טוב או רע? שנת הקורונה הראשונה הביאה לזינוק בצריכת חטיפים מתוקים ומלוחים

בני נוער מעדיפים לנשנש על פני ארוחה מסודרת סביב השולחן. בדיקה מראה כי קטגוריית החטיפים המלוחים צמחה ב-2020 ב- 4.5% לעומת 2019, קטגוריית החטיפים המתוקים עלתה ב- 4% , וזו של הפיצוחים הטבעיים צמחה ב- 21.8%. ומה בתחום הירקות והפירות? עוד סקר

מגוון בונבוניירות שוקולדים של מרסי במבחר טעמים וגדלים
מגוון בונבוניירות שוקולדים של מרסי במבחר טעמים וגדלים. יבוא ליימן שליסל. צילום אפרת אשל

בתום השנה הראשונה להתמודדות עם מגפת הקורונה בישראל, בדקה חברת ליימן שליסל – יבואנית ומפיצה של חטיפים מתוקים, מלוחים ופיצוחים, את השפעות הקורונה על צריכת חטיפים וממתקים ועל ההרגלי האכילה המשפחתיים שלנו. הנתונים מראים כי השהות הממושכת בבית והיעדר פעילות מגוונת בחוץ, תרמו לזינוקים בקטגוריות החטיפים המלוחים והמתוקים.

צילום עמית שטראוס
צילום עמית שטראוס

נראה כי היעדר מסגרת והשינויים שחלו באורחות חיינו בשל המגפה, ערערו אצל משפחות רבות גם את הסדר והנהלים בתוך הבית. ההורים מוותרים יותר בכל הקשור להרגלי האכילה המשפחתיים ולהרגלי הצפייה במסכים שלרוב מלווה בנשנוש חטיפים. פחות מקפידים על שלוש ארוחות מסודרות סביב שולחן האוכל, ובני הנוער מעדיפים לנשנש לאורך רוב היום מאשר לאכול ארוחות מסודרות.

קטגוריית החטיפים המלוחים בישראל צמחה בשנה האחרונה ב- 4.5% ונאמדת ב- 1.52 מיליארד ₪ לעומת 2019 (1.45 מיליארד ₪). קטגוריית הפופקורן למיקרוגל גדלה ב- 15.6% ונאמדת ב- 50 מיליון ₪. קטגוריית הבייגלה צמחה ב- 5.9% בשנה האחרונה ונאמדת ב- 168 מיליון ₪.

צילום חן אייזנקרפט סטודיו sell360

קטגוריות הממתקים וחטיפי השוקולד רשמו אף הן עליות בשנה האחרונה. קטגוריית הוופלים צמחה ב- 1.6% לעומת 2019, ונאמדת בסוף 2020 ב-240  מיליון ₪. קטגוריית טבלאות השוקולד צמחה ב- 15.7% לעומת 2019 ונאמדה בסוף 2020 ב-590 מיליון ₪, וקטגוריית חטיפים מתוקים צמחה ב-4% ל-575 מיליון ₪.

צילום עמית שטראוס

למרות ההימנעות מאירוח וממפגשים חברתיים בחוץ, וכמובן אי השתתפות קהל באירועי ספורט, לא חלה האטה בשוק הפיצוחים ואף נרשם גידול, בעיקר בסגמנט הפיצוחים הטבעיים הנצרכים גם כנשנוש וכתוספת לסלטים, מאפים וקינוחים. שוק הפיצוחים הארוזים צמח בשנה האחרונה ב-8.3% לעומת 2019, כשבתוכו סגמנט הפיצוחים הטבעיים עלה ב- 21.8%. נראה כי ניכרת העדפה לפיצוחים ארוזים על פני פיצוחים בתפזורת, דבר שניתן לייחס לתקופת הקורונה ולעלייה במודעות לצריכת מזון טרי, ארוז ונקי.

הקריטריונים המובילים לבחירה בפירות וירקות הם טריות, מחיר ובשלות. ברובם אין הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים. צילום שאטרסטוק

כדי לאזן תמונה זו שלא משמחת הורים רבים שילדיהם נמנים על המנשנשים מלוח ומתוק, פורסמו לאחרונה לקראת ט"ו בשבט על ידי חברת "חקלאי גרנות" תוצאות סקר הקובע מהם הפירות והירקות אותם קונים הישראלים בתדירות הגבוהה ביותר. מהסקר עולה כי העגבנייה מדורגת במקום הראשון ונקנית כמעט בכל קנייה. אחריה מלפפון, תפוח אדמה ופלפל אדום, ובעקבותיהם בטטה, כרוב, אבוקדו ופטריות בשיעור של 30%.

צילום pixabay

בפירות אובחנו ארבע קבוצות בסל הקניות: המובילה היא בננה – תדירות קנייה של 67%. אחריה תפוח עץ, אבטיח בעונה, ענבים, תפוז ואפרסק, ובעקבותיהם אגס ושזיף בתדירות קניות נמוכה יחסית. עוד ממצא בסקר: הצרכן הישראלי מעדיף לקנות פירות וירקות בתפזורת, וליהנות מתחושת שוק גם בסופר או בחנות הירקן. מעטים יחסית (12%) אמרו כי הקריטריון החשוב ביותר עבורם הוא היותה של התוצרת החקלאית תוצרת ישראל.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה