גם העורך של האתר יודע שאני משוגע על יינות פינו נואר, ולכן ביקש שאשתתף בבית הפתוח של 'פינו נואר מסביב לעולם -2021' שהתקיים בבית איש הענבים בהובלת חיים גן, שמקיים מדי שבוע אירועי יין במתכונת בית פתוח המושכים קהל רב של חובבי יין מרחבי הארץ. 23 יינות פינו נואר מרחבי העולם הוצגו ונטעמו באירוע, ואני בחרתי להתרכז בשלושת היינות שייצגו את הפינו הישראלי. אמנם מעט יקבים מייצרים פינו נואר בארץ, אם כי בוודאי יותר משלושה, ולכן מפתיע שהיו כאן בטעימה רק 3 יינות ישראלים מתוך 23 יינות מזן הפינו נואר.
מספר ימים לאחר מכן הוזמנתי לאירוע של קבוצת הפייסבוק 'מיקוד יין' בראשות אדם אוחיון, שנערך בביתו הפרטי של חבר הקבוצה יעקב שריר מנתניה, בו הוצגו 16 בקבוקי פינו שרובם היו מישראל, משנות בציר שונות, שמספר בקבוקי יינות פינו נואר מארצות אחרות נחבאו ביניהם. כל הבקבוקים נעטפו בנייר כסף, ורק לאחר שניסינו לנחש איזה יין שתינו, הוסר הנייר ויכולנו לראות את התווית על הבקבוק.
פינו נואר הוא ענב מיוחד. מקורו בחבל בורגון בצרפת, משם מגיעים יינות – החל מבמחירים נמוכים עד אלפי אירו עבור יינות פינו נואר משובחים מחלקות בעלות מוניטין עולמי. הפינו נואר הוא זן שגדל בעיקר בתנאי אקלים קרירים. העלים קטנים בהשוואה לזנים אדומים אחרים. הזן רגיש לקרני אור השמש, לרוחות ולקרה, ונחשב לזן קשה מאוד לגידול אין כנראה זן המושפע יותר מתנאי האקלים על טיב היין שנוצר באזור הגידול.
פינו נואר מבורגון מיובא ארצה על ידי יבואנים שונים. לפני מספר חודשים כתבתי על 'בורגון קראון' המייבאים את העידית שביינות בורגון במחירים מצוינים. כתבתי על יינות מאורגון, המיובאים מארה"ב על ידי אלון כהן. גם באוסטרליה, ניו זילנד ובארצות אחרות מגדלים פינו נואר. לטעמי זהו זן אלגנטי, בעל בוקה מיוחד וטעמים מורכבים אך עדינים ביותר, עדינות יוצאת דופן, קלילות מהנה, ולארץ חמה כמו שלנו הוא מתאים לשתייה כמו כפפה על היד. אך מה לעשות שהחום הכבד והשמש החזקה המאפיינים את ארצנו מקשים על גידול הענב, ורק ייננים מעטים מצליחים ליצור ממנו יין מעולה.
איני מצפה שפינו ישראלי יהיה זהה לפינו מבורגון, כפי שכל זן שונה מארץ לארץ ומטרואר אחד למשנהו. רק מספר ייננים ישראלים מצליחים ליצור ממנו יין הדומה בסגנונו ובטעמיו לזה של בורגון. למרות הקושי בגידולו, יש גם כמה הצלחות מפתיעות.
דבר נוסף המייחד את הזן, הוא יכולת "ההזדקנות" של הפינו. היינות מבורגון נשמרים ומשתבחים עם השנים, וככל שתמתינו יותר, כך תיהנו יותר מהיין. בשנים האחרונות, אולי בשל ההתחממות הגלובלית, ניתן לשתות יינות צעירים מצויינים שלא דורשים התיישנות. בבורגון תמצאו יינות פינו ברמת וילאג' – הרמה הנמוכה יותר של היין, שהינם טעימים ולא יקרים, כמו גם יינות פרמייר קרו וגראנד קרו מחלקות מפורסמות, שמחירם בדרך כלל הופך אותם לבלתי ניתנים להשגה, אלא למי שהמחיר אינו בעיה עבורו. וליינות שטעמתי אצל 'איש הענבים' ובאירוע של 'מיקוד יין'.
יקב גבעות – פינו נואר 2018: יקב גבעות עושה לטעמי את הפינו נואר הטוב בישראל. ד"ר שיבי דרורי, הינן המבריק של היקב, עושה יין שממש שמזכיר לי את העידית שביינות בורגון. כששתיתי ממנו ולא ידעתי מה הבקבוק אותו אנחנו שותים, הייתי בטוח שאני שותה פינו מבורגון. היין בצבע בהיר האופייני לזן, מתובל היטב עם טעם עשבי. יין עשיר בטעמים, שמתפתח בכוס כל הזמן . כבר לפני שנים טעמתי אותו, והבנתי שמקום הגידול של ענבי הפינו של היקב, במקום המוגן מחום ומשמש חזקה, תורם משמעותית ליין איכותי ביותר. מחירו באיש הענבים בו טעמתי אותו לראשונה הוא 190 ₪ – שווה כל אגורה.
יקב גוש עציון – פינו נואר 2016: יין מסדרת האלון הבודד. ענבי הפינו של היקב גדלים במדרונות הרי האזור, בגובה 900 מטרים. יישון במשך 17 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. היין סגור, עם מרירות קשה לאורך כל השתייה. באיש הענבים שתיתי את הפינו של גוש עציון משנת 2014 שהיה מעט טוב יותר, אם כי גם הוא היה עדיין סגור. אולי היינות זקוקים ליישון נוסף. ה- 2014 נמכר באיש הענבים ב- 250 ₪. ממש לא VFM (תמורה למחיר).
יקב סגל – אשכולות שלמים פינו נואר 2018: נטעם באיש הענבים. היינן עידו לוינסון, שקיבל זה עתה את התואר היוקרתי והמשמעותי ביותר בעולם היין – Master of Wine, האיש השני בישראל שזכה בתואר אחרי ערן פיק מצרעה, עושה את הפינו נואר מענבים מבית נקופה שבהרי ירושלים. האשכולות תססו בשלמותם עם שזרותיהם. היין שהה 15 חודשים בחביות צרפתיות. היינן אומר שהתערבותו במהלך התסיסה הייתה מינימלית. זהו יין טעים, עדין, פירותי, עגול, שמתפתח בפה ומזכיר אף הוא את טעמי הפינו מאורגון הרחוקה ומניו זילנד. תענוג צרוף. המחיר 75 ₪ – מחיר מציאה בהתחשב באיכות. מאוד מאוד VFM.
יקב תל אפק – פינו נואר 2017, 2019, 2020 – שלומי צור, היינן של היקב השוכן בראש העין, השתתף בטעימה שנערכה בנתניה. הבציר הראשון שלו היה ב-2003, וכיום הוא מייצר כ- 3,000 בקבוקים בשנה. אני מכבד יינן של יקב קטן שמוכן לנסות לייצר יין כל כך מורכב כמו פינו נואר. רק הפינו של 2020, המיוצר בדמיג'אנים ללא תוספת של כפיסי עץ ביין, היה סביר. שאר היינות היו בעייתיים בלשון המעטה. מחיר הפינו מ- 2019 – 110 ₪, 2020 – 95 ₪. בהתחשב בטעם לא VFM.
יקב ויתקין – פינו נואר 2012: יין שהלך לעולמו. ברוך דיין האמת. אבל בהזדמנות אחרת יצא לי לטעום את זה של 2019 והתמוגגתי ממנו. יין אלגנטי ומלא טעמי פרי. לא מזכיר את היינות של בורגון, אבל בהחלט מראה ומגלה טעמים ישראליים, בתוך זן שכאמור אינו מאפיין את ישראל. ענבים שנמעכו בעדינות והועברו לתסיסה בנירוסטה. 10 חודשי חבית. יין עשיר ואלגנטי אופיני לזן. אסף פז הוא יינן בחסד, שיודע לעשות יינות אופיינים לישראל וגם יין שאינו ישראלי באופיו. המחיר 75 ₪ אם תצליחו להשיג. מאוד מאוד VFM.
יקב טורא – פינו נואר 2017: אחת האכזבות הגדולות של ערב הטעימות בנתניה. יין ששהה 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. ארז בן סעדון לא הצליח לעשות פינו טעים. המחיר 105 ₪ – ממש לא VFM.
יקב רמת הגולן – ירדן פינו נואר 1999, 2003, 2005, 2018: ויקטור שונפלד, היינן של יקבי רמת הגולן, הוא מהייננים המוכשרים של ישראל. מזג האויר ברמת הגולן, בעיקר בחלקים הגבוהים, הוא ללא ספק אידיאלי לגידול הענב, עקב הקור השורר במקום ומזג אויר לא מכביד אפילו בקיץ. הפינו של 1999 הפתיע לטובה. יין בן 22 שנה ממשיך להחזיק מעמד. הוא פירותי ומאוזן, למרות שאין הלימה בין הבוקה שלו שלא היה נעים, לבין הטעם המצוין של היין עצמו. אחד מהפתעות הטעימה. ה- 2003 לא נשמר בצורה נאותה על ידי מי שהחזיק בו – כך ראינו מהפקק היבש שהתפרק. היין של 2018 היה מאוזן, עם טעמים אופייניים לזן ובוקה נהדר. יין צעיר שיתפתח עוד בעתיד, וצפויים לו חיים ארוכים. המחיר 90 ש"ח – ממש VFM.
