יקב יזרעאל מלך הארגמן נלחם את מלחמת הזן הישראלי הזנוח

יקב יזרעאל אולי אינו היחיד שעושה יין ארגמן זני בארץ, אבל מעוררת הערכה הירתמות היקב כדי להשיב לארגמן את כבודו, שהאמת לא אבד, אלא פשוט לא היה קיים

יזרעאל ארגמן 2014
יזרעאל ארגמן 2014, צילום יהודה נהר

מדברים הרבה על זן ענבים ישראלי, חוקרים זרעים של ענבים בני אלפי שנים מרחבי ארץ ישראל, וחולמים על ים תיכוניות נטולת קברנה סוביניון ומרלו. ובפינה מסתתר לו בביישנות הזן הישראלי – ארגמן, שגורלו לא שפר ועתידו ממש לא ברור.

יהודה נהר, יקב יזרעאל
יהודה נהר, יקב יזרעאל

יקב יזרעאל (כשר, 50,000 בקבוקים בשנה, עוד 50,000 כיקב מייצר עבור יקבים אחרים מהענבים שלהם: יקב מאור (הסדרה הכשרה), Covenant Israel, כרמי בת שלמה), אולי אינו היחיד שעושה יין ארגמן זני בארץ (לא שיש רבים אחרים), אבל בהחלט מעוררת הערכה הירתמות היקב ובראשו יהודה נהר – מהבעלים ומהייננים, כדי להשיב לארגמן את כבודו, שהאמת לא אבד, אלא פשוט לא היה קיים. לאחרונה קיים היקב מפגש בו דיבר נהר על הארגמן, הטעים יחד עם היינן ארי ארל יינות ארגמן על ציר הזמן הלא ממש ארוך בהם אלה מוצרים ביקב. אך לפני שנעסוק בכך, עוד על הארגמן.

בערך 'ארגמן – זן ענבי היין הישראלי',  במילון שקד למונחי יין, כתוב כך על הזן:  במקור הייתה המשימה ליצור זן ענבי יין שעיקר יכולותיו יסתכמו במילה "צבע". בשנים בהן נעשו הניסיונות לפיתוח זן זה, הייתה בעיית צבע בעיה עיקרית ביינות הישראליים. עודף יבולים, ויניפיקציה לא נכונה והשקיה שהייתה לעתים לא מווסתת, גרמו לכך שלענבים האדומים – בשנות השבעים בעיקר קריניאן וגרנאש – יהיה צבע ורוד דל.

צבע וארומות הולכים יחד, ולכן חיפשו, רועי שפיגל ושלמה כהן, במכון וולקני ובמכון היין, בהתאמה, הכלאה מתאימה, שתיתן זן ענבים עתיר צבע. לאחר מאות ניסיונות ומיקרו ויניפיקציות, הצליחו לייצר יין מהכלאה של ענבי קריניאן וסוזאו, וזאת קיבלה את הכינוי "ארגמן". הסוזאו (Sosao) הוא זן ענבים פורטוגלי, שבו משתמשים ביצור פורט, בדואורו. יין זני ראשון מענבי ארגמן יוצר ביקב סגל (ברקן) ב- 2006 ע"י אבי פלדשטיין, מנושאי נס הארגמן.

ארגמן – היסוד ממנו נוצר יקב יזרעאל

כרם יקב יזרעאל
כרם יקב יזרעאל, צילום יהודה נהר

נחזור למפגש אותו קיימו אנשי יקב יזרעאל בבר-מסעדה רוטשילד 12 בתל אביב, ולדבריו של יהודה נהר על זן זה ומקומות במפת יינות היקב: "ארגמן הינו היסוד ממנו היקב נוצר. כל התהליך שאנחנו עוברים ביקב התחיל במפגש שלי עם ארי ארל והארגמן, ואליו הצטרפו סירה וקריניאן כזני היינות שלנו. לארי היה ניסיון קודם עם ארגמן, ואמונה בפוטנציאל הזן. ממקום יותר רגשי: מדובר בהבנה שיש כאן זן מקורי ישראלי, כמעט לא מושקעת בו אנרגיה לעומת זנים אחרים שאותם מפתחים ומטפחים אצלנו".

הטעימה שהתקיימה אחרי דברים אלה, נועדה לבחון את הזן. לשם כך פתחנו עם שני מרכיביו: יין קריניאן 2014 של יקב יזרעאל-  אהבתי את הזן הזה שהיה בארצנו סוס עבודה ומאסו בו, ועתה יש לו עדנה (לפחות מסוימת).

יין סוזאו 2012 מפורטוגל –  יין בעייתי: חמוץ, בועט ועצבני, שלדעתי יכול להשתלב בבלנד, אך ממש לא ארצה לשתות אותו בפני עצמו.

יהודה נהר: "זיהינו בזן הזה התאמה יפה לגידול באקלים חם. שנה אחרי שנה נתקלים ביכולת הפרי להגיע להבשלה טוב וטעמי פרי טובים בלי בריקסים גבוהים – תכונות שמאפיינות מה שמחפשים היום בזן ישראלי: פירותי וחומצי".

טעימות בחדר החביות
טעימות בחדר החביות, צילום יהודה נהר

יזרעאל ארגמן על ציר הזמן הקצר

ארגמן 2012

לא התלהבתי ממנו. נראה איך יהיו הבאים אחריו. מאופיין באלכוהול נמוך 12.5% (הגיע בשנים אחרות עד 14.5%) – לדברי ארי ארל היינן, הסיבה היא השימוש בשמרים טבעיים, אז אם השמרים רעבים הם אוכלים יותר סוכר. לבריאות.

ארגמן 2013

רמת הטעם שלו גבוהה קצת מקודמו: מרגישים חמיצות, מרגישים טיפה מתיקות שנבלעת במרירות. עדיין לא היה עובר את מבחן "טעים/לא טעים לי" אצלי בבית. 14.5% אלכוהול.

ארגמן 2014

הרבה פרי בשל, מתיקות רבה יותר, אך המרירות קיימת. החמיצות ברקע מאחור ובחך העליון. עד עכשיו נמכר יין זה בבתי מלון ומסעדות בארץ וגם בחו"ל, במחיריהן המופרזים הרגילים מן הסתם, מ- 2015 יימכר גם בחנויות יין ב- 120 ₪. עם ה- 2014 הגענו מבחינתי ליין טוב, שנעים לשתות אותו עם אוכל – במקרה שלנו שוורמה עגל, סלט ירוק, לבאנה וסלסלת עגבניות – ים תיכון במיטבו. זהו יין שוורמה קלאסי – אבל ברצינות, טעים.

ארגמן 2015

ארי ארל סיפר שהענבים בהבשלה סבלו מסופת אבק, ולדעתי גם היין סבל. לא אהבתי, אבל מראש ידעתי שלא צריך לשתות יין כל כך צעיר.  אני מקווה ששנה נוספת תשפר אותו לכיוון ה- 2014 – מבחינתי מצטיין הערב הזה.

יהודה נהר סיכם את הערב: בארגמן יש משהו שעורר אותי מהרגע הראשון. תמיד כשמדברים על ארגמן כזן שפותח בארץ ע"י הפרופסורים, זה נתפס אצלי לפחות כמשהו קצת מתנצל, בוודאי לעומת זני ענבים קלאסיים שברור היכן עומדים ועם מה אפשר לעבוד. מראש לא נותנים פוטנציאל לענב יין היחיד שאפשר לקרוא לו ישראלי. לא משנה אם אהבתם או לא את היינות בטעימה הערב – אבל יש משהו מקומם בהתנכרות של תעשיית היין הישראלית לענב שכמעט לא קיים כאן. אני לא מנסה לפאר ולרומם אותו, אבל אם יש משהו כזה ישראלי, מוקדם לבוא ולהספיד את הזן. יש חשיבות להשקיע בו. זה הפריע לי ממקום רגשי ולכן אנחנו עושים יין ארגמן.

 

אתר יקב עמק יזרעאל: /www.jezreelwinery.com

אינסטגרם: jezreelwinery






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה