יואב לוי – יקב בזלת הגולן: "למזלי יוצא לי יין טעים. זה לא אני אשם, אלה הענבים"

כאשר הגענו ליקב בזלת גולן במושב קדמת צבי במרכז רמת הגולן, היה עלינו לחכות כמה דקות עד שיואב לוי הגיע ליקב, ועוד כמה דקות עד שהתחיל להתחמם בשעת בוקר זאת.
לוי מתגורר כבר 21 שנים ברמת הגולן, לאחר שחיפש מושב בגליל וראה מודעה בעיתון על מושב ברמת הגולן. הוא הגיע לקדמת צבי ועוסק בחקלאות, עם משק אגסים גדול מאוד, כרמים, ורפת חלב.
יקב בזלת גולן שלו מייצר כ- 30,000 בקבוקים בשנה, וחדר החביות שלו מאכלס 130 חביות, עם תמהיל של שני שליש צרפתיות ושליש אמריקאיות.

כאשר לוי הבין שהאורחים לא יעזבו אותו, הוא נכנס לעניינים, הפנינים שפעו מפיו, ואיתן הסיפורים:
"למזלי יוצא לי יין טעים שמוכר את עצמו. זה לא אני אשם, אלה הענבים. אני לא מרגיש שאני גאון. בעצם היקב הזה התחיל כטעות, מתוך תחביב. יום אחד לקחתי 200 ק"ג ענבים ועשיתי יין. שאלתי את ויקטור שינפלד, היינן של יקבי רמת הגולן, איך עושים יין. הוא הסביר לי שצריך לדייק ולשמור על היגיינה. עשיתי 200 בקבוקים, אנשים שתו את היין שלי בבר מצווה של הבן ואמרו: "אחלה יין".
ב- 1998 בצרתי שני טון ענבים, וכבר לא יכולתי לעשות יין בבית. לקחתי מיכל ענק, קיבלתי מחבר מקרר של פרחים, ושם זה כבר היה סיפור, כי כבר לא הלך לערבב עם מגרפה שנשברה משני טון ענבים, אז דרכתי עם הרגליים".

אנחנו פוגשים את האבא אלי (בתמונה עם יואב), שמפרגן לבן מהרגע הראשון, ורואים שכפרפרזה על האמרה הידועה, 'הענב לא נפל רחוק מגפן'. יואב ממשיך בסיפור ההולך ומשתרשר: "מכרתי אז טרקטורים. ניסיתי למכור טרקטור לקבלן ירושלמי, ולא הצלחתי. סיפרתי לו שאני עושה יין. אחרי שבועיים התקשר אלי בנו, ואמר שהוא רוצה לקנות ארגז. אמרתי לו שאני לא מוכר, אבל הוא התעקש ואמר שבא אלי לקנות מירושלים. הוא הגיע ונתתי לו יין ערום – בלי קפסולה ותוויות. אחרי חודשיים טלפון מהמזכירה: "שלח לי 10 ארגזים דחוף" – ככה התחיל היקב. המצאנו שם בזלת הגולן כי הכרמים נטועים על בזלת, ואל היין דיוניסוס נתן לנו את הלוגו ממטבע שנמצאה בגמלא".

דיוניסוס מופיע על תוויות בזלת גולן בשני צבעים: ברונזה – הסדרה הרגילה, כסף – סדרת הריזרב.
ולפי שיטת לוי: "היין 100% קברנה סוביניון – כי זה מה שאנחנו מגדלים; ולא מסונן – כי לא היה לנו כסף לפילטר והחלטנו לעשות רק שפיות".

איך זה לגדל ענבים על בזלת?
הכי טוב בעולם. אני מאמין ש- 95% מאיכות היין זה הענבים, והסדרות הגבוהות של יקבי רמת הגולן הן מקצרין צפונה. הטרואר בהחלט משמעותי לענבים וליין – מזג האוויר, האדמה, כיווני הנטיעה, והכורם – הכל ביחד. יש טעם שונה ליין מענבי קברנה שגדלו על בזלת, מאשר על קרקע אחרת. בטעימות עיוורות מול 10 יינות מזהים אותנו ישר – זה בזלת. אי אפשר לטעות.

ספר לנו על תהליך ייצור היין
הענבים מגיעים ליקב מקסימום שעה מהבציר. התסיסה מתחילה רק לאחר יומיים. את טעמי הפירות הבשלים המגיעים מהתסיסה הזו נרגיש אחר כך ביין .התסיסה נעשית בתהליך קר, ולאחר כ- 10ימים אני משאיר את המיץ עוד כשבוע. אני מודע וער לסיכון שאני לוקח על עצמי. רק אחרי כ- 14-18 יום אני סוחט את הקליפות. גם תהליך זה נעשה די רגוע (מהקליפות מייצר היקב "גראפה"), ואז מתחילה התסיסה המלולקטית. גם כאן אני עושה זאת בשיטה ייחודית. אני חייב לציין שידע יש לכולם, אך הניסיון שלי, שכלל לימוד של ניסוי ותהייה וגם טעייה, הוא מרכיב חשוב מאד בהצלחה.
כאמור, היינות שלי הם 100% קברנה לא מסונן, שרק עברו תהליך של שפייה ויישון בחביות, כאשר את היינות מהסדרות הרגילות אני מיישן 8 חודשים, ואת סדרות הריזרב אני מיישן 20 חודש.
אחרי שלב הביקבוק, היין שוכב בבקבוקים עוד כחצי שנה בטרם יצא למכירה. בכל שלבי הייצור של יינות היקב מושקע ידע וניסיון מקצועי רב, המשלב את העתיק עם החדש. כיף לי לעשות יין, זה סוג של אמנות.

אמרת שהיין שלך מוכר את עצמו. איך אתה עוזר לו בכך?בתחילת הדרך מכרתי באוטו, בשיטת "חבר מביא חבר", ובכמה מסעדות, בראשן אידי מאשדוד שאחר כך היה שותף במסעדת אולימפיה בנמל ת"א, ולחם ארז. הן היו הראשונות שקנו מאיתנו יין. הצלחתי להתחבב על כמה סיטונאים, כמו חינאווי מיפו ויואב יער מסופרדרינק ברמת השרון. זו הייתה רמה של אימוץ שלי וסימפטיה אלי, ואני הבאתי יין בבגאז' של המכונית. כשהכמויות גדלו התלבטתי בין חברות הפצה: יינות כרמל או רמת הגולן. עשיתי אחת מטעויות חיי והתחברתי לכרמל. ביקבי רמת הגולן כועסים עלי, ואני משלם על זה עד היום., בכרמל התחלפה כל ההנהלה, וחייבים לי מאות אלפי שקלים. מעבר לחוב הענק – גם לא מכרו את היין שלי. כך נוצר ואקום אליו נכנסו אחרים, ואני נעלמתי מהשוק, וגם לא העזתי למכור כדי שכרמל לא יגידו שהפרתי החוזה. הם לא מכרו, אני לא מכרתי, ניסיתי להציע להם פשרות. מבחינתם אני קוץ בתחת… התנתקתי מכרמל, תבעתי אותם, וחברתי לחברת "רספקט" – טייסים שהקימו חברה, מוכרים יינות מיקבים ישראלים ויבוא, וגם גבינות. הם מוכרים את היין שלנו ב"טיב טעם" ובחנויות. זה לא קל, כי השוק מאוד צפוף מאוד היום.

מה עם יצוא?
לפני כמה שנים הגיע אלי יהודי אמריקאי, נוצר קליק, הוא שתה את היין ורצה לקנות הכל. לא הסכמתי, אך נכון להיום אני מוכר לו שני שליש מהכמות. מדובר בחברת הענק האמריקאית "הרצוג", ויש הבדל מהותי בעבודה איתם לעומת הארץ: אצלנו משלמים בשוטף + כמה שיכולים. שם מילה זו מילה וזמן זה זמן. היין שנמכר להרצוג כשר מ- 2004. האמת, יין זה כיף של עשייה – במיוחד כשמפרגנים לך. אמרתי לך כבר שייצור יין זו אמנות. באיזשהו מקום, למישהו אחר שייצר עם אותם ענבים, לא ייצא אותו דבר. יש רגישויות בפה, באף, בפדנטיות ובעקביות. מי שלא אוהב יין לא יצליח.

היצוא הוא הסיבה לכשרות היין שלך?
אני רוצה לייצא, וגם רוצה שאותם שותי יין בארץ ביום-יום, יוכלו לקחת אותו לאירועים משפחתיים. זו הסיבה. מאז שהיין שלנו כשר – אסור לי לגעת בו, והמשגיח עושה את היין. אני נוגע בענבים. מרגע שזה מיץ, אני לא נוגע יותר.

אתה מתכוון להגדיל את כמות היין שאתה מייצר?
למכור אני יודע, אבל זה בעצם one man show – אני מתעסק ביקב, בקשר עם רשויות, ביחסי ציבור, בייצור, במכירה. בשנתיים האחרונות התמחשבנו, צירפנו ומזכירה והתקדמנו. זה אחלה עיסוק. הסיפוק הגדול זה הפרגון של אנשים שטועמים את היין. זה שווה הכל.
התחזית שלנו היא לייצר 50,000 בקבוקים בקרוב, מהם גם יין לבן. זה ה- cash flow של היקב, כי יין לבן יוצא לשוק תוך חצי שנה, ולא תוך שנתיים כמו האדום. איזה יין לבן? לא יודע. שרדונה כולם עושים, אולי אעשה ויונייה.

מה אתה אומר על כמות היקבים בארץ?
עוד לא הגענו לשיא. ב- 1998 באתי ליאיר מרגלית. היו אז 20 יקבים בארץ, ומרגלית אמר לי שיקב זה אחלה עסק. לדעתי יש עכשיו בארץ 350 יקבים – חלקם של 1,000 בקבוקים. המספר יגיע לשיא תוך שנה-שנתיים.


מה עם שותה היין הישראלי?
הוא מתחיל להבין ביין. חוג השותים גדל, המודעות גדלה ואיכות השתייה עולה. גם היקבים הגדולים הבינו שצריכים להעלות מדרגה, אך מי ששינה את כל מה שקשור בתרבות היין בישראל ותרבות גידול הענבים בישראל הם יקבי רמת הגולן – הכל התחיל מהם.


ומה המסר שלך לאומה?
שתו יין, עשו אהבה, ושנהיה עם רגוע יותר.


לביקור ביקב קדם מפגש עם יואב לוי ויקב בזלת בערב טעימות חורפי במיוחד שהתקיים ב"טיב טעם".
"אתם משוגעים שבאתם לטעימות יין בערב סגרירי שכזה" אמר לוי, "אני מתרגש, אני מודה לכם על שבכלל יצאתם מהבית".
"משוגע אתה" השיבו האורחים, "הטרחת את עצמך מרמת הגולן ובאת אלינו לקומץ קטן של אנשים שבאו לשמוע אותך ולטעום מהיין שלך".

כשהוא סמוק קמעא בלחייו, החל יואב לוי להעביר לנו את רוח העשייה עם שלל אמרותיו, שחלק מהן ואת רוחן הגורפת הכרתם כבר למעלה: "הענב הוא המהות של היין" פתח ואמר. "יקבי הבוטיק המצליחים עושים זאת בזכות הענב המשובח. הכימאי הכי טוב בעולם לא יצליח לייצר יין טוב, באם הענבים שגידל ובצר אינם טובים. יקב בוטיק, שולט ברמת האשכול. אין מצב שלקרשר שלו ייכנסו ענבים שאינם טובים ומשובחים וברמה הטובה ביותר. ביקב בזלת הגולן אני מקפיד על ההיגיינה ועל איכות הענבים זה המוטו שלי. אני יכול להיכשל בשיווק, אני יכול להיכשל בהפצה, אבל אני לא מרשה לעצמי להיכשל בהיגיינה ובאיכות. כאן אין אצלי פשרות. ביקב בזלת הגולן, הבציר ידני. אני צמוד לגפנים של יקבים אחרים, יקבים ממותגים, יקבים בעלי שם. אני תמיד, אבל תמיד, בוצר אחריהם. הם יודעים זאת. אני סבור שיקב שנמצא בלחץ ייצור ושיווק ובגלל זה מפעיל לחץ על מועד הבציר, מתקשה להגיע ליין טוב".
"אני מכיר יקבים לצדי, שבודקים ענב מכל אשכול טרום בציר, וכל ענב וענב נבדק אצלם ברמת המיקרוסקופ. אבל דעתי אחת, והיא: מי שבוצר מוקדם לא יקבל יין טוב. אני נאמן לדרכי".
והנה וידוי אינטימי מיואב לוי: "הרבה מאד נשים אוהבות את הבזלת. יש ביין מתיקות הבאה מאחוזי האלכוהול הגבוהים. היין לא עפיץ, והוא חביבן של נשים".

ועכשיו, חברים, לטעימות ולדברי יואב: "אקדים ואומר שמה שאתם חשים, ואת הטעמים והארומות שאתם מרגישים, אתם תבחרו. אל תבקשו ממני להשוות עבורכם אילו טעמים וריחות מזכיר לכם היין, אתם תחליטו לבד. את מה שאתם רואים על הדפנות של הכוסות שלכם, את אותן "דמעות", זה אלכוהול נטו. אותו אלכוהול מעניק ליין איזה טאצ' של מתיקות".

טעמנו לרוחב: קברנה סוביניון 2001, 2002, 2003. טעמנו ריזרב 2001, 2002, 2003. פתחו עבורנו גם 2000 מילניום.
הבה ונספר על כמה מהם:
קברנה סוביניון 2001 – מוצלח מאד.
קברנה סוביניון 2002 – יותר מתוק, פחות חזק.
בזלת הגולן קברנה סוביניון ריזרב 2001 – אני סבור, וכך גם רבים מהטועמים, שה-2001 יכול היה לנצח את הערב. היין נמצא במיטבו כאן ועכשיו, והתחושה היא שמכאן אין לו יותר לאן לעלות. אדמת הבזלת העשירה והפוריה של הרמה, תהליכי הייצור, תנאי מזג האוויר, ניסיונו של היינן, הם סוד איכות הקברנה סוביניון של בזלת הגולן. ליין טעם, גוף, ריח, וצבע בוגרים, המשתלבים בהרמוניה מאוזנת. ביקשנו וקיבלנו עוד. היין היה פשוט מצוין.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2003 – זהו יין מהכרם בקדמת צבי, מבציר במהלך חודש ספטמבר. היין יושן חצי שנה בחביות עץ אלון. 14.5% אלכוהול. היין צעיר. צבעו אדום מלא, ניחוחותיו עשירים מזכירים מעט מנטה, אולי ריח אדמה רטובה. מורגשים טעמי פירות היער, ניחוח עץ האקליפטוס. הסיומת ארוכה, מתקתקה משהו, עם ריכוז פרי שזיף שחור בשל.
בזלת הגולן קברנה סוביניון ריזרב 2003 – אותו תהליך מוקפד של ייצור יין, אותו יינן, אותו הידע. הענבים שונים, והם עושים את ההבדל. היין סמיך. לדברי היינן, הסמיכות של היין באה כתוצאה מבציר מאוחר וטופינג בחביות המונע חמצון. ביין הריזרב הצבע יותר אדום ויותר כהה. הדמעות הניגרות על דפנות הכוס מבפנים חזקות ובולטות, והן יורדות מטה לתחתית הכוס באיטיות. כשטעמנו את היין, הוא היה מעט קריר. הקרירות יוצרת אשליה מוטעית של מרירות. הותרנו את הכוס בצד, שוחחנו, החלפנו רשמים, וטעמנו בשנית לאחר כ- 20 דקות. היין שקיבלנו היה מאוזן ועשיר בטנינים רכים. יכולת לחוש בפה את המורכבות ואת טעמי התיבול. ליין גוף מלא, היין מרוכז, וצבעו אדום עמוק. ניחוחותיו מזכירים, טבק, קינמון, אגוז פקאן. יש ביין עדינות, ויש לו אפטר טייסט ארוך; כנראה בשל רמת הסוכר הגבוהה בענבים.
בזלת גולן 2000 מילניום קברנה סוביניון ריזרב סדרת רמת הגולן – היין פחות אדום מקודמיו, יותר חום,. היין נמצא בשיאו. טועם יין שיטעם ממנו יזהה אותו מייד כבזלת הגולן. ביין משקעים הנותרים בתחתית הכוס, ככל שהיין מתיישן יותר יש בו יותר משקעים. אלו הם שיירי החומצה הטטרית, וזהו חלק מהליך ההתיישנות. אך איזה יין. הטעם פירותי משהו ומתקתק, חסרה בו חמיצות, והסיומת די קצרה, אך נוכחותו והאלגנטיות שבו על מורכבויותיו מעמידים אותו כטוב בטעימה לטעמי.


יואב לוי מזמין את קהל אוהבי היין ליקב פתוח וחגיגות השקת בציר 2003 במרכז המבקרים החדש ובעל העיצוב והאווירה החמימים של יקב בזלת הגולן במושב קדמת צבי ברמת הגולן, במהלך כל סופי השבוע של חודש מרץ 2006.
בימי חמישי בשעות 10:00-22:00 ובכל יום ו' מהשעה 10:00 עד כניסת השבת (בשבת סגור).
בימי שמש יכלול הכיבוד עם היין בשר, ובמזג אוויר סגרירי תקבלו עם היין גבינות.
המחיר: 35 ₪ לאדם, שיזוכו מרכישת יין במקום.


יקב בזלת הגולן
מושב קדמת צבי (ליד קצרין)
טל. 050-8485010, 04-6827223
www.bazelet-hagolan.co.il










היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה