fbpx

יין ישראלי ביפן – חצו את הגבול

בימים אלה התבשרנו בשמחה, כי יקב כרמל ויקב תבור הצליחו לחדור לשוק היפני. אנשי רשת קוסטקו (Costco), לה יש 22 סניפים בטוקיו מלבד כמה מאות אחרים ברחבי העולם, טעמו יינות פרימיום של היקבים כרמל, תבור, טוליפ והרי גליל, והחליטו לשווק בפעימה הראשונה יינות של יקב כרמל ויקב תבור בקטגוריית המחירים מ- 50 דולר ומעלה. האמת היא כי השוק היפני לא באמת נכבש עתה על ידי כרמל ותבור. יקב רמת הגולן נמצא בשוק הזה מעל עשור
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

ממש בימים אלה התבשרנו בשמחה, כי יקב כרמל ויקב תבור הצליחו לחדור לשוק היפני.
מסתבר כי אנשי רשת קוסטקו (Costco), לה יש 22 סניפים בטוקיו מלבד כמה מאות אחרים ברחבי העולם, טעמו יינות פרימיום של היקבים כרמל, תבור, טוליפ והרי גליל, והחליטו לשווק בפעימה הראשונה יינות של יקב כרמל ויקב תבור בקטגוריית המחירים מ- 50 דולר ומעלה.
היקבים כמובן שלחו לכל כתבי היין את הידיעה המשמחת, וזו אכן גאווה גדולה ליין הישראלי המשובח. 

האמת היא כי השוק היפני לא באמת נכבש עתה על ידי כרמל ותבור. יקב רמת הגולן נמצא בשוק הזה מעל עשור, ומחלקת השיווק הבינלאומית של היקב הצליחה למצוא משווקים מקצועיים מקומיים אשר הצליחו להכניס את יינות היקב למסעדות יוקרה וחנויות יין, בהיקף מכירות המגיע לאלפי קרטונים בשנה, ממבחר גדול של יינות היקב.

עד כאן לכאורה יש כאן מבחינת העברת אינפורמציה ופרגון ליקבים כרמל ותבור, אבל יש כאן יותר מזה.
מדובר בעסקאות גדולות ומרתקות, ואני בטוח שאת חלקכם מעניין לדעת איך עסקאות עולמיות כאלו מתבצעות, מי מושך בחוטים, כמה פוליטיקה מעורבת, האם יש מאבקים בין היקבים, כמה עולה לחדור לשוק חדש, והאם זו עסקה חד פעמית או שזה שוק שיהיה צמא ליין הישראלי גם בעתיד.

ליקבים גדולים ומכובדים כמו אלו שהוזכרו, יש מנהל שיווק בינלאומי שאמון על פיתוח קשרים, תערוכות, טעימות יין, הרצאות יין. הוא זה שמכיר את אסטרטגיית השיווק של היקב, הוא זה שבאחריותו לזהות פוטנציאל שיווקי ארוך טווח תוך כדי בדיקת הסיכונים, והוא זה שאחראי על שמו הטוב של היקב מבחינה עסקית.

אולם הפעם, בעסקה עם קוסטקו היפנית, כל אותם אנשי המקצוע של היקבים הנ"ל לא היו מעורבים. מי שתיווך בעסקה הזו היה טל גל-כהן, כתב ומבקר היין של האתר ISRAELWINE, ומי שגם היה הראשון שהעלה ביקורות יין מצולמות. טל גל-כהן מחזיק גם בתואר "שגריר היין הישראלי", ותחת כובעים אלה יצא לתווך בעסקה זו, והעלה כתבה מפורטת על השתלשלות האירוע באתרו.
 
בין השאר נכתב גם שמנכ"ל מכון היצוא נפגש עם גל-כהן, לא הביע התעניינות בנושא, ,ואף אמר לו כי למכון היצוא יש סדר עדיפויות שונה מאשר השוק הזה,. גם משרד החוץ לא הביע עניין בשוק היפני על פי כתבה באתר היין הישראלי.

השאלות הרבות שצצו גם בעקבות הכתבה, התרכזו לידי בכמה שאלות מאוד פשוטות הקשורות להתנהלות מקצועית של יקבים ושל כתבי יין:
האם יכול להיות שכתב ומבקר יין נחשב שמעניק ציונים ליינות ישראלים, ובעל אתר יין שמעלה וידאו קליפים עם ביקורות יין, ראוי לו להיות מעורב בעסקאות של יקבים שעליהם הוא כתב ויכתוב?
האם זה צריך להפריע ליקבים ששלחו אותו על חשבונם לסגור להם עסקאות ולייצג אותם?
האם זה צריך להפריע למישהו שהיקב משלם לאותו כתב ומבקר היין עמלות מכירה בגין העסקה הזו, ולא רק עמלה חד פעמית אלא גם עמלות עתידיות לאורך התקופה שהיקב ישווק ביפן?
האם יש סעיף בחוזה בין היקב למבקר היין, הקובע כי הוא לא יוכל לכתוב עליהם יותר ביקורת יין?

השאלה הנוספת היא, האם כל יקב שרצה להשתתף בטעימה אותה קיים טל גל-כהן תחת הכובע של "שגריר", יכול היה להשתתף?
האם כולם ידעו על הטעימה? כי אם מדובר בשגריר, הוא אמור לייצג את כולם ולא רק יקבים בודדים (כאמור כרמל, תבור, טוליפ והרי גליל בלבד).
האם הייתה אובייקטיביות של הצגת היין הישראלי? האם מכון היצוא ידע על הטעימה הזו ושיתף פעולה?
מה עמדת מכון היצוא או משרד החוץ בעניין התואר "שגריר היין הישראלי", או שעקפו אותם?
האם אף אחד מהצדדים לא חשב שיש בעיות אתיות כלזהן בכל הנושא הזה?
או אולי היקבים שמחים שבעתיים על סגירת עסקה יפנית וסגירת מבקר יין – שתי ציפורים במכה אחת?

אם מבקר יין מחליט לחצות את הקווים ולהתפרנס ממכירת יין ולא מכתיבה על יין, זה בסדר גמור ומקובל. כמובן ראו את דוגמת אחד ממבקרי היין הטובים שהיו לנו – אלדד לוי, שכאשר החליט לייבא יין לארץ ולשווק יקבי בוטיק, הודיע כי הוא מפסיק לכתוב ביקורות יין מבחינה מקצועית.
אתרי היין סומלייה ואיש הענבים, הם אתרים אינפורמטיביים שעיקר תפקידם לקדם את תעשיית היין על ידי כתבות, פרסומים, תערוכות וטעימות יין. הם אף פעם לא התיימרו להיות אתרי ביקורת יין. הם ממליצים על יין, אבל הציבור יודע שהם מתפרנסים מכך, והמידע הגלוי הזה מקנה להם את הזכות.

אי אפשר להיות כתב ומבקר יין, ובעצם לעסוק בשיווק יין ולעבוד ביקבים כיועץ, משווק, מוכר, מרצה וכו'.
מבחינה אתית יש בכך פגיעה בציבור חובבי היין, שלא חשוף למידע על כך שאותו מבקר בעצם מקבל תגמול מהיקבים.

מבקר היין חייב להיות חף ונקי מכל אינטריגות וקשרים כלכליים לענף היין. הוא לא יכול לעסוק במסחר ביין, הוא לא יכול להיות יינן, הוא לא יכול להיות בעל אינטרס שיווקי כלשהו שקשור ליין. מבקר היין חייב להיות נטרלי.

ובאשר ליקבים שעושים שימוש ציני לכאורה בכתב יין, השאלה היא: היכן היושרה שלכם מול לקוחות היקב כשאתם מפיצים ביקורות של אותו מבקר יין שעובד אצלכם?
גם אתם מסתירים מהלקוח את המידע על כך שבעצם ביקורת היין או כל אינפורמציה שאותו מבקר כותב עליכם, משוחדת ושווה כקליפת השום.
האם זה לא סוג של הונאת הלקוח?
אני מניח שהתירוץ יהיה "אנחנו רוצים למכור יין ולא משנה לנו מי מוכר אותו בשמנו". זהו תירוץ נכון אבל עלוב, שבורח מאחריות ובורח מכל כללי אתיקה.

כבר כתבתי לפני כמה חודשים בנושא אתיקה של כתבי יין, מתוך ידיעה שכלום לא ייצא מזה. והנה, לא עברה תקופה ארוכה, והאמת בכל הדרה מתפוצצת בפנים: אין יותר למי להאמין.

היקבים רוצים לשלוט גם בכתיבה העיתונאית, ולא מסתפקים רק בלשלוח יין לכתבים או להזמין למסעדות על מנת לטעום יין.
גילוי נאות: גם אני מגיע מדי פעם לאירועים אלה, וגם אני מקבל יין דרך העורך שלי על מנת לכתוב עליו. זה עדיין בגדר הלגיטימי והמקובל בארץ ובעולם.
אבל ברגע שיקב עושה שימוש במבקר יין כלשהו לקידום עסקיו, זו כבר חציית גבול אתי, והשליטה של היקב בכתב מובטחת לעד.

מאחר ומדובר באתיקה מקצועית לא כתובה, אז אין מנגנון שאוכף חוקים אלו, ולכל אחד יש המוסר שלו. מי שאחראים על השליטה הם בעלי יקבים, ייננים, וכמובן משרדי יחסי הציבור המייעצים לאלו, והם אלה המחזיקים בידם את ההחלטה לא לתת בימה לכתב, עיתונאי, מבקר, בעל אתר, בעל בלוג, אשר לא נושא חן בעיניהם כי הוא נמצא בצדו השני של המתרס העיתונאי. אז "מסננים" אותו בדיוק כפי שעושה בת יענה: לא נזמין אותו או לא ניתן לו בקבוק, אז העיתונאי לא ישקיע מכספו ולא יקנה את היין כדי להתייחס אליו באופן מקצועי, ואולי אף לשבח את היין למרות ההתייחסות הלא מקצועית אל העיתונאי.

לגורמים אלה אני אומר: אל תשכחו שחובבי היין הישראלי וחובבי היין חברי מועדון הלקוחות שלכם, הם אנשים אינטליגנטים שמכירים את היקבים ואותנו, יודעים בדיוק מה קורה בענף, ובדרך כלל הם לא אוהבים שעובדים עליהם.

תגובת יקב כרמל: היקב החליט שלא להגיב או לענות על השאלות.

 

תגובת יקב תבור: היקב החליט שלא להגיב או לענות על השאלות.

 

תגובת יקב הרי גליל: היקב החליט שלא להגיב או לענות על השאלות.

 

תגובת יקב טוליפ: היקב החליט שלא להגיב או לענות על השאלות.

 

תגובת טל גל-כהן לא התקבלה. הוא ביקש להעביר את הטקסט לחברת אינטרלינק ששכרה את שירותיו וביקש להעביר תגובה לקראת סוף השבוע.

מערכת אכול ושאטו לא יודעת מי זו אינטרלינק ומה הקשר שלה לעניין.

כאמור, גל-כהן תיאר את השתלשלות העניינים בכתבה באתר שלו.

תגובת מכון היצוא התקבלה מליטל פרנקל פורת, סגנית דוברת חטיבת תקשורת ופרסום:
מכון היצוא פועל לקידום יצוא היין הישראלי, ועושה זאת תוך שת״פ מלא עם היקבים ותוך יצירת סדרי עדיפויות הנגזרים ממגבלת התקציב הקיימת. האירועים והפעילויות אותם מארגן המכון מיועדים לכלל תעשיית היין הישראלית, וכל יקב המעוניין להשתתף בהם יכול, בין אם הוא חבר מכון היצוא ובין אם לאו.
באשר לפעילות המבורכת שנערכה בקוסטקו, לא היינו מעורבים בה ולא ידענו על קיומה. לגבי תואר שגריר היין הישראלי – מכון היצוא אינו מחלק תארי שגריר, ואינו משתמש בתארים מסוג זה.

תגובת משרד החוץ התקבלה מאלון לביא, סגן דובר משרד החוץ:
משרד החוץ מברך על יוזמות לקידום מוצרים ישראלים בחו"ל ולהרחבת הסחר בתחומים שונים. אנו שמחים שמר טל גל-כהן רואה עצמו כמייצג של ישראל, בדומה לאנשי עסקים, אומנים, אנשי אקדמיה ואף תיירים אחרים הבאים במגע עם אוכלוסיות שונות.
אנו מאמינים כי פני הישראלים בחו"ל הינם פני המדינה, ולכן חשוב לייצג בכבוד. עם זאת, אין במשרד החוץ תואר של "שגריר היין הישראלי".
משרד החוץ עובד בשת"פ עם מכון הייצוא ועם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, ובמקומות בהם יש נציגי משרד הכלכלה, כמו בטוקיו, האחריות על קידום הסחר היא על נציגים אלו. עם זאת, אנו מקדמים הסברה על מוצרים ישראליים, וכן מסחר במקומות ללא נציג משרד הכלכלה, ולכן בעבר משרד החוץ שיתף פעולה עם מר טל גל-כהן במספר יוזמות מקומיות לקידום היין הישראלי.

 

 

צילום טל גל-כהן מתוך וויקפדיה

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה