השבוע חגיגה במוזיאון ישראל: פסטיבל היין העשירי

אני מניח שאת דעתי על ריבוי הפסטיבלים, רובכם מכירים. הקהל נהנה, המארגנים נהנים, לא תמיד היקבים נהנים. שף אלון גונן
הפסטיבלים הרבים בשנים האחרונות, מכבידים מאוד כלכלית על היקבים, וזו אחת הסיבות (מתוך רבות) שמחיר היין בארץ גבוה.
היקבים חייבים לגלם את עלות הפסטיבל, שלא מסתכמת רק בדמי השתתפות, אלא גם בהטעמת המון בקבוקי יין לציבור הפוקד את האירוע.

נכון, פסטיבלים משרתים את היקבים ומעניקים להם פרסום ויחסי ציבור טובים, וחושפים יינות חדשים, אבל כפי שאמרתי יש אין ספור פסטיבלים והיקב לא יכול להשתתף בכולם. מדובר בעלות של עשרות אלפי שקלים בשנה.
הפתרון מאוד פשוט. יקבים צרכים להחליט על שני פסטיבלים בשנה, ושם להשקיע את ממונם וזמנם.

אחד הפסטיבלים המשובחים והמומלצים, הנו ללא ספק זה  המתקיים זו השנה העשירית בין התאריכים 5 עד 8 באוגוסט, כרגיל בגן הפסלים של מוזיאון ישראל בגבעת רם, ירושלים.
שיטת השיווק הפעם הייתה ששמת דגש אינטרנטית ומיצוב דעה דרך הפייסבוק, מה שחשף את היקבים בצורה מקסימלית לציבור רחב ומגוון. המידע מועבר כמעט אונליין, וכל יקב מקבל התייחסות אישית עם מלל ותמונות רלוונטיות.

המהלך של לקחת את נושא האינטרנט ולהשקיע בו, היה החלטה טובה. כמות הלייקים שדף הפייסבוק קיבל, הפתיעה גם אותי, ואפשר לראות בבירור כי חתך הגילאים של המתעניינים הוא כזה של מי שכבר ביקרו וראו כמה תערוכות בחייהם, ולא אותם חבר'ה צעירים שחושבים שהפסטיבל הולך להיות הבר הכי זול בעיר, ותמורת סכום קטן יוכלו לבוא לדפוק את הראש.
השנה הבטיחו לנו קהל בוגר ואיכותי. אני חושב שדווקא בגלל החשיפה האינטרנטית הממוקדת, הם יקבלו בדיוק את מה שרצו. אפשר להתעדכן עד הרגע האחרון.

קשה מאוד לטעום את כל ההיצע שיהיה בתערוכה, וגם בלתי אפשרי. מה שבטוח, שלא שווה להתעכב על היינות שאפשר למצוא בסופרמרקטים. יקבים שמטעימים יינות סופר, פשוט לחלוף עליהם ולהמשיך הלאה.

ההצעה הראשונה:
ללכת עם הרשימה שתחולק בכניסה, לסמן ולכתוב בשורה אחת מה חשבתם על היין שטעמתם, על מנת שתוכלו ליהנות ממנו גם בעתיד.

ההצעה השנייה:
בקבוק מים בתיק או בכיס, וכל 3-4 טעימות לקחת לגימה ארוכה, לשטוף את הפה ולדלל את הדם.

ההצעה השלישית:
להתחיל עם יינות לבנים, לטעום כמה יינות רוזה ואז לעבור לאדומים. פשוט לעשות 2-3 סבבים, ולא להתפתות לשתות יין לבן אחריו אדום ואחריו קינוח.
ממש לא לעשות סבב של לבן ואז להמשיך עם האדומים. אתם באים לאירוע שדורש 3 שעות לפחות. קחו את הזמן ותיהנו ממנו.

הצעה רביעית:
אחרי היינות הלבנים, הביטו ברשימה שלכם וראו איזה יין הכי אהבתם. גשו ליקב ובקשו טעימה נוספת. קחו את הכוס וגשו לדוכן גבינות יעקבס.
קחו צלחת גבינות עם קצת לחם, שבו ותתענגו על היין והגבינות שבחרתם. תרגיעו את הפה והבטן ותתכוננו ליינות האדומים.

הצעה חמישית:
תשטפו את הכוס ותתחילו לטעום יין אדום. אני מבקש בכל דוכן, שיטעימו לי את היין שהם חושבים כי הוא משקף את היקב שלהם. יש המון יין. השתדלו ליהנות מכמה שיותר יינות זניים.
טעמו קודם קברנה סוביניון, אחר כך מרלו, סירה או שיראז, קריניאן, אחר כך תעברו לבלנדים וכו'.

הצעה שישית:
חייכו למטעימים, הקשיבו, עשו רשימות, ותיהנו מחוויה מדהימה של יין ישראלי.

הרשימה הלבנה שלי:
יקב רמת הגולן: גמלא השמורה ברוט NV
כי זה המבעבע הכי משמח שיש (להתחיל אתו את הסיבוב).

יקב גוש עציון: נחל הפירים לבן 2012
בלנד לבן מאוד מרענן ומאוד ייחודי.
בהזדמנות זו אפשר להרים כוס לזכרה של תמר רוזנברג, בעלת יקב גוש עציון שהלכה לעולמה לפני חודש. אישה ציונית שבשתי ידיה החזירה את הגפן לנופי גוש עציון שלנו. יהי זכרה ברוך.

יקב דלתון: שרדונה 2012
יין קליל, פירותי וקיצי.
מורגשים ניחוחות של אשכולית, אפרסק ותפוח ירוק. בפה מודגשת חומציות מאוזנת וסיומת נעימה ומרעננת.

יקב הר אודם: שרדונה וולקני 2010
אחד היינות הלבנים המשובחים שיש. עוצמת שרדונה במיטבה.

יקב הרי גליל: ויונייה 2012
ככה ויונייה צריך להיות.
מתיקות נעימה, חדות וקריספיות. יופי של יין .

יקב הרי גליל: רוזה 2012
לא לוותר על הרוזה המשובח הזה.

יקב דומיין ונטורה: שרדונה 2010
אני לא מאמין שהיינן מרשה לעצמו עדיין להטעים את השרדונה הזה. כל כך הרבה פגמים ביין אחד.
האצת, זו המלצה קצת ביזארית. תטעמו את השרדונה ותבינו מה זה שרדונה גרוע.

דומיין ונטורה: רוזה 2010
רוזה חביב וקליל. שווה טעימה.

יקב טוליפ: ווייט פרנק 2012
יין לבן חצי יבש. בעל גוון של ברונזה, ארומה של תותי שדה, תפוחים, ופריחת הדרים. בפה היין מתקתק ורענן.

יקב כרמל: ריזלינג כרם קאיומי 2011
יין נפלא שעשוי היטב ומדויק, כיאה לריזלינג.

יקב עמק האלה: סוביניון בלאן 2012
ניחוחות טרופיים, תפוח ירוק ופסיפלורה המזוהים עם הזן.
יין קליל ונחמד.

יקב פלטר: שרדונה 2012
היקב מטעים שני סוגי יין, את השרדונה ואת טריו 2011 האדום. תתעכבו על האדום.

יקב רקנאטי: רוזה 2012
פירותי, מלא חיים ומרענן. היין שופע ארומה בגוני תות שדה טרי, הדרים ואפרסקים לבנים.

יקב תבור: אדמה רוסאן 2012
זן חדש ובתחילת דרכו בארץ.
תבור הביאו את היין הזה לרף מאוד גבוה. עשייה מדויקת, טעמים נפלאים. אסור לוותר.

יקב טפרברג: טפרברג טרה סוביניון בלאן 2012
זו השקה ראשונה של היין לציבור הרחב.
סוביניון בלאן צלול, בעל ארומות וטעמים אופיניים לזן, עשוי בקפידה. יופי של יין.

יקב אמפורה: בלאן דה נואר 2012
יין לבן שעשוי מענבים אדומים. מרתק.

הרשימה האדומה שלי:
יקב אמפורה: מקורה מרלו ברברה
בלנד ייחודי מאוד שונה. ענבי הברברה האיטלקיים יחד עם המרלו המתוק, עושים שמות וחגיגה בפה.

יקב בן- חיים: קברנה פרנק רזרב 2010
קברנה פראנק קלאסי במיטבו.
היין מתאפיין ברמיזות פלפל, בתיבול עדין ובארומות ירוקות ובוסריות האופייניות לזן זה.

יקב הר אודם: שיראז וולקני 2010
אחד השיראזים הטובים.
המון פרי עוצמתי, ריחות נקיים ורעננים של פרי בשל. יופי.

יקב דלתון: פטיט סירה 2011
יין בומבסטי אבל רגוע, עוצמתי אבל עם עפיצות נעימה. וניליות עוטפת המתיקות לצד זיתים ירוקים. יין גדול.

יקב הר ברכה: איש הרים רזרב מרלו 2010
מרלו שמנוני עמוק ומלטף.
פרי בשל לצד חומציות מאוזנת להפליא. שאפו.

יקב הרי גליל: קברנה סוביניון 2012
אם כבר לשתות קברנה סוביניון בחום הזה, אז שיהיה של הרי גליל. פרי בועט, חמיצות טובה, קליל ונעים.

יקב טפרברג: רזרב מריטאז' 2011
השקה ראשונה לקהל הרחב.

יקב טוליפ: ג'אסט קברנה 2012
קברנה סוביניון קלאסי.
בעל ריחות פירותים נהדרים לצד עץ קלוי.

יקב כרמל: אזורית קברנה פרנק גליל עליון 2009
צבע ארגמני עמוק. ריחות של תותי יער וטבק.

יקב רות: רזרב 2010
יין מאוד מתובל ובעל עפיצות עוצמתית. חמיצות מאוזנת.
ריחות טובים של וניל, עץ קלוי ופרי בשל, שוקולד וקפה.

יקב רמת הגולן: ירדן פינו נואר 2009
יין מאוד ארומטי. סיגליות, עשבי תיבול ופרי טרי ומוצק.

יין קינוח:
יקב רמת הגולן: ירדן T בריבוע 2008
טרום השקה וחשיפה עולמית של יין חדש. הפתעה.

לסיכום: שיהיה רק יין משובח ואוכל טוב.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה