יין שגיא – לפעמים מאחורי התווית יש סיפור ודמעה

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997), אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב בצפון. שבעים ושלושה הלוחמים שעשו דרכם ללבנון נהרגו, וביניהם שגיא ברקוביץ.
שגיא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין של אלפי מנשה. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר מותו.
בן 22 היה שגיא בנופלו. הוא הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

בתחילת אפריל 1994 התגייס שגיא לצה"ל, ושירת כאביו – שהיה נכה צה"ל ממלחמת ששת הימים – כלוחם בחטיבה 7 של חיל השריון. לימים עבר בהצלחה קורס קצינים, והתבקש להיות מפקד בקורס קצינים בבה"ד 1.

שגיא, ובפי מכריו ואוהביו סגוש, בן פנינה ואברהם, נולד ביום י"ג בסיוון תשל"ה 23.5.1975.
את יום הולדתו ה- 32, עשר שנים ארוכות וכואבות בלעדיו מאז נפל, לא זכה סגוש לחגוג עם עשרות רבות מחבריו, מכריו, חניכיו בארגון הצופים, חייליו, מפקדיו, הוריו ובני משפחתו.

באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל דאז אמנון ליפקין שחק: "שגיא שירת כמפקד מחלקת טנקים בגדוד 'רומח' של חטיבה 7, ותואר על ידי מפקדיו כקצין מסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי והקרין מאישיותו על הסובבים אותו. שגיא בלט בחיוכו ובאהבתו למוסיקה, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחייליו כאחד".

את זכרו היקר והנצור בלב של שגיא, מנציחים הוריו בכל שנה בדרך מיוחדת, ועתה דרך זו גם הפכה לייחודית.
כשהגעתי עם שמונה מחבריי בצהרי יום ו' לביקור ביקב ברקאי, היו בין חבריי גם פנינה ואבי ברקוביץ, הוריו של שגיא.
בשנים האחרונות דבק חיידק אהבת היין בבני הזוג, ועם קבוצת חברים נוספים, חלקם אף הם נכי צה"ל, הפכו את אהבתם ליין לתחביב. הם טועמים יינות, מבקרים ביקבים, רוכשים ושותים יינות טובים להנאתם.

את חווית הביקור ביקב ברקאי העליתי אז בכתבה כאן, באתר באכול ושאטו. בעוד אני עושה דרכי בחזרה לכיוון הבית, החליטו בני הזוג ברקוביץ להשהות את עזיבתם, והם נותרו שעה ארוכה ביקב לשיחה עם איתי ברקאי ורעייתו, לוגמים יין טוב להנאתם, נהנים ממזג האוויר האביבי ומהנוף הנפלא.

טעמם של היינות של ברקאי, והמחיר השפוי והנוח שמבקש היינן איתי ברקאי תמורת יינותיו, הביאה את בני הזוג ברקוביץ לידי החלטה לרכוש מיקב ברקאי יין שיישא את שמו של שגיא בנם.
וכך, בהחלטה שלמה ומשותפת של בני הזוג, נרכשו כ- 130 בקבוקי קברנה סוביניון 2003, שהיו למעשה כל מלאי היינות של יקב ברקאי. מיין זה נותרו ליינן איתי ברקאי ביקב שני בקבוקים למזכרת, וכבר הוזמנו 100 בקבוקים נוספים מבציר 2005, שנמצאים עדיין בחביות לבלנד אשר איתי טרם החליט מתי יהיה ראוי לביקבוק, ומה יהיו אחוזי מרכיביו.

ומה עושה משפחת ברקוביץ עם בקבוקי היין?
ובכן, אצל מעצב גרפי הוזמנה תווית לבקבוק, צבעונית, עכשווית ויפה. תמונתו של שגיא, שיישאר צעיר לעולם, בהיר שיער, עם עיניים ירוקות ובורקות, משתלבת בתווית כחלק מובנה ובלתי נפרד.
את היין עם התווית ושמו של שגיא מכנים מעתה יין שגיא, ארזו במארז קרטון מהודר כסוף או זהוב, יקר ומרשים, ובסוף השבוע ביום שישי שלאחר חג השבועות, בד בבד עם תאריך יום הולדתו של שגיא, נאספו כמדי שנה כ-40 מחבריו של שגיא עם בני ובנות זוגם וגם ילדיהם אל חצר בית משפחת ברקוביץ באלפי מנשה. למפגש חברתי זה עם אוכל ושתייה, שבו מתכנסים בכל שנה מאז שגיא נפל ושהפך עם הזמן ליום זיכרון והנצחה, מגיעים חבריו לקורס הקצינים, חייליו ומפקדו.
למחרת ביום השבת, הגיעה קבוצה נוספת, ששוב מנתה כ-40 מחברי ילדותו, חברי תנועת הצופים, חבריו לפנימייה הצבאית, שכנים ומכרים, וגם הם הגיעו עם בני ובנות זוגם וילדיהם, לזכור ולספר ולהנציח את זכרו של שגיא. ולאחר שחגגו, צחקו, חיבקו ואכלו מהמטעמים הרבים שהכינו בני הזוג עבורם, זכה כל אחד מהם להפתעה אישית בדמות בקבוק יין שגיא באריזה מיוחדת. ביד רועדת הם פתחו את האריזה, ובהתרגשות מהולה בעצב הביטו בבקבוק היין המהודר, שהפך לדרכם המיוחדת של הוריו של שגיא להנציח את זכרו ולכבד את מוקיריו.

ואני יושב וכותב את הכתבה ודמעות חונקות את גרוני, ואני בכלל לא הכרתי את שגיא. וההפסד לבטח הוא שלי. ואני אוחז בבקבוק שקיבלתי הבוקר, מתנה מפנינה, אמו של שגיא.
אני חוכך בדעתי מה לעשות עמו. ובכן, אני החלטתי, היין בבקבוק הוא יין טוב. עם קביעה זו, לי אין ספק. זהו יין מיקב הבוטיק האיכותי ברקאי, העשוי 95% קברנה סוביניון ו- 5% מרלו, עם פרי עשיר ובשל, ארומות וטעמי קסיס וקקאו, פרי שחור, עם חבית קלויה, מתובל, מיצוי פרי טוב, מאוזן, יין בשל ורחב. הטאנין משולב היטב. בחך שוקולד ופירות יבשים ברקע, הסיומת ארוכה ומושכת.
גם עם הסיפור שמאחורי התווית ודרכה של משפחת ברקוביץ להנציח את זכרו של שגיא אני שלם ומזדהה.
לפיכך, את היין אשתה. את הבקבוק הריק אנצור. ואת הוריו פנינה ואבי, אאמץ אל טובי חבריי.
סגן שגיא ברקוביץ. יהי זכרו ברוך.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה