יין וג'אז: מפגש חוויתי ישראלי צרפתי עם יקב קפסוטו וגיטריסט צועני

יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז. הפעם יין גלילי של ציוני נלהב וגיטריסט ג'אז צועני צרפתי. קריאה והאזנה נעימות

כשעלה ז'אק קפסוטו לישראל הוא נטע כ-150 דונם כרמים בפקיעין החדשה שבגליל המערבי ובהם זנים המזוהים עם עמק הרון. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב קפסוטו או Côtes de Galilée Village, נולד כהגשמת חלום של ז’אק קפסוטו: "לעשות יין בגליל כמו בעמק הרון”. ז’אק, ציוני נלהב’,נולד במצרים. את שנות נעוריו בילה בליון הנחשבת לבירה הקולינרית של צרפת (עיר בה יש כ- 1,500 מסעדות, מתוכן 19 מעוטרות בכוכבי מישלן) ויין – בורגון ועמק הרון. משם עבר לניו יורק, ופתח ביחד עם שני אחיו: אלברט וסמואל, את מסעדת Capsouto Frères בשכונת טרייבקה שבמנהטן. המסעדה שנפתחה במחסן ישן הייתה ידועה באווירה ובסופלה שלה, והציגה בתפריט מבחר גדול של יינות ישראלים. המסעדה ספגה נזק גדול במהלך הוריקן סנדי ואחרי 32 שנות פעילות נסגרה, ומכאן לישראל.

ז'אק קפסוטו. צילום דוד סילברמן dpsimages

בשנת 2010 נטע קפסוטו כ- 150 דונם כרמים בפקיעין החדשה שבגליל המערבי, בגובה 800 מטר מעל פני הים. הזנים בכרם: גרנאש, סירה, מורבדר, סאנסו, קונואז, גרנאש בלאן, קלארט, רוסאן ומרסאן, המזוהים עם עמק הרון. ז’אק בחר לגדל בארץ זני גפנים אלה שמקורם באגן הים התיכון עוד מתקופת הפיניקים, ובכך החזיר אותם למקור, לישראל. אותם זנים מתאימים לטרואר ובמיוחד לאקלים באזור הכרמים.

ז'אק קפסוטו. צילום דוד סילברמן dpsimages

"J'ai un rêve" –  בתרגום מצרפתית: יש לי חלום, שהתגשם,  והיינות הראשונים הושקו מבציר 2014. הבלנדים השונים של היקב, כ- 25,000 בקבוקים בשנה, מציגים שילוב זנים שיוצרים יינות מורכבים ולא כבדים, עשירים ואלגנטיים. יין כזה הוא בלנד אווה לבן 2016 – יין לבן יבש, הקרוי על שם אמו של ז’אק – אווה. היין מורכב מ- 60% גרנאש בלאן, 20% קלארט, 15% רוסאן ו- 5% מרסאן. ליין צבע זהוב וגוף בינוני. עושר הריחות והטעמים: פירות טריים תבלינים וניחוחות פרחוניים, עם חומציות טובה רעננות וסיומת מאוזנת, יוצרים יין נהדר מורכב ומקסים, שמזכיר את יינות עמק הרון.

ביסטרו Capsouto Frères בניו יורק הגיש ארוחות צרפתיות. ז’אק ומשפחתו היו כמה שנים בליון, אז הכול מתחבר לי לצרפת ול- Made in France של בירלי לאגרן וסילבן לוק.

בירלי לאגרן (Biréli Lagrène) שנולד ב- 1966 הוא גיטריסט ג'אז צועני צרפתי, שנחשב כבנו הרוחני של הגיטריסט ג'אנגו ריינהארדט. בגיל שמונה נחשב לילד פלא כשניגן את המוסיקה של ריינהארדט. את אלבומו הראשון Routes To Django – Live  At The Krokodil  הקליט כשהוא בן 14 בלבד. שנה לאחר מכן, ב-1981, הופיע בפסטיבל הג'אז הידוע במונטריי שבשוויץ. לבירלי הייתה גם הזכות לנגן עם שני נגנים שלמעשה הכניסו את נגינת הכינור למוסיקת הג'אז: סטפן גראפלי  וז'אן לוק פונטי, וגם עם ענקי ג'אז כמו בני גודמן ובני קרטר. הוא הקליט והופיע עם אגדות כמו ז'אן פסטוריוס ופאקו דה לוצ'יה. סגנון נגינתו נע בין סווינג, פיוז'ן ופוסט-בופ. אבל תמיד הוביל ותמך בג'אז צועני ומסורתי.

סילבן לוק (Sylvain Luc) יליד צרפת (1965), הוא אחד מענקי הגיטרה בעולם  שהחל את דרכו כמוזיקאי בגיל ארבע, ובמהירות התגלה כמחונן בצורה יוצאת דופן. פרץ לתודעה העולמית בסדרת אלבומי מופת בדואו עם בירלי לאגרן. במהלך הקריירה, ניגן עם מוזיקאים מהמעלה הראשונה וביניהם: וינטון מרסאליס, אלוין ג’ונס, דידי ברידג'ווטר, מאנו קאטשה, ויקטור ביילי, אל די מאולה, דידייה לוקווד, ג'ון מקלאפלין, ועוד רבים וטובים. נגינתו מתאפיינת בשילוב ייחודי של וירטואוזיות עם נשמה ענקית, ומוזיקליות בעלת עומקים ורבדים.

בשנת 1999, בעקבות אלבום הסטנדרטים של בירלי וסילבן Duet, זכו השניים להכרה עולמית. שיר מס' 4 באלבום הוא Made In France – היצירה הכי מפורסמת של בירלי. הביצוע המעולה מְרַגֵּשׁ ומלא חיים. טכניקה זריזות ווירטואוזיות, יוצרים חוויה מוסיקלית יוצאת דופן – תוצרת צרפת. לשתות יין לבן צונן וטעים מאוד, וברקע צלילי גיטרה מקסימים במרפסת הבית. תענוג צרוף. Vive la France. “Do something for Israel”, אמרה אווה לז'אק בנה.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה