יינות לבנים: כרמי מתרשמת ורושמת

כרמי לבנשטיין היא יועצת שיווק שמשנת 1984 פעילה בתעשיית היין הישראלית. לקראת חג שבועות ביקשנו מכרמי לטעום מספר יינות לבנים ולדווח על רשמי הטעימה שלה

תהליך הייצור מוקפד ו"מסורתי", כשחלק מהיין תסס על שמריו בחביות, ושהה בהן שלושה חודשים נוספים
יקב ברבדו. צילום איל גוטמן

יקב 1848 דור 2, שרדונה-סוביניון בלאן בציר 2016

צבעו צהוב בהיר. אם תתאמצו תוכלו להריח מעט פרי הדר
צבעו צהוב בהיר. אם תתאמצו תוכלו להריח מעט פרי הדר

כבר פתיחת הבקבוק העידה על יין לא משהו: קפסול עשוי מפלסטיק פשוט, פקק עשוי משבבי שעם שהודבקו יחדיו (אגלומרט). לפקק זה אין דסקיות של שעם בקצוות ,מה שמעיד על איכות בסיסית של פקק. היין עשוי מ- 60% שרדונה ו- 40% סוביניון בלאן.  צבעו  צהוב בהיר. אם תתאמצו תוכלו להריח מעט פרי הדר. הטעם שטוח, ובסיום חמיצות ומרירות קלה ולא נעימה. היקב מעיד בתווית האחורית שגוף היין מקבל ציון של 2 מתוך 10. צודקים.

אני קיררתי את היין ל- 8 מעלות, וטעמתי שוב לאחר שהיין קצת התחמם בכוס. האמת, היה קצת יותר נעים לשתייה. היין כשר, לא כשר לפסח. 12.5% כוהל בנפח. מחירו 60 ₪. האם הייתי קונה שוב במחיר הזה? לא. האם הייתי מביאה אותו במתנה? לא.

יקב כרמי יוסף ברבדו, שרדונה בציר 2016

 יין עם גוף של ספורטאית מיומנת, שתיראה נפלא בשמלה שחורה קטנה
יין עם גוף של ספורטאית מיומנת, שתיראה נפלא בשמלה שחורה קטנה. צילום איל גוטמן

פתיחה מענגת של הבקבוק. קפסול מתכתי איכותי שנחתך בקלות, פקק שעם איכותי אבל קצר. שואלת את עצמי אם אורך הפקק הוא בגלל הצוואר הקצר יחסית של בקבוק הבורגונדי, או שהיין לא מיועד להתיישנות ארוכה. אולי שניהם? תהליך הייצור מוקפד ו"מסורתי", כשחלק מהיין תסס על שמריו בחביות, ושהה בהן שלושה חודשים נוספים.

ליין צבע צהוב עמוק, עם נימה ירקרקה. האף נפלא, חמאתי עם נגיעות טרופיות, ווניל שכנראה מגיע מהחביות או מהשמרים. יין עם גוף של ספורטאית מיומנת, שתיראה נפלא בשמלה שחורה קטנה… זהו יין להזדמנויות אלגנטיות מיוחדות, לשתייה עם חברים ואוכל מתוחכם. היין כשר לפסח, 12.5% כוהל בנפח. מחירו 90 ₪. האם הייתי קונה שוב במחיר הזה? כן. האם הייתי מביאה אותו במתנה? כן.

יקב סגל, רכסים שרדונה UNOAKED בציר 2016

ליין צבע ירקרק בהיר, ארומה "שרדונאית" טיפוסית
ליין צבע ירקרק בהיר, ארומה "שרדונאית" טיפוסית

פתיחה נעימה של הבקבוק. קפסול מתכתי "בינוני", פקק שעם. הענבים מכרם בן זמרה (אגב, כמה ענבים מגדלים בכרם הזה, כמות היינות המתהדרים שמקורם בכרם הזה, היא בלתי נדלית). אני יודעת מקרוב שענבי שרדונה של יקב סגל מגיעים משם. אדמת הכרם טרה רוסה מעורבת בגיר, "מייצרת" יינות בהם יש נוכחות מינרלית שאותה אני אישית מאוד אוהבת. כן, אני "טיפוס גירי"; ואתם?

ליין צבע ירקרק בהיר, ארומה "שרדונאית" טיפוסית, פירות טרופיים ושמץ של פרי הדר. הגוף בנוי היטב ללא שרירים מיותרים. הסיומת,  בה יש נוכחות מינרלית , קצת קצרה לטעמי. יין להביא לארוחה עם חברים, כי אפשר לדבר על היין  ולא רק לשתות. היין כשר לפסח, 12.5% כוהל בנפח. מחירו 79 ₪. האם הייתי קונה שוב במחיר הזה? כן. האם הייתי מביאה אותו במתנה? כן.

יקב אמפורה, BLANC DE NOIR בציר 2016

בכוס של יין לבן הודגשו הריחות של הפרי, אבל הטעם השארי הדגיש את החמיצות
בכוס של יין לבן הודגשו הריחות של הפרי, אבל הטעם השארי הדגיש את החמיצות. צילום מוטי פישביין

בהגדרת היקב בתווית האחורית: יין סמוק יבש. על גבי התווית האחורית נרשם בעברית  שה"בלאן דה נואר הוא בחצי הדרך מלבן לאדום" – הגדרה מצוינת ומסקרנת. הקפסול מתכתי ואיכותי, הפקק עשוי סיליקון (גומי). יש ייננים שאוהבים את הפקק הזה, כי לדבריהם מה שהוכנס לבקבוק זה מה שיוצא.  בקבוקים שנאטמו בפקקי גומי יש לאחסן בעמידה, כדי שטעמי הגומי הסינטטי לא "יידבקו" ליין. אף יקב לא מציין המלצה זאת על גבי התווית. ואם כן, מי? היין בוקבק בבקבוק בורגונדי ירוק – ומזל שכך, כי צבע היין דהוי, ולא מעורר תיאבון.  ההשריה על הקליפות, שאמורה הייתה להוסיף עומק ונוכחות ליין – לא תרמה לא לזה ולא לזה בכלל.

לאחר טעימה ראשונה ומעט מאכזבת של היין, עשיתי לעצמי טעימה השוואתית של אותו יין בשתי כוסות שונות, כדי להבין אם יש כוס שתוכל להבליט את איכויות היין. אז ככה: בכוס של יין לבן הודגשו הריחות של הפרי, אבל הטעם השארי הדגיש את החמיצות. בכוס של יין אדום, האף היה שטוח ולא ברור, ובטעם השארי הייתה  מרירות לא נעימה. להחלטתכם… היין לא כשר. 13% כוהל בנפח, מחירו 70 ₪. האם הייתי קונה שוב במחיר הזה? לא. האם הייתי מביאה אותו במתנה? רק לאנשים שלא מבינים יין אבל מבינים רושם.

יקב אלכסנדר, ליזה שרדונה בציר 2014

הגוף בנוי לתפארת, ומאפשר ממש לנגוס ביין
הגוף בנוי לתפארת, ומאפשר ממש לנגוס ביין

תווית מסקרנת: תמונה של גבר משופם ושם נשי ליין. אנדרוגינוס? סתם… היין שמחירו 120 ₪ יצר ציפיות.  חששתי שאתאכזב, אבל לא נקדים מאוחר… הקפסול מפלסטיק די פשוט, מגיע לו משהו יותר טוב. פקק שעם איכותי וארוך. יין שאפשר לשמור במקרר יין מספר שנים, וכנראה ישתבח.  הענבים מכרם בן זמרה, איך לא? עשייה מוקפדת של היין והתיישנות של כל היין בחביות ישנות במשך 8 חודשים. יין זה בוקבק בפברואר ,2016 כך שמצוי כבר  15 חודשים בבקבוק. זמן מספיק להירגע ולהתפתח.

בטעימה: צבע צהוב ענברי. באף חמאה, אפרסקים בשלים, מעט וונילה שמבצבצת ומענגת. הגוף בנוי לתפארת, ומאפשר ממש לנגוס ביין. החמיצות נעימה, ולכן זהו גם בן לוויה מצוין לאוכל, לחבר, לחברה. היין כשר לפסח, מה שמעיד כנראה על הרצון של היקב לגדול. 13% כוהל בנפח, מחירו 120 ₪. האם הייתי קונה שוב במחיר הזה? כן. האם הייתי מביאה אותו במתנה? כן; גם להרשים וגם ליהנות.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה