מרגע ההתעברות הגוף הנו בעל מטען בסיסי, על כן תינוקות מריחים כל כך רעננים. דומה הדבר למוצר שרק יצא מן ה"תנור". עם השנים אנו הופכים להיות יותר ויותר חומציים. נדמה זאת לגבינה אותה אנו משאירים ללא תנאים מתאימים ולאורך זמן. הגבינה מתחילה בתהליך של חמצון, ועד כדי ריקבון מלא.
במקרה של גוף האדם, המזון ממנו אנו ניזונים יכול לזרז את תהליך ה"החמצה" של הגוף, וכך גם נזדקן מהר יותר. התהליכים הללו אינם תלויים בגיל לבדו. רבים יכולים להיות צעירים כרונולוגית ומבוגרים ביולוגית. הדבר כרוך במידת חומציות הגוף ובקצב התהליך.
גם הנפש יכולה להאט או להאיץ את התהליך. ההיבטים הנפשיים מכתיבים את הקצב של כל התהליכים הביוכימיים המתחוללים בגוף. למשל, במצב של דיכאון אנו מניעים את הגוף באיטיות עד לחוסר תנועה. הגוף ופעילותו נכנסים למין "קיפאון" המעכב את הפעילות הביוכימית הטבעית. כל חילוף החומרים איטי עד כדי השפעה שלילית על כל מערכות הגוף, כולל מערכת ההורמונים של הגוף. מתחילים שינויים גופניים הדרגתיים, עד כדי מחלות קשות. כלומר, הגוף בעצם אינו משחלף את החומצה, ואינו מונע את הצטברותה. הגוף החסון כברזל מתחיל בהדרגה ל"החליד" עד להתפוררותו.
ניתן למדוד את רמת החומציות בגוף באמצעות נייר לקמוס, אשר משנה את צבעו על פי מידת החומציות. השימוש בנייר הנו דרך פשוטה ומהירה למדידת חומציות, אך היא מתאימה לנוזל בלבד ולא לחומר, על כן בדיקה זו אינה רלוונטית. כדי לנהל מעקב על תהליך ההחמצה, יש לבצע את הבדיקה על ידי מכשיר חשמלי המבצע בדיקת חומציות של רקמות או מוצקים.
רמת חומציות גבוהה יכולה בקלות רבה לגרום נזק לרקמות השונות. עד לשנים האחרונות היה ברור לכל החוקרים כי חיידקים אינם יכולים להתקיים בסביבה חומצית קיצונית. עם התפתחות המדע נמצא החיידק קמפילובאקטר, אשר יכול לחיות בסביבה חומצית ביותר כשל הקיבה. ממצאים אלו שינו את החשיבה הכללית ברפואה. מעטות הן הרקמות היכולות לשרוד את התנאים הקיצוניים של החומציות ללא נזק משמעותי.
ברוב המקרים, רמת החומציות שלנו תלויה ישירות באורח חיינו. את שינוי מטען הגוף יש לעשות בהדרגתיות, כדי שיינתן מספיק זמן לתאים להסתגל למצב החדש. סל המזונות שלנו יכול להיות מגוון למדי, תלוי בכל אחד ואחד. בדרך כלל אנו נוהגים לאכול מעט מן המגוון הרחב של המזונות שהטבע מציע לנו, אך למרות זאת כולנו מאמינים כי אנו אוכלים נכון ושמחים על המוגמר.
ראשית, עלינו לאכול מזון צמחי רב ככל האפשר. מזון נטול חומרים רעילים המגיעים עם הריסוס הרב. התפריט שלנו יהיה יותר טבעי ומעוט מזון מתועש. במקביל עלינו לעבוד על הנפש. המודעות שלנו היא היחידה אשר יכולה להביא למפנה בחיים ובמודעות התזונה. הגוף לא מכזיב כאשר הוא מקבל את מה שהוא זקוק לו.
עם שינוי התזונה עלינו להבין כי כל אדם שונה מחברו, וזקוק לסל מזונות קצת שונה. לפי הרפואה הסינית, טיפוסים בעלי אנרגיה חמה זקוקים לתפריט הכולל מזונות עם מטען בסיסי, נייטרליים ומקררים. זאת לעומת טיפוסים בעלי אנרגיה קרה הזקוקים לתפריט המשלב מאכלים חומציים, נייטרליים ומחממים. המזונות החומציים הם לא בהכרח חמוצים. גם סוכר לבן או חום אינו חומצי לפני העיכול, אך בסוף התהליך הופך לחומצי.
