השבוע בענף היין 81: יקבים ביתיים – צאו למאבק!

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, וגם רכילות. השבוע ממשיכים עם השלכות השתלטות משרד הבריאות על הענף, יינות טובים של היקבים קובננט ופלם, וקצת מהפאנל באירוע חלוקת פרסי אשכול הזהב

החודש יתקיים יריד היקבים הביתיים השנתי – חשוב שימשיכו להתקיים ואיתם היריד
החודש יתקיים יריד היקבים הביתיים השנתי – חשוב שימשיכו להתקיים ואיתם היריד

הכתבה שלנו שפורסמה השבוע תחת הכותרת מהפך: משרד הבריאות הוא המשרד הממשלתי של ענף היין החל מהיום הכתה גלים בענף ובקרב חובבי יין, ועוררה תגובות רבות, כולל האשמתנו ברצון לחסל את היקבים הקטנים – יקבי גראז' ויקבים ביתיים. אז ממש לא – לא כוונתנו, לא רצוננו, ולא מה שצריך לקרות – אבל ברוח הנוכחית בהחלט עלול לקרות.

לכן זוהי קריאה למאבק שהיה צריך להתחיל מזמן, אבל שוב התעשייה הזו מנומנמת, ושוב בשורת איוב תפסה את כולם מופתעים. המאבק חייב להיות מאוגד, עם עורכי דין ולובי בכנסת וניצול התקשורת הארצית.  כל דבר שיוכל לשנות את ההחלטה ולאפשר ליקבים הביתיים להמשיך לעסוק בתחביבם – אצל חלקם בכוונה לגדול ולהתפתח. כל דבר שלא יפשוט עור ורגל של יקבי הבוטיק הקטנים שקיימים כבר שנים, ועכשיו יצטרכו להשקיע מאות אלפי שקלים או לסגור את היקב שלהם. במידה וזה יקרה, ענף היין בישראל ישתנה, ויחזור 30 שנה לאחור, כאשר היו בו 5 יקבים גדולים ששלטו על התעשייה וכמעט חיסלו אותה. רק היקבים הקטנים מעניקים צבע, מעניקים תרבות אמתית ואישית ואין ספור סיפורים לתרבות היין שנוצרה כאן. אם אתם לא תתעוררו עכשיו – הגיליוטינה תערוף את ראשיכם, וזהו.

היריד נותן ביטוי לתעשייה שאינה מוכרת לרבים, אך מהווה חלק בלתי נפרד מתעשיית היין בישראל
היריד נותן ביטוי לתעשייה שאינה מוכרת לרבים, אך מהווה חלק בלתי נפרד מתעשיית היין בישראל

1: יקבים ביתיים – התעוררו

זה לא הזמן  עכשיו להשקיע בתערוכות יין שאתם רק מפסידים שם כסף  ויין. עכשיו הזמן לקחת את הכסף הזה ולהתאגד. תקימו וועד וצאו להיאבק נגד ההחלטה לסגור אתכם, אם לא הבנתם עדיין את ההחלטה להעביר את מתן הרישיונות למשרד הבריאות – מהלך בו אתם יוצאים המפסידים הגדולים. אף אחד לא ספר אתכם ולא ייצג אתכם מול ההחלטות שהתקבלו. אתם לא חוקיים – נקודה. פשוט הולכים לקנוס אתכם בעשרות אלפי שקלים אם תמכרו יינות שלכם אפילו אצלכם ביקב, שלא לדבר על מסעדות מקומיות או חנויות יין. קנסות של 25,000 ₪ יינתנו על ידי פקחי משרד הבריאות או פקחים עירוניים לכל חנות, סופר, פיצוציה, שימצא בה יין שלכם שהוא ללא מספר יצרן ורישיון עסק.

ואתם – יקבים מסחריים קטנים ובינוניים (לא נציין שמות אבל אתם יודעים שאנחנו מתכוונים אליכם), תשקיעו בעורך דין טוב שילווה אתכם, ושיפנה לערכאות על מנת לשמור על האינטרסים שלכם. הולכים לסחוט מכם מאות אלפי שקלים בשיפוצים שהדעת לא מבינה אותם (ממ"ד, חדר אוכל, שירותים כפולים, חניות נכים, כיבוי אש, איכות סביבה, אבטחה) – כל מה שמסעדה או בית עסק נדרש לעשות, גם אתם תצטרכו לעשות. הרי לא ייתכן שיש הבדל משמעותי בדרישות בלקבל רישיון עסק ויצרן אם רוצים להקים מסעדה בבית מלון, למסעדה קטנה או חברת קייטרינג או קיוסק, ואין הבחנה בגודל של יקבים ולכולם מוצבים אותם תנאים – לא משנה אם אתה מייצר 1,000 בקבוקים או 100,000 בקבוקים, וכל מספר בקבוקים בדרך לשם.

עכשיו הזמן לעצור את התקנות החדשות, בדרך של צווי מניעה או בהפעלת לובי חזק בכנסת. או לחילופין: לדרוש מהמדינה להעניק לכם הלוואות מדינה בריביות אפס, על מנת להקים יקב על פי התקנות החדשות. בדיוק כפי שיש מענקים והלוואות מדינה לנושאי תיירות ועוד. עכשיו זה גם הזמן להיזהר מכל מיני שרלטנים, שכבר התחילו לפעול ומבטיחים לחלק מבעלי היקבים הקטנים שהם יסדרו להם רישיונות. אל תתפתו לאותם אלה שמבטיחים.

המציגים יפתחו את בקבוקיהם, יזמינו לטעום את היינות ויספרו את סיפורם
המציגים יפתחו את בקבוקיהם, יזמינו לטעום את היינות ויספרו את סיפורם

2: בית הספר ליין שורק – זה גם המאבק שלכם

ניר שחם ואנשי בית הספר ליין שורק שבקיבוץ נחשון: חרטתם על דגלכם לקדם את תרבות היין בישראל, ללמד ייננים חדשים לעשות יין, לאפשר לעוד ועוד יקבים ביתיים לשגשג ולפרוח – ובדרך זו לצבוע את התעשייה ביין מגוון, ולאפשר להמוני חובבי יין לטייל בארץ ולהכיר את תרבות היין הקטנה שנוצרה כאן ב- 20 השנים האחרונות. התקנות החדשות כורתות את הענף ואת המטרות שלשמן הוקם בית הספר. זה הזמן למעשים, זה הזמן לצו שעה, זה הזמן למאבק עד שיכירו ביקבי הבוטיק, יקבי גראז' ויקבי בית,  כחלק חשוב מאוד בתעשיית היין המתפתחת. החודש תקיימו פעם נוספת את יריד היקבים הביתיים השנתי. עשו הכל כדי שהיקבים הביתיים ימשיכו לפעול ואיתם היריד.

לפני מספר שנים החליט ג'ף מורגן לייצר יין בישראל מתוך ציונות ואהבתו לתעשיית היין הישראלית
לפני מספר שנים החליט ג'ף מורגן לייצר יין בישראל מתוך ציונות ואהבתו לתעשיית היין הישראלית

3: יקב  Covenant שלוחת ישראל – כשהעורך של Wine Spectator עושה יין

אנחנו עדיין ביקבים קטנים, והנה הסיפור של היקב שהוקם על ידי היינן והבעלים ג'ף מורגן בקליפורניה. ג'ף היה העורך של Wine Spectator, עורך מדור היין ב- New York Times, וכתב מספר ספרים בנושא יין וקולינריה. לפני מספר שנים החליט ג'ף לייצר יין בישראל מתוך ציונות ואהבתו לתעשיית היין הישראלית. ג'ף הוא היינן, וכרמי היקב נטועים בעמק קדש, תל פארס, צבעון ומנרה.

בימים אלה יוצאים לשוק ולמסעדות יינות חדשים של היקב. ג'ף מייצר כמה אלפי בקבוקים בסך הכל, ומדובר ביינות שגרמו להרים גבה והפתיעו בגדול בעת הטעימה שלהם – יינות שעושים בית ספר לכל המתיימרים לעשות רוזה בארץ, ועוד יותר בית ספר לכל הייננים שמאשימים את מזג האוויר החם ברמת האלכוהול שהם משווקים לנו ביינות שלהם. כנראה שאפשר אחרת.

יינות שגרמו להרים גבה והפתיעו בגדול בעת הטעימה שלהם
יינות שגרמו להרים גבה והפתיעו בגדול בעת הטעימה שלהם

בלו סי ויונייה 2016 – הענבים מכרם מנרה. היין שהה כ- 6 חודשים בחביות ישנות. אין ויונייה כזה בארץ, אחרי שטועמים את Covenant מבינים שאפשר לעשות ויונייה שאינו עמוס פרי, עמוס מתיקות ופרי בשל. אפשר לעשות ויונייה ברמת חומציות נפלאה; חד, עוצמתי, שממלא את הפה בטעמי פרי עדין ומוצק, ומשולבים בו תבלינים שלא מאפשרים להפסיק לשתות וליהנות מהיין הזה. ויונייה מדהים, שאפו. מחירו 109 ₪ –  VFM (תל"כ – תמורה לכסף) לחלוטין.

בלו סי רוזה 2016 – עשוי מענבי סירה. גם כאן מתגלה הרוזה עם חמיצות מאוזנת באופן מבריק. יין רענן, עם ריחות וטעמי פירות הדר, תות שדה, דובדבן צעיר וטעמי לימונית ירקרקה. רוזה שנעשה מהזן הנכון שמתאים לאקלים הישראלי. היין הזה פשוט עושה לשאר בית ספר לרוזה (אין טעמי תותי פרוטי, אין עומס פרי ריבתי, אין מרירות –  כנראה שאפשר). המורכבות של הפרי, החומציות, האיזון – נפלאים.  מחירו 90 ₪ –  VFM, וזו פעם ראשונה שאני כותב את זה: רוזה בליגה אחרת ששווה הרבה יותר.

בלו סי אדום 2015 – בלנד של 70% סירה, 15% קברנה סוביניון ו- 15% ויונייה. הענבים מרמת הגולן. בלגימה הראשונה מקבלים אגרוף של עץ אלון המוציא ארומות של קינמון, אספלט ופלפל. בפה טאנינים עדינים, ותחושה חמאתית ממלאה את הפה. בקצוות יש רמזים של עשן, שמתמזגים היטב עם טעמי הפרי האדום הקר. היין שופע טעמי פירות נעימים ותבלינים רבים. יופי של יין. מחירו 139 ₪ – VFM לחלוטין.

קובננט ישראל סירה 2015 (יין הדגל של  Covenant ישראל) – 100% ענבי סירה מכרם תל פארס שברמת הגולן. 18 חודשים בחביות עץ. זהו יין מדהים, חזק ויציב, נועז בעיקר בעושר ארומות פרחים שבוקעות ממנו. בפה פרי עסיסי, עור ותבלינים. בקצוות תאנה ופלפל לבן שמעניקים מורכבות נוספת בפה. טאנינים מאוד רכים שנותנים לפרי לבוא לידי ביטוי, ולהעניק סיומת ארוכה ומהנה מאוד. מחירו 280 ₪. מהיין הזה היקב מייצר מעט מאוד בקבוקים. הייתי רוצה לראות מחיר נמוך יותר – סביב 220 ₪,  אבל זה יין הדגל שלהם וזו זכותם. משווק בישראל:  WIN WIN WINE – בועז סולש, 052-4765869

 

בטעימה זו ארגן היקב טעימת נובל משנים קודמות
בטעימה זו ארגן היקב טעימת נובל משנים קודמות. צילום רן בירון

4: יקב פלם – השקת  2013 NOBEL  

יקב פלם השיק את יין הדגל שלו נובל 2013. בלנד מבוסס קברנה סוביניון עם 18% מרלו, 9% סירה, 6% פטי וורדו. זוהי תערובת בה דווקא הסירה הוא הדומיננטי ולא הקברנה סוביניון. האף חושני ומציג מהומה של טעמי פירות כחולים, שזיף טרי ואוכמניות. לאחר כמה ערסולים יוצאים פסים של עשבי תיבול טריים, מוקה, קקאו ושוקולד, שמובילים ליין עשיר בטעמים. החומציות נפלאה ומאוזנת. טאנינים עוצמתיים ולא רגועים. היין צריך עוד להירגע, ומי ששותה אותו עכשיו צריך לתת לו זמן להתפתח בכוס. מחירו 330 ₪ –  VFM? חברים לא צריך להגזים. בטעימה זו ארגן היקב טעימת נובל משנים קודמות. יין נובל הראשון יצא לשוק ב- 2008 כאשר היינן גולן פלם החליט שהגיע הזמן ליין דגל של היקב.

 יין נובל הראשון יצא לשוק ב- 2008 כאשר היינן גולן פלם החליט שהגיע הזמן ליין דגל של היקב
יין נובל הראשון יצא לשוק ב- 2008 כאשר היינן גולן פלם החליט שהגיע הזמן ליין דגל של היקב. צילום רן בירון

נובל 2008 – בלנד מבוסס 61% קברנה סוביניון, עם השלמה של 28% מרלו ו- 11% פטי וורדו. מלא ניחוחות של גרגרי יער כהים. זה יין שופע עם אחיזה טאנית מושלמת. טעם מרוכז של קסיס, פטל שחור ודובדבן, שהגיעו לשיאם עם קצוות של קוקוס וחרוב באפטר טייסט.

נובל 2009 – 77% קברנה סוביניון, 17% מרלו ו- 6% פטי וורדו. לדעתי הבציר הטוב ביותר של היקב. האף עמוק ועשיר, עם ניחוחות של פירות שחורים וטבק. החך רווי אך יציב, עם טעמי שזיפים, שוקולד וטבק שמנוני. יין נפלא.

נובל 2010 – 77% קברנה סוביניון עם השלמה של קברנה פרנק, מרלו ופטי וורדו.  זו פעם ראשונה שלבלנד נכנס הקברנה פרנק, והנה חשיבה של יינן שמבין בחומרי גלם, שמבין שבשנת בציר חמה כמו 2010 לא חייבים להשתולל עם תיקוני חומצות כימיות. הטבע מעניק פתרונות. היין עוצמתי ועמוס פרי בשל. מה שהציל את היין הזה מריבתיות, זו  תוספת הקברנה פרנק שהעניקה ירקרקות מדהימה, ואיזנה את הטעמים. היין מתעתע: מצד אחד הוא בשל וגברי, ומצד שני משחרר טעמים צעירים של יין שרוצה עוד זמן בבקבוק על מנת להמשיך להתפתח. ין מורכב ואיכותי מאוד.

נובל 2011 – 61% קברנה סוביניון, 10% קברנה פרנק, השלמה עם מרלו ופטי וורדו.  יין מחושל, שופע עשבי תיבול, שוקולד כהה ופירות כחולים. יין אלגנטי עם חומציות נפלאה.

נובל 2012 – קברנה סוביניון, מרלו, פטי וורדו וסירה. זהו יין עסיסי, עטוף היטב סביב פטל שחור, אוכמניות, ודובדבנים מתוקים. טאנינים רכים וגימור ארוך. להפתעתי, החבית שחררה טעמים משמעותיים של ארז, בורבון ומעט וניל. יופי של יין.

לסיכום טעימות NOBEL: משחקים כישרוניים מאוד בבלנדים. תיקונים אומנותיים של זן עם זן – ושאפו על כך. הבנה מעמיקה של יינן שחי את הטרואר, ובעיקר את יום הבציר. יקב משפחתי שמציע מגוון יינות איכות, היקב עצמו מדהים ביופיו, המקום מכניס אורחים, ואפשר להגיע וליהנות מטעימות והדרכת יין מקצועית על פי תיאום, על ידי אב המשפחה היינן ישראל פלם – הוכחה חותכת לחשיבותם של היקבים הקטנים והבינוניים האיכותיים.

איתי גלייטמן (מימין) והפאנליסטים שלו
איתי גלייטמן (מימין) והפאנליסטים שלו. צילום יובל נדל

5: על מה דיברו בפאנל על תכנית האזוריות החדשה באירוע אשכול הזהב

רני רוגל מדווח: באירוע חלוקת הפרסים של תחרות אשכול הזהב 2017, התקיים פאנל שכותרתו תכנית האזוריות החדשה – האם אנו צריכים אותה? הנחה איתי גלייטמן – הארץ/גלריה, שבמילים עדינות ניתן לומר שבשלבים מסוימים הפעיל אסרטיביות מול חלק מהמשתתפים, שכללו את ערן הרכבי ממשרד החקלאות. השתתפו: צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין, ערן הרכבי – משרד החקלאות, עידו לוינסון – יינן ראשי יקב ברקן, איתי להט – יועץ ויינן, יאיר היידו – אושיית יין. הנה חלק מהדברים שנאמרו שם. השאלה הראשונה הופנתה ליאיר היידו: כמי שמסתובב בעולם ומכיר אזורי יין. למה ישראל צריכה אזוריות? במה זה יכול לקדם אותנו?

היידו: אזוריות קשורה למוניטין, לא להגדרות חוקיות. זה מתחיל בבני אדם. היצרן ומולו הצרכן – שאם הוא נהנה, זורם, מתחיל לשנן, ואז נוצר מוניטין – פרטי, אזורי, מותגי. תפקיד המחוקק הוא להגן על בעלי הערך מאלה שרוצים לרכוב על גלי ההצלחה של מי שהצליחו. היידו בעד אזוריות, אך אומר כי יש הרבה עבודה לעשות כדי לצקת תוכן למפת אזוריות – זו משימת היקבים לעשות זאת. כשאיתי גלייטמן מתעקש: מה תיתן לנו האזוריות? יאיר היידו זונח לרגע את האזוריות המפתית, ושואל: "מה עם אזוריות ישראלית? לפני שמתחילים מגליל עליון או תחתון  – בואו נתחיל מזה שאנחנו מישראל – ארץ צעירה, מרתקת – ולא מכיוון היין הכשר. כשר זה feature. ישראל זה story".

מפת אזורי היין של ישראל. האם תעבור מימי עיון ודיונים אל השטח?
מפת אזורי היין של ישראל. האם תעבור מימי עיון ודיונים אל השטח?

שאלה שהופנתה לאיתי להט: האם אנחנו בשלום לאזוריות? זה הזמן לזה? להט, שמעורב בוועדת תקינת האזוריות, מפתיע וכופר בכך שצריך אזוריות: "בעיקר בשלב זה,  אזוריות זה הגנה על פטנטים וייחודיות". הוא גם מספר למה בכלל יש מפת אזורים בישראל: כי ב- 1977 כשקבעו אותה, הוביל את המהלך בני ספרן שהיה הנציג באיחוד האירופי, כשלפי התקן לא יכולנו לייצא יין איכותי לאירופה ללא אזוריות המוסכמת על המדינה. לכן נסגר דיל עם רשויות אירופאיות,  ויש במפה שמות בעלי משמעות לנוצרים וליהודים מהעולם. ב- 2009 בוטל הסעיף הזה,  כך שמאז אין צורך במפת אזוריות מבחינת היצוא.

מפת השבטים כמפת אזורי היין שלנו? מענה לכל הנטיות הפוליטיות
מפת השבטים כמפת אזורי היין שלנו? מענה לכל הנטיות הפוליטיות

למה צריך מפה? הוא שואל ומשיב: לצרכי יצוא וצרכי פנים, שאינם  זהים. לגבי יצוא – כאמור הצורך הפרקטי כבר לא קיים. ולגבי מיתוג ישראל בעולם – קודם למתג את ישראל ולא אזור. לגבי המפה – המפה הקיימת לא רעה. השמות המרכזיים הם גליל, יהודה, נגב ושומרון – זה בעייתי כי זיכרון יעקב ממוקמת לפי המפה בשומרון. לפי להט: האזורים המרכזיים במפה בסדר, והאזורים המשניים לא חשובים.

איתי גלייטמן שאל את עידו לוינסון, כמי שעובד ביקב ברקן לו יש כרמים בהרבה אזורים, וגם קודם ביקב רקנאטי: חסרה לכם הגדרה אזורית? תשובתו של לוינסון: "לי זה חסר כחובב יין. אני תומך נלהב באפלסיון ובחלוקה אזורית. זה צורך של חובבי יין כדי לעשות סדר, ולחזור לאותו אזור גם אם לא זוכרים את שם היקב המסוים. יש גם סיבות יינניות".

אולי נאמץ את מפת אזורי היין של בורדו וזהו?
אולי נאמץ את מפת אזורי היין של בורדו וזהו?

חלק טעון של הפאנל היה בדו-שיח בין גלייטמן לערן רכבי ממשרד החקלאות, שהיה שותף להתוויית מפת אזורי היין שמקורה בעבודה שביצע אז יחד שלמה כהן ז"ל – מנכ"ל מכון היין. המפה עליה נסוב הפאנל, שעדיין לא נולדה, עוצבה ב- 2014. המפה מחולקת על בסיס גיאוגרפי לאזורים ואזורי משנה בעלי פוטנציאל לגידול כרם יין, כשהאזורים הראשיים הם אזור הגליל, מישור החוף, הרי המרכז, שפלת יהודה, רמת הנגב – חלוקה שהוציאה את איתי גלייטמן מגדרו, והאמת בצדק, כי היא פשוט לא הגיונית. לדעתי חלוקת אזורי המשנה קצת מצילה את המצב, כי יש בהם יותר היגיון.

גלייטמן שאל את רכבי: "שאלתם את עצמכם למה אתם עושים את זה?" בין השאר אמר רכבי: "צריך ליצור אזוריות מהר. זה נכנס לאומי – לא של צרכנים, ייננים או משווקים, אבל משרת את כולם. אם מייצרים אזורים – צריך לעשות זאת נכון, וכשיש אזוריות זה יוצר שיח ועניין. בלעדיה – יש התארגנות של יקבים, אבל זה אל אזור. מטה יהודה מציגים עצמם כאזור – אבל יש שם מספר אזורים".

יאיר היידו (במרכז): "כשר זה feature. ישראל זה story"
יאיר היידו (במרכז): "כשר זה feature. ישראל זה story". צילום יובל נדל

מצחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, ביקש איתי גלייטמן לספר מה נעשה בנושא מפת האזוריות החדשה, איפה זה עומד, נתקע – ולא קורה. דותן אמר כי לפני שנה וחצי עלה הנושא בצורה רצינית, והמטרה להגיע להסכמות של רוב הענף. גלייטמן לא ויתר גם לדותן: "אבל למה אבל עצרתם את המהלך? אני מתאר לעצמי שבסוף זו תהיה מפה של כרמל וברקן, כי הם גם בעלי הכרמים. למה בעלי עניין צריכים להחליט על הכרמים?".

דותן: "אני לא יכול להתמודד עם תחושות בטן אלא עם עובדות. בישיבות במכון התקנים היו אנשים שלא אהבו את האזורים במפה, כי לדעתם היא צריכה להיות עבור משווקי היין ולא עבור הכורמים. צריך לראות מה זה יעשה לאזור, שיצטרך להרים את עצמו בעצמו. יש בעיה באזורים ותתי אזורים רבים במדינה כל כך קטנה. בסוף תהיה מפה. מי שיחליט עליה זה מכון התקנים אחרי שימוע לציבור".

מסתבר כי גלייטמן צודק, ואלה לא תחושות בטן שלו: החברים בוועדה הם בעיקר אנשי היקבים הגדולים, כמו כרמל, ברקן, רמת הגולן. לא ברור אם תהיה בארץ אזוריות, ואם כן מתי ומה היא תעשה ותתרום באמת. במיוחד בארץ בה כרם בן זמרה משתרע מהגליל העליון עד גדרה. הנה הצעה שלי: לשפר ולאמץ את חלוקת אזורי המשנה, לגנוז את חלוקת האזורים, ולשים מעל אזורי המשנה את אפלסיון ישראל, ואותו לקדם בעולם.

הקורא אליק איימוס הגיב

מברך את משרד הבריאות על ההחלטה שלו. סופסוף מגיע גוף ממשלתי אמיץ ושם סוף פסוק לשרלטנות ולפגיעה בבריאות הציבור בכל הנוגע לפיקוח על ייצור היין ומסדיר את הכאוס. כמדומני, מי שהתחיל את נושא ההסדרה באופן חלקי היו החברים מדרך היין, כשהם החלו לדרוש מכל יקב שמעוניין שמוצריו יהיו על מדפי החנויות, להציג דוח מעבדת בדיקה לאיכות וטיב היין והמרכיבים בו, מין הצהרה שתעביר את האחריות מהמוכר אל היצרן.

אני באופן אישי נדהם מהטענות שטענתם, מכיוון שאם היה מדובר על מוסך או מכון רישוי ללא הסמכה, אשר נותן אישור לכלי רכב מפוקפקים לנסוע על כבישי ישראל, הייתם מקימים קול צעקה על כמה גופי המדינה אימפוטנטים ורשלניים, אבל כשזה מגיע ליין פתאום אתם מתרעמים שצריך להתאגד ולצאת למאבק.

ומה יקרה מחר שיתחיל תחביב קצבות? ואנשים יתחילו לשחוט וליישן בעצמם בשר ממקורות עלומים וימכרו אותו בחוצות הערים במחירים מופקעים, מה יקרה אז? ומה שונה יינן חובב מגבן חובב? מי שלא עומד בתקנות סוגרים אותו. קצת סדר בבית המרזח המכונה מדינת ישראל.

 






3 תגובות

  1. תודה לאלון על הדירבון להיתארגנות: לא בטוח שזה יעזור כי כל ישראל כולל היקבים מגעים לאפסת כוחות וללא האכפתיות עיפה שכזאת גם בענין היקבים וגם בכלל. אני מיתכוון לנשות לקבל אישור זמני ואולי להיתארגן לשינוי התקנות ליקבים קטנים. גם בקליפורניה היתה בעיה כזאת והיקירו ב cottage industry כיוצא מהכלל לגבי תקנות הfda למזון.

  2. לדעתי כתבה זו התחילה יפה אך בהמשך ניכנסה לפירסומות והסוף לא ממחיש את הבעיה הגדולה שעומדת להיות לבעלי היקבים. המחאה צריכה להתחיל עכשיו פן יהיה מאוחר.

  3. שלום אלון, כתבת שאפשר לייצר יינות באלכוהול נמוך אבל לא ציינת את אחוזי האלכוהול ביינות שנטעמו.
    האם אתה יכול לציין זאת?

כתבו תגובה