השבוע בענף היין 99: למה תקציב קידום יצוא היין הישראלי הוא סוד?

השבוע אנחנו מתמקדים במכון היצוא ובחשאיותו שמונעת מכולנו מידע על אופן הוצאת הכסף המיועד לקידום היין הישראלי בעולם, מתייחסים לפרסום יין פרובוקטיבי, מצדיעים ליקבים הגדולים שמעלים איכות ומורידים מחירים לחג. לחיים ושנה טובה לכל קוראות וקוראי אכול ושאטו

תערוכת ProWein בדיסלדורף – פעם תערוכת דגל של מכון היצוא. לא עוד
תערוכת ProWein בדיסלדורף – פעם תערוכת דגל של מכון היצוא. לא עוד

1: מכון היצוא = חסמבה (חבורת סוד מוחלט בהחלט)

נראה טבעי שהמכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי (להלן מכון היצוא) יהיה מחויב לחוק חופש המידע, תשנ"ח -1998. לפי החוק, כל גוף ציבורי או ממשלתי כמו משרדי הממשלה, הכנסת, הרשויות המקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, מחויב על פי חוק לשחרר לכל דורש כל מידע המצוי ברשות ציבורית, לרבות מידע כתוב, מוקלט, מוסרט מצולם או ממוחשב. אפשר לבקש כל מידע המצוי ברשות ציבורית כמו דו"חות, פרוטוקולים, תוכניות וכו', בכפוף לסייגים הנקובים בחוק. מתגובה שקיבלנו מעו"ד ינון חימי ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מסתבר כי מכון היצוא הוא עמותה רשומה (למה בעצם?) – כמו פתחון לב, עמותת יוצאי השייטת ורבות אחרות (יותר מ- 40,000), וחוק חופש המידע לא חל עליו. נגיע לכך בהמשך.

דפנה שטרנפלד - סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה במכון היצוא
דפנה שטרנפלד – סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה במכון היצוא. צילום מערוץ 20

במכון היצוא נמצא תחום היין בקטגוריית "ענף מוצרי צריכה", תחת ניהולה של דפנה שטרנפלד המחזיקה בתואר סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה. יערה שמעוני מנהלת מזה מספר שנים את ענף תוצרת טרייה ויין. תפקידה העיקרי הוא לקדם את יינות ישראל בעולם דרך תערוכות יין, הבאת אנשי מפתח מחו"ל לישראל (עיתונאים, סומליירים, אנשי שיווק ועוד), טיולי היכרות עם יקבים בישראל של אנשים אלה, הרצאות וקורסים בנושא יצוא,  ועזרה ליקבים לייצא יין למדינות השונות באירופה.

תערוכת ProWine בשנחאי – מה תכניות המכון לגבי סין או מזרח אסיה בכלל
תערוכת ProWine בשנחאי – מה תכניות המכון לגבי סין או מזרח אסיה בכלל

בשנים האחרונות כתבתי על פעילות המכון בעיקר בנושא תערוכות היין בחו"ל (אירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק). לא פעם הביקורת הייתה נוקבת, ונשאלו שאלות כמו איך מתקבלות החלטות היכן להשקיע ולאיזו תערוכה כן לנסוע על מנת להציג את היין הישראלי, מדוע מכון היצוא החליט להשקיע דווקא בשוק האמריקאי הכשר ונטש את השוק האירופאי, מה תכניות המכון לגבי סין או מזרח אסיה בכלל, או כתבה על פיצוץ גדול עם יקבים שהשתתפו בתערוכת ProWein בדיסלדורף, כשהיקבים החליטו לוותר על מכון היצוא  בגלל מה שהם כינו בזבוז וחוסר מקצועיות.

תקציב מכון היצוא מורכב משלושה גורמים: תקציב ממשרד הכלכלה, תקציב ממשרד החקלאות, ושאר הכסף מדמי החבר ומהשתתפות חברות פרטיות (יקבים, חקלאים, חברות מזון ושיווק וכו'). פעם בשנה מחולקת עוגת התקציב על פי פרמטר של גודל הענף, ולפי גודלו מוזרמים המשאבים. גודל ענף יצוא היין בישראל עומד על 40 מיליון דולר, ואם נשווה זאת לענף ההיי-טק, תרופות או רובוטיקה, מדובר בענף מאוד לא משמעותי במכון היצוא. אבל בצדק מתייחסים במכון לענף היין ככזה שמקדם את ישראל, ומהווה שגריר מכובד בכל מקום. לאחר שמתקבלת החלטה מהו התקציב השנתי אותו ישקיעו בענף היין, התקציב יורד למחתרת ולנו אין גישה או מידע לאן הולך הכסף. אף נציג של היקבים לא משתתף בהחלטה איך להשקיע את התקציב,

חסמבה - מהדורה מחודשת בהוצאת ידיעות אחרונות. איור שמואל כץ. צילום מוויקיפדיה
חסמבה – מהדורה מחודשת בהוצאת ידיעות אחרונות. איור שמואל כץ. צילום מוויקיפדיה

לפני שבוע הגשתי בקשה לקבל את פרטי הוצאות המשרד בנוגע לתקציב של שנת 2016, וזאת על פי חוק חופש המידע. להפתעתי הגמורה, במכון היצוא סירבו לתת לי את המידע, ומשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות באמצעות עורך הדין יונתן חימי שלח לי מכתב ובו נמסר לי כי "חוק חופש המידע לא חל על מכון היצוא, ולכן הם דוחים את בקשתי לקבל את המידע". האמנם? סעיף 14 לחוק מפרט על אילו גופים ציבוריים לא יחול החוק (כגון השב"כ או המוסד – אבל מכון היצוא?) ועל אלו נושאים לא יחול החוק (כגון מידע שנאסף לצורך חקירה – אתם במכון היצוא כבר מתכוננים לצעד הבא?).

פניתי לדוברות משרד הכלכלה והמסחר, ומשם נמסר לי כי להם אין אפשרות לתת לי מידע זה, ועלי להפנות את הבקשה למכון היצוא (נו, שוין). ברור לנו כי במכון היצוא עובדים קשה כל השנה לקדם את תעשיית היין בעולם, והעובדים מסורים ואוהבי יין. אולם לא ברורה לנו ההתנגדות לפרסם את הדוחות הכספיים, ולא ברור לנו מדוע אין שקיפות ויש התנגדות של מכון היצוא לחשוף את אופי הוצאת התקציב.

מאחר ועל פי חוק המידע אין לי אפשרות לקבל את החומר, פניתי בשאלות למכון היצוא ולעומדים בראשו עם מספר שאלות: מה היה תקציב קידום ענף היין בשנת 2016? איך חולק התקציב: תערוכות באירופה, תערוכות בארצות הברית, תערוכות במזרח הרחוק? באיזה אופן מחליטים במשרד על חלוקת התקציב, האם אי פעם שותפו נציגי היקבים או מי מטעמם בהחלטות אלו? מה תקציב הבאת אורחים מחו"ל לישראל ואיך מתבצעת בחירתם ( עיתונאים, בלוגרים, בעלי חנויות וכו')? האם כל תקציב 2016 נוצל? מדוע מכון היצוא מסרב לחשוף את הנתונים של הוצאת התקציב הציבורי?

להלן תגובתו הרשמית של מכון היצוא: "ענף היין מטופל לאורך כל הדרך על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות, מכון היצוא והמועצה לגפן היין, הפועלים בהבנות, בהסכמות משותפות ובתיאום מלא ביניהם. ענף היין חשוב לנו מאוד לפחות באותה המידה שהוא חשוב לך. ארבעת הגופים עסוקים ופועלים אך ורק לטובתו ולקידומו של הענף, ואנו דוחים בשאט נפש את הניסיונות להטיל דופי בפעילותנו. אנחנו מבקשים להכניס את הציטוט במלואו". הכנסנו.

תגובתה של בת שבע תורג'מן ממרכז יחסי ציבור במשרד הכלכלה והתעשייה: "בדקתי את הנושא. המידע נמצא במכון היצוא, עליך לפנות ללשכה המשפטית (אין להם חופש מידע)".

ארז וינר חוגג בפסטיבל לבן על הים בהרצליה
ארז וינר חוגג בפסטיבל לבן על הים בהרצליה. צילום מדף הפייסבוק

2: פורום היקבים בהתאחדות התעשיינים והקשר שלו לסיפור

ממש לאחרונה, במסיבת עיתונאים בבית התאחדות התעשיינים, הודיעו לנו כי ארז וינר מנכ"ל יקב ירושלים נבחר ליו"ר פורום היקבים בהתאחדות התעשיינים. זהו מינוי שרק יכול לעשות טוב לתעשיית היין הישראלית. אחת השאלות ששאלתי את ארז, הייתה מה התקציב שיש לטובת היקבים, ונעניתי כי מדובר בתקציב שהובטח בסך 6 מיליון שקלים.

צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, מסר בתגובה כי מדובר בהבטחה של תקציב שיגיע משני משרדי ממשלה: משרד הכלכלה (דרך מכון היצוא) – 2.5 מיליון שקלים, משרד החקלאות – חצי מיליון שקלים, ושאר 3 המיליונים יגיעו מהיקבים הרשומים כחברים.

תערוכת יין כשר בלוס אנג'לס - לא שוק מטרה מרכזי
תערוכת יין כשר בלוס אנג'לס – לא שוק מטרה מרכזי. צילום wine musings blog

תקציב זה נועד לטיפול בייצוא היין הישראלי לארצות הברית, תוך שימת דגש על קהל חדש ולאו דווקא אורתודוקסי; לא רק יין כשר אלt בעיקר יין ישראלי טוב. ברגע שהתקציב יעבור, יוציאו מכרז בארצות הברית לחברת פרסום, על מנת לקדם את ייצוא היין מישראל לארצות הברית. על שאלתנו האם תקציב זה, שחציו מגיע מהיקבים, יהיה גלוי לביקורת –  או יתרה מכך: האם ליקבים עצמם תהיה השפעה על הוצאתו, עדיין לא קיבלנו תשובה.

חלק מעמיתי העיתונאים לא מבינים מדוע מערכת אכול ושאטו מתעסקת עם דברים שלעניות דעתם לא קשורים ליין (מבחינתם צריך לטעום יין ולכתוב מילים כמו עפיצות, עץ, אלכוהול ומחיר), ובזה תם תפקידנו. אני חולק על דעתם. תפקיד העיתונאי רחב יותר, גם מתוקף חוק חופש המידע, גם מתוך יושרה עיתונאית, והכי חשוב: מתוך אמונה כי רק כך שומרים על הענף מכל מיני עקיצות ובזבוזים מיותרים.  גם ככה מדובר בתקציב קטן, ולכן צריך לנצלו ולשמור עליו מכל משמר, שלא ימריא בדרכו לארצות הברית למקום אחר.

הטיזר הפרובוקטיבי - עלה וירד באותו יום
הטיזר הפרובוקטיבי – עלה וירד באותו יום. צילום שביט וזהו

2: רשת יין בעיר: קמפיין בועט

רשת יין בעיר היא חברת שיווק יין ואלכוהול מהגדולות בישראל. ברשותה 47 חנויות יין הפזורות ברחבי הארץ, ולפני כשנתיים נכנסו לשותפות עם יקב כרמל באמצעות חברת  מיקי יינות. הרשת עושה מבצעים כל השנים, והמחירים בחנויות שלה נחשבים לנוחים. פעמיים בשנה, לפני ראש השנה ופסח, יוצאת הרשת בקמפיין טלוויזיוני גדול, על מנת לקדם את היין הישראלי – עם יקבים  כרמל, תבור, רמת הגולן ועוד. השנה אמור הקמפיין לעלות בסופ"ש הקרוב, בצמוד לפרק הגמר של "הישרדות" ובתכניות אחרות בפריים טיים.

כחלק מטיזרים שעשו לקמפיין באמצעות משרד הפרסום "שביט וזהו", בבעלותו של אסי שביט, הוחלט לפרסם תמונה של כלה, ולידה הכיתוב "כמה חגגו עליה לפני החתונה?", ואותו הדבר עם תמונת חתן תחת הכיתוב: "כמה חגגו עליו לפני החתונה?" הטיזרים שעלו ברשת הפייסבוק עוררו גל מחאה גדול. תוך שעתיים התמונות הוסרו, והן לא יוזכרו בקמפיין שיעלה בסופ"ש.

גם החתן עלה ונגנז
גם החתן עלה ונגנז. צילום שביט וזהו

בעולם הפרסום מותר לשחוט פרות קדושות, ומותר להקצין על מנת לקדם מהלך שיווקי כזה או אחר. העליהום התקשורתי שהיה על יין בעיר בגלל שתי התמונות הללו, עשה את העבודה כמו שצריך.  כולם דיברו על יין בעיר, כולם יחכו לפרסומות במוצ"ש, כולם יראו בקבוקי יין ישראלי – ותכלס, זה מקדם יופי את תעשיית היין.

כן, סקס מוכר. כן, סקס לא קשור ליין, אבל למי אכפת כל עוד היין הישראלי מקודם. המודעות מעלות חיוך, לא יותר. התייחסו לנשים ולגברים באותה מידה, ורבים מאיתנו לוחשים באוזנו של חבר רגע לפני שהיא מקבלת טבעת או הוא שובר את הכוס, את השאלות האלה. קצת הומור, קצת פרופורציה. תשתו יין, תעשו סקס, למי אכפת עם מי וכמה פעמים עברו עליו. חג שמח.

אנשי כרמל חוגגים יינות חדשים ומסתערים עם מבצעי חג
אנשי כרמל חוגגים יינות חדשים ומסתערים עם מבצעי חג. צילום דוד סילברמן dpsimages

3: ראש השנה והיקבים הגדולים

היקבים: רמת הגולן, טפרברג, כרמל, בנימינה, ברקן-סגל. כמו בכל שנה, פעמיים בשנה מוצפות רשתות השיווק ביינות עם מבצעי חג מטורפים. סוף סוף הבינו היקבים כי היינות הזולים שלהם חייבים להיות יינות טובים. אי אפשר לזלזל באיכות שלהם, מהסיבה העיקרית שהם המסה הגדולה שנמכרת לציבור, ובזכות היינות האלה ימשיכו לקנות כל השנה את היינות היותר יקרים. לא צריך לדאוג: גם במבצעים של החגים היקבים לא מפסידים כסף. הם מרוויחים קצת פחות, ובעיקר מפנים מקום אצלם ליינות העתידיים. זה הזמן ליהנות ולתת כבוד ליקבים הגדולים שמחזיקים את התעשייה הזו, ובזכותם היקבים הקטנים שורדים ומתקיימים.

גם בדלתון מרימים כוסות לחיים
גם בדלתון מרימים כוסות לחיים. צילום דוד סילברמן dpsimages

ציבור חובבי היין לומד להכיר את היינות הישראלים קודם כל דרך היקבים הגדולים, ואז נפתחת בפניו הדרך להיכרות עם יקבי הבוטיק. היקבים הגדולים הם גם אלה שמפרסמים במילוני שקלים, עורכים תערוכות כל השנה, ובזכותם יש עשרות אלפי משפחות שמתפרנסות מהעשייה שלהם. זה הזמן לקנות את היינות הללו ולקדם את היקבים הגדולים שמשקיעים כל השנה. היינות שלהם עברו מהפך בשנים האחרונות. לא, לא מדובר ביינות גדולים ומתיישנים, אבל מדובר ביינות איכותיים, מאוזנים, ומה שחשוב מאוד – משמחים, ובמחירים מדהימים.

לפניכם רק קמצוץ מההצעות והמבצעים. ברור כי המחירים שנמסרו לנו על ידי היקבים הם לא תמיד אלה בהם רשתות השיווק מוכרת אותם, כי לכל רשת יש גם המבצעים שלה, מה שעושה את העניין לאטרקטיבי אף יותר.

רועי יניב מטעים את יינות רמת הגולן לא רק בחגים
רועי יניב מטעים את יינות רמת הגולן לא רק בחגים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רמת הגולן

הר חרמון אדום 2016: בלנד של 5 זני ענבים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי וורדו ומלבק. הענבים נבצרו בכרמים ברמת הגולן ובכרם יחיד של היקב בגליל העליון – 35 ₪.

סוביניון בלאן 2016 הרי גליל: ליין צבע צהבהב בהיר, בעל חמיצות עדינה ומאוזנת. ארומות בולטות של פסיפלורה וליצ'י, תאנה ופג'ויה. ברקע ניתן להבחין רמזים להדרים ודשא קצוץ. יין קיצי טעים, עם סיומת ארוכה ושובבה – 55 ₪.

יפתח פרץ יינן בנימינה
יפתח פרץ יינן בנימינה. צילום איל גוטמן

יקב בנימינה

סדרת טבע – 5 בקבוקים ב- 100 ₪; סדרת בין – 4 בקבוקים ב- 100 ₪; סדרת יוגב – 3  בקבוקים ב- 100 ₪; סדרת רזרב – 2 בקבוקים ב- 100 ₪.

יקב כרמל

סדרת פרייבט קולקשן – 30 ₪ ברשתות; ברוט מהסדרה האזורית של כרמל – כ-65 ₪. מדובר ביין מבעבע איכותי, מפתיע, ונמצא בליגה של הגדולים במחיר מצחיק. SPARKLING BUZZ – מוסקטו בפחית – 9.90 ₪ לפחית. לא ממש יין אבל עם טעם של יין, וכשמקררים היטב היטב עם כמה קוביות קרח, זה לא רע בכלל.

שיקי ראוכברגר יינן טפרברג
שיקי ראוכברגר יינן טפרברג. צילום איל גוטמן

יקב טפרברג

היקב מציע מארזים בצרוף מתנות קטנות: מארז יינות מסדרת INSPIRE  (קברנה סוביניון-מרלו, ושנין בלאן-אמרלד ריזלינג עם פותחן יין – 155 ₪; מארז יינות  מסדרת IMPERSSION – בלנד של  קברנה סוביניון-מרלו, וסוביניון בלאן-שרדונה, עם מד חום לבשר – 110 ₪.

מארז מוסקטו – מוסקטו אדום, לבן, ושתי כוסות ליין מבעבע – 75 ₪; מארז יינות סדרת  VISION – בלנד מקברנה סוביניון-פטיט סירה, ומרלו – 50 ₪.

יקב סגל

ברשתות השיווק אפשר למצוא את אדום יבש מסדרת "פרימייר" – 3 בקבוקים ב- 50 ₪.

 

 

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה