חגיגת ביכורי יינות חדשים ביקב אמפורה לכבוד חג השבועות

אנו שבים עתה מאירוע ההשקה של "יקב אמפורה" לכבוד חג השבועות. המקום הקסום הזה, ביום החג האביבי הנוטה לשרבי, היה מעמד מחייב ליינות קלילים וקרירים המבקשים את מקומם לצידן של גבינות איכות. יקב אמפורה עשה זאת היום, יום שישי, לכבוד חג השבועות, ויעשה זאת גם מחר – שבת, כאירוע פתוח לציבור חובבי היין וללא חיוב כספי. רק לבוא, להתרשם מהיינות החדשים, לטעום, ואולי גם לקנות.

היו כאן הבוקר ויונייה 2005, רוזה 2005, ומד רד 2004, לצד גבינות איכותיות של משק "יעקובס" כפר הרוא"ה.

כמה מילים על יקב אמפורה, הממוקם בלב חוות מקורה, סמוך למושב כרם מהר"ל. בפינת חורש מקסימה ליד בית בד מודרני המציע למכירה שמן זית וריבות מרקחת ביתיות לצד זיתים דפוקים ומרירים, הוקם לתפארת בניין היקב. אולי הדימוי של בניין חוטא למבנה הזה משובץ הלבנים, המזכיר את בתיה של טוסקנה באיטליה.

ביקב קיבלו את פנינו גיל שצברג היינן, והבנות המקסימות הדואגות לשיווק היין במרכז ובדרום ובצפון. ביקב פנימה ערך לנו דן אלוף, האגרונום של היקב ויד ימינו של גיל היינן הראשי, סיור מאלף בין אולמות הייצור וחדר החביות.

פתחנו בויונייה 2005 – היין שהוגש לנו היה מקורר ומצונן היטב. הוא עשוי מענבי ויונייה, שהינו זן ענבים לבן שמקורו בצרפת. לאחרונה מתנסים הרבה יקבים בארץ בהפקת יין מזן הויונייה, ונרשמת הצלחה וגם יותר נטייה לחבב את התוצר המוגמר, שכנראה מתאים לאקלים החם בארץ.
מזן הענבים הזה מייצרים יין לבן ועשיר בעל ארומה חזקה. יש האומרים שהתנאי לכך הוא שליטה בכמות יבול לא רבה. לא קשה לחבב את זן הענבים הזה ואת יין הויונייה, שכן הוא נוטה בטעמיו למין שילוב ניחוח וטעם שבין ענבי הגוורצטרמינר ולבין השרדונה, עם טעמי מישמיש וגם ליצ'י מתקתק ברקע.
מקור הענבים מכרם "שושן" שבגליל העליון. זהו יין שמיוצר ביקב אמפורה לראשונה, וזהו גם הבציר הראשון של זן זה ביקב אמפורה. הענבים דורשים הבשלה מאוחרת על מנת לאפשר לטעמי הפרי להגיע למיצוי מקסימאלי. בשלב הייצור שוהה היין במיכל עד לביקבוק.

המשכנו ברוזה 2005 – היין הוגש לנו מקורר וצונן היטב. מכת ריח אופיינית באף עם ניחוח אפרסק דומיננטי של פרי בשל אדום ונגיעה של פטל. היין היה רענן, מלא ועמוק. גוף בינוני ופירותיות מאוזנת. חמיצותו נעימה.
לטעמנו זה יין מדויק, כפי שרוזה של קיץ צריך לתת. צבע היין ורדרד, נוטה לכתום אדמדם. לפעמים אנו נוטים לשכוח, שבין האהבה ליין האדום המובהק ליין הלבן הצלול, קיים "עולם ורוד" בדמותו של היין החביב הזה. היין עשוי כולו מענבי מרלו מכרם בגליל העליון. על מנת לתת ליין את צבעו הבהיר, מופרד היין מקליפות הענב לאחר 4 שעות. גם היין הזה, המיוצר לראשונה ביקב, שהה במיכל עד לביקבוק.

שילובם של שני היינות הללו שהוגשו לנו ראשונים, עם הגבינות האיכותיות של משק יעקובס, בישיבה סביב שולחן למרגלותיו של כתף הכרמל, מול עלווה ירוקה, בחום השמש של חג השבועות, כאשר מדי פעם חשים באיזו שהיא בריזה נעימה, הדגישו עד כמה נכון היין הזה לאקלים הישראלי. זוהי המלצה חמה לשלב את היינות הקלילים האלו, עם איזו גבינה טובה ואבטיח מתוק.

סיימנו במד רד 2004 – אפתח ואומר כי לטעמי, ה-2004 טוב יותר מה-2003. אני סבור שכאן "פגע" גיל היינן יותר במטרות אליהן כיוון כאשר ייצר את המד רד.
זהו יין שולחני המבקש ארוחה לצדו. היין עשוי מענבי קברנה סוביניון, וטעמי עץ החבית מורגשים בתוכו. הם באים מאחר והיין שהה 12 חודש בחבית עץ אלון צרפתי בת שנה.
ליין צבע אדום עמוק בוהק , והוא בעל ניחוח ארומטי חזק של פרי בשל, תאנה, שזיף, ושמץ תות שדה.
כחובב יין אדום יותר מאשר יינות לבנים, עשה לי המד רד יותר את חוויית הטעימה. ומאידך, רעייתי וכן חלק מהנוכחים לצדנו – עם דגש דווקא על הקהל הנשי, חיבבו עד מאד את הרוזה.

לסיכום, את הויונייה ואת הרוזה, תוכלו כרגע לרכוש רק בחנות היקב (והאמינו לי: הנסיעה והביקור במקום הם חוויית טיול בפני עצמם), ואילו את המד רד תוכלו לרכוש בחנויות היין.

תודה למשפחת יקב אמפורה לעוסקים במלאכה.
שאפו ולחיים על יינות חדשים ומבטיחים.
חג שבועות שמח.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה