באחד מערבי הקיץ המהבילים של סוף יולי, התאספו חברי מועדון חובבי היין של רו
נן פרלמוטר, חבריו של יוסי בן-עמי ועוד כמה יחידי סגולה, על מנת לטעום מיינותיו האדומים של יקב בן-עמי מרעננה ומיינות לבנים של יקב הפנר האוסטרי הכשר. התוצאה: ערב חם
מזה שנים מבקר פורום חובבי היין, אותו מרכז ומנהל ביד רמה ידידי רונן פרלמוטר, ביקבים גדולים כקטנים ברחבי הארץ. אולם הפעם נכונה לכולם חוויה מיוחדת של מפגש טעימות מחו"ל ומהארץ, מיקב בינוני ומיקב גרז' ביתי, ענבי הטירול עם ענבי בקעת אלונה – והכול נערך בחצר ביתו, או נכון יותר לאמור: חצר היקב של יוסי ומיכל בן-עמי ברעננה.
לאורך שולחן ערוך וגדוש כל טוב, ישבו אורחיהם של יוסי ומיכל, וביניהם גם חבריו של יוסי שעוזרים לו מזה שנים במלאכת עשיית היין, שלדבריהם היא מפרכת אבל מהנה. כולנו חיכינו לטעימות המבטיחות של לבן אוסטרי ואחריו אדום ישראלי, וקינוח אוסטרי וישראלי לבסוף.
התחלנו עם הפנר גרונר 2010 בסגנון צעיר – גרובי (היבואן גידי קליין – קלטא), שתופס תאוצה באוסטריה בקרב חובבי היין. זהו יין לבן צעיר ויבש מאוד, בעל חמיצות 
המורגשת בארומות העולות מן הכוס. היין מאוד יבש והניחוח פרי החבוי ביין עולה רק במאמץ רב.
היין השני שטעמנו מידיו האמונות של יבואן הבוטיק גידי קליין, היה סוביניון בלאן 2009 – יין חצי יבש עם 13% אלכוהול. יין שמנוני ובעל גוף התוקף מיד את בלוטות הטעם על הלשון. היין מתחיל במהירות להתעגל ולהתעדן בחלל הפה, ועולות ממנו ארומות פרחוניות, פירותיות מתקתקה נעימה, ואחריה מגיע עומק הנמוג לאט.
היין השלישי שטעמנו הוא מהדורה מיוחדת של שרדונה 2008 המתפתח בחבית, שלא כמו שרדונה טיפוסי קלאסי. הפירותיות מורגשת מיד עם המזיגה ועולה לאף מרחוק. מיד גם מגיע הליטוף החמאתי שמתפתח בפה עם הלגימה הראשונה. טעמי פרי האדמה שמאפיל עליהם עם יובש וטעמי עץ לא אופייניים לשרדונה, מעניקים לשרדונה של הפנר איכות אחרת.
לאחר שלושה הלבנים שנמזגו בידיו האמונות של היבואן, עברנו למזיגות יין הבית בו התארחנו – יינות יוסי בן-עמי.
יוסי מספר שמזה שנים הוא מייצר כ- 500 בקבוקים כל שנה, המוענקים רק למי שנחשב חבר של בני משפחת בן-עמי. היין נעשה בעליית הגג ובחצר הבית ברעננה, כאשר הענבים נרכשים מחלקה קבועה במושב אביאל שבאזור אלונה על יד בנימינה.
יוסי בן-עמי מתגאה בעבודה ובאהבה הרבה המושקעות בכל בקבוק, כאשר תמיד יש לו הפתעות בתהליך ובתוצאות.
התחלנו עם קברנה סוביניון 2009 בעל צבע הנוטה לחום ,מאוד שמנוני ובעל ארומה עוצמתית התוקפת את ארובות האף מיד. מאוד יבש.
היין הבא היה מרלו 2009 אדום עז עם שמנוניות יפה, אולם הריח אלכוהולי מדי לטעמי. יין עוצמתי כמעט כמו הקברנה סוביניון, ולא אופייני למרלו.
היין השלישי היה מזן קצת פחות מוכר במחוזותינו- קברנה פרנק 2009 – שבעה חודשים בחבית עץ חדשה. צבע היין הנוטה לחום והשמנוניות הרבה, רק מבטיחים את מה שיין זה מקיים – יין בשל המתפתח לאט בפה ומעלה ארומות עץ מדהימות. יין עם שובל טעם ארוך המתחיל בנשיכה עוקצנית עוצמתית הנמוגה לאט – יין עשר (מתוך 10).
יין נוסף הראוי לציון היה פטי ורדו 2009, שגם הוא שהה שבעה חודשים בחבית עץ חדשה. בעל צבע אדום כהה ומבטיח – וגם מקיים. ריח עץ אלון עוצמתי דומיננטי המתעגל בפה ונמוג לאט, מעט נושך עם טעם מלא וארוך.
יוסי המשיך למזוג מספר יינות נוספים אותם עשה, אולם בלחץ הזמן חזרנו ליינות הקינוח של הפנר שהקדימו את הברנדי המיוחד של יוסי.
שרדונה 2009 מבעבע – בעל מתיקות קלה, גיזוז טבעי קל, וניחוח פרי עדין וכייפי. יין שעבר תסיסה שנייה במשך שנה בבקבוק, ומכיל רק 8% אלכוהול.
סיימנו עם האייס וויין של הפנר– ללא ספק יין הקינוח המיוחד והאיכותי ביותר במחוזותינו, בעל מתיקות מידתית. טעמי פרי הענב המצומק מעשירים את המתיקות הנעימה של יין קינוח זה.
היה זה ערב של כל טוב מכל הלב הרחב של יוסי בן-עמי וזוגתו מיכל, שאהבת היין מורגשת בכל פינה בבית-יקב שלהם ברעננה.
תמונות: צילום משכר – אירועי אלכוהול
