1: עיקר החדשות – פסח במיכל התסיסה
אחרי שבועות של מתקפות יין ופרסום אגרסיבי של יקבים, יש קצת שקט. היקבים עם התקציבים יודעים לעשות רעש ולפרסם בכלי התקשורת השונים, להפעיל את הפייסבוק בצורה מקצועית, לארגן מסיבות עיתונאים, וכמובן לתפעל את משרדי היחסי ציבור שלהם שמספקים המון מידע והמון יין לכתבים על מנת שהיקב יוזכר. היקבים חסרי האמצעים מנסים בדרכים לא דרכים להפיק איזה אירוע פרטי ביקב, ולהזמין חברים וקרובי משפחה לקנות ישירות מהם את היין. הפעם הכתבה היא לא על הגדולים והמתועשים, אלא על יקבים שאנחנו נוטים לפסוח עליהם בגלל חוסר כיסוי תקשורתי, גם אם יש להם יינות טובים. הנה כמה שורות של היכרות.
2: יקב אייל ממושב גבעת ניל"י – יינן אייל אוחיון
היקב הוקם בשנת 2008. היינות מיוצרים מענבים מכרמים בבעלות המשפחה, הנטועים סביב המושב. אני מכיר את היקב כמעט מתחילת דרכו, והוא סומן כיקב בוטיק ששווה להתמקד בו. חומרי הגלם שיש לרשות היינן מעולים. העשייה צנועה ואיכותית מאוד. היינות מדויקים ומאוזנים. בשנים האחרונות עושה היקב גם יינות לבנים, וזה כשלעצמו מראה על התבגרות והבנת השוק.
ביקב אייל אפשר למצוא יינות מזנים שונים – כאלה שמוכנים לשתייה כבר עכשיו, ויינות שנועדו להתיישנות. כיאה ליקב בוטיק שבונה את עצמו לטווח ארוך, מחירי היינות שפויים לחלוטין, ושוב מראים כמה שהיינן מבקש שהיין ידבר בעד עצמו, ולא צריך יחסי ציבור או השקעות כספיות גדולות במיתוג. היין שלו זה כל הסיפור.
3: יקב עבייה (Abaya) מקיבוץ יחיעם – יינן יוסי יודפת
היקב השוכן סמוך למבצר יחיעם בגליל המערבי והוקם בשנת 2006, מייצר 6,600 בקבוקי יין בשנה. יוסי יודפת אומר שהרעיון העיקרי שעומד מאחורי יינות יקב עבייה הוא לעשות יינות מכאן, יינות ישראלים, יינות קצת אחרים, כדוגמת הרוזה שלו שמעלה חיוך רחב ביום חם. מצד אחד היקב מייצר יינות ממוקדים כמו הקריניאן הישראלי האמתי והסירה העוצמתי וללא תחפושת שמקלה על החך.
מצד שני: ביין הלבן של עבייה יש עוצמות פרי מדהימות, אבל ללא המתיקות והפרחוניות המאוד אופנתית היום. זה יין שאפשר לחוש אותו. אמנם לוקח לו זמן להתפתח, אבל כשזה יוצא והנוזל מתאזן בכוס, בום. אפשר לומר שזה יום שאם נגיע בו לגן עדן, יהיה לנו במה להתגאות ששתינו בפעם האחרונה.
4: יקב אליגוטה ממושב גן יאשיה בעמק חפר – ייננים צביקה פנטי ודור פנטי
היינות של היקב שהוקם בשנת 2003 לא מפסיקים להפתיע, ולא רק מפני שהם זוכים במדליות, אלא בעיקר הודות לאופי של היין. יש ליקב אליגוטה טביעת אצבע מאוד ייחודית ביינות שהוא מייצר. הטעם אופייני, והוא תוצר של חומרי גלם טובים עם יד שתורמת את הייחוד המסוים. כשטועמים את הסנג'ובזה של אליגוטה מבינים שאסור להספיד את הזן הזה, שמאוד קשה לגדל אותו בארץ.
צביקה פנטי בוצר את הענבים בספסופה הצפונית בכרם קטן בן עשרים שנה. הוא פשוט קם לבצור בזמן הנכון, וכשזה נעשה, היין בבקבוק פשוט טוב. גם ״קקון לבן״ – בלנד של סמיון וסוביניון בלאן, מאוד מפתיע. מצד אחד ארומטיות נפלאה, ומאידך רעננות, קרירות, שלווה. יין לאוכל, יין לקיץ שאוטוטו מגיע.
5: יקב בקוש משדה בועז בגוש עציון – יינן אלי בקוש
"הנגר", "החייט", "הנפח" – מקצועות שכמעט פסו להם מהעולם בו הכל היום תעשייתי ומכני. אלו הם שמות היינות של יקב בקוש שהוקם בשנת 2011. אולי זה סוג של התרסה של אלי בקוש, על כך שהיין שלו לא אוהב שינויים, אוהב להתרפק על העבר ולהעניק מגע אישי של איש מקצוע מנוסה ואינטימי. אכן היינות של אלי בקוש כאלה.
GSM – הבלנד האופייני מקבל אצל אלי תוספת של קריניאן העושה את ההבדל שהופך יין טוב ומוכר, ליין ייחודי וממכר. הסמיון הלבן נבצר אולי שעה קודם, ואם ציפיתי למתיקות ולפרחוניות אז "השעה" הזאת כנראה נותנת סטירה מצלצלת לענבי הסמיון, וכמובן לשותים את היין. יקב ייחודי, מקסים, ועם עתיד גדול.
6: יקב הר ברכה בהר גריזים – יינן ניר לביא
היקב הוקם בשנת 2007 בהר גריזים המשקיף על בקעת הירדן, לאחר לידת בתו החמישית של ניר לביא. לאחר שכל השנים מכר ענבי יין משובחים ליקבים אחרים, החליט לקחת מהטוב הזה ולעשות יין. יקב הר ברכה מייצר כ- 50,000 בקבוקי יין, ובשנים האחרונות מתפתח בקצב מהיר, לאור הדרישה הגדולה ליינות האיכות שלו. כל המשפחה עוסקת בייצור היין, החל מגידול וטיפוח הכרמים ועד הביקבוק והמכירה.
סדרת איש הרים מחביאה בתוכה יינות עוצמתיים, נקיים, בעלי אופי טרוארי מאוד מעניין. אלו יינות שכשמכירים אותם, קשה להפסיק לשתות אותם.JOZEF קברנה סוביניון הוא יין הדגל – עשוי ללא חת, מתריס וסוליסט, אין דומה לו בנוף הקברנה סוביניון בארץ.
בפגישה עם אבי כהנוב מובטחת לכם חוויה טראומטית, ולכן צריך לשתות יין כל הזמן
7: יקב כהנוב בגדרה – ייננים אבי כהנוב וערן כהנוב
כהנוב היא משפחה חקלאית, שאבותיה היו בין מקימי גדרה. על אדמות המשפחה ניטעו גפנים שנועדו ברובם ליקב כרמל (מזרחי). כשהבין אבי כהנוב כי הוא מגדל אשכולות זהב, החליט גם הוא להקים יקב ולייצר יין לשימוש עצמי. הכוונה הייתה לייצר כמה מאות בקבוקים, ולהזמין את החברים בימי שישי לשתות מהיין. הבעיה התחילה כשהשמועה עשתה לה כנפיים שיש משוגע שמחלק יין טוב חינם, וחצי מדינת ישראל נהרה לגדרה. הייצור גדל, ואט אט הבינו במשפחה שהם עוסקים בייצור יין 24 שעות ביממה, ואולי כדאי להתחיל להתפרנס מזה.
הדבר היחיד שחכם במשפחה זו האישה מרים כהנוב, שהחליטה לקחת את ההובלה ולהפוך את התחביב למקצוע שגם מרוויחים ממנו. הוחלט להשקיע ביקב חדש ומקצועי, עיצוב תוויות יין, וכמובן מיתוג והקמת מועדון לקוחות. נכון להיום יקב כהנוב מייצר כ- 20,000 בקבוקי יין משתי סדרות. סדרת כהנוב – הסדרה הגבוהה, וסדרת הבילויים – יותר מעודנת. השנה התחילו לייצר יין לבן, וכפי שזה נראה, גם ליינות הלבנים תהיה צמיחה מהירה מאוד, אם לשפוט על פי איכותם.
על מנת ליהנות מיינות כהנוב, צריך קודם כל להגיע ליקב ולהכיר את אבי כהנוב היינן. מובטחת לכם חוויה טראומטית, ולכן צריך לשתות יין כל הזמן. הוא איש צבעוני, חכם, עמוס משפטי מפתח שבלעדיהם כנראה מדינת ישראל לא הייתה שורדת, אבל מעבר לכל זה יש לו לב ענק. מתאהבים בו ומתאהבים ביינות שלו. וכל מילה נוספת מיותרת.
