כדאי ששם הסרט והעובדה שהוא בשחור לבן לא ירתיעו אתכם – מדובר באחד הסרטים הכי מקסימים, מצחיקים, אנושיים ושובי לב שראיתי בשנים האחרונות! רוצו לראות!
ועכשיו לתוכן הסרט: סבטלה מאבדת את מקום עבודתה כמורה בכפר השוכן על גבול בולגריה טורקיה. יום אחד היא נתקלת ביער ב'במבה', פליט אפריקאי יפה תואר שנראה קצת כמו רוקר, המנסה להגר לגרמניה עם מזוודה אחת. היא עוזרת לו, בהתחלה בלית ברירה ואחר כך מבחירה מלאה; החלטה שמציבה אותה בעימות חזיתי מול הכפר הגזען שלא מוכן לקבל שחורים לקרבו. סיטואציות אבסורדיות, קומיות וטרגיות ישנו את חייה, כשהיא שוברת מחסומים של בדידות, צרות-אופקים וחשש מזרות, ומגלה עולם של רגשות מעבר לפחד.
'פחד' מציע מבט רענן על בעיית הפליטים באירופה. הסרט שצולם בשחור-לבן מהפנט, מטפל בנושא הרלוונטי בשילוב של הומור נוקב וקלילות משועשעת ,ומעוגן במשחק מצוין. הצפייה בסרט היא הנאה צרופה, המעוררת מחשבה. מדובר בסרט בשחור לבן הכי צבעוני שיש. רואים בו כל פרט בצורה מובלטת, והבעות הפנים מאוד מוחשיות וחודרות.
לעובדה שהסרט מצולם בשחור לבן יש משמעויות רבות. הוא ממחיש את הקוטביות בחברה הבולגרית, ואת העובדה שהאנשים שם (בעצם בכל מקום בעולם) חווים את החיים שלהם בדו-ממד – הכול שחור או לבן. גם החיים שלהם לא צבעוניים. אין אמצע, אין פשרות. או שאוהבים, או ששונאים, ויש גם הרבה קנאה. למרות שהסרט מדבר על פליטים, הפחד המתואר בו הוא מצב קיומי שלא קשור אליהם, ודווקא הם לא נראים מפוחדים. לעומת הדלות בצבעים יש בסרט בליל של שפות ולמרות זאת, מתנהל שם שיח של חירשים. אני ממליצה על הסרט בחום.
'פחד' היה נציג בולגריה לאוסקר, אחד הלהיטים הגדולים של פסטיבל הסרטים בחיפה, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הלילות השחורים בטאלין אסטוניה, פרס שושנת הזהב בבולגריה לסרט ולשחקנית הטובים ביותר, ציון לשבח לצילום פסטיבל לוס אנג'לס, פרס חבר השופטים לשחקנית בפסטיבל הבינלאומי של קזאן רוסיה, ופרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבולגרי בפריז.
תסריט ובימוי: איוואילו חריסטוב (Ivaylo Hristov), בולגריה 2020. דובר בולגרית ואנגלית, כתוביות בעברית. מוצג החל מ- 18.11.21 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ. הפצה בישראל: סרטי נחשון.
