יין לשופטים או לעם? המסע שמאחורי המדליות בתחרות טרה וינו 2026 TERRAVINO

בסופו של דבר ההצלחה האמיתית אינה המדליה אלא היכולת לשלוט בתהליך, ללמוד מהמשוב ולהפיק ממנו יין שמצליח לדבר עם כולם. צילום מאיש הענבים
ההחלטה איזה יין לשלוח לתחרות, מאיזה בציר, מאיזו סדרה ובאיזו כמות, היא מהלך מחושב שמסביר לא רק את ההצלחות בתחרות, אלא גם את המיצוב שהיקבים מחפשים בשוק
שופטי תחרות טרה וינו 2026 – מה הם אהבו? צילום מדף הפייסבוק של איש הענבים

המדליות שהוענקו בתחרות טרה וינו 2026 TERRAVINO בארגון חיים גן איש הענבים, שתוצאותיה פורסמו בסוף פברואר השנה, מספרות מה השופטים אוהבים – אבל הבחירות של היקבים מספרות סיפור אחר לגמרי. כבר שנים אני מנסה להבין את האסטרטגיה שמאחורי השתתפות היקבים בתחרות, כי מרשימת זוכי המדליות ברור שמדובר לא רק בבחינת איכות היין. ההחלטה איזה יין לשלוח, מאיזה בציר, מאיזו סדרה ובאיזו כמות, היא מהלך מחושב שמסביר לא רק את ההצלחות בתחרות, אלא גם את המיצוב שהיקבים מחפשים בשוק.

כמו בכל תחרות רצינית, מדובר בתהליך מתוכנן ומעמיק: היקבים עורכים סיעור מוחות עם צוותי ייננים ומומחים, לומדים את פרופיל השופטים (בדיוק כפי שעושים בעולם עם חבר מושבעים לפני משפט) ומנסים להבין איזה יין עם איזה אופי ירשים את השופטים. מדובר לא במשחק, אלא בעבודה מאומצת שדורשת הכנה, ידע ושיקול דעת, וליקב שלא משקיע בכך כמעט אין סיכוי לזכות במדליה.

זהבים כפולים. צילום תומר חרובי

חלק מהיקבים בוחרים יינות שמכוונים להרשים את השופטים; יינות עם סגנון עוצמתי ומדויק, שמסוגלים לזכות בדאבל גולד (זהב כפול), אך לעיתים פחות נגישים לצרכן הרגיל. אחרים בוחרים יינות נגישים יותר, שמאפשרים חוויית שתייה נעימה, ולעיתים גם שולחים אותם לקטגוריות מחיר נמוכות, וזה מוסיף רובד אסטרטגי מעניין לשיפוט העיוור.

כך, המדליות חושפות את הטעם והסגנון המועדפים על השופטים, בעוד הבחירות של היקבים מספקות הצצה לאסטרטגיה העסקית: איזה יין הם רוצים להציג, לאיזה קהל הם פונים, ואיך הם מגדירים את המצוינות שלהם. במילים אחרות, לא כל מדליה מספרת אותו סיפור – חלק מהיינות הם יינות של שופטים, וחלק הם יינות של הקהל הרחב.

עכשיו נצלול אל הביקורות שלנו על חלק מהזוכים במדליות זהב כפול או זהב, כדי לגלות איזה יין מתאים לחך השיפוטי, איזה לחך הישראלי הרגיל, ואם יש כאלה שמתאימים גם וגם. נראה איך יינות מסוימים מצליחים לרצות את שני העולמות, או לפחות אחד מהם, בצורה מושלמת.

יקב אמפורה

יובל סמואל מיקב אמפורה. צילום תומר חרובי

מקורה 2020 – זהב כפול: 36 חודשים בחביות אלון צרפתי ועוד 12 חודשים בבקבוק.  יין מרוכז עם פרי כהה ועץ מודגש. זכה במדליה בזכות הסגנון העוצמתי והמסודר שמרשים את השופטים. לחך הרגיל הוא עלול להרגיש כבד בפה וגם בכיס. יין של שופטים.

מקורה שרדונה 2023 – זהב כפול: יין  לבן עשיר עם מרקם עגול, וגוף נוכח וברור. חוויה מהנה בכוס, וקל להתחבר אליו.  בהחלט יין לחך הישראלי.

מקורה קברנה סוביניון 2017 – זהב: קלאסי, בשל ומאוזן, מספיק מרשים כדי לזכות במדליה. בכוס הוא נעים, בלי להרעיש את הרחוב. לא יין פורץ דרך, אבל מקצועי ומדויק – בין שופטים לחך הישראלי.

יקב ברקן סגל

אוליביה פרתי יינן ראשי של יקב ברקן-סגל – צוות הייננים המצטיין בתחרות בנוסף למדליות. צילום תומר חרובי

ברקן סופרייר 2020 – זהב כפול: יין אדום עוצמתי ומרוכז, עם עומק פרי מרשים וסיומת מלאת נוכחות. עבור מתחילים הוא עלול להרגיש קצת כבד, אבל אין ספק שמדובר ביין איכותי ובוגר. בהחלט יין שמרשים את השופטים.  

סגל קברנה סוביניון לא מסונן (UF) 2020 – זהב כפול: גוף מלא, פרי עשיר וטאנינים חלקים שמספקים חוויה מלאה ומרשימה בכוס. יין כזה משדר מקצועיות ועומק, ומושלם לתחרויות. השופטים יאהבו אותו, ויגלו הערכה למורכבותו ברורה. לשתייה חופשית הוא קצת מאתגר למתחילים, אבל בהחלט מייצג את הסטנדרט הגבוה של היקב.

הזכיות של יקב ברקן-סגל בטרה וינו 2026. צילום תומר חרובי

סגל קברנה סוביניון UF 2023 – זהב: יין צעיר ורענן, עם פרי ברור, ומרקם מדויק שמזמין לשתייה. השופטים העריכו את האיזון והדיוק שלו, ולכן העניקו לו המדליה, אבל גם הקהל הרחב יכול ליהנות ממנו, כי הוא נגיש ומיידי. יין שמצליח לרצות גם את השופטים וגם את החך הישראלי.

ברקן בטא ריזלינג 2024 – זהב: יין לבן רענן ופרחוני שמעלה חיוך. השופטים העניקו לו מדליה בזכות רעננותו והדיוק  בשמירת הארומות והחומציות הטבעית, שמעניקות ליין פרופיל נקי ומדויק במיוחד.  יין שמצליח לרצות את החך הישראלי, וגם לקבל הכרה מקצועית.

יקב בזק

עמוס בזק מנהל יקב בזק. צילום תומר חרובי

סירה 2022 –  זהב: פרי ותבלינים נוכחים מאוד עם נגיעות מעושנות. אלה בדיוק הדברים בגללם היין עמד בציפיות השופטים, והשיג מדליה. אבל פה מגיעה ההפתעה – היין ורסטילי. אחרי חצי שעה בכוס או בדקנטר, האופי שלו נפתח, והקהל הרחב ימצא אותו הרבה יותר נעים ומסקרן. החך הישראלי יאהב אותו.

מלבק 2020 – זהב: יין עשיר עם פרי בשל ובולט, בדיוק מה שמרשים כל חבר שופטים בתחרות בישראל. עבור הקהל הרחב הוא עלול להרגיש כבד. יין של שופטים.

יקב שילה

איתי מצגר סמנכ"ל יקב שילה. צילום מהיקב

קברנה סוביניון סיקרט 2022 – זהב: יין עשיר ומלוטש עם מבנה ברור, ונוכחות שמכוונת בדיוק לפרופיל תחרותי. זה יין שמגיע לבמה מוכן, והשופטים לא באמת יכולים להתעלם ממנו, ובצדק. יין של שופטים.

מרלו סיקרט 2022 – זהב: יין רך, נעים וזורם, כזה שלא צריך להסביר יותר מדי. לא מתיימר להיות גדול מהחיים – פשוט עובד בסוף. כן, החך הישראלי רבותיי, החך הישראלי. יין של אנשים.

יקב תבור

יניב ענבר מנהל יקב תבור עם שני היינות זוכי מדליית זהב. צילום אילת קלעי

ארטיזנל סירה 2022 – זהב כפול: עוצמתי, מתובל ובומבסטי, במובן הטוב של המילה. זה לא יין שמתבייש בפינה, אלא עומד במרכז הבמה, והשופטים הבינו את זה. יין של שופטים.

ארטיזנל ויונייה 2024 – זהב: יין עשיר וארומטי, עם נוכחות ברורה בכוס, כזה שלא מתנצל על עצמו. יש בו מורכבות ואופי ששובר את השגרה המקומית, אבל גם דורש חך מנוסה וסבלנות. פחות מיידי, יותר לניתוח. יין של שופטים.

יקב גלאי

אסף גלאי מיקב גלאי. צילום תומר חרובי

נגב 2011 – זהב כפול: יין מורכב, מדויק ורב-שכבתי, כזה שממשיך "לדבר" גם אחרי הלגימה. זה יין שמרגיש בנוי למי שכבר שתה לא מעט Médoc, ומחפש עומק ולא נגישות. חוויה למבינים, ופחות למי שבא רק לשתות. יין של שופטים.

מרסלאן 2019 – זהב: יין בעל אופי ייחודי ומעניין. בהתחלה תוקף בעוצמות מטורפות, אבל מהר מאוד נרגע, ואפשר להתאהב ברגע. זה יין לחך ישראלי סקרן, ובוודאי לשופטים מנוסים.

יקב בן חיים

איתי בן-חיים מיקב בן-חיים. צילום תומר חרובי

קברנה סוביניון טרדישן 2022 – זהב: פרי בשל ונגיש, עם גישה ישירה ומהנה בכוס. נראה שאיתי בן חיים בחר "לרדת אל העם", ולשלב איכויות מהסדרות הגבוהות גם כאן, וזה בהחלט מורגש. התוצאה היא יין נדיב וכיפי לשתייה, כזה שלא מתאמץ להרשים אלא פשוט עובד. יין של אנשים, במיוחד למי שאוהב למצוא קצת יותר ממה שציפה לו בבקבוק כזה.

יקב בן נון

דני יניב ואדי גנדלר מיקב בן נון. צילום תומר חרובי

Cuvee 2023 – זהב כפול: בלנד בורדו קלאסי, מדויק ומסודר, כמעט “לפי ספר הלימוד”. זה סגנון ששופטים יודעים לתגמל, אבל בכוס הוא מרגיש קצת מתוכנן מדי, פחות ספונטני ופחות זכיר.

יקב זאוברמן

זהב כפול ליקב זאוברמן וגם זהב עליו כותב אלון גונן. צילום תומר חרובי

קברנה סוביניון 2023 – זהב: 24 חודשי יישון בחביות חדשות וללא סינון. כל הנתונים כאן צועקים דבר אחד: יין שנבנה כדי לנצח בתחרות. עם 17% אלכוהול, הוא לא מנסה להיות עדין או מאוזן – הוא בא להדהים. אבל כאן בדיוק הבעיה. בעולם שבו המגמה הולכת לכיוון של איזון וריסון, יין כזה משחק על עוצמה כמעט כוחנית. בלגימה ראשונה זה עובד – יש ריכוז, יש נוכחות, יש “וואו”, אבל ככל שממשיכים, האלכוהול מתחיל להשתלט, והאיזון הופך לשאלה פתוחה. זו כבר לא רק ביקורת על היין, אלא על הבחירה להעניק לו מדליה. נדמה שהשופטים נשבו בקסם המיידי של העוצמה, ואולי פספסו את התמונה הרחבה יותר. יין שאולי מרשים בטעימה קצרה, אבל פחות מחזיק חוויה שלמה בכוס.

יקב כרמל

מתן צייזלינג יינן בצוות הייננים של יקב כרמל עם זכיות היקב בתחרות. צילום רואי שיבר

אדמון קברנה סוביניון 2021 – זהב: יין בעל גוף מלא, פרי מרוכז וסיומת ארוכה שמציג פרופיל קלאסי, ומרשים כבר בלגימה הראשונה. בטעימה עיוורת הוא בולט מיד, יש בו נוכחות, עומק ועוצמה שמדברים היטב לשופטים. בכל זאת, טעימה כזו מעלה שאלה רחבה יותר על עולם התחרויות: עד כמה מיקום היין בתוך קטגוריית המחיר, משפיע על התוצאה? יקבים לא בוחרים רק איזה יין לשלוח, אלא גם איפה למקם אותו, וכשיין עוצמתי ומרשים נכנס לקטגוריה נגישה יותר, יש לו לעיתים יתרון טבעי על פני יינות קלילים ופשוטים ממנו. זה לא רק היין – זה גם המשחק, ובמשחק הזה, יינות כאלה יודעים לנצח.  לסיכום, זה יין של שופטים, שממחיש היטב איך נראות בחירות חכמות בתוך עולם תחרותי.

יקב חמש אבנים

שי חסון מנהלת השיווק של יקב חמש אבנים. צילום תומר חרובי

וירטואוז אדום 2023 – זהב: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, מלבק ופטי ורדו, עם פרי מרוכז, צבע עמוק וארומות דומיננטיות. בדיוק מה שמצופה מיין שמכוון להרשים. אין ספק שמדובר ביין עשוי היטב, עם נוכחות ברורה.  מאחורי התיאור של "הרמוניה מושלמת" ו"עוצמה מרשימה" מסתתרים סגנון מוכר, בלנד בשל, עשיר ומרוכז, כזה שלא לוקח סיכונים. הוא עובד, והוא עובד טוב, במיוחד בזירה תחרותית. יין של שופטים שמבוצע נכון, אבל משחק על מגרש מוכר.

יקב אפק

אהרון וחלי ג'לח מיקב אפק. צילום תומר חרובי

סיקרט 2022 – זהב כפול: יין עשיר ומדויק, בלנד של פטי ורדו וקברנה סוביניון עם 15% אלכוהול, שמגיע מסדרת הביניים של היקב – לא סדרת הדגל, לא השם הגדול – ועדיין זכה במדליית זהב כפולה. למה זה מרשים? כי בטעימה עיוורת היין יודע להשאיר רושם חזק של פרי בשל, מבנה ברור וסיומת מלוטשת. הקהל הרחב ימצא כאן יין נגיש, מאוזן וכיפי לשתייה, בעוד שבמסגרת התחרות היין ניצב כמו "כרטיס ביקור" שמציג מקצועיות ושימוש בחומרי גלם משובחים, גם בסדרות נמוכות, וזו כבר עבודה של יינן גדול שמעריך את הקהל שלו. בקיצור, היין הזה משחק יפה, מצליח לרצות את השופטים וגם לשמח את החך הישראלי, וכל זה בלי להיות מסדרת הדגל או יין מתוחכם במיוחד.

לסיכום העיסוק שלנו בטרה וינו 2026

תחרויות יין חושפות את הדואליות של היקבים: מצד אחד, יש מי שנראה כאובססיבי למדליות ולציונים, ומרכז את כל האנרגיה בניסיון להרשים את השופטים; מצד שני, יש מי שמנצל את התחרות ככלי למידה מקצועי, כדי לחדד את הסגנון, האיזון והדיוק של היינות.
לא כל יקב בוחר להשתתף, ולעיתים ההיעדרות מעידה על הבנה שמדד חיצוני לא תמיד משקף את הערך האמיתי של היין. עבור המשתתפים, המדליות הן לא רק סמל לכישרון, אלא גם מבחן שמכריח אותם לבחון כל החלטה: איזה יין לשלוח, מאיזו סדרה, באיזה מחיר, ואיך לייצר חוויה שתעבור גם את החך המקצועי, וגם את החך של הקהל הרחב.
בסופו של דבר, ההצלחה האמיתית אינה המדליה אלא היכולת לשלוט בתהליך, ללמוד מהמשוב ולהפיק ממנו יין שמצליח לדבר עם כולם.

5 תגובות

  1. רוב היינות שזכו או שהגיעו לתחרות הם במחיר לעשירון העליון של הציבור ולא ניגשים לכלל חובבי ואוהבי יין,
    לעשות קטגוריה עד מחיר, בקטגוריה השניה להתפרע

    1. תחרות בסט ואליו שמתקיימת כל שנה מיועדת ליינות עליהם אתה מדבר, ועושה זאת היטב. כל תחרות והכיוון שלה

  2. הפסקתי להתרשם ממדליות ליינות, מזמן. אולי אני לא הצרכן הממוצע, אבל באמת שחוץ מרעיון שיווקי, אין בזה הרבה ערך. לשלוח יין לתחרות זה לשים את משה שלך בתיבה ולשלחו היאורה.
    שפטתי תחרויות יין.
    לפעמים יש שולחן שיפוט שמבין את הקטגוריה יפה ולפעמים זה לא המצב.

  3. אני חושב שאין חולק על כך שהחיך של כל אדם שונה מהשני ולכן זה מאוד קשה לשפוט יין מסוג כזה או אחר מה גם שיש הרבה יקבים שבכלל לא מעניין אותם התחרוחות השונות האלו אם כי מעטים מאוד.
    בסופו של יום היקבים משקיעים הרבה מאוד זמן יקר ובסוף כולם רוצים שהיין שלהם יהיה נגיש אבל גם עושים יין לעוד שנה פלוס שגם הצד השני יהנה בקיצור צריך להיות שיפוט טוב

  4. שלום
    מאחר ולא הוצגו קריטריונים שבהם צריך לעמוד.
    כגון שנת בציר כמה שכב בחבית
    כמה היה בבקבוק
    אז כל יקב שולח את מייטב שלו
    רק תזכרו המומחים ליין לא מבינים ביין
    זה עוד משפט שמתחבר לזה שישנם רק 4 סוגים אדום לבן ו….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר