fbpx

חזירי בר, עיזי בר וצבאים בכרמים – באיטליה נלחמים לא רק בקורונה

הפתרון של האיטלקים לחיות הבר שזוללות ענבים בכרמים הוא נטיעת כל חלקה חדשה בצורת סוכה או פרגולה כשהכול מורם מעל פני האדמה וגובה הענבים הוא בעצם בגובה העיניים של אדם עומד ולא בגובה חזיר הולך על ארבע
אלון גונן קפץ לאיטליה לביקור בתערוכה בה נציג מועצת גפן היין האזורית של מחוז אברוצו דיווח על השינויים המתבקשים בענף היין בעקבות משבר הקורונה שפגע בתיירות. בתוך כך התארח ביקב מרשים ונהנה מארוחות במסעדת מישלן
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

קפצתי לאיטליה לכמה ימים, לתערוכה בה נציג מועצת גפן היין האזורית של מחוז אברוצו, דיווח על השינויים המתבקשים בענף היין בעקבות משבר הקורונה שפגע בתיירות, שהיא הענף החשוב ביותר באיטליה. אחרי הגרפים וההסברים על המענקים והתוכניות, הוא עובר לנושא אחר וסוקר את הבעיה שמטרידה בשנים האחרונות את הכורמים והיקבים – בעיית חיות הבר, שהשנה גרמו לנזק של 35% בכמות הענבים ליין. מדובר בעיקר בחזירי בר, בצבאים ועיזי בר.

חזירי בר ביקרו בכרם בגליל. צילום אבי דור

ריח הסוכר לפני הבציר גורם להם להשתגע, והם פושטים על הכרמים. בלילה אחד הם מסוגלים לחסל מאות דונמים של ענבים לפני בציר. נציג המועצה מצביע על המלחמה שמתנהלת נגד התופעה בעשור האחרון, ומדבר על תעלות מים שנחפרות סביב הכרמים, גדרות חשמליות, גדרות שמפעילות קולות של טורפים ותותחי רעש. מתברר כי שום דבר לא עבד באמת, כי חיות הבר מתרגלות ומבינות שעובדים עליהן בעיניים ובאוזניים.

חזיר בר ישראלי. צילום דורון ניסים רשות הטבע והגנים

התופעה קיימת גם בישראל, ובשנים האחרונות חיות הבר גורמות לנזקים עצומים, עליהן מתריעים הכורמים והייננים. גם אנחנו כתבנו על כך והעלינו שאלות שונות, אבל את הרשויות זה לא ממש מעניין. לכורמים אין תקציבים כדי לרשת את כל הכרמים, וגם השנה שמענו הרבה תלונות ובעיקר בכי תמרורים על אובדן חומר גלם. מצד אחד, חשבתי לעצמי שאולי זה לא כל כך נורא לאבד 30% מהכרם, כי אולי זה הדילול הטבעי שישביח את היין כמוצר מוגמר, אבל זה היה רק לצורך שעשוע מרושע, כי דילול טבעי לא משפיע במקרה של ענבים שכבר מוכנים לבציר.

נטיעת כרמים בשיטת הפרגולה באיטליה

הפתעתי הייתה מוחלטת כאשר גיליתי שהפתרון של האיטלקים הוא נטיעת כל חלקה חדשה בצורת סוכה או פרגולה, כלומר הכל מורם מעל פני האדמה, וגובה הענבים הוא בעצם בגובה העיניים של אדם עומד ולא בגובה חזיר הולך על ארבע. אלפי דונמים חדשים ניטעו בצורה זו בשנתיים האחרונות. נציג החקלאים של אברוצו סיפר שהשיטה מצוינת כמובן לחלקות הפרמיום, כי שם בכל מקרה הקטיף הוא ידני ולא על ידי מכונות שיכולות לעבור רק בין שורות, וכשמדובר ביינות זולים אז עניין החזירים פחות מפריע.

זהו אכן פתרון שמאוד עוזר, והאמת שאם מסתכלים על הכרמים של ענבי מאכל אצל ערבים בישראל, הם גידלו על סוכות מאז ומעולם, בגלל שהגפן העניקה צל לבעלי הבית,  וגם מפני שהם כנראה הבינו שזה מונע מחיות הבר לחסל להם את הפרי – "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" (מיכה ד').

אז יש פתרון לבעיית החזירים הולכי על ארבע וצריך לחשוב עליו, כי מה שטוב למדינה שמייצרת מאות מיליוני בקבוקי יין בשנה, טוב למדינה שמייצרת כמה עשרות מיליונים. לחזירים הולכי על שתיים עדיין לא נמצא פתרון.

20 שנה ליקב Cordano

את תערוכת היין ארגן יקב  Marchesi de Cordano אשר חגג 20 שנים. במסגרת התערוכה אירח היקב יקבים ומותגים מהאזור במוזאון העתיק של פסקרה (Pescara). מה שהיה מעניין בתערוכה זה שילוב מסעדות של שפים אזוריים, אשר מגישים את היינות של היינן והבעלים פרנצ'סקו ד'אונופריו (Francesco D'Onofrio). במהלך הטעימה הוגשו חמש מנות שהותאמו במיוחד עבור היינות שהמסעדה מגישה. מיותר לציין שמדובר באוכל מקומי, והמסעדות הן כולן ברמה של מומלצות מישלן. תמונות מתחילת השנה הראשונה של פעילות היקב הוצגו על אחד הקירות, והתקיימו טעימות יינות, כשהאחרון בהם היה כמובן הראשון משנת 2001.

פרנצ'סקו ד'אונופריו (משמאל) ושותפו מרצ'סי – שני ייננים שעושים אומנות

אנשי תעשייה, ייננים, בעלי יקבים, עיתונאים, ראשי ארגון היין, סומליירים בכירים; לא היה אחד שלא הגיע. מדובר באחד היקבים הטובים והמפורסמים באזור פסקרה שבמהלך השנים האחרונות רכש יקבים נוספים מהאזור, וכרגע הייצור שלו עומד על 10 מיליון בקבוקי יין בשנה, כאשר Marchesi de Cordano נשאר המותג המוביל והמשובח ביותר. היקב בנוי כחוות יין בעלת יכולת לקלוט אלפי קילוגרמים של ענבים, עם מכלי אראגון שמקפיאים את הענבים לפני סחיטה, גרוויטציה בכל פינה, מרתף יין מהמרשימים שראיתי, ומרכז מבקרים ראוי לשמו. והכי חשובה זו קבלת הפנים של הצוות והיינן, כאילו שהם רק חיכו שתבואו.

חוגגים 20 שנה בסטייל

מסעדת La Bandiera בעלת כוכב מישלן, ממוקמת במרחק נסיעה של עשר דקות מהיקב, החיבור בין היקב והמסעדה הוא כאחים תאומים. מדובר במסעדה  שאכן מנוהלת על ידי תאומים, שאחד מהם הוא השף והשני הסומלייה. אב המשפחה הקים את המסעדה לפני עשרים שנה, ונחשב לאחד השפים המוערכים באיטליה, שהכשיר עשרות שפים מובילים באיטליה.

צוות המטבח של לה בנדיירה

המסעדה מגדלת את רוב המוצרים, או לחילופין משתמשת רק במוצרים של השכנים מסביב, וכמובן היקבים מסביב. האוכל שם משתנה כמעט כל יום. בערב הראשון שהייתי שם הגישו יונים, ובערב השני הגישו ארנבת – כי זה מה שהסתובב בחצר. מסעדה מרשימה, לא מעיקה, מתוקתקת למשעי, בה התאמת היין למנות היא פשוט מעשה אומנות של ממש. המחירים שפויים ושווים כל ביס.

למעוניינים, פרטי הקשר כאן

 

מרתף היינות של לה בנדיירה

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

תגובה אחת

  1. יקב נהדר. מיובא לארץ ע"י חנות היין אבי בן. מסעדת לה בנדיירה היא חגיגה לחיך. לא להחמיץ!!

כתבו תגובה