תפריט יומי לתזונה בסיסית
בוקר: דייסת קוואקר על בסיס מים. כדי להמתיק ניתן להוסיף צימוקים, רצוי אורגניים. לחילופין ניתן לאכול לחם מחיטה מלאה המרוח באבוקדו או בטחינה גולמית המעורבת בדבש. בקיץ ניתן לשלב אכילת סלטים חמים.
צהריים: סלט חי קטן המשלב ירקות למיניהם, דגן מבושל וירקות מבושלים. רצוי להוסיף כמנה עיקרית קטניות, עוף או דג לפי בחירה.
ערב: בדומה לארוחת בוקר, אך ניתן להוסיף גם יקרות מבושלים ופסטה.
מוצרי חלב אינם מומלצים בגישה הסינית, ובמיוחד אלה המיוצרים מחלב בקר. כדאי מאד להרבות ולשלב תבלינים רבים ככל האפשר בכל מזון המגיע לפינו. להימנע מאבקות מרק ומכל מזון מתועש אחר. הקפדה על שעות קבועות לארוחות היא חשובה בהחלט. מומלץ לאכול את הארוחות ב-7:00 בבוקר, 13:00 בצהריים ו-19:00 בערב.
השתייה היא חלק אינטגראלי של התזונה הנכונה. הסינים אינם צורכים מיצים ממותקים על בסיס פירות וקפה, אלא מים או תה. הירקות הם המרכיב העיקרי של התזונה הסינית. המתוק בתפריט מגיע בעיקרו מן הפרי ולא מממתקים. לכן לא ניתן למצוא על השולחן הסיני ממתיקים. המלח גם הוא אינו התבלין הראשי אלא אחד מיני רבים, וממעטים להשתמש בו ובכמויות קטנות בלבד.
מדריך לסיווג המזון לפי מטען האנרגיה
מזונות חמים:
הירקות: הכתומים והאדומים – דלעת ודלורית, גזר, בטטה (במידה קלה של חום), פלפל אדום, עגבניות (במידה קלה בלבד), פלפל חריף אדום וירוק. צנון, פרסה (כרשה), שום ובצל יבש.
פירות: תפוח-עץ ירוק חמוץ ואדום גם אם הוא מתוק, אפרסק צהוב, תפוז, אשכולית, קלמנטינה, ליצ'י, מנגו אך במידה קלה ביותר, אפרסמון ובמידה קלה, שזיפים חמוצים, מישמש, גויאבה, פטל.
תבלינים וצמחי-מרפא: אניס, זרעי שומר, בזיליקום, זרעי שמיר, קליפת קינמון, מקל קינמון, ציפורן, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפל שחור ולבן, פפריקה מתוקה וחריפה, זרעי קימל, רוזמרין, זעפרן, כמון.
אגוזים: אגוז, ערמונים, בוטן קלוי, קשיו, אגוז ברזילאי.
דגנים: שיפון, תירס. כוסמת ואורז מלא.
קטניות: עדשים אדומים, שעועית גדולה, אדזוקי, חומוס.
בשר: אדום, דגי ברכות, חלמון ביצה.
ממתיקים: סוכר לבן וחום, מולסה.
שמן: סויה.
מזונות קרים:
ירקות: ירקות ירוקים למיניהם כמו- קישואים, כרוב, חסה, מלפפון, קולרבי, פלפל ירוק, חציל, פטריות לבנות,
פירות: מלון, אבטיח, אננס, תות, שסק,
קטניות: טופו.
תבלינים וצמחי-מרפא: מיורן, פטרוזיליה, שמיר, מנטה.
בשר: בשר לבן (בשר חזיר).
שמן: שומשום.
מזונות נייטרליים:
ירקות: כרוב סיני, סלרי, פטריות שחורות, תפוח-אדמה, תרד, פטריות שיטקי.
פירות: תפוח-עץ מתוק, אגס, בננה, תאנה, ענב ירוק ומתוק, פומלה ופומלית, פפאיה.
תבלינים וצמחי-מרפא: טימין, ליקריץ, כורכום,
דגנים: חיטה וכל המוצרים כמו קוסקוס ועוד, אורז לבן, שיבולת-שועל
קטניות: מאש ירוק, שעועית לבנה קטנה, שעועית-ירוקה, סויה.
אגוזים: אגוז קליפורניה ועד לכמות של 15 יחידות.
בשר: בשר עוף או הודו.
ממתיקים: סוכר נבט, סוכר פירות, סוכר קנה.
שמן: שמן זית בכבישה קרה.
פרופ' משה שטרנפלד הוא מומחה ברפואה פנימית ורפואה סינית
מידע נוסף בנוגע לרפואה הסינית באתר: www.moshe.org.il
[email protected]
