זה הזמן לצאת לטייל בצפון, כשהשקט חוזר לעטוף את חבל הארץ הקסום, כשהדי הפיצוצים והאזעקות כבר לא נשמעים, והטבע חוזר להיות מושא העניין. יצאנו לראות את הישובים המשתקמים, ליהנות מדרך היין הגלילית, ולפגוש את התושבים שחוזרים הביתה.
התרגשות מציפה אותי בצמרמורות כשמגיעים לכניסה למטולה, המושבה שהייתה המטווחת ביותר במהלך המלחמה. את פנינו מקבל ליאור בז. דור שלישי במטולה, חבר כיתת הכוננות שלחם על הבית, ולא התפנה מביתו במושבה לאורך כל המלחמה. "מטולה נמצאת בציפורן של אצבע הגליל. הישוב היחיד שמוקף משלושה כיוונים בגבול; ממש סוג של חצי אי ביבשה", הוא מסביר.
ממצפה דני, הנקודה הגבוהה באזור, אנחנו צופים בנוף המדהים – רואים את החרמון המושלג, ממש מעט את המושבה, ובמרחק קטנטן ממנה עובר קו הגבול עם לבנון. כל הכפרים שאת שמם אנחנו כבר מכירים לצערנו כל כך טוב ממלחמות עבר וזו האחרונה – כפר קילא, מרון ערס, רכס רמים ועוד.
סיפור מורשת הקרב ממש חותך בבטן ובלב. מכאן ירו, בבית זה פגעו, מכאן נכנסנו כדי להגן על הישובים – על מדינת ישראל. והשקט, השקט המדהים ששורר כאן עכשיו, הצבוע בירוק עז צהוב, עם ורוד של פריחה והתחדשות.
נוסעים בכבישים הקטנים של המושבה ופוגשים את הבתים הפגועים, החצרות המוזנחות בהן לא טיפלו עוד מעט כבר שנה וחצי. מעטים מתושבי מטולה חזרו לבתיהם, אבל ניתן לראות בבירור את תנופת הבניה וההתחדשות במושבה. נכון לזמן כתיבת הכתבה עדיין אין כניסה למטיילים.
בימים אלה מתחילים תושבי הגליל העליון – קיבוצים, מושבים וכמובן הערים ובראשן קריית שמונה, לחזור לבתיהם. בכול פינה אפשר לחוש את ההתרגשות וההתחשבות. גם שמורות הטבע ואתרי התיירות המוכרים והאהובים מתחילים לפתוח את שעריהם למטיילים.
דרך היין הגלילית
גם היקבים שסגרו את מרכזי המבקרים שלהם במהלך המלחמה, אך המשיכו לייצר בשקט יין, חוזרים לפעולה. "הרי אי אפשר לעצור את הטבע", מסביר הסומלייה הוותיק אפי כוץ, מנהל מרכז המבקרים של יקב רקנאטי.
בשנת 2022 עבר היקב מעמק חפר למעונו החדש באזור התעשייה דלתון, שבלב חבל הכרמים הגלילי שמאוד מזכיר את חבל היין של בורדו בצרפת. את מרכז המבקרים המקסים עמדו לפתוח בערב המלחמה, ומיד סגרו אותו. בינואר 2025 פתחו את המרכז לקהל, ומקיימים במקום סיורים וטעימות יין.
את פני המבקרים מקבל אולם חמים בו אש קמינים מיוחדים בוערת, עם ריח מענג של יין. ממנו יוצאים למרפסת שמש מרהיבה הצופה לנוף של רכס רמים ועמק החולה, וגם על אזור הייצור המצוחצח של היקב.
חזונם של בעלי היקב, לני רקנאטי ואורי שקד, לייצר יין במקום בו גדלים הענבים, שיהיה אותנטי לטרואר הגלילי הולך ומתגשם. ביקב מיוצרים 1.5 מיליון בקבוקים בשנה – יינות לבנים, אדומים ורוזה. "כ-80% מהענבים שלנו גדלים כאן באזור – במיוחד בכרם בן זמרה, 10% מרמת נגב, ועוד 10% מאזור עמק האלה – שפלת יהודה", אומר אפי.
במספר יקבים, בהם רקנאטי ולוריא, בנוסף לסיור וטעימת יין אפשר לקבל (בתוספת תשלום) גם מגש גבינות, לחמים, מטבלים ושמן זית מתוך תפריט – כל המוצרים בתפריט מקורם בייצור מקומי ברדיוס של עד 40 ק"מ.
את טעימות היין ביקב רקנאטי פתחנו ביינות מתוך סדרת האמצע החדשה שיוצאת עכשיו לשוק – "כרמי גליל" של יינות זניים (כלומר כל יין מזן אחד בלבד) . טעמנו סוביניון בלאן , בו 80% מהענבים מכרם בן זמרה. יין קליל שהולך טוב עם מגש הגבינות שניתן לצרף לטעימה במרכז המבקרים.
אחריו הגיע הקולומבר – יין עם טעמים יותר מינרליים ומעט מלוחים. הענבים נבצרו מכרם בתל פארס שברמת הגולן, מכרמים בנטיעה צפופה. עברנו לגרי מרסלן רוזה,יין רענן שהולך מצוין עם ארוחה טובה. לסיום יין אדום מענבי סירה שהגיעו מדישון בגליל העליון ומדרום רמת הגולן. הסדרה כולה נעימה לשתייה, ומחיר היינות נוח: 70-100 שקלים לבקבוק.
פעילות מרכז המבקרים: א'-ה' – 10:00-16:00, שישי – 10:00-15:00. להזמנת ביקור וטעימות: 04-6222288
באזור התעשיה של רמת דלתון שוכן גם יקב לוריא. הכורם יוסף סיידא ממושב ספסופה התחיל לייצר יין במחסן קטן בבית ב-2011, במחסן קטן לצד כרמי הענבים ובית האריזה הגדול לפירות. לימים, בנו גידי שהשתחרר מהשירות הצבאי למד ייננות והצטרף לייצור היין. בהחלטה משפחתית משותפת התחילו לבנות יקב גדול עם מרכז מבקרים. בניית המתחם הסתיימה ב-2023 שנת המלחמה. מבנה יפהפה עם חלל חמים לאירוח, יקב מצוחצח עם מרפסת עליונה עליה צועדים המבקרים הצופים על מתחם הייצור, ומרפסת נוף גדולה המשקיפה אל הכרמים והר מירון.
"התוכנית שלנו הייתה לפתוח את מרכז המבקרים באוקטובר 2024", מספר גידי סיידא "אבל המציאות טפחה לנו בפנים. במקום לפתוח את המקום למטיילים פתחנו לחיילי צה"ל. אירחנו עשרות חיילים בכל זמן נתון. ברגע שהתחילה הפסקת האש החזרנו את המקום לייעודו המקורי".
לוריא הוא יקב בוטיק שמייצר 200,000 בקבוקים בשנה. את הענבים בוצרים מאוחר בעונה, כשהם מגיעים לשיא הארומה והטעם. התוצאה מוצלחת ביותר, כפי שגילינו בסבב טעימות. אהבתי במיוחד את יין הברברה המורכב והאלגנטי, אותו מייצרים מענבים שנבצרו מכרם למרגלות הר מירון. היין שהה בחבית עץ כשנה וחצי.
נהניתי גם מהקברנה פרנק ומהרוסאן שהיה בעל טעם ארומטי ורענן. השילוב בין התפריט העשיר וטעימות היין המשובחות, הפך את הביקור שלנו לשמח ומהנה במיוחד.
פעילות מרכז המבקרים: ראשון – חמישי: 9:30 – 15:00, שישי – 10:00 – 15:00. להזמנת ביקור וטעימות: 04-6980105
איפה מטיילים
כל שמורות הטבע נפתחו לביקור. אנחנו התחלנו באגמון החולה האהוב עלינו. באגמון עלינו על אופנים, ויצאנו לרכיבה רגועה ונעימה במסלול הסובב את האגם. אפשר לשכור מתוך מגוון סוגי רכב קלים, או פשוט להלך בשקט סביב האגם. עכשיו בדיוק הזמן הנכון לצפות בעונת הנדידה של הציפורים החוזרות לאירופה, למרות שלא היה לנו כל כך חורף אבל האביב כבר כאן. ראינו אלפי עגורים צעקניים הממתינים להאכלה היומית, להקות של חסידות המגיעות למנוחת לילה, ברווזים וגם נוטרות. אי אפשר לפספס את עדר הבופלו הגדול שרעה באחו הירוק.
אחרי האגמון החלטנו להצפין לשמורת טבע נוספת – הבניאס. בחרנו במסלול הליכה יפהפה של המפל והשביל התלוי. מים זורמים, פרחים בכל פינה ושקט – בדיוק מה שבן אדם מבקש בחופשה כדי להיות רגוע ומאושר .
איפה ישנים
מלון גליליון המטופח, שנושק לשמורת אגמון החולה, עטוף בירוק וצופה לחרמון המושלג, מציע 120 חדרים משופצים ומאובזרים. בתקופת המלחמה לא נחו כאן לרגע, חידשו כל פינה במלון, הוסיפו תמונות פסיפס יפות על קירות המבנים, ועיצוב כפרי בחדרים. המוטיב המרכזי: הציפורים מאגמון החולה, שזור בכול מקום במלון, משמות המתחמים במלון – אנפה, חסידה וכו', ועד לציורים המעטרים את קירות החדרים. במקום בריכה גדולה, ספא עם כל האלמנטים האהובים, וחדר יין בו מתקיימים סדנאות יין ומפגשים קבוצתיים.
מסעדת המלון הינה חוויה קולינרית יוצאת דופן, ואני ממש לא מגזימה. ארוחת בוקר עשירה ומגוונת כמו בגליליון לא פגשתי. מעבר להצגה האסתטית של המזון המגוון גם הטריות ייחודית. הרי אנחנו הישראלים אוהבים מאוד ארוחות בוקר כאלה.
ארוחת הערב גם היא חגיגה קולינרית אמיתית. תבשילים ביתיים לצד מנות גורמה ממש וכמובן בשפע גדול, עם הרבה מנות מצולחתות לבחירה, נתחי בשר בפריסה לעיניי הסועדים ועוד. יש אפילו מתחם עשיר של מנות טבעונית.
מלון כפר גלעדי, גם הוא בחירה מצוינת. המלון עבר שיפוץ מסיבי בתקופת המלחמה, ובימים אלה פותח את שעריו. 158 חדרים, שתי בריכות גדולות – חיצונית ופנימית, מדשאות רחבות ידיים, לובי מרווח עם בר המגיש יין קוקטיילים ומשקאות חמים לאורך כל היום. מסעדת המלון אימצה לעצמה קונספט הגשה ייחודי, המתכתב עם זיכרונות מחדר האוכל הקיבוצי. על מגש כמו בקיבוץ של פעם, עובר הסועד בין מגשי אוכל עמוסים בכול טוב, ובוחר לעצמו שקשוקה קטנה, מאפה, פיצה וכו'. פינת הסלט הטרי הכי ריגשה אותי – עומד בחור נחמד וחותך לכל רעב סלט בהרכב המדויק שהוא אוהב – פינוק ממש.
הביקור בכפר גלעדי אינו מסתיים בלינה בבית מלון. בקיבוץ נבנתה רשת שבילים תיירותית, שעוברת דרך נקודות ציון נופיות כמו נקודות תצפית לחרמון וגם אתר היסטורי כמו הסליק המפורסם הנמצא בקיבוץ, חצר תל חי, פסל האריה השואג, מוזיאון ההגנה שביל הלולים ועוד.
טעימות היין ביקבים כלולות בחבילת דרך היין של מלון גליליון ומלון כפר גלעדי, החבילה כוללת בנוסף ללינה במלון שוברים לפעילויות בגליל ובגולן.
זה הזמן לצאת לטייל ליהנות ולחזק חבל ארץ שעבר תקופה קשה. הטבע עכשיו בשיאו אז ארזו מקל ארזו תרמיל וצאו אל הגליל והגולן.
