חומרי גלם ומחיר הקוטג'

בבואנו לבחון בצורה אובייקטיבית אם מחיר גבינת הקוטג מופרז כפי שנטען, עלינו תחילה לבחון את העלייה במרכיביו העיקריים.
האם הגבינה הטעימה הזו, אכן מייצגת קו מוצרים שעבורם נלקח מאתנו מחיר מופרז? האם הסרת הפיקוח באמת הייתה הגורם המשמעותי לעלייה במחיר, או שצריך לחפש הצדקה גם בעלייה במחירי חומרי הגלם? או אולי עלינו לחפש את התשובה במנגנון הממשלתי המייצר חסמים לתחרות בכל שלב ושלב של הייצור?

תחילה נבדוק את עליית מחיר החלב בעולם, כקנה מידה של חומר הגלם החשוב ביותר עבור מוצר זה. הגרף השבועי המצורף מראה שמחיר החלב בעולם עלה בכ-70% בחמש השנים האחרונות. אבל זו אינה התמונה הכוללת הנכונה. למעשה, מאז תחתית המשבר הפיננסי, שבו החלב הגיע ל-10 $, ועד עכשיו שבו הוא עומד על 19.15 $ העלייה היא למעשה של כמעט 92%.

מרכיב חיוני, וכללי יותר בכל ייצור, הוא כמובן מחיר האנרגיה, ובמיוחד מחיר הנפט. על פי הגרף השבועי של הנפט, שמדינת ישראל רוכשת, מחירו עלה מ-70 $ ל-112.70 $ דהיינו כ-160%בחמש השנים האחרונות. גם כאן עלינו לתת הסתייגות, ולומר שהעלייה מהתחתית של המשבר באזור ה-40 $ ועד עתה, היא של 280% לערך.

ובכמה עלה מחיר הקוטג באותה תקופה? על פי דבריו של מנכ"ל תנובה, מחיר הקוטג עלה באותן חמש שנים בכ-40% בלבד.
יש לומר מייד שמרכיבי העלות אינם חומרי גלם בלבד. יש באותו מספר שקלים שאנו משלמים מרכיב מע"מ, מרכיב של רווח רשתות השיווק, מרכיב תפעול, ייצור, והפצה, וכמובן מרכיב רווח יצרן.

על פי החישובים שנעשו, ייתכן מאוד שהסרת הפיקוח יצרה עיוות של 10% או קצת יותר בעלות הקוטג, וזה באמת לא הבדל מהותי בין מה שהיה צריך להיות, למה שאכן קרה. לא מדובר בקביעה ערכית כמובן של מה טוב או לא טוב כמחיר מתאים לשכבות חלשות, אלא קביעת עובדה כלכלית גרידא.

אם קיימת בעיה, היא נעוצה כמובן בחוסר התחרות האפקטיבית שקיימת בין היצרנים, וכמו בהרבה תחומים אחרים, קיום שחקנים שונים עבור מוצר זהה או דומה, אינו מוריד את המחיר, אלא מעלה אותו למכנה משותף גבוה.

כאשר מדובר על מרכיבים בסיסיים של החיים, לא ניתן לתת לתופעה הזו להתקיים ולעצום עיניים, אלא צריך להכניס את הפיקוח כגורם מווסת את התחרות. לא פיקוח על המחיר, אלא פיקוח על עצם קיום תחרות בין יצרנים שונים – זו כנראה התרופה הדרושה לקוטג ודומיו בכלכלה הישראלית.

משה שלום הוא אנליסט בכיר במחלקת המחקר של FXCM