בשנים האחרונות נפתחו בערים שונות בארץ חנויות יין אשר מתמחות בעיקר 
במכירת יינות פרמיום ישראלים ומיובאים. מדובר בחנויות הממותגות עבור חובבי היין היותר כבדים, אשר לא יעזו לקנות יינות ממדפי הסופרמרקטים ליד ציוד הטואלט או העוף הקפוא.
רוב היינות שנמכרים בסופרים הם יינות זולים ובמבצעים, ופעמים רבות לא נשמרים כפי שיין, ובוודאי יקר ואיכותי יותר, צריך להישמר.
פה נכנסת האג'נדה של חנויות היין: מוכרים מנוסים, חנויות מעוצבות, יינות שנשמרים בטמפרטורה מבוקרת. בעצם מדובר במקדש ומקום מפגש, שחלק מכנים זאת 'לדבר על יין', ואחר יכנו זאת 'לבלבל את המוח על קצת מיץ ענבים'. בכל מקרה שתי ההגדרות נכונות, ושתיהן מקובלות על מוכרי היין המנוסים בחנויות.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל יין בישראל הוא לא מוצר צריכה בסיסי, כפי שהלפרין קודח לנו כבר כמה חודשים, אלא מוצר אליטיסטי יותר שאפשר גם בלעדיו, וכשיש מיתון הוא בין אלה שנפגעים בסל הקנייה.
נשאלת השאלה, האם יש הצדקה לכל כך הרבה חנויות יין, וכמה באמת קונים יין 
בחנויות כאשר יש אלטרנטיבה נוספת שצצה לה לאחרונה – מסעדות וברים אשר מציעים למכירה יינות לקחת הביתה במחירי חנות. מדובר בסוג של חווית קנייה שונה: כאשר אכלת ארוחה טובה והזמנת בקבוק יין שאהבת אותו, ואם המחיר שפוי גם תקנה אותו הביתה, זו עסקה מצוינת שחנויות היין לא יכולות להציע.
בחנות אתה נכנס, מקבל המלצה כזו או אחרת מהמוכר, ואם היין במקרה פתוח לטעימה תוכל גם לטעום אותו. אם לא, אז אולי קנית חתול בשק.
לחנות יין אשר מוכרת רק יין, קשה מאוד לשרוד. השכירות הגבוהה, צוות העובדים, הקירור ועלות החשמל, החזקת המלאי ומיסים – כל אלה צרכים להיות מגולמים במחיר הבקבוק שנמכר לצרכן, ולכן היינות יותר יקרים בחנויות היין.
לאחרונה התבשרנו כי חנות היין 'וינו סיגר' שבקניון עזריאלי סגרה את דלתותיה והפסיקה את פעילותה, ודי הופתענו. 
הרי מדובר בקניון מטופח ומזמין, בו עוברים אלפי אנשים מדי יום, והחנות הייתה די קטנה, כך שלכאורה השכירות הייתה נורמלית בסך הכל וממוקמת בסמוך למעבר לתחנת הרכבת – מה שמגביר תנועה. אולי העובדה שוינו סיגר הייתה נקודת מכירה מרכזית לשוקולדים של דה קרינה מרמת הגולן, מוכיחה כי תנועת עוברים ושבים אינה ערובה לקניית יין, ושוקולד הרבה יותר פשוט לקנות.
תהינו האם יש כאן התחלה של קריסת חנויות היין, ואולי אין הצדקה לחנות יין שמתמחה רק במכירת יינות. האם ריבוי חנויות יין מועיל או מזיק לתעשייה? האם הוא פוגע בתחרות המחירים, או שיקבים שבויים בעצם בידי חנויות היין הממותגות?
פנינו אל רשת חנויות דרך היין, שהינה רשת חנויות היין הגדולה והבולטת 
בארצנו, עם הגב החזק של משפחת שקד, השולחת ידה גם בייצור יין (יקב רקנאטי, יקב טריו), הפצת יין ישראלי (מגש השקד – יקב צרעה) ויבואנית יינות של עשרות אם לא יותר יקבים מהעולם, ומן הסתם גם עסקים נוספים – לא רק בתחום יין והאלכוהול.
תשע חנויות דרך היין ממוקמות ברח' החשמונאים ת"א, קניון G צמרת ת"א, דרך השלום ת"א, רמת השרון, גבעתיים, צומת סביון, מודיעין מכבים רעות, נס ציונה, רננים רעננה.
בעוד הרציונל למיקומן של שמונה מחנויות הרשת ברור לכאורה, הרי למראה החנות התשיעית והחדשה מכולן – זו בדרך השלום 9 בתל אביב, לא הרחק מחנות הדגל בחשמונאים, עלתה אצלנו תהייה: מדוע לפתוח עוד חנות? האם באמת כל כך הרבה אנשים קונים יין ?
החנות החדשה של דרך היין היא הבולטת ויזואלית מכולן בשל מיקומה. מבנה מעוצב משל עצמו ולא בתוך מרכז מסחרי או קניון בדומה לאחיותיה הבוגרות ברשת
הפנינו מספר שאלות לטל שקד מדרך היין, על מנת לנסות להבין דרך חנות 
חדשה אחת מה קורה בענף.
השאלות היו די פשוטת כגון : מדוע לפתוח עוד חנות יין דווקא במקום שהוא ציר תנועה, האם פוטנציאל הלקוחות ההיי-טקיסטי שנמצא מעבר לכביש (צ'ק פוינט, גוגל ועוד) הם הקהל החדש של החנות ? מהיכן מגיעים עוד לקוחות? איזה פעילויות מתוכננות ואיזה מתקיימות בחנות? איך אתם חושבים לקדם את החנות? האם אתם מרוצים מההחלטה לפתוח חנות זאת, ומה התוצאות בינתיים?
טל שקד, מנהל השיווק של הרשת, חשף טפח ממה שקורה בענף חנויות היין. ולהלן תשובותיו:
ההחלטה לגבי פתיחת סניפים של רשת חנויות דרך היין הינה מורכבת, ומושפעת ממגוון רחב של פרמטרים מקצועיים ולוגיסטיים הנובעים מצרכים של הרשת ושל לקוחות.
מאחורי הפתיחה של סניף דרך השלום עומד מסר ברור של משפחת שקד, היות והביקוש ואתו צריכת אלכוהול עולה בהתמדה וחנויות אלכוהול נפתחות חדשות לבקרים בכל הארץ יש צורך מהותי להחזיר את התמקדות ליין.
לכן החלטנו לפתוח באופן הצהרתי מתחם יין שאין שני לו בארץ, המהווה את המרכז המקצועי והמקיף ביותר שקיים בארץ לתרבות היין ומכילה את המגוון המקיף ביותר של יינות מהארץ ומהעולם. אנו שמחים כל יום מחדש להיווכח שהחנות מתבססת יותר ויותר בקרב שוחרי היין.
שאלה אחרונה ששאלנו, חשובה ומסקרנת, הייתה: האם המקום בשכירות או שהמקום נקנה על ידי דרך היין ואז יש ערך נדל"ן מטורף למגרש כאשר יופשר לבנייה?
כולנו נישאר עם הסקרנות, כי התשובה האדיבה לשאלה, הייתה "אין תשובה".
לסיכום: נראה כי חנויות שמתבססות רק על מכירת יין יתקשו לשרוד. אם יין, 
חשובים יינות יבוא טובים ויינות בנקודות מחיר שמכניסות כסף אך לא מבריחות קונים, וכך גם אלכוהול. מוצרים נלווים כגון מקררים, אקססוריס ועוד, הם הכרחיים לתזרים המזומנים.
חנויות יין שלא יהיו מקצועיות ולא יתנו שרות מעולה ללקוחות, יהיו גם כן בבעיה. מי שמגיע לקנות יין בחנות, יודע שהוא ישלם יותר עבור היין אותו יקנה, אבל הוא יקבל יין טוב ושרות טוב.
אם קונים יין בסופר והבקבוק לא תקין, אין סיכוי שתוכלו להחליף את המוצר. בכל חנות יין שמכבדת את עצמה, היין יוחלף לאלתר, והייתי עד לכך בחנות דרך היין ברחוב החשמונאים.
חנות יין שלא תחזיק יינות שעברו מבחני טעימה – לא תשרוד. כל יקב שרוצה למכור יין בחנות מקצועית, צריך לדעת כי היין שלו עובר מבחן טעימה, ורק אם נמצא ראוי וטוב, החנות תמכור אותו.
גם ליקב ללא רישיון יצרן אסור להיות בחנות היין. מספיק עם ההפקרות שיש בענף, ואם הרגולטור לא מטפל בזה, יבואו חנויות היין ויקבעו סטנדרטים למכירת יין.
יציג היקב לחנות אישור מכון התקנים לגבי אלכוהול, ביסולפיט וכולי. יין הוא מוצר מזון, וזכותו של הלקוח להיות מוגן, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת טיב המוצר.
לא נכנסים לחנויות יין אשר מוכרות יינות שקיימים בסופרים ושנמכרים ב- 4-5 
בקבוקים ב- 100 שקל. חנות יין מתמחה ביין ולא בנוזל שיש לו צבע אדום. לחנות יין מקצועית יש המון אחריות לקדם את תעשיית היין והעלאת תצרוכת היין השנתית בארצנו על מנת לשרוד.
חנות יין מקדמת יקבים, והאינטראקציה הזו שיש ביניהם יכולה רק לעשות טוב לקהל. פרסום משותף, טעימות וחגיגות יין, יכולות להוות אטרקציה מדהימה ללקוחות החנות וללקוחות היקבים.
ריבוי התערוכות בארץ הוא מטורף. אולי הגיע הזמן שיקבים ישקיעו בלקוחות הפוטנציאלים שמגיעים לקנות יין טוב, ולא בלהשקות חינם את כל העוברים ושבים, שלא באמת קונים יין.
השקעה בחנויות היין היא זו שמקדמת את התעשייה הקטנה הזו. מונופול חנויות היין הוא גם כן לא תקין, אבל זה נושא אחר לכתבה נפרדת.
מרשת יין בעיר נמסר:
רק על מנת לדייק, רשת יין בעיר היא הרשת הגדולה בישראל ליינות ואלכוהול.
הרשת מונה 28 סניפים בפריסה ארצית, והחודש יפתחו עוד 4 חנויות.
זו תגובתו של ישראל פרקר, בעל האתר Wines-Israel – השער ליינות ישראל:
אז האם יש מקום לעוד ועוד חנויות יין מתמחות, הנפתחות עוד ועוד, וגם נסגרות (וינו סיגר בעזריאלי)?
ברור שחנויות היין טובות מאוד להפצת יינות היקבים ולהביא למבינים יינות במקום מרוכז ובתנאי שמירה ואכסון הטובים ביותר. אבל…
גם המבינים וגם אלה שלא, מקבלים שוק ברגע הכניסה לחנויות. מה לקנות? המבחר כל כך גדול. מאיזה כיוון להתחיל להסתובב סביב המדפים שופעי בקבוקי היין? או, אולי מקומי בכלל לא כאן.
"המוכר שלנו הוא מומחה, והוא יעזור לכל המתלבטים", אומרים תמיד מנהלי החנויות.
אבל ניראה לי שזה לא בדיוק מה שחושבים הקונים הפוטנציאליים, המבולבלים מהמבחר הרב, ועובדה שרובם ממשיכים לקנות יינות זולים בסופר, ולהרגיש מצוין. אוףףף.
אני כבר מזמן חושב שבכל חנות מתמחה ביין חייבת להיות חוברת כתובה ודיגיטלית (באינטרנט) ובה יופיעו כל היקבים שבחנות ולידם רשימת יינותיהם, עם הסבר עליהם. הקונה המתלבט יכול לעיין בחוברות וללמוד את הנושא בחנות עצמה או לפני שהוא מגיע אליה. להתייעץ עם חברים "ידענים" ולהגיע מוכן, ולבסוף להתייעץ גם עם המוכרן לגיבוש ההחלטה הסופית.
מטרה הרי יש: למשוך קונים לרכישת היין המתאים לצורכיהם, לא להשאירם מתוסכלים עם בקבוק בלתי מוכר ביד המהווה הפנייה לסופר הקרוב לביתם בפעם הבאה.
ואני שומע המון את דעתם של מאות "עמך" נחמדים בנושא, "איזה יין כדאי לי לקנות? מה אתה ממליץ ?"…
ניראה להם שהתשובה כל כך קלה ופשוטה… עם 300 יקבים שיש לנו כאן.
גם רותי בן ישראל, יזמת בתחום היין ומפיקה ראשית של פסטיבל יין ארץ כרמים וטעמים, הגיבה:
תודה אלון. אני מסכימה (כמעט) עם כל מה שאמרת. למעט שני דברים: א. אני הייתי מסתפקת בבדיקת היין במעבדה רצינית ולא במכון התקנים. ב. רשיון יצרן דורש הרבה יותר מאשר רק תקינות היין ובדיקות של משרד הבריאות, ולכן מגביל מאוד את היקבים להשיג אישור שכזה.
עבורי בדיקת מעבדה מספקת בהחלט .כמובן שזה השלב הראשון בהחלטה של חנות היין . השלב השני הינו איכות היינות ביחס למחירם, והשלב השלישי הינו התחייבות היקב להיות מעורב בתהליך המכירה. אגב, למיטב ידיעתי, אלו בדיוק השלבים שעוברים היינות שנבחרים להיות מוצגים בחנוית דרך היין. זוהי תרבות יין.
הצילומים מחנויות דרך היין, בנא משקאות, פרידלנד, בית היין, בית המשקאות של נפתלי, ספיישל ריזרב
