יקב ברבדו בואך כרמי יוסף – שרדונה 2011

השרדונה 2011 של יקב ברבדו – כרמי יוסף עדיין לא הגיע למסעדות ולחנויות, ואפשר לטעום אותו בכל יום שישי שמשי ביקב במפגש עם הדר אלרואי-ברבדו אשר על שיווק היקב ותדמיתו.

מהשרדונה 2011 יוצרו 12,000 בקבוקים. זהו ללא ספק יין שאפשר ליהנות ממנו גם עכשיו, אבל מקומו בין היינות שישתבחו להם בבקבוק עוד מספר שנים.

דעותי לגבי הזן האציל הזה ידועות: אני לא אוהב את יינות השרדונה הפירותיים, המתוקים, בעלי ריחות הפרחים. לצערי די הרבה יקבים עושים שרדונה כזה על מנת להשביע את רצון לקוחותיהם, ומעמיסים על השרדונה שלהם מתיקות במסווה של בציר מאוחר, אחוזי אלכוהול גבוהים, וריחות שלי אישית מזכירים מטהרי אוויר.
אפשר כמובן להתווכח אם להעניק לשרדונה עץ או נירוסטה, אבל עץ מינורי עם תקופה קצרה יחסית עושה רק טוב לענב הזה, ולא פוגע בו. ההחלטה על איזה סוג חבית (ישנה או חדשה, אמריקאית או צרפתית), היא כבר שאלה של טאצ' וטעם אישי של יינן.

יינני ברבדו – הפרופסורים בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב, הם מאסכולת הפרופסורה שמזכירים לנו השכם והערב את תורתם בעניין ה"טרואר".הפרופסורים בן עמי ברבדו (מימין) ועודד שוסיוב
כרמי יקב ברבדו נטועים על אדמת גיר דחוסה מרובת אבנים. האמת שקשה להיכנס לדיון דידקטי עם שני פרופסורים לגבי יתרונות האדמה של אזור כרמי יוסף, ובשנים האחרונות המושג " טרואר " הפך למין קוד אתי שאי אפשר לצאת נגדו בגלל אין ספור המאמרים שנכתבו על ידי שוסיוב וברבדו, ולך תתווכח איתם.
אז רק לסבר את האוזן, "טרואר" לא מתייחס רק לסוג האדמה. הטרואר מתייחס למיקרו אקלים שבאזור הכרם. נכון שאדמה חשובה, אבל בסופו של דבר מה שעושה את מיץ הענבים ליין טוב זו תשומת הלב של היינן, חוויית הטעמים שיש לו בפה, טיפול בגפנים, ואולי מה שהכי נכון זה לדעת להתערב כמה שפחות.

שרדונה 2011 של יקב ברבדו – כרמי יוסף בטעימה:
צבע היין לבן וצלול עם שוליים ירקרקים בוהקים מדי פעם. בערסול הכוס יש רמזים לצבע קש. ריחות טובים של פירות הדר בוסריים ובעיקר אשכולית מוצקה.
שני שליש מהיין שהה בחביות עץ צרפתיות לתקופה של שלושה חודשים בסך הכל, והיין קיבל רק עקצוץ של עץ שמחבר את המתיקות הקלה שלו  עם החומציות המאוד מאוזנת (תיקוני החומצה נעשו ביד של זהב. שאפו).
12.5 אחוזי האלכוהול סוף סוף מעלים חיוך, שהנה יש לנו כאן יין לבן שפוי.
שלא כמו בשרדונה 2010 של היקב, שכן הורגשו בו מעט פירות טרופיים ווניל, ה- 2011 ויתר, ובצדק לדעתי, על התוספות המיותרות.
זה יין בוגר שיודע לשחרר עוד ועוד טעמי פרי הדר, שממלאים את הפה בקייציות נהדרת.
יקב ברבדו עולה מדרגה נוספת עם שרדונה 2011.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה