יצא לאור מדריך רוגוב ליינות ישראל 2009

דניאל רוגוב הוא מבקר היינות המשפיע ביותר בישראל. הוא כותב טורי ביקורת על יין ומסעדות בעיתון הארץ, ומשתתף בקביעות בשני מדריכי יין יוקרתיים: מדריך הכיס ליינות של יו ג'ונסון, ודו"ח היינות של טום סטיבנסון

במרתף היין של רשת "דרך היין" שברחוב חשמונאים בתל-אביב, התקבצו עשרות עיתונאים, ייננים, בעלי יקבים שפים ומסעדנים, לחגוג עם דניאל רוגוב את יציאתו לאור של מדריך היין ליינות ישראל (באנגלית) לשנת 2009 במהדורתו החמישית –
ROGOVS GUIDE TO ISRAELI WINES 2009.

דניאל רוגוב הוא מבקר היינות המשפיע ביותר בישראל. הוא כותב טורי ביקורת  על יין ומסעדות בעיתון הארץ, ומשתתף בקביעות בשני מדריכי יין יוקרתיים: מדריך הכיס ליינות של יו ג'ונסון, ודו"ח היינות של טום סטיבנסון .

במהלך שני העשורים האחרונים, תעשיית היין הישראלי עברה מהפך. הוקמו עשרות יקבים חדשים, אם לא יותר, ואיכות היינות השתפרה לאין ערוך. על פי הגדרת רוגוב, כיום פועלים בישראל מעל 120 יקבים המייצרים מעל 3,000 בקבוקים כל אחד. יינות ישראלים זוכים בהכרה בינלאומית הולכת וגדלה, ותופסים מקום של כבוד במפת היין העולמית.

מדריך רוגוב ליינות ישראל מצדיע לתופעה, וכולל את תולדות תעשיית היין בישראל מהזמן העתיק ועד לימינו. אזורי היינות וזני הענבים. ביקורות של כ- 2,350 יינות הכוללות דירוג ומועדי שתיה של כל היינות המצויים בשוק או העומדים לצאת לשוק בתשעה החודשים הקרובים, עדכונים אחרונים לגבי כל היקבים. דירוג בצירי העשור הקודם, זיהוי יינות כשרים בליווי הסבר המפרט מה הופך יין לכשר, ומילון מונחים
החידושים במדריך 2009 כוללים סקירה של 21 יקבים חדשים, ביקורות של למעלה מ- 700 יינות חדשים, פרק מורחב בנושא טעימות יין לפרק זה מצורף טופס המופיע גם באתר האינטרנט WWW.TOBYPRESS.COM/ROGOV  שבעזרתו ניתן לדרג את היין.
המדריך הופק בפורמט של מהדורת כיס בכריכה קש, ומחירו 99 ₪.

באירוע המכבד את רוגוב ואת הספר, הוטעמו לצד כיבוד קל של קייטרינג "נעמי" מירושלים, יינות יקב הרי גליל היראון סירה והיראון 2005 וכן האביבים 2006. מיקב צרעה הוטעמו השורש מרלו 2005 ונווה אילן 2005.

מתיו מילר, המוציא לאור של הוצאת הספרים טובי שהוציאה לאור את מדריך רוגוב, פתח ואמר: "רבים אולי אינם מודעים או ערים לכך, אבל אין שגריר טוב יותר ליין ישראלי בחו"ל מאשר דניאל רוגוב. מדריך היין של רוגוב הפך למוכר בעולם כולו כמדריך מהימן ומדויק המייצג נכונה את היינות בישראל. מדריכי יין רבים מעתיקים כיום את הביקורות של רוגוב על יינות ישראליים".

רונית בדלר, מנכ"לית יקב הרי גליל, דיברה בשמה של תעשיית היין הישראלית:  "מדריך היין של רוגוב נעשה "כבד" משנה לשנה. המוציא לאור ציין כי הוא מעלה על נס את מערכת יחסי החברות שנשמרה בינו לבין רוגוב, ואני חייבת לציין שאין להתפלא על כך, שכן רוגוב ידע לשמור גם על מערכת יחסים חברית וטובה עם עולם היין הישראלי היקבים והתעשייה. כשדניאל רוגוב פנה אליי בעברית מתובלת באנגלית ג'נטלמנית להתכבד ולשאת דברים באירוע לכבוד השקת המדריך,  ידעתי שלא אוכל לסרב. הרגשתי שאני חייבת לעשות זאת משתי סיבות. הראשונה, ואני אומרת זאת בבדיחות הדעת, היא על משקל של פיצוי שאני אישית חשה שאני חייבת לרוגוב, על שום שבפגישה הראשונה שלנו החליק רוגוב, ומעד והשתטח ממש לרגליי. ומאז אני כולי אחוזה ברגשות אשם ובושה שמא חלילה היה זה בגללי, ולפיכך כל אשר רוגוב יבקש עליי בכבוד ובהכנעה. הסיבה השנייה היא שאחרי היכרות של למעלה מארבע שנים, אני מוצאת ברוגוב משהו ששובה את ליבי ורלוונטי למוסד הביקורת בכל תחומי היצירה, זו ביקורת שהיא שילוב של הבנה ומקצועיות מצד אחד, יחד עם אהבה וכבוד לנשוא הביקורת. זה נדיר, ולא תמיד מוצאים את זה בכל מבקר, ובמיוחד שהוא מאוד מאוד מחשיב את עצמו. המוניטין שצברת, השיטתיות ההוגנות הענייניות האובייקטיביות נותנים ביקורת אבל לא מתוך התנשאות, וכל זה עטוף בחלק חם יותר של אהבה וכבוד לתעשייה המקומית – תחושה שהעולם שלך והעולם שלנו משתלבים אחד בתוך השני. מדריך היין שלך נותן לנו המון עוצמה.אני מאחלת לעצמי שתעשיית היין בארץ תשכיל לשלב בין שני דברים שהם לכאורה מנוגדים, והם שיתוף פעולה ותחרות".

דניאל רוגוב השיב למברכים ואמר לקהל: "האגו שלי עלה בכמה דרגות למשמע הדברים של קודמיי, אני רוצה לומר משהו שאולי חלק מהאנשים טרם הבינו: . אני רואה אותנו כקולגות – אנשי היין הייננים, המנכ"לים, הבעלים ומבקרי היין מהצד השני. לכם ולנו יש אותם הלקוחות: צרכני ואוהבי היין. אותם האנשים שקונים ושותים את היין הם אותם האנשים שקוראים אותי ואת הכתיבה של חבריי למקצוע. אנחנו קולגות אבל המייחד אותנו שלכל אחד מאיתנו משימה ומטלות אחרות. אתם מייצרים יין זה. אנחנו צריכים לטעום ולהחליט ולומר לקוראינו מה שווה קנייה, וזה בפירוש לא הופך אותנו לאויבים. לא תמיד חייבים להסכים עם הביקורת. זהו חלק מהקסם של כל העניין. זה כמו חברים ששותים יין ומתווכחים על איכויותיו. למבקר יש חובה מוסרית להיות הוגן.  אם ישנם אנשים שאני לא אוהב אבל הם עושים יין טוב, אני אכתוב שהם עושים יין טוב. זה לחם חוקי".

צילומים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר