השבוע בענף היין 77: יינות שאליהו לא מכיר ומחשבות על ביעור חמץ

שמורה היא לא רק סדרת יינות של יקב רמת הגולן, אלא מצה מיוחדת עשויה בעבודה ידנית
עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת: לכבוד החג מספר יינות שאינם קברנה-מרלו-שיראז-סוביניון בלאן, ולסיום מחשבות על ביעור חמץ. שיהיה חג שמח ולחיים

 

1: עיקר החדשות – פסח 2017 במיכל התסיסה

כמו בכל שנה, לקראת פסח השוק מוצף ביינות שאת רובם הגדול אפשר למצוא במבצעים מצוינים. זו הזדמנות פז של היקבים לנקות קצת מחסנים על מנת לפנות מקום לבקבוקים, הבאים וזו גם ההזדמנות שלנו לקנות יינות טובים במחירים מצוינים שהלוואי שהיו כל השנה. הפעם נציע לאליהו, ולחוגגים מסביב לשולחן, יינות קצת אחרים. די עם הקברנה סוביניון, מרלו, שיראז, שרדונה וסוביניון בלאן. נמזוג לאליהו כוס יין מזן קצת אחר, נפיג לו את השעמום, וננסה להפתיע אותו.

ההפתעה הכי מדהימה השנה
ההפתעה הכי מדהימה השנה. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: יקב תבור עם ההפתעה הכי מדהימה השנה – טנאט כרם שיפון 2013, 18 חודשי חבית, 14.5% אלכוהול

מתוך ההגדה: מקור זן הטנאט בחבל הבאסקים, על גבול צרפת-ספרד למרגלות הרי הפירנאים. יינות הטנאט המפורסמים של צרפת יוצרו בכפר קטן בשם מדיראן Madiran)). במאה ה- 19 יובא הזן לאורוגואי, שם הוא נחשב היום לזן הלאומי. הגפנים שהגיעו מצרפת לאורוגואי הגיעו טרום עידן וירוס הפילוקסרה, ועל כן הן היו נטועות על שורשיהן ולא על כנות אמריקאיות, מה שתרם לחידוד ההבדלים בין אופי היינות המיוצרים באורוגואי מול אלו שבצרפת.

רשמי טעימה: טנאט 2013 הינו יין שרירי. באף מתפרצים ריחות של דובדבן שחור, קאסיס וצימוקים. הפה רווי ומאוד קטיפתי, עם תחושה לאקטית שמתחרה בטאנינים עוצמתיים. בפה טעמי וניל, שזיפים, עשבי תיבול ושוקולד. הופתעתי למצוא גם טעם עגבניות בשלות עוצמתיות. באפטר טייסט עולה תה שחור בכל הדרו. זה לא יין קל. עוצמות שמתפרצות עם כל ערסול, נותנות תחושה שהיין לא רוצה להירגע. לאחר דקות ארוכות בכוס הופכים הטאנינים ללעיסים, חומצות מדהימות בוקעות ממנו, ואז מובן ייעודה של יצירה זאת: אוכל, יין לאוכל, הכי יין לאוכל. המחיר 120 ₪.

מקור גפן הפינוטאז' בדרום אפריקה

מקור גפן הפינוטאז' בדרום אפריקה

3: יקב ברקן – פינוטאז' כרם תל צפית בשפלת יהודה, 12 חודשי חבית, 14% אלכוהול

מתוך ההגדה: מקור גפן הפינוטאז' בדרום אפריקה, ולישראל הגיע הזן לפני כמה עשרות שנים, וגפנים ממנו נשתמרו בפאתי חוות הכרמים בתל צפית שבגבעות יהודה. הכרם בבעלות היקב משמש מזה שנים לניסיונות החקלאיים של ברקן. מ- 1995 מתבצעים בכרם ניסיונות ההולכים וגדלים בהיקפם בזן הפינוטאז' – החל ממספר שורות בודדות בקצה הכרם, ועד לחלקה חצי מסחרית שהניבה לראשונה בשנת 2001.

רשמי טעימה: צבע אדום-ארגמני. ריחות המשקפים נאמנה את הזן הייחודי, עם ארומות מתפרצות של פרי בשל וריבתי וטעמים מתובלים ומעושנים. בפה היין מורכב ועם זאת רך ונעים לשתייה, עם מתיקות שוקולדית וחמצמצות מעוררת באפטר טייסט. המחיר 65 ₪.

רסלן הינו הכלאה של זני גרנאש וקברנה סוביניון

מרסלן הינו הכלאה של זני גרנאש וקברנה סוביניון. צילום ישראל פרקר

4: יקב רקנאטי – מרסלן רזרב 2014 כרם קדמת צבי, 12 חודשי חבית בורגון צרפתית חדשה, 14.5% אלכוהול

מתוך ההגדה: מרסלן הינו הכלאה של גרנאש וקברנה סוביניון, ומקורו בראשית שנות ה- 70 בדרום צרפת.

רשמי טעימה: היין שופע ריחות פרחים וקוצים יבשים, טאנינים מורגשים היטב ומתמזגים נפלא עם טעמי פירות יער ותבלינים טחונים. יין מיוחד ומרתק. המחיר 90 ₪.

יקב טפרברג - דבוקי-גוורצטרמינר-סוביניון בלאן 2016

יקב טפרברג – דבוקי-גוורצטרמינר-סוביניון בלאן 2016

5: יקב טפרברג –  Famitage Inspire – בלנד דבוקי – גוורצטרמינר – סוביניון בלאן 2016, 12.8% אלכוהול

מתוך ההגדה: דבוקי – הזן הכי בלדי שיש בישראל, נמצא פה כבר כמה אלפי שנים, יש הטוענים שעוד מזמן הרומאים. מדובר בענבי מאכל עבור הפלאח הערבי שאיננו שותה בגלל איסור בקוראן. ישראל השתמשו במיץ שלו בעיקר לתעשיית הברנדי, ולהוספת המיץ שלו לזני ענבי יין.

רשמי טעימה: אף על פי שמדובר ביין יבש, יש ביין הזה ארומטיות פרחונית והמון מתיקות. בפה רעננות מדהימה ומרשימה. השילוב של המתיקות והרעננות הופך את ה- Famitage Inspire ליין מהנה ביותר. המחיר 70 ₪.

אבני החושן כרם רמת סירין פטיט סירה 2013

אבני החושן כרם רמת סירין פטיט סירה 2013

6: יקב בנימינה – פטיט סירה 2013 מכרם רמת סירין. 12 חודשי חבית. 14% אלכוהול

מתוך ההגדה: פטיט סירה, ובעברית דוריף, הוא הכלאה בין הזנים שיראז ופלורסין. יינות המיוצרים מענבי דוריף ניכרים בטעם חריף ושזיפי. ענב זה מגדלים בעיקר בארצות הברית, אוסטרליה, צרפת וישראל.

רשמי טעימה:  יין מרשים, שונה ומרתק. אם תחפשו דוריף ביין הזה, אז סביר להניח שתהיו מופתעים. באף צפות ארומות ירוקות שמזכירות קברנה פרנק, ועמל זה מגיעות הארומות המוכרות של הפטיט סירה: שזיף חמצמץ, פלפל שחור, פטל, שוקולד מריר, ועקצוץ וניל מדויק. בפה, טקסטורת הפרי האדום הבשל מוגשת עם טעמי עישון קלים. המרקם עשיר וסמיך, ואין נוקשות טאנית כפי שמצפים. לאחר כמה דקות בכוס, הלבנדר יוצא בכל הדרו. החומציות מאזנת מצוין את רצון הגוף המלא הזה להיות תוקפן, ומאפשרת למרקם להיות עשיר. המחיר 120 ₪.

פטי וורדו 2012 מכרמי יער יתיר
פטי וורדו 2012 מכרמי יער יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages

7: יקב יתיר – פטי וורדו 2012 מכרמי יער יתיר, תוספת של 13% מרלו, 12 חודשי חבית ושנתיים בבקבוק

מתוך ההגדה: פטי וורדו (Petit Verdot) הוא זן ענבים אדומים ממשפחת בורדו. זן בצבע סגול כהה, המשמש בעיקר לבלנדים כתוספת צבע כהה וטעם ארומטי.

רשמי טעימה:  יין מתובל מאוד ועשיר בטעמי דובדבן בשל. ריחות של סיגליות, פטל, מעט סלמי וסיגרים. יין מאוד חמאתי, נעים בפה ומשרה אווירה של נינוחות. אחד היינות המענגים שטעמתי השנה. המחיר 125-150 ₪.

זן איטלקי שנפוץ מאוד באזור פיימונטה באיטליה
זן איטלקי שנפוץ מאוד באזור פיימונטה באיטליה

8: יקב 1848 – ברברה דור 4 מ-2014, 12 חודשי חבית, 14.5% אלכוהול

מתוך ההגדה: זן איטלקי שנפוץ מאוד באזור פיימונטה באיטליה, שם הוא משמש לייצור יינות איכותיים יחסית. יחד עם הסנג‘ובזה, זה הענב המסורתי הנפוץ ביותר באיטליה., מרבית היינות המופקים מענב זה במקומות אחרים בעולם לא מצליחים להרשים, והתוצאה היא בדרך כלל יין קל, חיוור למדי.

רשמי טעימה: לברברה דור 4 יש צבע סגול מרשים וריחות של ריבת דובדבן, עשבי תיבול ופלפל שחור. בפה היין מאוד רך. פירות אדומים בשלים וחמיצות נהדרת המעניקה ליין פריכות וקרירות בפה. המחיר 75 ₪.

יין שנעשה בצורה מושלמת
יין שנעשה בצורה מושלמת

9: יקב רמת נגב – קברנה פרנק סדרת רמון 2013 מכרם חלוצה, 14% אלכוהול

מתוך ההגדה: הזן נפוץ ביינות בלנד בסגנון בורדו, בהם הוא מתווסף למרכיבים העיקריים – קברנה סוביניון ומרלו. בנוסף מופיע הזן כיין זני, למשל בעמק הלואר בצרפת. קברנה פרנק, לצד הזן הלבן סוביניון בלאן הם ההורים הגנטיים של הקברנה סוביניון.

רשמי טעימה: ארומות נפלאות ונקיות של עשבי תיבול, דובדבנים, קפה, ניחוחות ציפורן ושוקולד מריר. בפה מציע היין חלון ראווה מרשים של דובדבנים שחורים וטעמים של קירש, ציפורן, לבנדר וטבק. טאנינים משולבים היטב וחומציות טובה מובילים לגימור ארוך ומרשים. יין שנעשה בצורה מושלמת. המחיר 119 ₪.

יין פריך, נקי, אקספרסיבי-מתפרץ
יין פריך, נקי, אקספרסיבי-מתפרץ. צילום דוד סילברמן dpsimages

10: יקב סוסון ים – שנין בלאן, תסיסה ויישון 8 חודשים בחביות עץ צרפתיות

מתוך ההגדה: אחד הזנים החומציים יותר שבין הענבים הלבנים, בעל ריחות עשבוניים טרופיים. בארץ היה מקובל להכין ממנו לא מעט יינות חצי יבשים, אך ניתן לייצר ממנו גם יינות יבשים איכותיים, בעלי חומציות גבוהה, שמתאימים ליישון.

רשמי טעימה: יין פריך, נקי, אקספרסיבי-מתפרץ. טעמי פרי טהור, ניחוחות של תפוחים אפויים. על החך אשכולית וטעמים נוספים של פירות הדר, המדגישים את החומציות המרעננת והמינרליות. יין של אוכל רב-תכליתי. משובח. המחיר 90-100 ₪.

מקורו של הזן בחבל בורגון בצרפת
מקורו של הזן בחבל בורגון בצרפת. צילום מאתר דרך היין

11: יקב הרי גליל – בלאן דה נואר 15 מענבי פינו נואר, 12.5% אלכוהול

מתוך ההגדה: פינו נואר (Pinot Noir) הוא זן ענבים המשמש לייצור יין אדום. מקורו של הזן בחבל בורגון בצרפת. ענבי פינו נואר גדלים ברחבי העולם, אך בעיקר במקומות בהם קיימים תנאי אקלים קרירים. בארץ קשה מאוד להפיק פינו נואר אדום איכותי.

רשמי טעימה: ריחות מתוקים של תפוח, שסק ואפרסק. זסט של לימון ירוק מעניק טוויסט מאוד מעניין. בפה היין פריך, ומעניק שילוב טעמים מפתיע של עשבי תיבול יבשים, מרווה וטימין, תות שדה ופטל צעיר. יין מדהים. המחיר 70 ₪.

משפחת קדם - יקב אסף
משפחת קדם – יקב אסף, צילום מאתר היקב

12: יקב אסף – פינו גרי מכרמי משפחת קדם ברמת הגולן. 13% אלכוהול

מתוך ההגדה: מוצא הזן בבורגון, צרפת. נפוץ מאוד בגרמניה, באזורים שונים של צרפת – בעיקר אלזס ובורגון, וגם בצפון מזרח איטליה. יש לו ארומות מתובלנות. ניתן לייצר ממנו החל מיינות קלים ופריכים בסגנון פינו גריג'יו איטלקי, דרך יינות בעלי גוף בסגנון אלזס וגרמניה, ועד יינות קינוח מבציר מאוחר או מענבים נגועי בוטריטיס. חמיצותו נמוכה יחסית.

רשמי טעימה: רמזים מבושמים ועדינים של אגס בשל, ולאחר כמה ערסולים  צצות ארומות בעלות ממד פרחוני. על החך, האפרסק הרך והדבשי מעניק בנדיבותו וממשיך ומתפתח במלואו, ובנוסף נגיעות  של פירות עסיסיים, יבשים ואפויים. העושר הזה מנוגד לרעננות לימונית שמחברת את הכל לעושר מרוכז. שאפו. המחיר 80 ₪.

קולומבר 2015 מכרם בעמק שפיה (גפן בוגרת)
קולומבר 2015 מכרם בעמק שפיה (גפן בוגרת). צילום דוד סילברמן dpsimages

13: יקב וורטמן – קולומבר 2015 מכרם בעמק שפיה (גפן בוגרת), 12% אלכוהול

מן ההגדה: זן ענבים לבן מתאים מאוד לגידול באזורים חמים. נפוץ מאוד בקליפורניה, ובעבר היה הענב השני הנפוץ ביותר בנטיעות שם. לא מצטיין בארומות יוצאות דופן, ומשמש לייצור יינות קלים למדי ופשוטים. בגלל החומציות היחסית גבוהה שלו ואופי הצימוח, משמש לא מעט בייצור בלנדים.

רשמי טעימה: שפע ריחות טריים של עשבי תיבול. טימין, רוזמרין, תה קמומיל. בפה שולטים פירות הדר – ליים ופומלה מתקתקה. ערבוביה נפלאה של סלט פירות רענן. אפטר טייסט שופע פרי ומינרליות. המחיר 75 ₪.

היינות הלבנים הזוכים בתחרות BEST VALUE 2017
היינות הלבנים הזוכים בתחרות BEST VALUE 2017. צילום דוד סילברמן dpsimages

14: להצטייד ביינות ברגע האחרון

כמו בכל פסח, תחרות 2017 BEST VALUE בארגון סטודיו אבי בן עמי, מאפשר ברגע האחרון לפני שאליהו מציק,  לבוא ולטעום ולרכוש יינות ישראלים שנותנים את התמורה הטובה ביותר לאיכות מול הכסף. עשרות יקבים ומאות סוגי יין במחירים של עד 79 שקלים. הפעם הוחלט להעניק לאירוע אווירת מסיבה – לא עוד טעימה פלצנית בה מדברים על עפיצות וריחות פירות יער, לא עוד שפה גבוהה ומפחידה ומילים שרובם לא מבינים. הפעם יש מסיבה, יש כוס, יש דוכנים בהם טועמים. טעים – קונים, לא טעים – שופכים וממשיכים הלאה. זה יקרה ביום ראשון 9 באפריל, מתחילים ב- 18:00 באווירת יריד יין, ולקראת 21:00 יעלה הווליום ותתחמם האווירה. המקום שנבחר הוא המלון החדש Abraham Hostel Tel Aviv ברחוב לבונטין 21. רוצים יין טוב במחיר שפוי? שם תמצאו את זה.

גם לביעור חמץ יש אפליקציה. אולי ניישם אותה לתעשיית היין הישראלית?
גם לביעור חמץ יש אפליקציה. אולי ניישם אותה לתעשיית היין הישראלית?

15: מחשבות על ביעור חמץ

ענף היין זקוק להרבה שינויים, וזקוק להכרה ממשלתית שתיתן חסות תקציבית, ותעניק רישיונות ופיקוח בריאותי. ענף היין צריך להיות השגריר שלנו בעולם. מחירי היין צריכים לרדת, והיין צריך להיות נגיש לכולם. יש כרגע הזדמנות מצוינת לעשות את זה, אבל צריך הרבה אומץ. צריך לשים את האגו בחוץ, צריך לקבל החלטות לטובת הענף ולא רק לטובת היקב הפרטי. צריך למצוא את הדרך לשבת ולכפות על הרגולטור להבין שענף היין הוא ענף חשוב, שגם מייצג אותנו נאמנה בעולם, גם שומר על אדמות ישראל, וכמובן מפרנס אלפי משפחות.

הדרך לעשות זאת לא מסובכת. מי שצריך להוביל את המהלך אלו היקבים הגדולים ונציגי יקבי הבוטיק. יש כרגע ביקב כרמל מנכ"ל חדש, ביקב ברקן מנכ"ל חדש, ביקב בנימינה מנכ"ל חדש, ביקב ירושלים מנכ"ל חדש יחסית – אף אחד מהם לא בא מעולם היין, וזה כשלעצמו מצוין מבחינה עסקית. ליקב טפרברג יש צוות ניהולי מקצועי, חדשני ומבריק. ביקב רמת הגולן ימונו תוך מספר חודשים מנכ"ל או מנכ"לית חדשהף וזו הזדמנות מצוינת ליקב לקחת את מושכות ההובלה בענף היין.

אז יישבו להם כל אנשי הגוורדיה המכובדת הזו, ויגייסו מנכ"ל ביצוע משותף, שבאחריותו לקדם את היין הישראלי בארץ ובעולם מבחינה שיווקית, פרסומית, לובי בכנסת, מכרזים לקניות משותפות. לקחת אחריות על ענף היין מכל הבירוקרטים במשרדי החקלאות והבריאות ולהיאבק בהם. לדאוג לפתוח את יבוא הגפנים לארץ, לתבוע את משרד החקלאות בתביעה ייצוגית על כל המחדלים שלו בעשור האחרון.  ועוד. בקיצור: לתת למנכ"ל המשותף לקדם את ענף היין מתוך דאגה אמתית לענף הקורס הזה. מנכ"ל משותף אחד שיקבל עצמאות מחשבתית, עם מטרות מובנות, מתוקצבות ותחומות בזמן. להפסיק לחשוב במושגי עולם ישן. תראו את אוסטריה, ניו זילנד, אוסטרליה. ברגע שיש שיתוף פעולה אמתי בין היקבים, כולם מרוויחים.

מה עוד? לפרק את מועצת גפן היין שמתוקצבת על ידי המדינה והיקבים ביותר מ- 2 מיליון שקלים בשנה, ולהפנות את המשאב הזה לטובת הצלת הענף. להפסיק לפזר את רוב הכסף על מחקרים ומלגות לסטודנטים ממכון וולקני, כשרוב המחקרים יורדים לטמיון. לקחת את התקציב הזה ולהשתמש בו לחינוך יין. אפשר לקדם את תעשיית היין, אפשר שתוך חמש שנים תעשיית היין הישראלית תשגשג בארץ ובעולם. לשם כך צריך להתבגר, צריך לחשוב בגדול ולהפסיק למדוד למי יש יותר גדול, ולעקור אחד לשני את העין.

זו רק הצעה. אני בטוח שיש עוד דרכים יצירתיות להביא לשינוי בענף היין, אבל זה חייב לבוא מהקליקה של היקבים הגדולים. צריך להתבגר ולהבין שאם משהו לא יקרה, הענף הזה לא יתפתח לשום מקום. המאבקים האישיים צריכים להיפסק לטובת היין הישראלי. יש לנו במה להתגאות. חומרי הגלם מעולים, יש אין ספור סיפורים ומורשת ועבר, יש לנו ייננים מוכרים שעושים דברים מרתקים. השולטים ביקבים הגדולים צריכים להביא את השינוי, ויפה שעה אחת קודם. שיהיה חג שמח.

ישראל פרקר הגיב

אני, כאחד שיודע לשאול, מבלי להיות האח החמישי בהגדה, רוצה לשאול בתמיהה: מתי בפעם האחרונה היה שיתוף פעולה אמתי בין היקבים המסחריים בישראל, למען הענף? כרמל+ברקן+רמת הגולן+טפרברג+רקנאטי+בנימינה+ירושלים. ההיה או חלמתי חלום? שאלה בערך המשוררת רחל, וגם אני מצטרף בכאב לשאלה. הלוואי!

מיכאל בן יוסף
מיכאל בן יוסף, צילום איל גוטמן

מיכאל (מימי) בן יוסף הגיב

ראשית – מסכים עם אלון, חייבים שינוי. שנית – השינוי יגיע מהקצה השני, מהמחיר הסביר של היין הטוב. ככל היין הטוב יהיה נגיש יותר, כך היקב יגדל וייצר יותר ברמה טובה. שלישית – המנכ"לים החדשים יודעים למכור כל דבר, כולל יין. הייננים בתוך החביות, הם לא מדברים כי הפה מלא יין. לא שומעים אותם. החיבור בין השניים חייב להיות קרוב יותר – אולי הכי קרוב שאפשר. יחדיו הם יצליחו. ואחרון – ישראל פרקר צודק, אך הוא מציין מסלול קיים. העתיד חייב להשתנות, חייב לקפוץ לשנות ה-2000 החדשות. ומה אנחנו הטועמים והכותבים יכולים לעזור? לצערי כמעט כלום, אין לנו כוח מוכר ובעל החלטות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2 תגובות

    1. המילה פריך משמשת לתיאור החומציות היין והן ליובש . יין הוא פריך כאשר יש כמות טובה של חומציות שנותן לך תחושה טעם דומה ללימונדה טרי סחוט, בשילוב עם אפס סוכר או טעמים של פרי חזק. יין פריך צריך לנקות ולהעיר את החייך שלך, אלה בדרך כלל יינות צעירים שאינם מיועדים להתבגרות בדרך כלל יין קריספי עשוי מענבים הטובים ביותר שיש בכרם אבל הם עדיין לא בשלים לגמרי, וכתוצאה מכך הרבה חומציות ללא טון של סוכר. מה שהופך אותם להיות פחות אלכוהולים (לפעמים רק בתחושה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר