יקב זמורה – הציונים של רוגוב וההנאה שלנו

יינן עם אמרות כאלה חייב להיות מעניין: "אני לא משועבד ומוגבל לכרמים הספציפיים שלי, אלא 'מתחרע' וכל פעם קונה במקום אחר"… "אני יודע לעשות תסיסה טבעית מאוד מוצלחת, כמו אבותינו, בלי כימיקלים. נכון שלא יוצא לי כל שנה אותו דבר, אבל יוצא טוב וטעים. צריך להיות נועז"

בשנות ה- 50 של המאה שעברה נבנה ביוזמתו של דוד בן גוריון סכר בית זית, שנועד לאגור את המים הנקווים בערוץ נחל שורק. אך מאחר שהתברר כי המים מחלחלים, לא פחות ולא יותר, לים המלח, לא שימש מעולם הסכר לייעודו המקורי, והפך לאחד מהאתרים המקסימים בארץ, בעיקר באביב הישראלי השנה, כאשר שטפונות גדשו את הסכר (ראו ברקע התמונה) גם בעיצומו של חודש אפריל.

מעל הסכר שוכן לו בגאון יקב זמורה. יחד עם חברתי הטובה ורד הגעתי לביקור אצל ברוך יוסף, היינן עתיר הצבעוניות של היקב, וצביקה אמיתי, איש ביטוח ביומיום ושותף נלהב ביקב לצדם של האחים אנשי העסקים יובל ומיקי גולן.

פעם כבר כתבתי על ברוך יוסף, שכעלם צעיר היה ימאי בצי הסוחר הישראלי בשנות ה- 60, והפליג עם ימאים זרים ממגוון ארצות, אבל תמיד מענג לחזור על הסיפור.
המלחים האיטלקים, בעיקר, שתו הרבה יינות אותם קנו באיטליה בדמיז'אנים (מיכלי זכוכית גדולים). זה היה יין זול מענבי סנג'ובזה, וברוך שקודם לכן שתה בעיקר יין קידוש, התרגל לשתות יינות יבשים, ובהמשך גם יינות צרפתיים שתמיד היו טובים יותר.

כמובן שבמהלך הפלגות ממושכות הדמיז'אנים התרוקנו, ולא היה איפה לקנות יין בהפלגות.
יום אחד, בעת עגינה בארץ, קנו הימאים קרטונים של ענבים שחורים בכמות גדולה, הפרידו מהגבעולים, הכניסו לדמיז'אנים לתסיסה טבעית במשך שבוע, אז סחטו וסיננו והכניסו לחודשיים לדמיז'אנים – והיין היה מעולה.

"מצאה חן בעיני עשיית היין, וכשעזבתי את הצי התחלתי לייצר כמויות קטנות,, מספר ברוך. "לפני 15 שנה התחלתי לייצר יין ביקב "נחל פרת" הביתי שלי בענתות. כאשר הגעתי ל- 7,000 בקבוקים לשנה, עמדתי בפני פרשת דרכים: האם להיות עצמאי ולמכור יין, אחרי שחילקתי מכל הלב בקבוקי יין לקרובי משפחה ולחברים" (דרך אגב, ברוך יוסף מאמין שזו השיטה לקדם יין: לחלק דרך טעימות, הפנינגים, וכו').

צביקה אמיתי, אותו הוא מכיר מהביטוח, הציע לברוך כשותפים את יובל ומיקי גולן, שנתנו לברוך 6% מהבעלות על היקב, התנו את העסקה בהוצאת היקב מענתות, והתחילו לחפש מקום, כאשר ברוך רצה מקום טובל בירק ולא באזור תעשייה, וכך הגיעו לבית זית הירוקה.

הפסקה בסיפור, ואנו טועמים ויונייה, שברוך מייצר אותו לראשונה, ובכלל יקב זמורה הנו אחד מיקבים ספורים המייצרים יין לבן מזן ענב זה, לצד יקבי רמת הגולן, תשבי, וכפיר. היין הצונן מתקתק מעט, ומרענן ביותר.

הידע של ברוך בא, לדבריו, מהחושים והניסיון. "ביין כל שיעור נמשך שנה, ואם רוצים לתקן משתנים ביין שוב צריך לחכות שנה – אבל כשיש טעות אי אפשר לתקן", טוענת משנתו של היינן.
המשתנים ביין הם קודם כל הענבים. לזמורה אין כרמים. ליקב בסדר גודל שלהם ברוך רואה זאת כיתרון: "אני בוחר את הענבים מאיפה שאני רוצה, ויודע מאיפה ייצא לי יין טוב. אני לא משועבד ומוגבל לכרמים הספציפיים שלי, אלא 'מתחרע' וכל פעם קונה במקום אחר".

הויונייה מגיע ממושב מטע ליד בית שמש, בגובה 700 מטרים; השרדונה מאזור דולב, במורדות המזרחיים של הרי השומרון בקרבת מודיעין; ענבי מרלו מגיעים מדולב ונווה אטיב; קברנה סוביניון מדולב, נווה אטיב, ונווה אילן הסמוך; ובתכנון סוביניון בלאן.
בסדר גודל שלו, כ- 50,000 בקבוקים בשנה, זמורה הנו יקב עתיר זנים: פטי ורדו ריחני ופרחוני, שירז, קברנה פרנק, מרלו, ויונייה, קברנה סוביניון, ובלנדים שלהם.
כמובן שהקברנה סוביניון הוא היין המוביל של היקב: 30,000 – 25,000 בקבוקים בשנה.
את הקברנה פרנק התחיל ברוך לייצר לפני שנתיים עם 600-500 בקבוקים, בשנה שעברה הכפיל את מספרם ל-1,300, והשנה יעשה 2,800 בקבוקים.
עכשיו נמזג לכוסות קברנה פרנק 2005: ריח שוקולד ומתיקות, טעם מעולה ומבטיח ביותר. מסתבר כי חביות שלמות ממנו נמכרו מראש.

על הסגנון שלו בייצור יין אומר ברוך יוסף: "אני יודע לעשות תסיסה טבעית מאוד מוצלחת, כמו אבותינו, בלי כימיקלים. נכון שלא יוצא לי כל שנה אותו דבר, אבל יוצא טוב וטעים. צריך להיות נועז".

איך מוכרים את היין, שיש לציין כי הנו כשר (לא מתחילת הדרך)? ובכן, מוכרים להרבה לקוחות פרטיים ואוהדי יקב זמורה, מסעדות וחנויות יין; וזאת עם צוות של שלושה אנשי שיווק ומכירות – כולל צביקה אמיתי, ושוש שמוכרת היטב למשתתפי תערוכות רבות בענף, שיקב זמורה מרבה להשתתף בהן.
צביקה עוסק ביצוא, בשלב ראשון בעיקר לבלגיה, כשהרעיון הוא שיווק ישיר של מספר יקבים בחו"ל, בעיקר ליהודים. הייחוד יהיה מיתוג כיין ישראלי, עם קונטיינר ראשוני של 20,000 בקבוקים של מספר יקבים.

לקראת סוף הביקור טעמנו את הקברנה סוביניון 2004 – הזוכה בפרס אשכול הזהב 2006 בקטגוריית יינות מתחת ל- 69 ₪. גוף מלא, יין מאוזן, וניתן לשימור לאורך זמן – במחיר של 69 ₪ לצרכן.

אורח מכובד שביקר לא מכבר ביקב זמורה היה דניאל רוגוב, שטעם והעניק ציונים ליינות:
קברנה סוביניון 2005 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 87-89.
קברנה סוביניון 2004 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 87-85.
קברנה סוביניון 2003 עם 15% מרלו – 85.
קברנה סוביניון 2003 גרסה שניה – 87.
שירז 2005 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 85-87.
קברנה פרנק 2005 (מהחבית) – 86-88.
קברנה פרנק 2002 – 85.
פטי ורדו 2005 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 87-89.
קברנה סוביניון-קברנה פרנק 2003 – 85.
שרדונה 2005 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 85-87.
ויוניה 2005 (מהחבית) – ציון טנטטיבי 88-90.

מבט אחרון על הסכר המלא מים, הנראה כמו פיסת שווייץ בין הרי יהודה, ויוצאים לדרך עם טעם טוב בפה ושיר בלב. יקב זמורה, כייף של אנשים, וכייף של יין – מכל הלב.

מסעדות וחנויות בהן נמכרים יינות יקב זמורה:
מסעדת "פביאן" ברחובות, מסעדת "ברבוניה" בתל-אביב, חנות "עולם היין" בהרצליה, מסעדת "גונדולה" בהרצליה, חנות "משקאות" בתל-אביב, חנות "עולם היין" בראשון לציון, "וויין דיפו" בתל-אביב, מסעדת "דיאנה" בנצרת, מסעדת "גונג" בירושלים, מסעדת "מיכאלי" ברשפון, מסעדת "כפר ירוק" ברשפון, מסעדת "בדולינה" בנמל תל-אביב, סעדת "בדולינה" בגדרה, "בר-זז" בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, "אספרסו בר" בכיכר ספרא בירושלים, חנות למשקאות "האחים נחמיה" בירושלים, חנות "מאזיתים" במחנה יהודה בירושלים, מאפיית "שק קמח" במבשרת ציון.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר