fbpx

יין מיבנה – להיט עולמי בתקופה הביזנטית

מפעל ייצור היין שנחשף כולל חמש גיתות יין, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

אולי לא תאמינו, אבל העיר יבנה הייתה מעצמת יין עולמית לפני כ-1500 שנה: במהלך השנתיים האחרונות נחשף בעיר אזור תעשייה גדול מתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה. זאת בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר. המפעל כולל חמש גיתות יין מרשימות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

צילום יניב ברמן רשות העתיקות

שתיית יין הייתה מקובלת בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו להשתמש ביין גם כמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. שטח כל אחת מהגיתות שנחשפו כ- 225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, בה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את המיץ, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם שני בורות לאיסוף היין בצורה מתומנת.

לפי ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל ששימש לייצור יין לבן – "קליל ולבן כשלג", בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים ("נישות" חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה שמכאן שווקו 2-3 מיליון ליטרים של יין מדי שנה. זו כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך נעשה אז באופן ידני."

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר  בכבשנים גדולים.

ליאת נדב-זיו מנהלת החפירה ביבנה. צילום יניב ברמן רשות העתיקות

הארכיאולוגים אומרים כי 'יין עזה ואשקלון' נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי Jaffa מישראל, ששמם יצא למרחוק. הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה הכרנו אתרים אחרים בהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומהם לרחבי אגן הים התיכון  או העולם העתיק."

שייקה ולורי לנדר מיקב צפרירים. צילום ישראל פרקר

שייקה לנדר, ארכאולוג ואיש יין ב'יקב צפרירים', אומר כי בהנחה שיוצרו כאן 2 מיליון בקבוקים בשנה (כמות ייצור שנתית של יקבים כמו תבור, בנימינה או ציון – ר.ר), הרי מדובר בשימוש  בכ- 1,500 טון ענבים. "השאלה היא כמה מחזורי ייצור היו  להם בשנה אחת. ניתן להניח שהשתמשו ביותר מזן ענבים אחד ולכן היו להם מספר בצירים. נראה כי היה להם ידע מה הם רוצים ולמה יש ביקוש בארצות היעד ליצוא שלהם. הענבים הגיעו מכרמים בסביבה, לפחות 1,500 דונם".

גת עתיקה בת 2100 שנים שהתגלתה באשקלון. צילום רשות העתיקות

"בכל אזור דרום מישור החוף אין מקום שאין בו גת. בכפר הכי מסכן מוצאים גת תעשייתית, כאשר בכל גת ייצרו לפחות אלפי ליטרים", מוסיף שייקה לנדר. "באשקלון נחשפה 'עיר יין' עם שלוש גיתות גדולות, ואז התוודענו לראשונה ל'בתי גיתות" עם תאי תסיסה מאורגנים ובורות איגום בנפח 5-7 מטר מעוקב כל אחד. למעשה, אז הבינו ארכאולוגים לראשונה איך הגת עובדת, כי לחופרי גיתות בדרך כלל לא היה מושג על תעשיית היין ועל אופן פעילות הגת. היום יש ארכאולוגים שרואים גת ומתרגמים אותה לעשיית יין – ועדיין לא מבינים את כל חלקי הגת. מה שמעניין זה שליד בתי הגיתות היו בתי יוצר של קנקני חרס – בקבוקי היין של אותם ימים, וגם בחפירה ביבנה נמצאו ערמות זבל של קנקנים שבורים או פגומים. מצאו גם תנורי שריפת קנקני החמר בגובה 2-3 מטרים".

אז פעם נוספת יש הוכחה לחוכמת הקדמונים ולידע שלהם גם בעשיית יין. על יצוא מערי הנמל עזה ואשקלון ידוע, ומדובר בהיקפים עצומים. לבצלים שהגיעו מאשקלון לצרפת קראו 'אסקלון', ובצל ה'אשלוט' הוא שיבוש חינני של 'אשקלון'. מסתבר כי אז היה יצוא מאורגן של היין, והוא מותג בעולם 'יין עזה ואשקלון' – מה שלא הצלחנו לעשות עד היום עם כל חוכמת היקבים והגופים הממשלתיים.   

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה