מלכיאל הדרי מיקב גיתו (במקור גתו – הגת שלו), הוא אוטודידקט של יין. אומנם, כמו כל כך הרבה ייננים, הוא בוגר קורס היין של ניר שחם ביקב שורק, אבל הוא בעיקר אדם שקורא הרבה ספרות מקצועית על ייצור יין, ולומד תוך כדי עשייה איך לשפר את רמת היין מבית מדרשו משנה לשנה. ולמרות שיינותיו משתבחים כל שנה, אחד הדברים המייחדים את היקב היא העקביות: אותם בלנדים משנים שונות, דומים בטעמיהם מדי שנה – דבר נדיר במקומותינו.
מלכיאל, איש חביב יסודי ומהפנט, עובד יחד עם אשתו דינה, שהיא לדבריו האורים והתומים בענייני טעם היין (למדה איתו ביקב שורק), ועם בנו דרור האחראי על השיווק. יחד הם מובילי היקב ששוכן בקומה התחתונה של ביתם בהוד השרון, בו הם מייצרים כ-15,000 בקבוקים בשנה. המיוחדות של היין מתבטאת לא רק באיכותו, אלא גם בעיצוב מושך עין של התוויות, המזכיר עברית עתיקה. בתוויות יש גם תיאור מדויק של תהליך הייצור של כל יין.
למרות שמדובר ביקב גראז' קטן, שמעו הולך לפניו. כך, קבוצת 'יין ישמח' של אורית גלעד מקיימת לא פחות משש טעימות ביקב, שלראשונה מהן הצטרפתי לאחרונה.
כדי להמשיך ולייצר יין בצורה עקבית, הדרי הבין כמה קשה להסתמך על כורמים שמשנים מחירים ולא מכבדים התחייבויות כאשר יקב חזק וגדול מחליט לרכוש את כל תוצרתם. לפיכך הוא נטע לא מזמן כרם משלו ששטחו 20 דונם בנחלה שרכש בנו בכפר פינס, ושתל שם זני פרנץ' קולומבר, סוביניון בלאן, שרדונה, סירה, קריניאן ומרסלן – היינות שטעמתי עדיין עשויים מענבי כרמים ברחבי הארץ. הדרי מייצר יינות לבנים איכותיים, אך בעיקר יינות אדומים טעימים ומיוחדים, שקשה למצוא ברבים מיקבי הגראז' בארץ.
את האני מאמין שלו מציג הדרי כך: "אין לי קברנה סוביניון ואין לי מרלו – הזנים הפופולריים בארץ. אינני רוצה טעמי עץ ביין, ורק מעט אלכוהול. אני רוצה בעיקר יינות מאוזנים". לאחר הטעימה של יינותיו ניתן לומר כי הוא בהחלט משיג את מטרותיו. לגבי מחירים ותמורה למחיר: מחירי היינות אינם נמוכים, והתלבטתי אם ניתן לדבר על VFM במחירים כאלה. עם זאת, מאחר שמדובר ביקב קטן שמנסה לכסות את כל הוצאותיו בכמות יין קטנה שהוא מייצר, ויחד עם זאת איכות יוצאת דופן, החלטתי כי בכל זאת לציין זאת.
אופז 2020 – יין לבו שמורכב מענבי סוביניון בלאן וסמיון. הסוביניון בלאן מכרם בן זמרה, הסמיון מכרם הרוח ברמת הגולן. עבר תסיסה מבוקרת בטמפרטורה נמוכה, והתיישנות בחביות אוסטריות גדולות. לא הוספה חומצה טרטרית, ואף על פי כן החומציות מצוינת. היין מינרלי מאוד, ואינו שופע פירותיות. טעמי תפוח ירוק מתמזגים לגימור טוב, עם מעט מרירות ומתיקות יחדיו. שאפו. המחיר 120 ₪ – VFM.
ויונייה 2020 – יין ויונייה קלאסי. הענבים ממצפה רמון, מכרם של ננה (ערן רז). בציר מוקדם של הענבים, והתערבות מעטה של היינן בתהליך התסיסה. חלק מהיין התיישן בחביות וחלק בנירוסטה. בזמן טעימת היין הזה, הדרי מדבר על כך שיינן טוב לא מתערב במה שנוצר בחבית, ושעיקר העשייה היא בכרם. אני סבור שאם יש ייחודיות בסיפור היין הישראלי, היא ללא ספק זו של ייצור יינות מדבריים. הויונייה של גיתו הוא הוכחה מובהקת לכך. עוד שאפו. המחיר 130 ₪ – VFM.
רוזה 2020 – אני לא מרבה להחמיא ליינות רוזה. כן, אני יודע שזה בניגוד לטרנד העולמי ואני מיושן וכו'. הרוזה של גיתו הוא חגיגה. קריניאן וגרנאש מרכיבים את היין ששהה 4 חודשים בחביות נירוסטה, ועבר באטונז' על קליפותיו שהורחקו והופרדו מהמיץ. יין מינרלי ביותר, עם חומציות נעימה בפה, עגול וכיפי ליום חם. יין עדין וטעים, לא 'תותי פרוטי' כמו רבים מיינות הרוזה. המחיר 95 ₪ – VFM.
שרדונה 2020 – יין מפתיע בטעימה, שנעשה כולו בחביות עץ אוסטריות בנפח 200 ליטר, עם בוקה אופייני לזן. ענבים מראש צורים שבגוש עציון. סחיטה והשריה עם הקליפות נותנות תוצאה מרשימה וטעימה. היין טרם שוחרר לשוק, ולכן עדיין לא נקבע מחירו. שרדונה מהטובים ששתיתי בארץ בזמן האחרון.
אדום 2018 – עברנו לאדומים, שדווקא מאפיינים יותר את הייננות של הדרי. כמה טוב יותר אפשר להיות אחרי המחמאות על הלבנים? אפשר. האדום הוא בלנד של סירה ופטי ורדו מהרי יהודה, פטיט סירה מכרם בן זמרה, וגרנאש מגוש עציון. ענבי הפטיט סירה תססו כאשכולות שלמים עם השזרות, וענבי הסירה עם 30% שזרות שהוחזרו לתסיסה לאחר הפרדה מן הגרגירים. היין התיישן כ-16 חודש בחביות עץ אלון, רובן ישנות. זהו יין צעיר ובועט בטעמיו, מאוזן והרמוני עם אחוזי אלכוהול נמוכים (13.5%) וטעם אלגנטי כתוצאה מהזנים ודרך העשייה. הדרי במיטבו. המחיר 149 ₪ – ב- 130 ₪ היה VFM.
טעמנו גם את האדום מ- 2017 ואת זה מ- 2016. אותה עשייה ואותם טעמים מצוינים, מלאים ומורכבים. חומציות נהדרת. יין במיטבו. כל שנה דומה לקודמתה או לאלה שאחריה. השנים המוקדמות יותר מרככות קצת את הטעמים, אבל לא באופן משמעותי. כבר ציינתי את העקביות שביינות היקב, ולכך אכן התכוונתי. מחיר האדום מ-2018 – 149 ₪, זה מ-2017 – 185 ₪, והיין מ-2016 – 165 ₪. יינות מרהיבים במחירים לא כל כך מרהיבים. לא VFM למרות הטיב.
שני 2018 – עשוי מענבי קריניאן מכרם בוגר בן כ-40 שנה ממושב נווה ירק בשרון. ענבי הסירה מהרי יהודה והגליל העליון. ענבי הקריניאן תססו בטמפרטורה נמוכה יחסית, על מנת לשמור על טעמי הפרי ביין. ענבי הסירה שמרכיבים את היין תססו בחלקם עם השזרות. היין התיישן כ-16 חודש בחביות רובן ישנות. בוקה מדהים. לטעמי, יינות 'שני', גם אלה מ-2017 ו-2016 ששתינו זה אחר זה בערב הטעימות, הם ההוכחה הבולטת לטיבו המרהיב של היין שהדרי עושה. יינות מאוזנים, פירותיים, וטעימים . המילים 'וואו איזה יין', מתאימות ביותר לתיאורם. איך אומרים היום? עפתי על היין. המחירים בין 149 ₪ לשני 2016, 185 ₪ ליין זה מ-2017, ו- 149 ₪ לשני 2018. בהתחשב באיכות יוצאת הדופן VFM.
יקב גיתו – גולומב 13 הוד השרון, 054-913-9133
