מכירים את הביטוי "בעל הבית השתגע"? אז זה מה שקרה אצלנו (לטובה) במפגש ה- 88 במניין מפגשי יולו – YOLO. 
המארח התורן החליט לנצל את הערב כדי לשתף את חברי המועדון בשמחתו הגדולה על הולדת נכדו, והעניק לנו ערב חריג באיכותו. היפה ביותר היה שהוא בחר, בתבונה רבה לטעמי, לשלב בטעימה שלושה יינות ישראלים מצוינים.
ואם לתת את התמונה הכללית, זכינו בערב ששילב יין שרדונה צעיר יחסית בפתיחת הערב, שלושה נציגים ישראלים מכובדים של בציר 2006, ושלושה יינות גדולים צרפתים בני מעל 20 שנה. כל זה מלווה במנות אוכל תואמות, טעימות ומושקעות, שמאפשרות להתגלגל מבקבוק לבקבוק.
ערב חריג באיכותו ביין משמעו גם עלויות חריגות, ולכן בחרתי הפעם שלא להציג כלל את מחירי היינות (מי שמתעקש יכול כמובן למצוא המחירים בהקשה קלה באינטרנט). הכוונה היא בסופו של דבר לחלוק עם הקוראים את ההנאה הרבה שבמפגש עם יינות איכותיים ברמה שפגשנו הפעם.
Domaine Alain Chavy, Chevalier-Montrachet, Grand Cru 2009 
זהו יין שרדונה, וכשאומרים Puligny Montrachet לא צריך להכביר במילים.
משפחת שאבי עצמה נטועה בכפר פוליניי מזה כ- 200 שנה. ב- 1976 הם החלו לייצר בעצמם יין לאחר שנים רבות בהן הסתפקו במכירת הענבים, והיין שלהם נחשב מהטובים באזור. ב- 2003 נפרדו דרכי שני האחים שניהלו את היקב והאחוזה, וכיום אלן, שאת היין שלו שתינו בערב זה, מחזיק באחוזה של 7 הקטאר, והוא מפורסם בין היתר בכך שיש לו את מרתף היין העמוק ביותר בפוליניי, שם מתיישן היין בחביות העץ. בדרך כלל באזור זה מרתפי היין הם עיליים בשל גובה מי התהום, והיקבים נאלצים למזג את המרתפים ע"י מערכות מיזוג אויר.
רשמי טעימה – צבע זהבהב בהיר ומאוד אלגנטי. אף נעים ומלא המשלב ריחות הדרים ופרי ירוק. גוף טוב. שילוב מצוין של חמיצות עם מעט מרירות ובסיומת מעין אפטר-טייסט של אשכולית. הייןא עגול. מאוד מינרלי. הסיומת ארוכה ומאוד נעימה. יופי של יין.
ציון יולו – 16.15 (92).
יקב יתיר, יער יתיר 2006
50% קברנה סוביניון, 38% פטי ורדו ו- 12% מרלו. כידוע, זהו יין הדגל של היקב, ומיוצר ממיטב היבול. היין התיישן בחביות במשך 16 חודשים ולאחר מכן חיכה עוד שנה בבקבוק טרם השיווק.
כבר זכינו לשתות יינות יער יתיר מבצירים קודמים, ונהנינו מהם מאוד. היין מוכר לנו בעושר לצד האלגנטיות, המתובלת בתבליני האזור, והוא זכה ל- 91 נקודות מרוברט פארקר/מארק סקוויירס. הפעם אמנם נהנינו אבל לא התלהבנו, ולתחושת רובנו קיבלנו יין שנפגם מעט עקב תנאי שמירה לקויים.
רשמי טעימה – צבע שזיף עמוק. האף מאוד עשיר וכבד. משלב פרי אדום ותבלינים. מעט מפולפל. הגוף מלא. בפה שילוב של פרי מלווה ברמזים של טחב ועור. חמיצות טובה ואלגנטיות, אולם בסוף הוא נעשה מעט שטוח והמרירות הבולטת בסיומת פגמה מעט בהנאה.
יש לי כמה בקבוקים ממנו בבית, והבטחתי להעמיד אחד לרשות המועדון כדי לשפר את החוויה ולתת ליין ציון הולם.
יקב קסטל, Castel Grand Vin 2006 
70% קברנה סוביניון, 25% מרלו והשאר פטי ורדו. מארק סקוויירס מה- Wine Advocate דיבר עליו טובות, נתן לו ציון 90 ומבטיח שניתן ליהנות ממנו עד 2017. דניאל רוגוב ז"ל הסתפק בשעתו בהמלצה לשתות עד 2013. לטעמנו – יופי של יין, אפשר ליהנות ממנו עכשיו כמו גם בשנים הקרובות.
רשמי טעימה – נותן מיידית תחושה של יין בורדלזי. צבעו כהה ויפה. האף עשיר. גוף מלא. ארומה עשירה. סיומת ארוכה. הפרי האדום והשחור משתלבים היטב, ולא מורגשת הגזמה בפירותיות. ריחות אדמה וקפה. היין עגול, אלגנטי. הסיומת נעימה מאוד ומשלבת פרי ושוקולד בצורה יפה. תענוג.
ציון יולו – 15.75 (91.5).
יקב מרגלית, קברנה סוביניון ספיישל רזרב 2006
87% אחוז קברנה סוביניון עם 13% פטיט סירה. חברי מועדון YOLO נהנים מדי שנה לטעום את הספיישל רזרב של מרגלית בטעימה השנתית הפתוחה שמקיים היקב. אני עדיין לא פתחתי בביתי בקבוק מבציר 2006, ולכן שמחתי כמובן לפגוש אותו בהזדמנות של ערב זה.
רשמי טעימה – צבע אדום עמוק וצלול להפליא. הריח הטחוב הבורדלזי הטוב בלט לי בפתיחה בפה. אף עשיר המשלב פירות אדומים עם פירות יער. בפה היין נהדר, אלגנטי, עגול. שילוב טוב של פרי ותבלינים. איזון טוב. קטיפתי, סיומת ארוכה ונעימה מאוד. נראה שניתן יהיה ליהנות ממנו עדיין לאורך מספר שנים.
ציון יולו – 16.35 (93).
Chateau Tertre Roteboeuf, St. Emilion Grand Cru, 1990 
פה עברנו כמובן למגרש חדש. רוברט פארקר וג'נסיס רובינסון נתנו ליין זה ציונים באולימפוס, אך בטעימותיהם האחרונות ניכר כי הנאתם כבר שונה. ג'נסיס רובינסון, לדוגמא, דירגה אותו בציון 17.5 בטעימתה האחרונה בשנת 2009, לעומת 19 ו- 18 בטעימות קודמות. גם פארקר נשמע מוטרד מהתהליך העובר על היין בטעימה בשנת 2009. על כך נאמר – הכל יחסי.
הכרמים שלהם ממוקמים באזור הדרום מזרחי של סנט אמיליון. 80% כרמי מרלו ו- 20% קברנה פרנק. הגפנים בנות 40 שנה בממוצע. בציר 1978 היה הבציר הראשון של יין זה, וב- 1985 הוא החל לתפוס מקום של כבוד בין יינות האזור כאחד המובילים. היין מיושן במשך 18-24 חודש בחביות צרפתיות חדשות, והוא אחד היינות היותר יקרים של האזור.
רשמי טעימה – היין קודם כל פרחוני מאוד ופירותי. הצבע יפה יחסית לגילו. גוף בינוני. בפה מתגלגלים טעמי פרי נהדרים. היין מורכב ועם זאת מאוד אלגנטי. הטאנינים עדיין רעננים ומורגשים. חוויה.
ציון יולו – 17.4 (95).
Chateau Latour, Pauillac 1er Grand Cru Classe' 1990 
מי לא רוצה לפגוש בקבוק של שאטו לאטור? אני אישית חובב נלהב של יינות פויאק, אז לזכות בטעימה מיין שהוא מהמובילים באזור, זו חוויה מיוחדת.
האחוזה מדורגת בחזית הראשונה בדירוג היין הצרפתי. היקב עצמו ממוקם בשוליים הדרום מזרחיים של הכפר. זהו בלנד של 75% קברנה סוביניון, 20% מרלו, והשאר פטי ורדו וקברנה פרנק בחלוקה שווה.
רוברט פארקר נתן לו הציון 95 בטעימה בשנת 2009, וטען כי יהיה בשל ממש לשתייה בין השנים 2016-2035, רק אז יביא לידי ביטוי את המורכבות המצופה ממנו, ובאחת הטעימות המוקדמות הגדיר אותו כיין מונומנטלי.
ג'נסיס רובינסון נתנה לו בטעימות האחרונות את הציון 19(מקביל ל- 98). גם אנחנו שתינו אותו בהתפעלות, ונתנו לו ציונים שאיננו רגילים בהם ומבטאים את קרבת היין לשלמות.
רשמי טעימה – אף מורכב, מגוון פירות ופרחי יסמין. שילוב מדהים של פרי וחמיצות. גוף מלא. היין קטיפתי באופן שלא פגשנו. רגליים מדהימות על דפנות כוס היין. אלגנטי, עגול, עשיר, ועם זאת מלטף. סיומת ארוכה שאינה נגמרת וגם לא רוצים שתסתיים.
ציון יולו – 19 (98).
Chateau Mouton Rothschild, 1er Grand Cru 1986 
עוד חוויה מהממת לסיום הערב. ככלל, לפגוש יין בן 27 שנה שעדיין חי ובועט, נראית לי חוויה בפני עצמה.
האחוזה השתלבה ברשימת הגרנד קרו הראשון רק בשנת 1973. היא נרכשה ע"י משפחת רוטשילד בשנת 1853. רוברט פארקר נתן ליין בטעימות עיוורות את הציון 100. ציוני ג'נסיס רובינסון נעים בין 18 ל- 19(96-98). הם מעריכים שניתן לשתות את היין הזה למשך עוד כ- 30 שנה, ונראה לי שהם צודקים.
רשמי טעימה – יין ענק. פרי מדהים. מתובל, עץ מעושן. איזון שלא פגשתי. עגול. ארוך ללא סוף. צבעו אדום כהה יפהפה. קשה לתאר את היין הזה. פשוט אין מילים.
ציון יולו – 18.7 (98), אם כי חלק מאיתנו אהבו אותו יותר מאשר את הקודם ונתנו לו ציון 19.5 (99).
ללא ספק, חוויה ייחודית לפגוש בערב אחד כזה מגוון של יינות כה איכותיים.
מה זה YOLO?
YOLO – you only live once, הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף.אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחווייה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.
