יועצי היין מחו"ל . על מה ולמה.

תופעת יבוא יועצי היין לישראל נמשכת. הפעם מדובר ביקב דלתון אשר עבר שיווקית לחברת הכרם לאחר שהמנכ"ל משה חביב עזב באמצע יולי האחרון, אחרי עשר שנים בהן ניהל את היקב. נעמה סורקין, הייננית שהייתה בת טיפוחיו דל חביב כל אותן שנים, תהיה אחראית ביקב על כל נושא אחזקת הגפנים בכרמים וטיפוחן, ואת תפקידה כייננית ימלא יינן יועץ שמגיע מחו"ל

תופעת יועצי היין המיובאים קיימת בארץ כבר כמה שנים. בדרך כלל יקבים

 לא אהבו לדבר על כך, והרגישו צורך להסתיר עובדה זו. אך כאשר מידע זה שוחרר לציבור, התפארו היקבים בשם של יועץ מפורסם. הראשון כמובן הוא מישל רולאן, אשר מייעץ לד"ר ארקדי פפיקיאן מיקב אמפורה, שהוא בעצמו היועץ הכי עסוק בישראל ומייעץ לעשרות יקבים בארץ.
השני הוא היועץ של יקב צרעה, ז'אן קלוד ברואה מיקב פטרוס, שמייעץ לערן פיק כבר מספר שנים.

היועצים הללו מביאים איתם ניסיון ואג'נדה ספציפית בעשיית יין. אם מישל רולאן מייעץ ליקב מסוים, סביר להניח כי היינות יהיו בומבסטיים – עתירי עץ, פרי ואלכוהול. יועץ אחר יגיע עם תפישה שיינות צריכים להיות בעלי אחוז אלכוהול נמוך, חומציות גבוהה וכולי.

נשאלת השאלה, מדוע יש צורך ביועץ מומחה מיובא? התשובות די פשוטות: או שהיקב הגיע לשיא יכולתו עם הינן הקיים, או שהיקב מחפש כיוון אחר, חדש ומרתק, על מנת להעניק ללקוחות שלו גירויים נוספים.
לדעתי, שתי התשובות מוכיחות לדעתי כי ליקב שמאמין ביכולת היינן הקבוע שלו וליקב שבטוח במעמדו, אין בעיה לקבל ייעוץ כזה או אחר מיינן מיובא.
היכולת של יקב לומר ללקוחותיו ש'אנחנו כל הזמן לומדים וכל הזמן מתחדשים', מראה על בגרות מדהימה של היינן ושל בעלי היקב.

העיסוק בייעוץ מוכר לנו כבר מימי ספר בראשית. יוסף יעץ לפרעה כי צריך להתכונן לשנות רעב רבות, ותוך כדי ייעוצו קיבל יעוץ ארגוני מיתרו, כהן מדין ואביה של צפורה אשת משה רבנו, כיצד לעשות זאת.

יועצים בכל תחום מתחלקים לשניים: הקבוצה הראשונה היא מהזן של יועצים מפורסמים, שאותם שוכרים על מנת להשתמש בשמם ובמיתוגם לצורך מכירת המוצר הסופי, ועל מנת שמשרדי יחסי הציבור יעשו מזה מטעמים. הקבוצה השנייה היא זו של היועצים שיש להם אחריות מקצועית.

מהו תפקיד היועץ בכלל? האם תפקידו רק לייעץ, או יש לו גם אחריות נוספת? מה מבקשים מיועץ יין, ואיך מפקחים על פעולת היועץ שנחשב לאוטוריטה בתחומו?

האם יכול היקב שהזמין אותו ומשלם לו הרבה כסף, לחלוק על דבריו, או שצריך לקבל כל החלטה שלו כתורה מסיני?
איזו אחריות יש ליועץ אם המוצר הסופי לא הצליח? האם אפשר לקבוע בכלל יעד סופי ליועץ יין? לדוגמא: אנחנו רוצים לייצר את היין הטוב ביותר שעשו אי פעם בישראל, או אנחנו רוצים לייצר יין שמחירו יהיה 1000 שקל לבקבוק.

לרשות יועץ היין שמגיע ליקב לפרק זמן מסוים ומוגבל, יש מיכון מסוים ביקב, ויש כרמים שמניבים פרי מסוים. בייעוץ בתחום היין, נדרשות שנים על מנת לשנות קו מחשבה, על מנת להחליף זנים או בלנדים שליוו את היקב, וכמובן הידע והיכולת לקלוע לחך הישראלי, והיכולת להעניק ללקוחות היקב מוצר שהם יאהבו, וגם להתחשבו בביקורת העיתונאית.

לא מזמן תהיתי בכתבה על יקב צרעה, האם אפשר להרגיש ביינות שהיקב שיחרר לשוק בשלוש השנים האחרונות, שינוי מגמה כל שהוא בעקבות הייעוץ של ז'אן קלוד ברואה? האם היינות עברו איזשהו שדרוג תהומי?
התשובה של אורי רן, מנכ"ל יקב צרעה, הייתה שהם לא מחפשים שינוי מהיר ובומבסטי, אלא מתקדמים לאט לאט ותוך כדי אחריות.

 

לא כך הדבר אצל יקב אמפורה, בו השינוי היה מהיר מאוד ומורגש מאוד. היינות שמישל רולאן מייעץ בהם, צועקים את שמו גם מבחינת זה שאפשר לזהות אותם כשונים מהיינות אשר הוא לא חתום עליהם.

מעבר למוצר הסופי יש גם עניין המחיר בו כרוכה העסקת יועצים בסדר גודל כזה כל שנה, והמחיר הזה מגולם כמובן לצרכן.

הארץ שלנו אוהבת יועצים, ובכל ארגון אנו נתקלים בהם. יועץ בטחוני, יועץ מין, יועץ כלכלי ויועץ משפטי, יועץ קולינרי ויועץ חינוכי ומה לא (הכוונה כמובן גם לנשים שממלאות את התפקיד).
היועץ נתפס ככזה שאין לו כל אחריות כלכלית או פלילית. אם יש הצלחה, הוא יקבל את הבונוס שלו. אם יהיה כישלון טוטאלי, הוא לא קיים.

90% מהיועצים בכל תחום מוגדרים כך: כל מי שבד' אמותיו יש אי סדר מוחלט, מצטיין בעצות לניהול ענייני אחרים. כל מי שמאחוריו עסק כושל, בטוח שהוא יודע כיצד יש לנהל את סדרי הממשל.
כל מי שבמו ידיו לא בנה אפילו ארמון אחד בחול, במעשיהם של אחרים הוא כל יכול.
קודם כל צריך לדעת את מי מכנסים הביתה, ותמיד – אבל תמיד, לסמוך על הגרעין המקומי הטוב.

 

צוות אכול ושאטו מאחל ליקב דלתון המשך עשייה של יינות משובחים.

 

 

יוסי בן אודיס, סומלייה ובעלים של מסעדת הטרקלין, מגיב:

כפי שאינני אוהב לראות משחק של קבוצה שכל השחקנים בה הם לא ישראלים, כך גם אני פחות מעריך יקבים עם "ייננים מיובאים" לארץ.

חבל שזה הכיוון של התעשייה. מי יתן ונזכה להכיר יותר ויותר ייננים כוכבים ישראלים שצומחים מבפנים.
מאחל בהצלחה לדלתון, ושהיקב שישמור על הרמה שקיימת בו עכשיו.

 

 

בנושר שינויי הייננים ביקב דלתון:

בהמשך לפרסום כתבה זאת באכול ושאטו, קיבלנו ממשרד יחסי הציבור החדש של יקב דלתון (איתן ושלי לבנשטיין), את ההבהרה הבאה:

נעמה סורקין תסיים תפקידה ותשמש כמנהלת רק של כרם אחד של דלתון מתוך מכלול כרמי היקב.

ליקב לא יהיה יועץ יין מארה"ב, אלא מונה יינן קבוע שלמד בארה"ב. מדובר בגיא אשל, בוגר לימודי ייננות באוניברסיטת קליפורניה-דייויס.

 

הערת המערכת:

אנחנו מקבלים בשמחה את הבהרת היקב ואת ההודעה לעיתונות שהוציא בעקבות הכתבה אצלנו.

o

צילום מישל רולאן וארקדי פפיקיאן: שי גלבוע

צילום גיא אשל: david reist

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר