התענוג המוחשי של פרי הנאשי

בשלהי חודש יולי היה לי הכבוד והעונג להתארח עם רעייתי ביקב "הרי גליל" בקיבוץ יראון, ולחזות בזמרת ריטה שנתנה לא פחות מאשר מופע ענק של השתוללות סוחפת עם מוסיקה נהדרת בקונצרט החגיגי שמקיים היקב זו הפעם השישית, במסגרת מופעי קיץ הנקראים "יין וצליל בהרי גליל", והכול מלווה ביין של היקב שנמזג חופשי לכוסות.

בכניסה למתחם חצר היקב, שבה התקיים האירוע הענקי, חולקו לבאים חינם פירות נפלאים: תפוחים, דובדבנים, ולצדם קופסאות פרי מצודדות עין, שבתוכן נחו להם לרגע קט, בטרם נחטפו על ידי הקהל הרב, פירות עגלגלים צהובים, ספק תפוחים ספק אגסים, שעוררו תהייה ועניין. אחרי דקות ספורות לא נותר מהם אפילו לא פרי אחד על השולחן.

כשכבו האורות, ורק תאורת הבמה החלה לחשמל את האווירה עם תחילת המופע, כיבדה אותי רעייתי באחד מהפירות הללו אותם אספנו קודם, וגם כיבדנו בפרי את שכנתנו שישבה לצדנו.
בעוד ריטה מפליאה קולה באוקטבות קול מרטיטות, נגסנו בהנאה בפרי שבידינו. המבטים שהחלפנו ערבבו הרמת גבה, הרחה, בחינה, מישוש, פליאה ותימהון: מהו הפרי שאנחנו אוכלים? את האמת אומר, שלא הקדשנו לכך מחשבה ארוכה נוספת, שכן רעייתי פסקה קצרות: "הם ערבבו תפוח עם אגס"; אמרה ולא הוסיפה. ומבחינתה, "הם" זה החבר'ה מרמת הגולן, שכל מה שהם נוגעים בו אם זה יין או פרי, הופך מיד לזהב.

השבוע נפגשתי שוב עם פרי זה – שעכשיו יש לו גם שם: נאשי – האגס האסיאתי, במהלך ארוחת צהרים טובה ומזמינה במסעדת קורדיליה של השף ניר צוק ביפו.
תפריט הארוחה כלל סלט עלים ירוק של עלי כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, נענע, לימון, שמן זית, מעט סוכר, וגבינת סיינט מור עם פרוסות של נאשי; מילפיי סביצ'ה פילה לוקוס טרי מאוד ונאשי; תבשיל עגל עם זיתים ונאשי; נאשי מתוק אפוי עם פיסטוק חלבי ואגוזי מלך עם ברנדי.

את הארוחה ליוו קוקטיילים קרירים ונגישים של סירופ לימון גראס מעורבב עם סירופ תות שדה מיץ תפוחים, גראנאדין רימונים ונאשי; או וודקה אגסים, מיץ לימון, ליקר פרפה אמור ונאשי.

היינות הנפלאים הגיעו היישר מרמת הגולן – מיקבי רמת הגולן: יין לבן ברוט גמלא צונן, ומיקב הרי גליל: יין לבן אביבים 2006 ויין אדום סירה יראון 2004 שליווה את המנה העיקרית,

המארח שלנו היה ירבעם שגב, מנכ"ל "בראשית" – חברה משותפת שהוקמה על ידי שני בתי אריזה שהוקמו בתחילת שנות ההתיישבות בגולן לפני כ- 30 שנה.
מטרת שיתוף הפעולה הייתה ליצור ארגון אחד המשלב ידע ונכסים של החברות "פרי פסגות" ו"פירות גולן" כדי להוביל בשוק הפירות הנשירים בכמות, בגודל בעוצמות, בהיקפי הייצור והשיווק, ובחדשנות – וזאת מקפלת בתוכה מחויבות של פיתוח, העזה, המצאה ופריצת דרך.

בחברת "בראשית" שותפים ארבעה קיבוצים מהגליל העליון – יפתח, מלכיה, יראון וסאסא; ושבעה מושבים וקיבוצים מרמת הגולן: אלרום, מרום גולן, עין זיוון, אורטל, קשת, יונתן ורמת מגשימים.
סל הפירות של "בראשית" כולל תפוחים, אגסים, קיווי, דובדבנים, אפרסקים, נקטרינות, משמש, שזיף, ליצ'י, פירות יער, שסק ועוד.

והנה עכשיו מגיע הנאשי. "בראשית" החליטה לצאת בקמפיין של מיתוגו באמונה שיווקית ומסחרית שנכון לבדל את הפרי, את איכותו ואת מראהו, בכדי שהצרכן יבין שיש בו ומאחוריו עשייה ומעורבות, החל משלבי הגידול הראשוניים מהמטע ועד הגעתו של הפרי למדף טרי, רחוץ ונקי, ארוז היטב באופן מוקפד כפרי פרימיום שהנו גם עשיר וגם ראוי, גם מזין ובריא, והכי חשוב: חדשני ונפלא בטעמיו.

הנאשי – ביפנית אגס, נטוע בארץ כ- 10 שנים, ושיווקו החל בשנים האחרונות. ועד שהחך הצרכני הישראלי טועם, לומד להעריך, מתאהב בפרי חדש, לעיתים חולפות שנים של מאמץ.
חלק גדול מפרי הנאשי, גדל בקיבוץ יפתח וחלק בקיבוץ עין זיוון, וממנו גדלים כ- 130- 140 טונות בלבד.
זהו פרי מעניין, עסיסי ומיוחד שלא קיבל מספיק תשומת לב, והוא מבקש מהצרכן לבחון אותו כאן ועכשיו בכדי ליהנות ממנו ולהכיר את סגולותיו וצפונותיו.

זה לא תפוח ולא אגס. יש לו מספר גוונים על פי הזן. זהו פרי שבטעימה ראשונית אתה אומר לעצמך: "טעים לי. אבל מה זה?" "האם נגסתי בתפוח?" "האם היה זה אגס?" אפילו צבעו אינו הצבע אליו הורגלנו בתפוחים או באגסים.

הנאשי גדל בגבהים של 400 עד 700 מ' וזקוק לתנאי גידול זהים לאגס. צורתו עגולה, הוא בינוני עד גדול (בהשוואה לאגס ותפוח), קליפתו מחוספסת ומוצקה. מאפייני טעמיו מתוקים מאוד. בארומה עדינותו מרוכזת, עסיסיותו גבוהה מאוד. במרקמו הוא מאוד מיצי ובשרני, ול- 100 גרם פרי ערך של 42 קלוריות.

בארץ מגדלים כחמישה 5 זנים ממנו. אחד מהם בצבע זהוב חלודה וקליפתו מחוספסת קמעה, ואילו אחר בהיר יותר וקליפתו רכה ועדינה יותר.
בטעימה הוא עסיסי מאוד ושופע, ומוכן לאכילה. הוא אינו מבקש לעצמו תקופת הבשלה, ועונתו בשנה נפרשת מיולי ועד ספטמבר.
איכלו אותו מצונן או קר מהמקרר, ותמצאו אותו מרווה וטעים להפליא.
מחירו ברשתות השיווק כ- 12 – 15 ₪ לק"ג – מחיר המצדיק את החוויה.



צילום: דני רובין






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה