביותר ; תפריט היין הכי Value for Money (תל"כ – תמורה לכסף); תפריט היין הכשר הטוב ביותר; המסעדה עם אוסף היינות המתיישנים הטוב ביותר; המזללה עם ההתייחסות הטובה ביותר ליין.

זה שנים יש בציבור תחושה כי היינות במסעדות מתומחרים באופן שערורייתי, ואנשים מעדיפים להזמין כוס בירה במקום כוס יין. התחושה היא שבעלי מסעדות לא באמת רוצים למכור יין, ומנסים לגזור קופון על מוצר מדף שנקנה מהיקבים בהנחות משמעותיות, כשההנחה לא מתורגמת ללקוח. ניב גלבוע, מבקר האוכל של ערוץ 10 עד לא מזמן, יצא בשנה האחרונה בסדרת כתבות בהן ניסה להשפיע על בעלי מסעדות למכור יין בכוסות ובזול.

גלי וולוצקי
גלי וולוצקי

הפנטזיה של בעלי היקבים היא להיות בתפריטי היין של המסעדות הטובות. לא תמיד מעניין אותם אם מוכרים את היין שלהם, העיקר להיות שם בשביל הפרסטיג' ובשביל יחסי הציבור. רוב היינות שנמצאים ונמכרים בתפריטי המסעדות, הם של היקבים הגדולים. רק הם מסוגלים לתת הנחות משמעותיות, רק להם יש היכולת להדריך באופן מקצועי את המלצרים בצורה עקבית, מבחינת שינוע יין הם מגיעים באופן סדיר לכל מקום, והרבה יותר נוח לבעל מסעדה לעבוד עם ספק אחד גדול מאשר עם עשרות ספקים קטנים.

גלי וולוצקי, השותפה להפקה ולניהול של הפרויקט החדש, היא עיתונאית שמלווה את תחום המסעדות והיין בארץ כבר שנים, והנושא קרוב מאוד ללבה. גלי אומרת: "כשאנחנו מדברים על קידום תרבות היין בארץ, המסעדות הן השחקן הראשי. הן חלון הראווה של היקבים, ואחד המקומות הבודדים שבהם גם מי שלא חי את עולם היין יכול להיחשף אליו. לכן העבודה של המסעדות בתחום היין כל כך חשובה ומשמעותית. אנחנו מקווים שהתחרות תיתן במה למסעדות שעושות את העבודה החשובה הזאת, ותדרבן את העיסוק בנושא. אנחנו לא כאן כדי לקדם את התחרות פעם אחת, אלא כדי להפוך אותה למסורת שתשים בקדמת הבמה מסעדות שתורמות לתרבות היין בישראל".

איתי גלייטמן
איתי גלייטמן

איתי גלייטמן, מבקר היין של עיתון הארץ: "במשך שנים מחולקים פרסים בתחום הקולינריה והמסעדנות, וכמו בתחומים אחרים, גם כאן היין נותר מאחור ולא זכה להתייחסות. אני חושב, בעיקר לנוכח העבודה שנעשית בתחום היין בלא מעט מסעדות בארץ בשנים האחרונות, שהגיע העת לכבד את העשייה הזו בתחרות משלה. המטרה, בטווח הרחוק, היא לייצר תחרות מסורתית, שתתמרץ ותתגמל מקומות שתורמים לקידומה של תרבות היין בישראל. לכן, מעבר לתפריט הטוב ביותר, קטגורית ההתמודדות הראשית, נבחרו קטגוריות כמו תפריט הכוסות הטוב ביותר והתפריט שמספק את התמורה הטובה ביותר למחיר. היוזמה הראשונית הגיעה מצדם של אבי בן עמי וגלי וולוצקי, והם פנו אליי בהצעה להיות שותף בכינון התחרות ובתהליך איסוף החומר והשיפוט. מאחר ואני חושב שמדובר במטרה ראויה, נעניתי בשמחה".

לסיכום: ללא ספק, זו פעם ראשונה שיש באמת חיבור משותף בין מסעדות לבעלי יקבים ויבואנים באירוע הכי נחשב של תעשיית היין. תערוכת סומלייה היא כבר מזמן סמל סטטוס, מקום בו ניתנת במה ראויה איכותית ואמינה לבעלי יקבים גדולים וקטנים, כשרים ולא כשרים. מקום שלא מחלק מדליות, מקום שכל יקב מרגיש בו הכי חשוב בעולם. השילוב של מסעדנים השנה, מחבר שני ענקים שחשובים כל כך אחד לשני. חוץ מהחיבור העסקי, שיכול לקרום עור וגידים ושהוא חשוב כמובן, כולנו רוצים לקדם את תרבות היין בישראל ולהעלות את הצריכה. זה הכי חשוב.

צילום מתערוכת סומלייה: דוד סלברמן

מואה - יינות ראשונים ליקב חדש
מואה – יינות ראשונים ליקב חדש

3:  יינות חדשים של יקב מואה (MOA)

שלא תתבלבלו, זה יקב ישראלי. מואה הייתה עיר נבטית הממוקמת צפונית לפארן. היקב ממוקם במושב צופר בערבה. משפחת פרידמן עוסקת כולה במלאכת ייצור היין, תחת הנהגתו של היינן יהודה פרידמן, בוגר שורק. היקב מייצר כ- 5,000 בקבוקים מזני מלבק, שיראז, קברנה סוביניון ומרלו. הענבים נבצרים ברמת נגב ומאזורים מדבריים נוספים. במקום יש מרכז מבקרים מרשים, אליו אפשר להיכנס וליהנות מהיין ומגבינות אזוריות.

מואה שיראז 2015

לשיראז הוסיפו קברנה סוביניון ומלבק. אני כבר אגיד בהתחלה, שאם תלכו על המוכר ועל מה שאתם מצפים משיראז, אז לא תמצאו את זה ביין הזה. זה לא שיראז שמנסה להתחפש. יש פה משהו אחר, אקלים אחר, אדמה אחרת, מדבר קשה. ודווקא בגלל זה יש בשיראז הזה משהו מאוד מרתק ושונה.

בטעימה יין מבושם עם ניחוחות של סיגליות, עשבי תיבול יבשים, זיתים ופטל שמתעורר כל הזמן. בפה מורגשת מליחות נפלאה, טאפנד זיתים וריבת תות עדינה. מרקם חמאתי. בסיום יש התמהמהות שמושפעת מעודף עץ. היין מוכן לשתייה, אבל צריך לנשום די הרבה זמן על מנת לשחרר עודף חבית. המחיר 80 ₪.

מואה מלבק 2015

יין מאתגר, עם ניחוחות של סלק צלוי, חזרת, פטל ובקצוות מעט זפת. בפה טעמים של שזיף ופטל שחור. סיומת נפלאה של שוקולד. הטאנינים קשים כסלע. המחיר 100 ₪.

מואה קברנה סוביניון 2015

ניחוחות של תמרים, עשבי תיבול יבשים ותבלינים. בפה הרבה פרי שחור. גוף חסון ודחוס, יין בשרני. מינרליות וחומציות מדהימה. המחיר 90 ₪.

לסיכום: בציר ראשון ליקב מואה המדברי. עבודה נקייה עם חומרי גלם טובים מאוד. יש צורך להרגיע את טעמי העץ, ולתת לחומרי הגלם והטרואר להיות בפרונט. VFM מתומחר גבוה מדי, והייתי רוצה לפגוש את יינות אלה במחירים של 70-80 ₪.

4: יינות לבנים שנאספו מהסופר השכונתי – אוי כמה שהם מאכזבים

 

סדרת כרמל סלקטד
סדרת כרמל סלקטד

יקב כרמל SELECTED אמרלד ריזלינג קולומברד 2015

יין לבן חצי יבש, שהופק מענבי אמרלד ריזלינג וקולומברד. יין עם תווית שנה טובה. אני מניח שלמי שיישתה את היין הזה ויצפה שאכן תהיה לו שנה טובה, האכזבה תהיה גדולה. יין שמגיע לסופרים צריך להיות ראוי לשתייה, כזה שהיקב יודע שמי שקונה אותו במחיר של 30 ₪, זה אותו קהל פוטנציאלי בעוד שלוש ארבע שנים ירצה לקנות יינות באיכות גבוהה. אז באים כרמל ונותנים יין זול מאוד, אבל אי אפשר לקרוא לזה יין. מי שקנו וחוו את היין הזה, לא יקנו שום סינגל ויניארד בעתיד. הם יקודדו אתכם לעולם במוחם כיקב כימי.

יקב ברקן אסמבלאז' עלמון 2015

מורכב משרדונה, ויונייה וסוביניון בלאן. ושוב ההתעקשות לעשות בלנדים "מיוחדים", בהם אפשר למצוא את כל הריחות והטעמים, ושכל אחד ימצא בו מה שהוא אוהב. סלט פירות לא מאוזן לחלוטין של אפרסקים, אגסים, משמשים, פרי הדר, פירות טרופיים. גם העץ מככב – כי איך אפשר בלי.

יקב תבור גוורצטרמינר סוביניון בלאן אדמה

ריחות של מי ורדים, פירות טרופיים ופרי הדר. בפה יש בליל של טעמים, ושני זני הענבים הסוליסטים מושכים לכיוונים שונים ולא ממש מתחברים.

4: Domain William Fevre  – יינות חדשים משאבלי המיובאים ע"י חברת שקד

שאבלי על המפה
שאבלי על המפה

Domain William Fevre נחשבים למוערכים ביותר באזור שאבלי, ורוב היינות נחשבים לאלגנטיים ורעננים, שמתחשבים בטרוארים הייחודיים של האזור.

Domain William Fevre Petit Chablis 2014

100% שרדונה, 12% אלכוהול. ריחות עדינים של פרי השרדונה, מדויקים מאוד, שזיפים ירוקים ותפוחים פריכים (מי שבאמת רוצה לדעת על מה אנחנו כמבקרים מדברים על ריח שתן חתולים – זה היין). בפה, לצערי החומציות משתלטת, ומצליחה להעלים את הטעמים המצופים. היין מ- 2014 לחובבי חמיצות בלבד. המחיר 105 ₪.

שווה את המחיר
שווה את המחיר

Domain William Fevre Chablis 2014

יין נפלא, עשיר בטעמים וניחוחות עדינים. מינרליות שופעת וחומציות מדויקת. אפטר טייסט שבו האיזון בא לידי ביטוי באופן מושלם. שאפו. המחיר 120 ₪.

Domain William Fevre Chablis 1er Cru VAILLONS 2014  

זהו יין מהליגה של הגדולים, עשוי בקפידה. תפוח בקרמל ואפרסק עסיסי, חומציות ומינרליות שעובדות כל הזמן וממשיכות להתפתח בכוס. גימור עם שפע של לימון. עונג צרוף. המחיר 240 ₪.

Domain William Fevre Chablis Grand Cru Les Clos 2014  

עושר טעמים שרק שאבלי Grand Cru יכול להעניק. יין בשל, עם שילוב מצוין של פרי נדיב, שכבות של טוסט והמון אגוזי לוז. עסיסיות נפלאה. יין מרוכז מאוד ומאוזן להפליא. VFM (תל"כ – תמורה לכסף) שאבלי במיטבו. כן. המחיר 550 ₪.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה