רשת דרך היין נקטה ביום שישי של חג הפורים בצעד שיווקי חכם, בעת שהחליטה להטעים בסניפיה (את עמוס רביד, המדריך הראשי של יקבי כרמל מצאנו בסניף הרשת ברחוב החשמונאים בתל אביב) חמישה יינות של יקב יתיר בחשיפה ראשונית למדי, עם יומו הראשון של האביב ולמעשה תחילתו של הקיץ ביום חם מאוד, ותחזית של שרב מאיים כבר בשבת הקרובה. שלושה האדומים הם מבציר 2005, ואילו הלבנים מבציר 2007.
מדוע פתחתי דווקא במזג האוויר? זאת על שום שני היינות הלבנים החדשים של יתיר מבציר 2007, שכל כך מתחברים עם קיץ ורעננות.
סוביניון בלאן 2007
פתחתי בטעימת סוביניון בלאן מבציר 2007 – יין של קיץ, מוגש קריר ומצונן היטב בשמפנייר של קוביות קרח.
היין שטעמתי הביא עמו צבע קש, רענות ופריכות נעימה, עשבוניות ירקרקה שעולה באף עם טאץ' עדין לימוני משהו ומינרליות נדיבה – אולי על חשבון פירותיות שהייתה במעט חסרה לי. הסיומת בינונית עד ארוכה.
זהו יין לבן יבש שיתאים למנות פתיחה של קיץ ולאו דווקא יין לבן שיעמוד לבד ובזכות עצמו, עשוי 100% ענבי סוביניון בלאן משתי חלקות ותיקות בכרם רמת ערד (550 מטר מעל פני הים). התירוש תסס במיכלי נירוסטה בטמפרטורה נמוכה לשמירה על האופי הארומטי של הענבים. מחצית מהיין התבגר במשך ארבעה חודשים בחביות צרפתיות ישנות לקבלת מורכבות נוספת עם רמזים עדינים בלבד לעץ האלון.
ויונייה 2007
היין שהוטעם הוגש קר ומצונן היטב בשמפנייר של קרח. הוא הביא עמו יופי של אף, המציע ארומות של אננס ואפרסק לבן. יין נפלא של קיץ עם עשבוניות קלילה ופרי, עם הרבה פרחוניות לכיוון המרענן, הקיצי והטרופי. יין לבן יבש העשוי מ- 100% ענבי ויוניה משני כרמים ביער יתיר (650, 680 מטר מעל פני הים). התירוש תסס במיכלי נירוסטה, וניתן בהחלט לחוש כי בויונייה 2007 של יתיר הפרי בולט לפנים מול פחות חבית. החמיצות מאזנת היטב את היין. ברקע שמץ ש לאניס עם המון חן ואלגנטיות.
אם תשאלו אותי, הויונייה של יתיר הנו יין מנצח של קיץ.
שיראז 2005
אני חייב לציין שדווקא השיראז היווה אכזבה בשבילי. ברמת הציפיות ביקשתי מהיין יותר מאשר הוא ידע להעניק. אולי משום שסברתי כי השיראז של יתיר יביא עמו דמיון לסירה. חשבתי שהשיראז יעניק לי עושר ומורכבות מדברית עם בומבסטיות של שיראז אוסטרליה אבל טעיתי, והשיראז של יתיר דמה יותר ליין קליל יותר, ופשוט יותר, אם כי לא רע לסוגו.
היין עשוי 100% ענבי שיראז משני כרמים ביער יתיר (680 ו 820 מטר מעל פני הים). היינות מהכרמים השונים התיישנו בנפרד בחביות עץ אלון במשך שנה לפני יצירת הבלנד הסופי. היין בוקבק בחודש דצמבר 2006, והושאר ביקב להתיישנות של מעל שנה בבקבוק לשמירה על האופי הארומטי של הענבים.
ליין צבע סגול אדמדם עמוק. אף שיראז אופייני עם פרי שחור, תיבול של פלפל שחור ופרי יער אדום ושחור, ומעט מינרליות. ברקע זיתים שחורים ופריחת סיגליות. תרומת החבית הביאה עמה עץ ווניל שדווקא משתלבים היטב, אבל הסיומת לא נעמה לחכי והשאירה טעם שיורי מוזר. אולי בשנות ההתיישנות הסיומת תתרכך.
קברנה סוביניון 2005
הקברנה סוביניון 2005 היה היין הבולט בטעימה, והוא כבר הספיק להתחבב עלי ועל חבריי השבוע בטעימה בחגיגת העד לא ידע שנערכה בחינאווי בתל-אביב. זהו יין עשיר עם גוף מלא, שמביא עמו טעמי פרי מורכבים המשלבים פרי שחור, וניל מעץ החבית, שזיף בשל, ונגיעות של פלפל ירוק. נימת תיבול מלווה את היין לאורכו, נעימה ומפתה. היין מציע בשלות של פרי עם מתיקות מדומה וקלה, אבל מאוד כייפית לשתייה. והפה והאף מדברים באותה השפה. הסיומת מאוד מפתה, נגישה, ידידותית, מסגירה איזה שהוא אזכור לשוקולד.
היין עשוי מבלנד של ענבי קברנה סוביניון (85%) ושיראז (15%) ממספר חלקות כרם ביער יתיר (בגובה 650 עד 900 מטר מעל פני הים). היינות מהכרמים השונים התבגרו בנפרד בחביות עץ אלון במשך שנה לפני יצירת הבלנד הסופי. היין בוקבק בחודש פברואר 2007, והושאר ביקב להתיישנות של שנה נוספת בבקבוק.
מרלו שיראז קברנה 2005
גם המש"ק, בניגוד לאחיו הקמ"ש, היווה עבורי אכזבה מסוימת. דווקא הדומיננטיות היחסית של המרלו, או "משחק" הבלנד עם יתר הזנים, לא הצליחו לדעתי לזקוף את היין ולהעניק לו תמיכה מבנה ועמוד שדרה כמו לקמ"ש, שם הקברנה סוביניון הוא השליט.
המש"ק עשוי בלנד של ענבי מרלו (37%) ושיראז (36%), שהם הדומיננטיים לצד קברנה פרנק (15%) ופטיט וורדו (12%) מכרמי יער יתיר (בגובה 650 עד 900 מטר מעל פני הים).
השימוש במספר זני ענבים נועד להעצים את האופי האזורי של היין. יינות החלקות השונות התבגרו בנפרד במשך שנה בחביות עץ אלון לפני יצירת הבלנד הסופי. היין בוקבק בחודש פברואר 2007, והושאר ביקב להתיישנות של שנה נוספת בבקבוק.
(צילום: דני רובין)
